תוצאות חיפוש עבור אכילה-רגשית

שאלתי מקודם משהו ואני רוצה לשאול עוד משהו האם שהמחשבה נרגעת והכול בסדר אני מחפש אותה ובודק איפה היא ולמה היא נעלמה האם זה נורמלי

שלום,אני בת 19 וכבר שנתיים שסובלת מהפרעת האכילה שלי,אבל בסוגים השונים שלה התחלתי כילדה מלאה שהצליחה להרזות בלהרעיב את עצמה במשך חצי שנה ואז לאט לאט הגיעו התקפי האכילה הקטנים שהפכו לגדולים. משקית אפרופו לא מתוכננת, ליום שלם של הרס ואכילה אינסופית למרות שאני מטופלת אצל דיאטנית להפרעת אכילה ופסיכולוגית בנושא,חוץ מה השמנה שלי אני לא רואה התקדמות. ניסיתי לאכול תפריט מסודר אך הוא לא צלח ניסיתי לאכול אינטואיטיבי אך גל לא צלח אי באמת מאמינה שניסיתי הכל אבל עדיין ממשיכה עם זה לפני כמה ימים הדיאטנית שלי אמרה לי שזה נובע מהרס עצמי ולא מההנאה לאכול איזה שטויות אני?מנסה להרוס לעצמי?האם זה הגיוני? אני רק רוצה להפסיק עם זה עם אכילה שנובעת מעצבות. או סתם אכילה שנובעת כי נמאס לי מהכל.

שלום רב, לאחרונה חוויתי משבר גדול בחיי וכתוצאה מזה פיתחתי התקפי אכילה נוראיים והשמנתי המון. קראתי והבנתי שעל פי שיטת הנון דיאט בעצם מוצר לאכול הכל. אז אם מותר יהיה לי לאכול הכל ואני אלמד איך לעשות זאת גם התקפי האכילה הרגשיים ייפסקו? תודה מראש

שלום רב, האם כל אכילה שלא נובעת מרעב נחשבת אכילה רגשית? תודה

שלום, אפשר להשמין והמון רק בגלל איסורים של דיאטות או רק בגלל אכילה רגשית שלא קשורה לאכול?

שלום, האם צריך לרצות לטפל באכילה רגשית, כי החוויה של האכילה היא לא נעימה?זו צריכה להיות הסיבה? האם סיבת ההשמנה גם יכול להיות סיבה טובה? תודה מראש מקווה ששאלתי במקום הנכון למרות שם הפורום ...

אכילה רגשית במצב חמור מאוד !!! כבר הרבה זמן אני סובל מאכילה רגשית ולא יודע איך לעצור תא זה,לפני שאני מחליט אם להיכנס לטיפול או לא רציתי לדעת האם יש באמת דרך לטפל בזה.האם אני יכול לקבל תשובה דרך הפורום מה ההבדל בחשיבה או בהרגשה אחרי הטיפול לעומת מה שקורה לי עכשיו? למה עכשיו האוכל ככ מגרה אותי כשאני לא רוצה להתמודד עם מצבים ואחרי הטיפול הוא לא יגרה אותי אם בכלל? זה קשור לטיפול פסיכולוגי רק ולא טיפול תזונתי בכלל? אם זה טיפול פסיכולוגי אני יכול להבין מה ההבדל בחשיבה אבל האם טיפול תזונתי יכול לעזור במקרה כזה? למה עכשיו אני מרגיש וחווה שהאוכל ממש עוזר לי להתגבר על רגש כי אחרי האכילה אני מרגיש ממש טוב וגם באכילה עצמה האוכל נותן לי סיפוק ואחרי טיפול זה נעלם? איך? תודה רבה רבה תודה

רגש ולכן אכילה רגשית היא לופ שלא נגמר. אבל עובדה שאחרי שאני אוכל הרגש כן נעלם לי. וזה בדיוק למה אני אוכל. אז בעצם הבעיה היחידה היא ההשמנה שבאה עם זה? לא העובדה שהאוכל "לא פותר רגש". כי עובדה שהוא כן.

