עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
.jpg "אכילה רגשית בחגים – מהי התופעה ומה עושים נגדה? -תמונה")
אכילה רגשית בחגים – מהי התופעה ומה עושים נגדה?
בתקופת החגים, שעבור חלקנו מייצגת תקופה של ניתוק, שינוי...
למה אנחנו אוכלים יותר בזמן מלחמה?
אזעקות, מתח, חוסר שינה ובעיקר חוסר ודאות. במצב הנוכחי של...
היי משה, השאלה הקודמת שלך היא שאלת אישור, כבר הסברתי לך בהודעה קודמת למה אי אפשר לענות על שאלות כאלה. המחשבה הנוכחית היא "מחשבה על מחשבה", כלומר עוד מחשבה טורדנית שאומרת שאם המחשבה לא פה, משהו לא בסדר. אם לא יהיה לך אכפת מה אתה חושב בכל רגע נתון, תהיה בדרך הנכונה להכחדת ההפרעה. בברכה,
שלום לך. כיון שאיני מכירה אותך איני יכולה לדעת מהן הסיבות שגורמות אצלך לאכילה רגשית. אבל אני יכולה לומר לך שתמיד ישנן סיבות פסיכולוגיות להפרעת אכילה ואם טיפול מסויים לא עוזר לך להרגשתך אני ממליצה לך להחליף מטפל. אין שום סיבה להשאר בטיפול כשלא מרגישים שינוי לטובה.
עקרונית, כן. התקפי האכילה שבאים ממקום רגשי, ניתנים לפתרון. מדובר בתהליך מקביל. גם ללמוד לאכול כשאת רעבה ולעצור כשאת שבעה ובמקביל למצוא את הגורמים לדחפים לאכילה, וללמוד להתמודד איתם אחרת. התקפי אכילה הם סוג של פתרון להתמודדות שלך. אבל הם לא באמת פותרים את הבעייה שמובילה להתקפים. היות ומדובר במשהו חדש עבורך, ככל שתקדימי לטפל בהתקפים, יהיה לך יותר קל לשחרר אותם. את מוזמנת לתאם פגישת הכרות ללא תשלום או התחייבות כדי לבדוק את האפשרויות לטיפול. [email protected]
אכילה רגשית בחגים – מהי התופעה ומה עושים נגדה?
בתקופת החגים, שעבור חלקנו מייצגת תקופה של ניתוק, שינוי שגרה, מתח או ניכור, יש עלייה באכילה רגשית. איך מתמודדים עם התופעה?
למה אנחנו אוכלים יותר בזמן מלחמה?
אזעקות, מתח, חוסר שינה ובעיקר חוסר ודאות. במצב הנוכחי של (עוד) מלחמה, רבים מוצאים נחמה באוכל. האם מדובר בהרגל מזיק? שחר כוכבי, פסיכותרפיסט ודיאטן קליני, מסביר מדוע דווקא עכשיו אכילה רגשית היא כלי הישרדותי לגיטימי
היי משה, השאלה הקודמת שלך היא שאלת אישור, כבר הסברתי לך בהודעה קודמת למה אי אפשר לענות על שאלות כאלה. המחשבה הנוכחית היא "מחשבה על מחשבה", כלומר עוד מחשבה טורדנית שאומרת שאם המחשבה לא פה, משהו לא בסדר. אם לא יהיה לך אכפת מה אתה חושב בכל רגע נתון, תהיה בדרך הנכונה להכחדת ההפרעה. בברכה,
שלום לך. כיון שאיני מכירה אותך איני יכולה לדעת מהן הסיבות שגורמות אצלך לאכילה רגשית. אבל אני יכולה לומר לך שתמיד ישנן סיבות פסיכולוגיות להפרעת אכילה ואם טיפול מסויים לא עוזר לך להרגשתך אני ממליצה לך להחליף מטפל. אין שום סיבה להשאר בטיפול כשלא מרגישים שינוי לטובה.
