תוצאות חיפוש עבור דם-חומצי

סיבות אפשריות- מקור בטני שלא מהקיבה/לבלב, סיטי יכול לתת תשובה. חומציות יתר בקיבה משנית לרפלוקס של חומצות שומן. או בעיה פונקציונלית, ולזה יש מספר אופציות לטיפול. ממליץ לפנות להערכה מסודרת אצל רופא גסטרו'.

דנית שלום, באופן הגיוני היינו חושבים שמזונות הגורמים להחמרה בלחץ הדם אצל אנשים הסובלים מיתר לחץ דם יפעל באותה מידה גם על אלו הסובלים מתת לחץ דם, אך אין הדבר נכון תמיד. לחץ דם נמוך מושפע מממספר גורמים, ביניהם הורמונליים או פיסיולוגיים - אנטומיים. ציינת כי במקרה שלך לא נמצאה הסיבה לתת לחץ דם, לכן כל שאוכל להמליץ לך במסגרת זו אינו מוכח באופן רשמי, אך גם אינו יכול להזיק באופן משמעותי : 1. הקפדה על שתיה מרובה - 1.5-2 ל' ביום. 2. העשרת התפריט במלח ( נתרן ), ע"י המלחת האוכל או צריכה של מזונות עשירים במלח ( גבינות מלוחות, כבושים, אבקות מרק, בשר משומר, שימורים ועוד. 3. הוספת קפאין לתפריט - תכולת הקפאין הגבוהה ביותר נמצאת בקפה שחור, נס קפה, קולה או דיאט קולה, תה רגיל. 4. גם למשקאות אלכוהוליים יכולת להעלות לחץ דם , אך אינני ממליצה על העשרה באלכוהול. בברכה, דנה

שלום גיא חיידק ההליקובקטר כנראה אחראי בגרימת מחלות עיכול שונות ביניהן -אולקוס האיבחון חשוב מאוד ,אולם הטיפול האנטיביוטי שנוי במחלוקת מכיוון שהוא נמצא גם באנשים רבים שאינם סובלים מהמחלה,וכן משום שאילו שנפטרו ממנו עשויים להיחשף אליו שנית. מנקודת ראות של הרפואה הסינית מדובר במצבי "חום בקיבה".ברפואה הסינית מתיחסים לצרבת או כאב ברום הבטן כצ'י/אנרגיה מורדת של הקיבה. לכל איבר יש כיוון בו האנרגיה שלו זורמת. האנרגיה של הראות תזרום כלפי מטה והצידה-כאשר יש פתולוגיה והאנרגיה זורמת כלפי מעלה- האדם ישתעל. אותו הדבר עם הקיבה. פעולת הקיבה לתמצת את המזון הנכנס לגוף והאנרגיה שלה מופנית כלפי מטה .כאשר יש פתולוגיה והצ'י זורם כלפי מעלה נחוש צרבת,שיהוקים,בחילות, כיב קיבה. צריבה משמעותה אש בקיבה. האש ,לרוב תגיע לקיבה כתוצאה מתזונה עשירה בחריף ,מטוגן ומזון מהיר שנאכל מהר . מספר המלצות לתזונה: *חלק/י את כמות המזון היומית לשלוש ארוחות עיקריות ושלוש ארוחות קלות. *לאכול מכל קבוצות המזון ולגוון את המאכלים בכל קבוצה. *מומלץ להכין ארוחות ומוצרי מזון מראש כדי למנוע אכילה לא מבוקרת. *אל תחכה/י עד שתהיה רעב/ה מאוד. כשרעבים מאוד מאבדים שליטה על כמות המזון שאנו אוכלים. *לפנות זמן לארוחה. לאכול בישיבה בתנאים נוחים ורגועים. *להגיש את מנת המזון בצלחת אישית ולא בקערה מרכזית. *להשתמש תמיד בצלחות בינוניות או קטנות. *בזמן אכילה אל תעסוק/י בפעולה אחרת כמו צפייה בטלוויזיה או קריאה. *לאכול לאט, להניח את הסכום בין ביס לביס, ללעוס היטב את המזון. *התרכז/י בפעולת האכילה וההנאה מהאוכל. בנוסף ,לאחר אבחון -דיקור ,צמחי רפואה סינים,יעוץ תזונתי וצ'י קונג-תרגילי נשימה ותנועה יכולים להשלים את הטיפול. מאחל בריאות טל

