תוצאות חיפוש עבור אימון-קוגניטיבי

כדאי לבדוק גם רמת B12 בדם . ותפקודי בלוטת התריס .אין לשלול שכל התופעות קשורות בתגובה למתח . לכן יש מקום לטיפול גם בכוון זה כגון טכניקות קוגניטיביות CBT.

שלום לך, הדבר הכי חשוב בהתמודדות עם חרדה ועם מחשבות מטרידות הוא לנסות לקבל אותן, ולא להתנגד להן. אין שום צורך לפחד מהתחושות של עצמך, הן לא יזיקו לך. לכל היותר, זוהי חוויה לא נעימה. החוויה הזו חולפת. היא חולפת מהר יותר ככל שאת מקבלת אותה בהבנה ולא דוחה את החוויה. אם תנסי להוציא מחשבה מסוימת מהראש, היא רק תהיה שם יותר, ולכן צריך להניח לה להיות שם ככל שתרצה, עד שתחלוף מעצמה. כך גם לגבי תחושות של חרדה וניתוק. הן אולי מוזרות ולא נעימות, אבל הן חולפות ואין שום סיבה להילחץ מהן. אני לא יודעת באיזה סוג של טיפול את נמצאת, אבל הטיפול שנותן לך את הכלים להתמודד עם חרדות עד שהבעיה חולפת לחלוטין הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). בהצלחה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

שלום אלירן, הטיפול הטוב ביותר ל- OCD הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הספר "להתגבר על מחשבות טורדניות", של פורדון וקלארק, כמו גם הספר "די לאובססיה" של פואה, הם מדריכים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי עצמי ורבים מצליחים להסתייע בספרים אלה ולטפל בעצמם ולהחלים (ואלה שלא- חשוב שתקראו עד הסוף). אמור לפסיכיאטר שטיפלת בעצמך בשיטה מס' 1 לטיפול ב- OCD. אם לא נותרו התנהגויות כפייתיות ואין לך קושי בלתי נסבל עם מחשבות טורדניות, אין לך צורך בטיפול. אם יחזרו מחשבות כאלה בעתיד, עדיין הייתי מנסה טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (הפעם עם מטפל פרטני), לפני שהולכים לטיפול תרופתי, כי נראה שטיפול קוגנטיבי התנהגותי עובד טוב אצלך. לאלה שלא מצליחים לטפל בעצמם ולהחלים בעזרת ספרים אלה או דומים להם, חשוב שתזכרו: זה לא מעיד על עוצמת הרצון שלך, חומרת ה- OCD שלך או על הסיכוי שלך להסתייע בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. זה רק מעיד ששיטת הטיפול העצמי באמצעות ספר לא מתאימה לך. יש לך סיכוי מצויין להסתייע בטיפול עם מטפל שמתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ל- OCD.

שלום דוד, GAD הם ראשי תיבות של Generalized Anxiety Disorder ובעברית הפרעת חרדה מוכללת. בניגוד לחרדה ספציפית הממוקדת בנושא מסוים - כמו למשל חרדה מטיסות (שבאופן עקרוני ניתן להימנע מהן ומהחרדה הכרוכה בהן), ב-GAD פולשת החרדה לתחומי חיים רבים או לחילופין עוברת מנושא אקטואלי אחד לאחר. בכל מקרה, היא מלווה דאגנות מתמדת, לעתים תופעות פסיכוסומטיות כמו דופק מהיר או נדודי שינה, קשיי ריכוז ואי-שקט כללי. ציפרלקס היא תרופה ממשפחת SSRI המעכבת ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח ובישראל היא תרופת הבחירה הראשונה הנמצאת בשימוש הנרחב ביותר לטיפול בהפרעות חרדה ודיכאון. מבין הפרעות החרדה השונות החפיפה בין הפרעת חרדה מוכללת לדיכאון היא הגבוהה ביותר ומגיעה ל-30%, כך שהתרופה שניתנה לך בהחלט מתאימה. בהחלט יש מקום להתחיל טיפול פסיכולוגי, כאשר טיפול הבחירה הראשון מבין הטיפולים בתחום זה היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). סקירה נרחבת על גורמי ההפרעה ודרכי הטיפול בה תוכל למצוא במאמר הבא: https://www.giditherapy.co.il/?p=2259 בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

