בשורה מהפכנית לחולי סוכרת מסוג 1: מחקר פורץ דרך בוחן אם...
המשך המאמר על פענוח בדיקות מעבדה: איך לקרוא תוצאות של...
בדיקות דם הם האמצעי היעיל ביותר למדידת מרכיבי הדם השונים...
מטרתה של בדיקת קולפוסקופיה היא אבחון מוקדם של נגעים טרום...
מונעים את התקף הלב הבא: פיתוח חדשני מאפשר לזהות איסכמיה...
כעת אין שום עדות למחלה כלייתית. קראטינין המנתדנד בין 0.9-1. הוא תקין לחלוטין ופעמים רבות יש תנודתיות. על מנת להחליט האם יש פגיעה כלייתית יש לראות האם הקראטינין ממשיך לעלות עוד, האם יש ממצאים בשתן למיקרוסקופ ןהאם יש נוכחות של חלבון בשתן. אשר ללחץ הדם - אם אכן מוכח כקיים גם מחוץ למשרדו של הרופא מחייב ברור וטיפול. לעיתים לחץ דם מוגבר הוא ביטוי למחלה כלייתית אבל עד עכשיו אין סימוכין (תמיכה לכך) מהנתונים שהבאת. אנא פנה לרופא המשפחה להמשך ברור. בהצלחה
כמובן שהצעד הראשון הוא לחזור לרופא שביקש את הבדיקות- בלי קשר להאים התואות מוזרות או תקינות. הדבר היחיד שמצאתי בו סטיה של תת קבוצה של נוגדנים IGM- רמה גבוהה, עם תת קבוצה למבדה נמוכה. מאחר ובדרך כלל מחפשים האם יש ייצור יתר שלה ולא מחסור- איני יודע לפרש לך את התוצאה- ספציפית למצבך, וזה ייעשה כאמור על ידי הרופא שביקש את הבדיקות ומן הסתם יש לו תכנית עבודה ומחשבה על אבחנה. למעט אלו לא הצלחתי למצוא בין המון הבדיקות שרשמת משהו משמעותי נוסף.
כן דר' אלכסנדר קונדריאה מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה של ריצפת האגן מרכז רפואי וולפסון חולון טלפון ביחידה: 03-5028490 מרפאות: טשרניחובסקי 1 כרמל צרפתי טלפון: 8337164-04 שדרות ח"ן 11 ת"א טלפון: 5284892-03
בשורה מהפכנית לחולי סוכרת מסוג 1: מחקר פורץ דרך בוחן אם...
המשך המאמר על פענוח בדיקות מעבדה: איך לקרוא תוצאות של...
בדיקות דם הם האמצעי היעיל ביותר למדידת מרכיבי הדם השונים...
מטרתה של בדיקת קולפוסקופיה היא אבחון מוקדם של נגעים טרום...
מונעים את התקף הלב הבא: פיתוח חדשני מאפשר לזהות איסכמיה...
כעת אין שום עדות למחלה כלייתית. קראטינין המנתדנד בין 0.9-1. הוא תקין לחלוטין ופעמים רבות יש תנודתיות. על מנת להחליט האם יש פגיעה כלייתית יש לראות האם הקראטינין ממשיך לעלות עוד, האם יש ממצאים בשתן למיקרוסקופ ןהאם יש נוכחות של חלבון בשתן. אשר ללחץ הדם - אם אכן מוכח כקיים גם מחוץ למשרדו של הרופא מחייב ברור וטיפול. לעיתים לחץ דם מוגבר הוא ביטוי למחלה כלייתית אבל עד עכשיו אין סימוכין (תמיכה לכך) מהנתונים שהבאת. אנא פנה לרופא המשפחה להמשך ברור. בהצלחה
כמובן שהצעד הראשון הוא לחזור לרופא שביקש את הבדיקות- בלי קשר להאים התואות מוזרות או תקינות. הדבר היחיד שמצאתי בו סטיה של תת קבוצה של נוגדנים IGM- רמה גבוהה, עם תת קבוצה למבדה נמוכה. מאחר ובדרך כלל מחפשים האם יש ייצור יתר שלה ולא מחסור- איני יודע לפרש לך את התוצאה- ספציפית למצבך, וזה ייעשה כאמור על ידי הרופא שביקש את הבדיקות ומן הסתם יש לו תכנית עבודה ומחשבה על אבחנה. למעט אלו לא הצלחתי למצוא בין המון הבדיקות שרשמת משהו משמעותי נוסף.
כן דר' אלכסנדר קונדריאה מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה של ריצפת האגן מרכז רפואי וולפסון חולון טלפון ביחידה: 03-5028490 מרפאות: טשרניחובסקי 1 כרמל צרפתי טלפון: 8337164-04 שדרות ח"ן 11 ת"א טלפון: 5284892-03
אתיחס באופן כללי. Sglt2i היא קבוצת תרופות שלאורך זמן מגינות על הכליה ומעקבות קצב התדרדרות של התפקוד הכלייתי. כשהן נרשמות על ידי נפרולוג מטרתן היא לא לאזן סוכרת (את זה אנו משאירים לרופאי הסוכרת) אלא להגן על הכליה. רק באי ספיקת כליות מאד מתקדמת, כשחיי הכדוריות האדומות מתקצר, אז רמות המוגלובין a1c אמין פחות בשקוף איזון הסוכרת. ערך של 6.1 הוא בהחלט משביע רצון.