התכשיר מופירוסין, הינו תכשיר אנטיביוטי המכיל את החומר הפעיל Mupirocin המיועד לטיפול בזיהומי עור. בנוסף לחומר האנטיביוטי במשחה, קיים חומר שאינו פעיל בשם פוליאתילן גליקול. במחקרים בבעלי חיים נמצא כי חומר זה, כאשר נמרח על שטחים גדולים של פצעים פתוחים מעלה את הסיכון לתופעות לוואי כגון עליה ברמות סידן בדם, חמצת לקטית ופגיעה כלייתית כתוצאה מספיגה לשכבה התת עורית ולמחזור הדם. על כן, אין להשתמש בתכשיר על שטחים גדולים של פצעים פתוחים או עור פגום. יש לציין כי כאשר התכשיר נמרח חיצונית (לא בעיניים, באף או על עור פגום) ובכמות סבירה באזורים ללא פצעים פתוחים או כוויות הסיכון לתופעות לוואי כתוצאה מספיגה סיסטמית הינו קטן מאוד.

כאב מנגע בחיך אכן יכול להקרין לאוזן. באנשים עם חומציות יתר בקיבה יש נטיה לכאבים בחיך השל החומציות שעולה. אין לי שום אפשרות לתת אבחנה מבלי לראות. נגע בפה חשוד אם קיים מעל שבועיים ולא עובר. תהיה בריא ושנה טובה