גיל היקר, דבר אחד אני יכול להבטיח לך כמעט בוודאות והוא שהמצב לא יהיה יותר גרוע, כך שאת מרכיב הדאגה לעתיד אתה יכול להוריד מעצמך: https://www.giditherapy.co.il/?p=1316 סימבלטה היא תרופה מצוינת אך היא אינה תרופת הבחירה הראשונה ולא ניתן לדעת מה קיבלת קודם ולא עזר. יש תרופות יעילות מאוד ועם תופעות לוואי מעטות מאוד. לגבי הטיפול הפסיכולוגי - לפחות כל עוד אתה בדיכאון אקוטי, הטיפול המועדף הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). טיפול פסיכודינמי, שהוא עדיין הטיפול הנפוץ ביותר בקרב מטפלים בישראל, עלול להעמיק את החיטוט העצמי שלך בעצמך, בעוד בזמן דיכאון אקוטי וקשה צו השעה הוא "נעשה ונשמע" - ולא נעמיק (טיפול פסיכודינאמי בהחלט עשוי לעזור בחלוף הדיכאון האקוטי למניעה). מה שמדאיג אותי הוא הנטייה לאגורפוביה וכאן צו השעה הוא להיחשף בהדרגה, מהקל אל הכבד, למצבים שאתה מפחד מהם. הימנעות היא בת הברית הטובה ביותר של החרדה, ובמיוחד באגרופוביה מעגל ההימנעויות עלול להתפשט גם לתחומי חיים אחרים. אתה יכול להיעזר בהתחלה אפילו במלווה כשאתה יוצא לעבר המקום המפחיד, להאריך כל פעם את המסלול, לעשות את חלקו עם ואת חלקו בלי המלווה, אך זו התמודדות חיונית. אשמח לעזור. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

שלום לך, ייתכן מאוד שאכן מדובר במחשבות טורדניות, אם הדחף לקלל לא "מתממש", כלומר את לא באמת מקללת אלא פוחדת מכך. אם את אכן מקללת, ייתכן שזו בעיה נוירולוגית, שכן רק הסובלים מבעיות נוירולוגיות אינם שולטים בדחף לקלל. את התשובה לשאלה "מדוע זה קורה" אפשר לתמצת לשתי תשובות פשוטות: פחד לאבד שליטה ורמת מוסריות גבוהה. כלומר, המחשבות הטורדניות (ואפשר לומר שכל החרדות) קיימות עקב רצון גבוה בשליטה. במקרה של מחשבות טורדניות, קיים פעמים רבות פחד לאבד שליטה על התנהגותנו או מחשבותינו. התוכן של המחשבה הטורדנית בדרך כלל נקבע בהתאם לנושאים שחשובים לנו, ובפרט דברים שלדעתנו "אסור" (מבחינה מוסרית) לעשות. כלומר, מאחר שככל הנראה קללות נתפסות בעינייך כדבר שאסור לעשותו, את פוחדת לאבד שליטה על התנהגותך ולעשות זאת. יש לציין, שאם אכן מדובר במחשבה טורדנית, לא קיים שום סיכוי שאכן תקללי. אפשר לומר, שהבעיה מתפתחת כתוצאה משילוב של גורם גנטי, ובנוסף גורמים חברתיים- תרבותיים ואישיותיים, כפי שציינתי. טיפול תרופתי עוזר לחלק מהאנשים, ובדרך כלל כל עוד נוטלים אותו. אם לא משלבים טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), קיים סיכוי גבוה שהסימפטומים יחזרו לאחר הפסקת התרופה, שהרי לא למדת להתמודד עם עצם קיומן של המחשבות. בנוסף, טיפול תרופתי אינו הכרחי. מאידך, אין מה לחשוש ממנו, הוא אינו משנה את התחושה באופן משמעותי ובוודאי שלא את האישיות. מבחינת תופעות הלוואי, חלק מהתרופות גורמות לעייפות ולתיאבון מוגבר. הוא יכול להפחית את החרדה בנטילה לטווח הארוך, אך כאמור, אינו פותר את הבעיה ואינו מלמד אותך כיצד להתמודד עם המחשבות ולא לפחד מהן. טיפול קוגניטיבי התנהגותי, לעומת זאת, מעניק לך כלים מעשיים להתמודדות עם המחשבות. על ידי קבלתן במקום דחייתן, והפסקת הניסיונות (הכולשים כמובן) לברוח מהן, ניתן לפתור את הבעיה לטווח הארוך, ואף לקבל כלים כדי למנוע את חזרתה. את יכולה לקרוא בהרחבה על מחשבות טורדניות וטיפול ב- OCD באתר שלי. שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול בחרדות, דיכאון, אובססיות, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com