בהמשך להודעה הקודמת, שאלותיי: 1. אם המדללים שנטלתי לא מנעו היצירות חוזרת כתוצאה מקריש דם (ואני מקווה מאד שלא תהפוך לדו"צ), למרות סטנט מפריש תרופה, ועדיין יש לי היצירות חוזרת, וסביר יותר שהגוף שלי פשוט דחה את השתל ויצר צלקת פנימית בתוכו, ואם זה אכן המצב, מדוע אני צריך להמשיך ליטול את המדללים המבאסים האלה? 2. ואולי גם את הסטטינים אני לא חייב ליטול, ויכול פשוט להסתפק רק בכדור אחד לאיזון לחץ דם עם אורח חיים בריא (וכך גם פחות אעמיס על הכליות רעלים...) עד שאאלץ לעבור צנתור חוזר?? אני חייב להודות, שאני מרגיש עכבר מעבדה של הרפואה ושל הרופאים, שאין לה/ם תשובות חד משמעיות עבורי... 3. ושאלה הכי חשובה: אם אני מחליט לא לעבור צנתור חוזר מסוכן, הכלייה לא מקהלת דם ושובקת חיים, לא מוציאים אותה ואני נשאר עם כליה אחת, האם בהכרח מדדי הקריאטנין וה eGFR, לרבות ל.ד, יהיו לא תקינים של חולה באי ספיקת כליות כרונית עם הדרדרות איטית עד שאגיע לדיאליזה, או שלהיפך, הם יהיו תקינים, הכליה היחידה אומנם תעבודהקשה יותר, אבל תפצה על הכליה ששבקה חיים, ואני אפילו לא אצטרך ליטול בכלל תרופות??? אודה להתייחסותך המלומדת והמנוסה בתחום עם מקרים דומים של חולים שאני מניח שנתקלת במרפאתך למרות שהמקרה שלי יחסית נדיר. אשמח לצפירת הרגעה...

שלום, אוכל זה נושא בעייתי אצלי מאז ומתמיד. אני סובלת מאכילה בררנית מילדות ולכן אוכלת רק פחמימות ובשר מדי פעם (לא נוגעת בכלל בירקות, פירות, דגנים, קטניות, דגים והרשימה עוד ארוכה..). לפני שנים הרגשתי את ההשפעה של זה על המצב הבריאותי ופניתי לרופא משפחה אבל לא קיבלתי מענה ופניתי לאחר. עברתי בסוף 5 רופאים וחוץ מזלזול לא קיבלתי כלום (אפילו לבדיקת דם הייתי צריכה להתחנן למרות שעברו הרבה שנים מאז שעשיתי). לבסוף הגעתי לדיאטנית והיא היחידה שבאמת ביררה איתי את הנושא וגרמה לזה שאקבל הפנייה להפרעות אכילה. הבעייה שגם אז לא קיבלתי מענה והתעלמו מההפנייה שלי. עברו שנים ובסוף גם המוטיבציה שלי לטפל בזה נעלמה. היום ממש כבר אין לי עניין בזה יותר אבל הבעייה שאני גם חווה אכילה רגשית. זה תמיד היה אבל המצב הבריאותי שלי השתנה ולכן זה כעת נהיה יותר בעייתי. התזונה שלי מוגבלת ואני לא יכולה להחליף את האוכל במשהו "בריא" יותר, ולכן "התקפי" האוכל האלה מקשים עלי עם התזונה הזו. אני בדר"כ אוכלת ממש מעט, אבל בעיקר בסופ"ש האכילה הרגשית משתלטת עלי ואני מרגישה צורך לאכול כל הזמן, גם שאני לא רעבה. אני יכולה לאכול ואחרי 5 דקות לחפש את הדבר הבא ואז שוב, זה לא יגמר. למרות שזה גורם לי להרגיש לא טוב הרצון לאכול כל הזמן מנצח. אני מודעת לזה שזה בעיקר נובע משעמום ומחשבות ועדיין לא מוצאת משהו שיוכל לפתור את זה. אין לי בסופ"ש משהו שימלא את החלל הזה ולכן שם אני נופלת. מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם זה? תודה

אני כבר כמעט שנה בהליך של דיאטה ולוקחת סיבים תזונתיים שהם כנראה עוזרים לה ולפעמים אני אוכלת בלילה/בין הארוחות גלידות ופיסטוקים אם אני ימשיך בקצב הזה ולאבד שומן מן הסתם אז גם אני יפסיק לזלול בשקט ככה?

אכילה רגשית זנ משהו שאפשר לטפל בו בלי איש מקצוע אם אני לא יכול להרשות לעצמי אותו?