עקרונית, כן. התקפי האכילה שבאים ממקום רגשי, ניתנים לפתרון. מדובר בתהליך מקביל. גם ללמוד לאכול כשאת רעבה ולעצור כשאת שבעה ובמקביל למצוא את הגורמים לדחפים לאכילה, וללמוד להתמודד איתם אחרת. התקפי אכילה הם סוג של פתרון להתמודדות שלך. אבל הם לא באמת פותרים את הבעייה שמובילה להתקפים. היות ומדובר במשהו חדש עבורך, ככל שתקדימי לטפל בהתקפים, יהיה לך יותר קל לשחרר אותם. את מוזמנת לתאם פגישת הכרות ללא תשלום או התחייבות כדי לבדוק את האפשרויות לטיפול. [email protected]
ממש לא. לפעמים מתחשק משהו וזה לא רגשי. אכילה רגשית מתייחסת למצב בו את אוכלת כדי "לפתור" קשיים רגשיים. נניח הרגיזו אותך, ואת לא יודעת מה לעשות עם הרגש ולכן את אוכלת כדי לא להרגיש. משתמשים במונח אכילה רגשית יותר מדי בקלות. כשיש קושי רגשי שמווסת על ידי אכילה, אז אפשר לדבר על אכילה רגשית.
אפשר להשמין גם בגלל איסורים של דיאטות וגם בגלל אכילה רגשית שלא קשורה לרעב. דיאטות שמלמדות מה "אסור" גורמות לצורך עז במזונות ה"אסורים" ומכניסות אנשים למעגל של תחושות אשמה כלפי אוכל ואכילה. ואין באמת דבר כזה אוכל "אסור", כך ש98% מהמקרים אחרי דיאטה, משמינים חזרה, יותר מנקודת ההתחלה. אכילה רגשית, שגורמת להשמנה, תלויה בכמויות האוכל שנאכלות בגלל סיבות רגשיות, ובתדירות שזה קורה. ודיאטות בהחלט יכולות לגרום לאכילה רגשית שגורמת להשמנה.
את העבודה על הרגש עושים בטיפול דרך עבודה על התנהגות האכילה ועוד. במידה והאכילה הרגשית היא השלטת לבעיית ההשמנה, יש אפשרות לצרף פסיכולוג או כל מטפל מוסמך כדי לעבוד במקביל על הרגש. כדאי לפנות לייעוץ. אפשר לתאם איתנו פגישת הכרות לא מחייבת וללא תשלום. [email protected]
מקיף את כל הצרכים לעצור התקפי אכילה. הטיפול התזונתי עובד על הגורמים להתקפים מהצד התזונתי. לא כל התקף אכילה הוא רגשי. ותוך כדי עבודה תזונתית "מפרידים" בין התקפים שהם "אוטומטיים" או קשורים לתזונה, לבין אלה שאי אפשר לעצור אותם בגלל איזה שהוא נושא רגשי. הטיפול הפסיכולוגי עוזר לך להכיל את הקושי ב"היפרדות" מההתקף. כי הרי כל התערבות תזונתית, נוגעת בצורה כזו או אחרת ברגש. כשאני עובדת עם מטופלים, האוכל הוא נושא מרכזי, כי כל הגישה והחשיבה לאוכל נמדדת דרך ההתקפים. אני מלמדת ל"חשוב" מחדש את דרך האכילה, לזהות רעב ושובע ולעצור בו. כל שינוי תזונתי שמוריד את התדירות, עצמה וכמות האוכל בהתקף מעלה נושאים ותחושות רגשיות שמוכלות ומטופלות עם פסיכולוג. לכן העבודה היא עבודת צוות. אתה מוזמן לפגישת הכרות ללא תשלום, כדי להבין איך טיפול כזה יוכל לעזור לך.