אוראה פחות מייצגת תפקוד כליתי. יתכןש לפני שנה היה נמוך כי אז בתור תינוק היה אוכל כמות קטנה יותר של חלבון וזה נורמלי בכל מקרה בהקשר לתפקוד נמוך של אחת הכליות כדאי לוודא שקראטינין בדם שהוא המדד לתפקוד כליתי יהיה תקין
רק אם בעבר הקראטינין היה הרבה יותר נמוך 0.7 למשל זה מצריך את הדאגה. אם בבדיקות עבר הקראטינין היה כדוגמא 1.1 אז זה אולי עדין סטיה כתוצאה מטווח הטעות של המעבדה או קשורה בתזונה/פעילות גופנית יום לפני כן. לכן לא ישר להילחץ כל כך. לצורך הברור מדידות לחץ דם, איסוף שתן 24 שעות לפינוי קראטינין. במקביל באיסוף חלבון ואלבומין, בדיקת שתן למיקרוסקופ (משקע שתן) ואולטרסאונד כליות.
בדיקת השתן תקינה, gfr גבולי. כדאי לבצע איסוף שתן 24 שעות ל cct שיעזור להבין א התפקוד הכלייתי. חשוב גם לבצע בדיקת שתן לכללית בשאלת כדוריות דם אדומות / לבנות בשתן. כעקרון לוסק יכולה לכרום לאי ספיקת כליות ולכן אם העליה בקראטינין תמשיך כדאי לנסות להפסיק את התרופה
בהחלט קשה לקבל מענה בפורום ורצוי להגיע בהקדם לרופאה שלך. תפקוד הכליות לא תקין וחשוב לראות בדיקות קודמות, הירידה של הA1C תמוהה וייתכן וקשורה לכיות, ומומלץ לשקול תוספת טיפול בסוכרת
יש לשים לב ליחידות המדידה. קראטינין יכול להיות מבוטא במיליגרם לדציליטר או מיקרומול לליטר. (1 מ"ג/דל (קראטינין )~ 90(מיקרומול/ליטר )). אוראה גם היא יכולה להיות מבוטאת במ"ג/דל (או מילימול לליטר), יש לשים לב שיש מעבדות שמבטאות כ BUN. (המרה בין אוראה ל BUN (במ"ג/דל) היא חילוק ב ~2 בערך - 40 מג/דל אוראה = ~ 20 מ"ג/ד"ל BUN). באנשים בריאים היחס בין רמת ה-BUN לזו של קראטינין כששניהם מבוטאים ביחידות של מ"ג/דל הוא בדר"F סביב 15:1 (בין 10:1 ל-20:1). סטיה מיחס זה יכול לרמז על סיבתה של איי ספיקת כליות, או הפרעה אחרת: היחס עולה במקרים בהם יש ירידה באספקת הדם לכליה (עקב דימום משמעותי, שילשול, הקאות, או אי ספיקת לב חמורה) היחס גם יכול לעלות במצבים שמעלים את ה BUN (ללא קשר לקראטינין) כמו גם צריכת מזון עשיר בחלבון,במקרים של פירוק מוגבר של חלבון (כמצב זיהומי קשה) או תחת טיפול בסטרואידים. ירידת קראטינין בדם גם היא יכולה להעלות את היחס. דוגמה לכך היא קטיעת גפיים (וזאת עקב ירידה במסת השריר בגוף). היחס יורד באופן טיפוסי בפגיעה באזור ספציפי בכליות (בטובולי=אבובית הכליה) אך גם כתוצאה מדיאטה דלת חלבון, מחלת כבד קשה או עקב נזק חמור לרקימת שריר.
סה"כ החריגות מהנורמה אינן גדולות. רמת הטסיות (Platelets)מעט נמוכה אבל יש אנשים שזו הנורמה שלהם ובאופן כללי ברמות כאלה זה לא בעייתי או מסוכן.
התוצאה מרהא שהיה קושי ניכר בלקיחת דגימת הדם ולכן חלק מהמדדים החשובים לא נבדק- כך שאמידע אינו מלא מציעה שרופא הילדים יתיחס לתוצאות לפי הנורמות המקובלות במעבדה של הקופה בה בוצעה הבדיקה. ויחליט אם יש צורך לחזור על הבדיקה
לא ניתן לתת מענה לבדיקות בודדות מבלי להבין את התמונה המלאה. לאור העובדה שיש בדיקת pH בדם אני מניחה שמדובר בבדיקות שבוצעו בבית חולים, במסגרת מיון או אשפוז. כדאי להוועץ עם הרופאים המטפלים במחלקה במשמעותן בהקשר הקליני
הפרשת האוראה בשתן עומדת בקשר לצריכת החלבון בתזונה. הריכוז תלוי גם בכמה השתן מרוכז או מדולל ולא עומד בנפרד מההפרשה ל24 שעות
ערכי קראטינין נמוכים יכולים לבטא מסת שריר ירודה, דיאטה צמחונית, או היפרפילטרציה שזה עליה בקצב הסינון הדם בכליות שמובילה בסוף לפגיעה בתיםקוד הכליות. היפרפילטרציה שכיחה בהשמנה (ולך יש bmi 32) וגם מאפיינת פגיעה כלייתי של סוכרת בשלביה הראשונים. מומלצת ירידה במשקל.