שלום לך אבי, פתחתי בשבילך את הפרק על מטפורמין מהספר החשוב: "סוכרת- לחיות עם להרגיש בלי" בתקווה שעכשיו תבין את הכל ..." א.מטפורמין (גלוקופג', גלוקומין, אפופאג') : Metformin ( Gluco-phage, Glucomin, Apophage) תכשיר זה נכנס לשימוש באירופה הדוברת צרפתית ב 1957. מאז, נעשה בו שימוש נרחב, של למעלה מ 40 שנה, שאפשר רכישת ניסיון קליני עשיר בטיפול בתכשיר ובפעילותו באירופה ובישראל (מטופלים שמנים ו/או סוכרתים טופלו על ידי במתן גלוקופאג', במרפאות ההשמנה והסוכרת כבר בסוף שנות הששים). בשל הטראומה שהותירה תקופת השימוש בפנפורמין, והאיסור הגורף בשימוש בו, אישרו האמריקאים את המטפורמין לשימוש רק באמצע שנות התשעים (!). עד לאישורו על ידי ה- FDA, לא היה למעשה בארה"ב תכשיר תרופתי זמין "עוקף לבלב" לטיפול בסוכרת מסוג 2. עתה, מוצג המטפורמין בפרסומים בעיתונות הרפואית כתרופה ה"חדשה" לטיפול בסוכרת מסוג 2, ובמיוחד בסוכרתים שמנים עם תנגודת לאינסולין, ותסמונת X. מטפורמין גורם למכלול של שינויים מטבוליים, כולל שנויים במטבוליזם הפחמימות והשומנים. את השפעתו על הגלוקוז, הוא מפעיל על ידי הפחתת התנגודת לאינסולין בשני מישורים: בכבד, ובשרירים. ההשפעה הכבדית: כמה מחקרים הדגימו, שמטפורמין מפחית ב 9-30% את ייצור הגלוקוז הכבדי ושחרורו לדם, בסוכרתים עם סוכרת מסוג 2. רוב המחקרים טוענים שהמטפורמין מפחית את פירוק הגליקוגן בכבד (גליקוגנוליזיס), בעודו מגביר את כניסת הגלוקוז לכבד ויצירת הגליקוגן ,וחלק טוענים שהמטפורמין גם מפחית בכבד את ייצור הגלוקוז מחלבונים (גלוקוניאוגנזיס). ההשפעה הפריפרית: המטפורמין מוריד את רמת הגלוקוז בדם על ידי הגברת הטרנספורט של גלוקוז לתוך תאי השרירים, תאי השומן, תאי המעי, ואולי אף בכדוריות האדומות. שיעור קליטת הגלוקוז Glucose Uptake)) ברקמות התלויות באינסולין, עולה ב - 20-40% בהתאם לאוכלוסייה הנבדקת. המטפורמין גם מעלה את מספרם של הרצפטורים לאינסולין ואת האפיניות שלהם, בתאי השומן והשריר, ומגביר את פעילות התירוזין קינז ברצפטורים. מחקרים בבעלי חיים ובתרביות תאי שריר שנלקחו מסוכרתים עם תנגודת לאינסולין, הדגימו שמטפורמין פועל ברמה התאית, להחשת תהליכי הגלוקוז טרנספורט. המשמעות הקלינית של תצפית זו אינה ברורה עדיין. חלק מפעולתו יכול להיות קשור בהשפעתו על ספיגת הגלוקוז, ובמיוחד השפעתו על ההפחתה בספיגת החלבונים מהמעי, (כולל החומצות האמיניות הגלוקוגניות שיכולות להפוך לגלוקוז בכבד). בכך יש פחות חומר גלם לגוף לייצר גלוקוז כבדי. מבחינה משמעותית, השפעה זו כנראה זניחה. בסוכרתים עם סוכרת מסוג 2 והשמנת יתר, מפחית הטיפול במטפורמין את רמות הגלוקוז בצום ב 60-70 מג%, ואת רמות ה HbA1c ב 1.5-2.0% בהשוואה לאוכלוסייה המטופלת בדיאטה ובאין בו (פלצבו). מחקר אחר שבדק את הקשר בין המינון לתגובה, במינונים של מטפורמין שבין 500-200- מ"ג, הדגים את היתרון שבטיפול במינון אפקטיבי גבוה. המינון הגבוה הביא להפחתה של 86 מג% ברמת הגלוקוז בצום.הטיפול במטפורמין הביא גם להפחתה של 16% ברמות הטריגליצרידים, הפחתה ברמות הכולסטרול "הרע" (LDL), ולעליה ברמות הכולסטרול ה"טוב" (HDL). הסוכרתים שקבלו מטפורמין, אף ירדו מעט במשקל. פה מעניין להזכיר עובדה היסטורית: כריסטיאן ברנרד, משתיל הלב הראשון בעולם, טיפל בחולי הלב שלו שהיו עם יתר משקל והפרעות שומני הדם במטפורמין. (באותה תקופה לא היו בנמצא הסטטינים של היום).