בזמן שאתה אוכל אתה חושב שכן. הרגש חוזר , ואיתו האכילה. התחושה הלא נעימה כאילו "נספגת" דרך האוכל, מה שגורם לך להרגיש באותו הזמן שפתרת את התחושה. אבל זה כמו לשים פלסטר בלי לטפל בפצע. נניח שאתה כועס על מישהו. אז אתה אוכל, במקום לדבר עם אותו אדם. אז בזמן שאתה אוכל אתה מרגיש את הכעס עובר, אבל הוא לא באמת עובר הוא רק "נחנק". הוא יצא שוב, על משהו אחר או כשתפגוש את אותו אדם שוב. ואז שוב תאכל, והמעגל ממשיך. אם לא תפתור את הרגש, או תלמד לקבל אותו, מעגל האכילה לא ייפתר. כי אתה מעביר את התחושות לאוכל, ואוכל לא פותר רגשות. אם זה קורה הרבה, אז אפשר לעלות מזה במשקל. ואז אתה מוטרד מהמשקל, ושוב, מה שגרם לאכילה ולעלייה במשקל, לא פתור.
היי מיואשת יקרה שומעת את הכאב והמצוקה במה שכתבת... קשה לעבור תקופה שבה יש מצוקה גדולה וכפי שכתבת את מנסה לדכא את הרגשות באוכל העניין הוא שהרגשות רוצים שתתני להם מקום ולפעמים זה מאד קשה לתת לרגשות כואבים מקום ממש הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול רגשי שבו תוכלי לקבל תמיכה ןגם מקום לכאבים וללחצים כמו כן תוכלו להתייחס במרחב שהוא בטוח ושלך על הבחירה באוכל כדרך לא להרגיש אוכל יכול להרגיש כמקום מאד מנחם או גם כמאד ״סותם״ כמו לבלוע את הרגשות בפנים... ליאת
תודה על השאלה המפורטת. קראת המון ואתה יודע המון . וקוראי הפורום ילמדו המון , רק מהשאלה שלך והנסיון שלך. הפורום הזה אינו מיועד להוות יעוץ רפואי הפורום הזה אינו מהווה יעוץ רפואי ואינו תחליף ליעוץ רפואי פורמלי בשום צורה ודרך. בפורום ינתן מידע כללי. ברמה העקרונית; 1. אם תרופה גורמת לתופעה אלרגית, (אורטיקריה זו תופעה אלרגית). יש לפנות מייד לרופא לבחון האם זה כך ולהעמיק הבירור ולקבל המלצות לטיפול. שטפי דם בעור אינם תופעה מדאיגה ואינם סיבה להפסיק טיפול חשוב. 2. אספירין ופלביקס ניתנים בדרך כלל לזמן מוגבל ובהמשך עוברים מטיפול כפול לטיפול בודד. תברר מה עמדת הרופא שבצע הפעולה ופעל לפי המלצותיו. 3. אני בטוח שרופאיך , הנפרולוג שלך והרדיולוג הפולשני, בחנו את המידע הרפואי, את בדיקת הct או הmri שעשית והתרשמו שהחסימה הינה טרשתית( למשל אם היא היתה במוצא העורק זה רמז… וזו גם האתיולוגיה הכי שכיחה) ולכן סטטינים זה טוב לך גם כדי להגן על כלי דם חשובים אחרים בגוף. המלצתי, תמשיך בטיפול בהתאם להמלצת רופאיך. 