שלום רב, בדיקת UREA בודקת את רמת החנקן בדם המעיד על תפקוד כליות, ונכון גם שה UREA בדם הוא תוצר מטבולי של חלבונים בכבד. עליך לבדוק מה היה בבדיקת דם לפני, האם הערך עלה משמעותית, ואם כן עליך להיוועץ עם הרופא המטפל. יתכן ונכון לעשות הפסקה של חודש לחזור שוב על הבדיקה ולראות אם יש שינוי, חודש לא יקלקל את הטיפול שנעשה עד כה. בהצלחה, קרולין צמח פודיאטרית מומחית למחלות וכירורגית ציפורניים יו"ר אגוד הפודיאטרים בישראל www.mypodclinic.com
הפורום לא מחליף הערכת רופא מקיפה ובטח שלא יכול לתת מענה מפורט כרשום בשאלה. לכן רק אומר שגרדיאנס אכן יכול לגרום לעלית קראטינין בתחילת טיפול שפעמים רבות מתמתנת או חוזרת לערכי הבסיס. עם זאת, יש אנשים שהתרופה גורמת אצלם לעליה משמעותית בקראטינין ובהם יש בהחלט מקום לשקול את הפסקת התרופה
בהעדר נתוני עבר קשה לדעת אם יש החמרה. יש לפי הבדיקה אי ספיקת כליות. זה מתבטא בeGFR של מתחת ל 60. סימני דלקת בדרכי השתן.
לפי ההולטר יש לך יתר לחץ דם לא מאוזן. גם במהלך היום וגם במהלך הלילה אז לחץ דם תקין מוגדר כמתחת ל120/70. גם במדידות ביתיות מדידות של 135/85 הן אינן תקינות. צריך לראות לפחות 6 ימי מדידה שכל יום מדידה כולל מדידת בוקר וערב. במהלך ההולטר ההנחיה המקובלת היא לעצור פעילות בזמן המדידות ולתת ליד להיות מקבילה לגוף (מונחת לצד הגוף). לא מכירה הנחיה על עמידה. חרדה בוודאי יכולה להשפיע על המדידות. ההחלטה על תיגבור טיפול/המתנה והמשך ניתור היא לדיון מול הרופא המטפל
אכן אם מדובר בבדיקות שחוזרות על עצמן 8 חודשים מדובר באי ספיקת כליות כרונית, הדרגה היא בינונית ונקבעת על פי ה gfr. עם זאת, באי ספיקת כליות האטת התקדמות המחלה הינה חשובה מאוד ולכן חשוב להמנע ממצבים שיכולים לגרום להחמרה נוספת בתפקוד הכלייתי (כמו תרופות מסוימות, מניעת מצבי התייבשות ועוד) וכן לוודא שמטופלים בכל התרופות הידועות כיום להאטת התקדמות. מצב של צופ יכול לגרום להתייבשות ולכן לא מומלץ, אך כל מקרה לגופו, ולכן חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל. ההמלצה לשתיה מוגברת נובעת ממחקרים שמראים שזה חשוב לשמירה על התפקוד הכלייתי, אם כי יש לקחת אותם בערבון מוגבל כי יש גם מחקרים שסותרים זאת. בעיקר חשוב כאמור להמנע מהתייבשות
אין קשר לבטמיגה לנסות לחזור על הבדיקה ללא צום
אכן יש לשים לב להבדלים במדד הנבדק. אוראה יכולה לעלות כתלות במזון שאתה אוכל, ולכן ממליצה להתייעץ עם דיאטן בנושא.
שלום רב, א.לגבי טיפול תרופתי- אינני יכולה להחליט ולהמליץ על טיפול כלשהו בפורום. נא לדון עם רופא המטפל בלבד! ב. אינני יכולה לדון בפורום באבחנה- יש או אין פגיעה כליתית. על זה גם יש לדבר עם רופא- זה- או אחר- בפגישה, תוך התייחסות לבדיקות מעבדה. בברכה, דר ילנה סיגל
לצערי לא ניתן לענות על סמךהמידע שנמסר, בערכי GFR מסוימים יש להפסיק גלוקופז, במקרים מסוימים יש להתחיל מעכבי SGLT2 וה A1C אינו אמין אם GFR נמוך משמעותית, מציעה לך לפנות ליעוץ מסודר
רצוי לפנות לנפרולוג