נמצא שמטפורמין מפחית את שיעור החמצון של חומצות השומן החופשית והליפידים בפלזמה. השפעה חיובית נצפתה גם על גורמי סיכון לטרשת אחרים, דוגמת השפעתו להורדת הרמות הגבוהות של מעכב הפלסמינוגן אקטיבטור – 1, ועל גורמים פיברינוליטים בפלזמה. המטפורמין מופיע במינון של 850 מ”ג ליממה , אך יש בארה"ב ובאירופה גם בארץ כדורים של של 250 ו- 500 מ"ג . מומלץ לא לעבור 2000 מ"ג ליממה, אך רופאים רבים המטפלים בשלושה כדורים ליום, ומגיעים בכך למינון יומי מקסימלי של 2550 מ"ג ליממה. להפחתת התגובות הגסטרואינטסטינליות, מומלץ לקחת את המטפורמין אחר הארוחה. מומלץ להתחיל בכדור אחד ליום בערב או לפני השינה, ועם הזמן ניתן להוסיף טבליות בצהרים ובבוקר לאחר הארוחות. כשליש מהסוכרתים המתחילים לקחת מטפורמין, מוסרים על נפיחות הבטן, בחילה, כאבי בטן, תחושת מלאות, נטייה ליציאות רכות ושלשולים. תופעות לוואי אלו חולפות ברובן עם הזמן, וניתן למנען על ידי התחלה במינון נמוך, ועליה איטית במינון בהמשך. בחלק מהמטופלים ( כ 5%), התרופה אינה נסבלת ויש לשקול תכשיר עוקף לבלב אחר. תלונה אחרת, שכיחה פחות, היא של טעם מתכתי, תלונה המופיעה לעתים גם במתן כלורפרופאמיד (דיאבינז). בכ 7% מהמטופלים במטפורמין, נצפו רמות נמוכות של ויטמין B12, הדורשות השלמת חסר הויטמין על ידי תוסף חיצוני. חמצת לקטית, נדירה ביותר בשימוש במטפורמין ( כ 3 מקרים ל 100,000 שנות טיפול). על פי רוב היא מתפתחת במטופל שאסור היה לו מלכתחילה לקבל מטפורמין, בשל הפרעה כליתית קשה. היות והפרשת המטפורמין היא בשלמותה דרך הכליות, אין לתת מטפורמין למטופלים עם הפרעה בתפקודי הכליות. רמות של קראטינין מעל ל – 1.5 מג% בגברים, ומעל ל- 1.4 מג% בנשים, מהוות הוראה לצמצום או הפסקת המינון לחלוטין. גם בסוכרתים עם הפרעה בתפקודי הכבד, אין לתת מטפורמין, היות והופעת המצת קשורה לעתים בהפרעה כבדית. מטפורמין אינו מומלץ גם לשתיינים כרונים או לאלכוהוליסטים .יש להפסיק את התרופה במקרי אי ספיקה נשימתית,. כמו כן יש להפסיק את הטיפול במטפורמין במטופל שפיתח אי ספיקת לב או אוטם שריר הלב, בשל סכנת התפתחות חמצת לקטית. בחולים העוברים בדיקות רנטגן, הכוללות שימוש בתכשירי יוד כחומרי ניגוד, ובמיוחד בדיקת רנטגן של הכליות (IVP),, יש להפסיק את מתן המטפורמין עד 48 שעות לאחר הבדיקה . לא פעם גורם חומר הניגוד לירידה זמנית חריפה בתפקודי הכליות, והשילוב של מתן מטפורמין יכול להביא להתפתחות חמצת לקטית. אחד היתרונות הגדולים של מתן מטפורמין לסוכרתי הוא בהעדר סכנת ההיפוגליקמיה, אשר כה שכיחה במטופלים בתכשירי סולפוניל אוראה. במתן מטפורמין כתרופה יחידה לסוכרתי ללא שילוב עם תרופות היפוגליקמיות אחרות, אין חשש מאירוע היפוגליקמי. קיים תיאור מקרה של ניסיון איבוד לדעת, בו נלקחו 54 כדורי מטפורמין. האישה האומללה נפטרה מההרעלה, אך רמות הגלוקוז נשארו בתחום הנורמה…" תצפיות אחרונות הדגימו שכאשר לר די במתן מטפורמין לסוכרתי, ניתן לשלב תרופות נוספות בינהן גם ג'נוביה. בארה"ב מיוצר עתה כדור "משותף" שלמכיל שילוב של מטפורמין וג'מוביה, ומושק גם בארץ. מכל מקום המלצה היא להתחיל במטפורמין ורק אח"כ אם צריך והרופא מסכים לשלב ג'נביה (או משהו אחלר).