שלום רב, להזכירכן, אני חצי שנה אחרי צנתור עורק כליה ימנית ע"ר לחץ דם שניוני. עד כה, לחץ הדם התאזן יחסית, ואפילו הולטר ל.ד 24 שעות לפני שיהיה לושה שבועות יצא תקין לחלוטין. לצערי, ביומיים האחרונים מדדתי וראיתי עליה של ל.ד לאזור 85-89 דיאסטולי...ו 128/139 סיסטולי. לא יודע מה פשר העלייה. אני יישן המון לאחרונה, אוכל הרבה פחמימות שותה קפה שחור, והפסקתי עם ספורט...אולי בגלל זה? האם יש סיבה לדאגה וכדאי לחזור ליטול דופלקס? בנוסף, אני נוטל פלוויקס ואספירין, אך בגלל אורטיקריה קשה, שהפכה לכרונית, מה שהכניס אותי לדיכאון, כרגע נוטל רק פלוויקס. הכדורים האלה גמרו עליי. האם אםשר במקום מדללי דם ליטול קיו10 במינון גבוה של 300 מ"ג ביום? ושאלה אחרונה, לפי הספרות שקראתי, היצירות חוזרת של סטנט שהושתל מתרחשת לרוב בחצי השנה הראשונה...שזה לרוב פרק הזמן עד שהסטנט מתמלא שכבת אנדונטל והופך כחלק מהרקמה. האם מה שכתוב בספרות מתייחס להעצירות חוזרת כתוצאה מקריש דם שסתם את הסטנט, ואם התשובה לשאלה שלילית, אז למה צריך ליטול כל החיים מדללי גם? ושאלה חביבה אחרונה: האם ככל שקוטר העורק גדול יותר (אצלי הסטנט 5.5 ממ), כך הסיכון שלו להסתם מקריש דם נמוך יותר? תודה, אין עליכן!

רוצה בבקשה לשתף אותך בדלמה: כרגע ל.ד שלי אחרי הפרוצדורה של צנתור הכלייה מאוזן באזור 120/80 עם דופלקס 80/5 פעם ביום בבוקר. כאמור, מדדי הכלייה שלי חזרו להיות תקינים, ובדיקת דופלר כליות כ 4 חודשים לאחר הצנתור דגמה כי הסטנט לא הוצר בשנית. המטרה שלי היא להפסיק כדורים לגמרי בדרך של אורח חיים בריא (תזונה נטולת נתרן/מלח, ספורט, הגיינת שינה ושמירה על שלוות נפש). הפרוצדורה הניתולית היתה לי קשה ונכניסה אותי למשבר נפשי, שכן מאדם בריא שעסק כל חייו בספורט, לא מעשן וחא דותה, הפכתי להיות תלוי בכדורים, ובנוסף, אני מרגיש כי הזקפה שלי נפגעה, וחווה כאבי ראש על בסיס יומי. לאחר הצנתור, נסיון להפסיק נטילת דופלקס לחודש לאחר של.ד גם ירד לרמות של 115/75, לצערי, חזר לעלות לאזור 140/90, שזה לחץ דם בדרגה ראשונה. נכנסנו לחורף ולכן מההתלהבות של הירידה בל.ד לאחר הפרוצדורה הפסקתי לעשות ספורט, ישנתי הרבה (12 שעות) וחזרתי לאכול מתוקים (אכילה רגשית), ואם אלה לא הסיבות לעליית ל.ד, הרי שאין לי מושג למה בחודש שהפסקתי את הדופלקס ל.ד עדיין נשאר נמוך שכן זמן מחצית החיים של הכדור המשולב הזה הוא לא יותר מ 3 ימים. (אולי לך יש תובנה בעניין?). בכל אופן, הדלמה שלי במטרה ואצליח לרדת שוב לל.ד 130/80 ללא תרופות למעט סטטין היא אחת מהאופציות הבאות מהקל אל הכבד: א. להפסיק לחלוטין נטילת כדור לל.ד, לחזור לאורח חיים בריא, למדוד רק פעם בשבועיים ביום קבוע בוקר וערב. או ב. ליטול חצי כדור דופלקס בבוקר + שילוב אורח חיים בריא.... ג. מאחר וההיצרות שלי בעורק הכלייה היא חד צדדית ע"ר טרשת עורקים (פלאק פיברוטי שנוצר לדעתי מכמויות סוכר לבן שהכנסתי לגוף במשך חודשים) לעבור לטרטייס 2.5 מ"ג (או חצי כדור) מנגנון ACE, שיתכן שהיו לו מעט יותר תופעות לוואי עבורי, למשל, כאב ראש. (עדיין בספרות מתועדים מקרים רבים של גברים שייתכן שנפגעה להם הזקפה מהכדור למרות שלדעתי העובדה שיש י.ל.ד אצל גברים היא כשלעצמה יכולה לפגוע בזקפה...בכל זאת, מדובר בכלי דם קטנים שהדם לא זורם בהם באופן תקין). מה דעתך נכון לנסות קודם כניסוי וטעייה עם מינימום נזק???

היי שמי עופר אני מתגורר בחיפה,מאוד מפריע לי החרדה הזו שלמעשה עש לפני 3 וחצי שנים לא הייתה,יש לי הרבה שנים רשיון נהיגה,רוצה לטפל בבעיה כאובה מאין זו,שפשוט משתקת אותי בתחום זה. תודה מראש.