4. מבין שהבדיקה שעשית היא דופלר. היא הרבה פעמים תלויית מבצע ויש מכונים ורופאים לצערי שמיומנותם בבדיקה פחות טובה. תפנה למצנתר שיבחן את הבדיקה וימליץ איזו בדיקה נוספת לעשות(דופלר חוזר בבית חולים, בדיקת cta נוספת וכו). 5. אנחנו הנפרולוגים אוהבים את הכליות ושמחים שיש שתיים מהן. להיות עם כליה אחת כשהשניה בריאה לחלוטין זו לא דרמה( יש לא מעט אנשים ואפילו נפרולוג-על אחד שתרמו כליה באופן אלטרואיסטי) , אני מאחל להם לחיות עד 120 עם כליה בודדת ומתפקדת. יש להם סיכון קטן להתפתחות יתר לחץ דם עתידי וgout שזה דלקת בפרק משקיעת חומצה אורית- מאד לא נעים אבל לא כל כך נורא. עם כליה בודדת הקריאטינין עולה והgfr- הסינון הכלייתי יורד במעט. הכליה הנותרת תופסת פיקוד וקצת נותנת יותר תפוקה(מנסה לעבוד בשביל שתיים אבל מגיעה לכ70% מתפוקה של שתי כליות). אני לא יודע מה מצב הכליה השניה, ואם סבלת מיתר לחץ דם או שיש טרשת יתכן שגם הכליה השניה אינה בריאה לחלוטין. המלצתי לך. אל תוותר על שתי הכליות. אם יש הצרות קריטית שמאיימת על הכליה לשקול להתערב שוב. אם היא אינה קריטית ולחצי הדם מאוזנים, יתכן מאד שניתן להמנע מהתערבות נוספת . אבל, וכאן אני חוזר לראשית התשובה, ההחלטה לגביך צריכה להתקבל על ידי הנפרולוג שלך והרדיולוג המצנתר בשיתוף איתך. והם ורק הם יכולים להמליץ מה לעשות הלאה. הם שחשופים לכל הפרטים הקליניים וההדמייתיים שלך. והם שיוכלו לקבל עבורך את ההחלטות הנכונות ביותר. מקווה שעזרתי ולו במעט. מאחל לך שנים רבות של עליות מתפקדות ולחץ דם מאוזן. יובל
שלום לך ג. קראתי כל מה שכתבת . גם לך עצמך ברור שאת סובלת מאכילה רגשית שפוגעת באיכות חייך. אז שם טמונה התשובה. בטיפול יש לברר אצל כל מטופל מה הסיבות הרגשיות המיוחדות שלו לאכילה הרגשית, ואז לטפל בסיבות.
אכילה רגשית זה נושא שדורש שינוי הרגלים תזונתיים ומחשבתיים , תוך ליווי אישי של דיאטנית. לא ניתן לתת מענה לנושא בתשובה לשאלה בפורום אינטרנטי .
גולן שלום אכילה רגשית זה חלק מהמורכבות האנושית , צריך לשנות הרגלים בצורה הדרגתית ועם הדרכה . להשקיע בבריאות זה השקעה לטווח רחוק והפירות שלה ארוכי טווח .. להשקיע בחופשה זה לטווח קרוב והפרות הם לזמן הקרוב .
אכן תתכן חסימה של הסטנט, וכדאי לעשות אולטרסאונד דופלר עורקי כליה להעריך את הזרימה. אבל הגיוני יותר שהעליה בלחץ הדם, שהיא קלה, נובעת מהשינוי בהרגלי החיים. אם ספורט ימנע טיפול תרופתי כרוני, זה בהחלט משתלם…. קיו10 לא ימנע טיפול באספירין או פלויקס. הוא יכול לעזור אולי לתופעות לוואי של סטטינים שאני מניחה שאתה לוקח.