היי נגרם כנראה נזק במערכת העיכול מהזיהום בהליקובקטר יקח עד 10 שבועות לריפוי מלא עשית נכון כשחזרת לאומפרדקס המשך כך. סבלנות

מדידה בודדת של חומצה אורית בערכים שצינת אינה מהווה "בעיה" המחייבת טיפול אם אין סימנים של מחלה הנגרמת ע"י בחומצה אורית (כגון אבני כליה, דלקת מפרקים כרונית המכונה שיגדון או גאוט). להבנתי הממצא הוא אקראי/אתסמיני. רמות נחשבות גבוהות רק אם במספר בדיקות הערכים הם גבוהים (וההגדרה המקובלת ע"י מרבית הרופאים היא 8 מ"ג/דל ומעלה, אם כי יש המחמירים יותר ויגדירו ערך מעל ל 7 במספר בדיקות כגבוה). יש קשר (באסוציאציה, לא הוכחה נסיבתיות) בין רמות גבוהות של חומצה אורית לתיסמונת מטאבולית (יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, השמנת יתר, ונטיה לסוכרת). בין השורות לאור עודף המשקל יתכן ואתה מתאים להגדרה של "תסמונת מטאבולית". יש תרופות הגורמות לעליה ברמות חומצה אורית (משתנים למשל), ודיאטה עתירת פורינים מעלה את רמתם גם כן. חסר ויטמין B12 מגביר יצור חומצה אורית. לכן המלצתי היא לחזור על הבדיקה ובאותה היזדמנות לבקש כי רופא המשפחה ישלח בדיקות כלליות (אם לא נשלחו כגון ס"ד, פרופיל שומנים, המוגלובין A1C, תיפקודי כבד, תיפקודי כליה ורמות ויטמין B12 סטיק שתן, משקע שתן , ויחס אלבומין לקראטינין בדגימת שתן, ואם לא ביצעת בשנה-שנתיים האחרונות US כליות אז גם לבצע בדיקת US (לאור כליה בודדת). ממליצה על שינויים באורחות החיים: הורדה במשקל, פעילות גופנית, דיאטה דלת חומצה אורית (= דיאטה דלת פורינים הכוללת גם הימנעות משתיית אלכוהול וצריכת שוקולד). אשר לחומץ תפוחים – יש מיתוס שתיית חומץ תפוחים מסייעת לפירוק שומן והרזייה אך למיטב ידיעתי אין הוכחה לכך. אשר להשפעה על אבני כליה דרך חומציות השתן ותכולת ציטראט – אין מספיק מידע. אני לא ממליצה על לקיחה. ולהערת סיום: העובדה שיש לך כליה בודדת מגיל צעיר מחייבת מעקב שנתי לפחות אחר ל"ד, תיפקודי כליה, סטיק שתן ויחס חלבון לקראטינין בדגימת שתן. אם מאובחן יתר לחץ דם לטפל בו כמו גם בדיסליפידמיה. מומלץ לעשות מאמצים לאורך חיים בריא – הימנעות מעישון, שמירה על משקל תקין (BMI 20-25), פעילות גופנית אירובית סדירה, דיאטה דלת מלח. הימנעות מתרופות נגד כאבים מסוג NSAIDS – נוגדי דלקת שאינם סטרואידים.

שלום רב תרגיע בבקשה... ותפסיק להיכנס לפורמים אויליים. כולל לפורום שלי כמובן. כל השטויות על איך עובד ומה עושה הדיפרוספאן ממש לא מעניין הפורום שלי וטוב שכך. אני מקווה שנבדקת אצל אא"ג ושללו אפשרות של חומציות יתר מהקיבה. אני גם מקווה ששללו בעיות אלרגיות כי 10 שנים של קיטורים על ליחה זה ממש מוגזם בגילך הצעיר. בברכה ד"ר טליה מרק, מומחית ברפואת אף אוזן וגרון, מכשירי שמיעה, טיפול בטיניטוס (טינטון) והיפראקוזיס, מנהלת רפואית, אופקים איכות השמיעה, להזמנת תור 03-5272477, 04-6225223

היי רפואה אינה מתמטיקה חייב להםגש ובשיחה ממושכת להבין את כל התמונה ואז ורק אז אפשר יהיה לנסות ולהסביר ולעזור לפתור הבעיה בתת תזונה והפרעות בספיגה אנחנו מטפלים בסדרת אינפוזיות של ויטמינים ומינרלים וכך משנים את המצב התזונתי ועיי כך את כל תמונת חילוף החמרים

סודה לשתיה הינה בסיס היכול לסתור חומצה. במצב של אי ספיקת כליות כרונית יתכן מצב של חמצת, כלומר עודף חומצה בגוף, הנובע מקושי של הכליה בפינוי החומצה הנוצרת בגוף. עבודות מראות ששמירה על מאזן חומציות תקין יכול לעכב את התפתחות מחלת הכליות. ממליצה לך לבצע בדיקת דם לגזים, ועל פיה ניתן יהיה להחליט האם יש צורך בנטילת הבסיס. חשוב לציין שהבדיקה נעשית רק במסגרת בית חולים ולא בקופת חולים.