יש לי פסיכולוגית במרפאה היא טוענת שהיא קלינית אבל ראיתי באתר אחד שהיא פסיכולוגית מתמחה בפסיכולוגיה קלינית ואני לא יודעת אם זה אותו דבר בכל מקרה זה המשך לשאלה הקודמת שכתבתי אני איתה חודשיים ולא זז כלום אני קבעתי תור עם פסיכולוגית קלינית אחרת מטעם הקופה אני מקווה שהיא תעזור היא פסיכולוגית קלינית מומחית זה טוב לאנשים עם סכיזו? וגם רציתי לשאול איך יכול להיות שהיא לא עוזתר כל מה שאני אומרת לה היא מנתחת בצורה לא מובנת ולבסוף אין לה תשובה על זה על אכילה רגשית אין לה תשובה היא אמרה לי תעשי משהו אחר במקום לאכול ועוד כל מיני וזה לא התשובה שרציתי שיענו לי גם שאין לי כל לקום בבוקר לעוד יום שאני לא מדברת עם אף אחד בעבודה רק עוזרת לאנשים אבל אין לי חברות קרובות... זה טוב שאני עוברת פסיכולוגית?

שלום רב. אני טבעוני. אני סובל ממשקל יתר, BMI כ 33. אני משתדל לשמור על תזונה נכונה ובריאה, אבל מידי פעם יש לי חשק לאכול כמויות גדולות מאוד של אוכל - הכל טבעוני אבל זה יכול להיות למשל שקית שלמה של אגוזים, קערה מלאה ועמוסה של מג'אדרה... פניתי למספר יועצים, שכל אחת מהם בנה לי תפריט, שדי חזר על עצמו, כשהדגש הוא על ארוחות מאוזנות לאורך כל היום. העניין הוא שאני לא מצליח לעמוד בתפריט, מאחר ואני יוצא מוקדם מאוד לעבודה. את ארוחת בוקר - אני מצליח לאכול בצורה טובה. אבל לגבי ארוחת צהריים - אין לנו את הזמן לאכול בעבודה, ואני מצליח לאכול לכל היותר פרי או ירק אחד עד שניים, וגם זה לא תמיד בישיבה, אלא בעת מעבר בין מקומות שונים, מה שמביא אותי לשעות הערב, ואז אני אוכל את עיקר האוכל. מה הייתם ממליצים לעשות? תודה מראש.

אני מעוניין לקבל עצה ראשונית איך לטפל עצמאית ב OCD שזה במיוחד לחזור על אותם פעולות שאני פעם אחת וגם על אכילה רגשית

מעוניין לקבל טיפים של איך להפסיק לחשוב על אוכל / שתייה כל הזמן שזה כבר לא אנושי ויש גם סיטואציה של לאכול בלי פרופורציה במצבים מנטליים ( מתח / כעס )

אני בן 38, מתאמן המון (מכו לספורט +ספורטאי תחרותי לשעבר) - כשרע לי - אני מגיע לכמה ימים של בולמוס מטורף אוכל הכל מהכל, ואז חוזר להתאמן באובססביות כדי להוריד את מה שהעלתי כמובן אחרי שהעלתי המשקל אני נמנע מלצאת לבלות וכו--ולא פעם אני דוחף מלא רטלין כדי לדכא התאבון אני מחפש סדנא על אכילה רגשית נמאססססס לי מזה ואני ממש סובללל (סדנא, לא פרטני). באזור רמת גן גבעתיים

איזה פתרון יש אם אני אוכל דברים מתוקים בין הארוחות /אוכל גם מתי שצריך +חושב הרבה על אוכל ?

אני בחור עם סדר יום נורמלי שאוכל את הארוחות כרגיל אבל יש בעייה קטנה וזה רעב בין הארוחות ודחף של לאכול אפילו שאני לא צריך מה הפתרון להנ"ל ?

ד"ר רוזיצקי שלום רב. אני נוטלת 200 מ"ג סרטרליין, בחלוקה ל2. בקר וצהריים. בלילה:1 "לשיאה", 2 וחצי ובן ו1 בונסרין. עדיין בקושי נרדמת ומתחילה לאכול בלילה. מה עלי לעשות? ניסיתי גם זורדום ללא פיתרון בעיית האכילה בלילה. ממש מתיש. אודה על עזרתך.

יש לי אכילה רגשית? אז,נגיד אני אוכלת אפונה יבשה וטעים לי ואני שבעה ואז בא לי לאכול משהו מתוק כמו כמה תמרים למרות שאני שבעה בכלל למה זה קורה?