אין לי תשובה מה עדיף. החלטות אילו כדאי לדיין עם רוםא/ת המשפחה המטפל/ת
היי עופר, חרדת נהיגה היא חרדה מאוד נפוצה ולכאורה מאוד בעייתית . יחד עם זאת חשוב לדעת שאפשר לטפל בחרדה ולהעלים אותה מהחיים ולא חייבים להמשיך לסבול אותה וממנה. יש שתי שיטות עיקריות שאני ממליצה עליהן כדי לטפל בחרדה. שיטה אחת היא CBT, שזה טיפול קוגניטיבי התנהגותי. שיטה שניה שאני מצאתי שיעילה אפילו יותר, היא NLP - תכנות של המח והתת מודע באמצעות השפה. במספר פגישות ספורות (שאפשר לרכז אפילו ליום אחד ארוך), מטפל בחרדה במהירות וביעילות. בהצלחה :-)
שלום גאולה, ההבדל בין מתמחה ומומחה קליני זה בשלב ההכשרה. המתמחה עדיין אינו עובד עצמאית ונמצא תחת הדרכה של פסיכולוג בכיר. איני יודע להגיד אם זה טוב שאת עוברת מטפלת, מאחר וכבר קבעת תור - נסי ותראי איך את מרגישה. אודי
המלצתי שתיקח בצידנית את ארוחת הצהרים ותחליט שאתה עושה הפסקה של 15 דקות ותשב לאכל . זה מאוד מאוד משמעותי. ובניים תאכל את התפוח שלך. לא בריצה לא בחטף אלא לתת את ה15 דקות האילה. ולא תחזור רכב הבייתה. ופחות תאכל אכילה רגשית בברכה ובהצלחה טובה בר- שאן
שלום רב. OCD הפרעה טורדנית כפייתית הינה הפרעת חרדה אשר ניתנת לטיפול באמצעות תרופות ובאמצעות טיפול פסיכולוגי, בעיקר טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT. הטיפול היעיל ביותר הינו שילוב של השניים. ממליץ לך לפנות ליעוץ פסיכיאטרי לצורך הערכה ודיון על אפשרויות הטיפול. ממליץ לפנות למטפלים המתמחים ב-OCD ובטיפול קוגניטיבי התנהגותי. בהצלחה
יובל שלום אתה מתאר אכילה רגשית, יש טיפול לזה חשוב להבין מה האכילה משרתת מה החלקים הרגשיים שגורמים לך לאכל יותר מדי והלהיות עסוק בזה , זה גם סוג של התמכרות לאוכל מומלץ ללכת לטיפול כדי להתמודד עם זה. בהצלחה עירית
אני לא מכירה סדנא כזו. עם זאת אומר רק שעל פי הסמפטומים שתארת היה כדאי מאד שתפנה לטיפול פרטני.
רון שלום זאת שאלה מורכבת ונפוצה ואין תשובה פשוטה לכך, לעיתים קרובות יש אכילה רגשית, בנוסף הרצון לאכול יכול להיות ברמה של דחף וקשה לכן להתנגד לדחף, אבל אם מצליחים לדחות את האכילה הדחף פוחת אפשר גם לא להחזיק ממתקים בבית, עשוי לעוזר לעשות יומן אכילה לרשום כל דבר שאוכלים והאם זה מתוך רעב או מסיבה אחרת. בהצלחה עירית
ניב שלום, זאת בעיה נפוצה , אכילה רגשית, תנסה לרשום כל מה שאתה אוכל וגם מתוך מה אתה אוכל האם אתה באמת רעב או מרגיש דחף לאכול, תנסה להתאפק ולדחות את האכילה לפעמים הדחף חולף בהצלחה עירית
שלום ירדנה. אכילת יתר לילית היא בעייה נפוצה וכאובה באנשים הסובלים מהפרעות דיכאון וחרדה. ממליץ לך על טיפול תרופתי לשינה בלילה שיעזור לך להירדם. ניתן לשקול טראזודיל עם עלייה למנון 100 עד 150 מ"ג לפני שינה או סרוקוול 25-50 מ"ג. ייתכן כי אכילת היתר קשורה לתופעות לוואי מטבוליות של טיפול בסרטלין. כדאי לשקול החלפת טיפול לפלואוקסטין, ברינטליקס. כמו-כן ממליץ על טיפול פסיכולוגי משולב CBT יחד עם הרפיה על מנת למצוא תחליף לדפוס אכילה רגשית. בהצלחה
מומחים ומכונים