ענבר שלום 2 כפות חומץ תפוחים בבוקר לפני האוכל על בטן ריקה . עם יש לך עודף חומציות בקיבה .יכול להיות שיהיה רפלוקס יש מקום לבדוק זאת . בברכה ובהצלחה טובה בר- שאן

שלום לך, כאשר רמות הלוקוז בדם עולות לערכים של 500 ויותר, קיימות מספר סכנות: סכנות הנובעות מהפרעות מטבוליות של חמצת והצטברות קטונים בדפ ובשתן ("אצטון" בשתן), מצב זה יכול להביא להתדרדרות נשימתית, חוסר הכרה ("קומה" דיאבטית ולעצירת פעולת הלב ואפילו למוות מצב אחר מסכן חיים הוא חוסר הכרה ללא קטווזיס ללא חמצת עקב עליית ריכוז המומסים בדם, ועלית הלחץ האוסמוטי עקב הצטברות מולקולות הסוכר בכמות כה גדולה, חוסר הכרה ומוות. לשם הבנה מפורטת יטותר ולהסברים נרחבים יותר מומלץ שתעיין בפרקים על סוכרת וחמצת קטותית, ועל נון-קטוטיק יפראוסמולר קומה בספר: "סוכרת - לחיות עם להרגיש בלי".

שלום מזל, את צריכה להיות תחת מעקב של דיאטנית גסטרו. את השאלה לגבי אנזימי עיכול יש לשאול את הרופא.ה. לא ידוע לי ששקדים עוזרים. בברכה דנה

שלום רוב הסרטן ושט קיבה לא גנטי אבל יש קשר משפחתי . כמובן אם יש במשפחה עם המחלה הזאת מומלץ להיות במעקב גסטרו . נכון לקחת סותרי חומצה , חומציות יתר היא גורם סיכון לושט. אם תהיה במעקב גסטרו ,הכל יהיה בשליטה . בהצלחה

זה מעלה משמעותית את הסיכון לסיבוך שנקרא חמצת קטוגנית

נראה לי שרצוי להתיעץ עם רופא נוסף שינה להבין מה מפריע לך

סטרס יכול לגרום לכיבים, אך יש לשלול סיבות אחרות ואם אכן מדובר בכיבים חוזרים.

דלקת כרונית קלה בקיבה פעילה, הסיבה לרוב עודף חומציות בקיבה, יתכן משנית לתרופות או תזונה. מומלץ לברר רמת B12 ונוגדנים מסוימים לשלול אפשרות של דלקת אוטואימונית.

בת שבע קטואצידוזיס של סוכרת עלולה להופיע בכל ערך סוכר וההתפתחות היא לרוב מהירה מאד

שלום חמצת נשימתית תלויה יותר באיוורור של פחמן דו חמצני מאשר בחימצון ובסטורציה ולכן.עקרונית התשובה היא כן. כמובן ברמות קיצוניות של חמצת ותת איוורור גם הסטורציה יורדת בעקיפין.

שלום רב אדי, מלח לימון למעשה אינו מלח בכלל, אלא חומצה אורגנית (חומצה ציטרית) אשר אינה מכילה נתרן ולכן אינה משפיעה על לחץ הדם בבעיות מסויימות בכליה נוצר מצב של חמצת יתר ולכן יש איסור על שימוש במלח לימון (שהוא חומצה) אני לא יודע בדיוק מה הבעיה שלך בכלייה וממליץ לך לשאול את הנפרולוג שלך לדעתו אם זה לא חומציות יתר-מותר לך

שלום, באופן כללי לא מומלץ לשתות אלכוהול במקביל לנטילת תרופות . אלכוהול משפיע על מערכת העצבים המרכזית ולכן אסור לשתות בזמן טיפול בתרופות בעלות השפעה על מערכת עצבים מרכזית (כמו תרופות הרגעה, תרופות לשינה, תרופות פסיכיאטריות, תרופות אפילפסיה ועוד). גם כן, יש תרופות המתנגשות עם אלכוהול בגוף ועלולות להתערב במנגנון הפירוק (מטבוליזם של אלכוהול) מה שעלול לגרום לעליה בתוצר טוקסי בשם acetaldehyde בעל טוקסיות המטולוגית , הצטברות של חומר זה עלול לגרום להאצת דופק לב , קוצר נשימה, הקאות ובחילות עד כדי חמצת ומוות .. מבחינת התרופות הקבועות שלך (שציינת -קונטרולוק, אוקסאר, פלביקס, ליפיטור) אין מניעה לשתות אבל כן יש להגביל את כמות השתייה.

שלום, ליחה כרונית יכולה להיות הרגשה שהולכת יחד עם חומציות יתר בקיבה. הרגשת כחכוח וליחה. בצילום סי טי נמצאה ציסטה במערות הלסת. לא בטוח כי ציסטה קטנה בסינוסים גורמת לליחה. בברכה