שלום מוטי. באופן כללי לא מומלץ ליטול תרופות הרגעה מסוג קלונקס לאורך תקופה ארוכה של שנים לאור ירידה ביעילות וסיכון התמכרות. ממליץ לשקול שילוב של טיפולים פסיכולוגיים כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי יחד עם קומבינציה תרופתית של נוגדי דיכאון, תרופות מרגיעות חרדה כגון טראזודיל, בונסרין או מירו ואנטי פסיכוטיים במנון נמוך. בהצלחה

שלום אבי, לא כתבת מדוע החלטת יחד עם רופא המשפחה להפסיק את הסרוקסט שעזר לך. לעתים קרובות קורה שחל שיפור כתוצאה מטיפול תרופתי ולמטופל נדמה שההפרעה חלפה, בעוד שלמעשה המצב השתפר הודות לטיפול התרופתי. סרוקוול היא תרופה אנטי פסיכוטית ומייצבת מצב רוח, לזמן קצר היא משפרת את השינה, אך כמו מייצבי מצב רוח אחרים, היא מושכת את מצב הרוח כלפי מטה כדי למנוע מצב של מאניה או היפומאניה. מלודיל היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת הטטראציקלים ישנה מתחילת שנות ה-70 ומאז עברו הרבה מים בירדן. ייתכן שאני שמרן, אך אני נגד החלפת סוס מנצח ואם הסרוקסט עזר, הייתי חוזר אליו, אם כי אחרי הניסיונות האחרים ספק אם הוא שוב יעזור. לא ברור מה נותר עתה מבחינת החרדה החברתית והתסמונת הפוסט-טראומטית. ציפרלקס, למשל, היא תרופה יעילה מאוד נגד חרדה חברתית. קנאביס רפואי אושר לשימוש בטיפול בתסמונת פוסט-טראומטית. לא ברור מה המצב כעת מבחינת התסמינים. את זה יוכל להעריך רק פסיכיאטר, ואולי כדאי לפנות לחוות דעת שנייה (למשל, SNRI לא נוסה). השילוב המנצח הוא בין טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפויטי, כאשר טיפול הבחירה הראשון הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) אצל מטפל ששולט בגישות טיפוליות נוספות. המלצתי לנסות פסיכיאטר אחר וטיפול פסיכותרפויטי. עיוותים קוגניטיביים הם תסמינים מוכרים לחרדה ודיכאון ואינם קשורים לשאלה אם המקור אורגני או סביבתי. כאמור, בשילוב טיפול תרופתי ניתן לשנותם. הסחת דעת היא טכניקה יעילה מאוד לטיפול בדיכאון, ולפעמים גם בחרדה, כנ"ל לגבי פעילות גופנית אירובית (אולי כדאי להפחית את משך הריצה ולחלקה על כל ימות השבוע). בכל אופן, על סמך ההתקדמות הניכרת למרות התנאים הקשים, יש בהחלט מקום לאופטימיות ואני מחזק את ידיך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

שלום אנונימית, דווקא עניתי לך בהרחבה, אך כנראה חלה תקלה בשיגור התשובה. לגופו של עניין - ראשית, יש לציין ש-ROCD עדיין לא נחשב אבחנה רשמית במדריך האבחון, בניגוד לסוגים אחרים של OCD. מבחינה טיפולית, אין משמעות רבה לתוכן של האובססיות והטיפול המומלץ הוא שילוב בין טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שאמור לשנות את דפוסי חשיבה האופייניים ל-OCD מכל סוג (למשל, גישה של פרפקציוניסטית של "או הכול או לא כלום", המעידה במקרה זה על ציפייה "לאחד וליחיד" במקום פיתוח גישה של רצף, לפיו יש מתאימים יותר ויש מתאימים פחות, מה גם שאינך יודעת אם תמצאי בחור מתאים יותר). הואיל והייתם 7 שנים בקשר זוגי, לא ייתכן שפתאום הוא לא מתאים. מה שנראה יותר סביר, כפי שקורה לעתים קרובות ב-OCD, הוא שנושא האובססיות התחלף או התווסף, לאחר ההחלטה הסופית ואכן חרדת החמצה וחרטה על הבחירה מופיעה בעיקר אצל הסובלים מ-OCD. אני חייב לסייג את התרשמותי לאור העובדה שפרטי המקרה אינם מוכרים לי ומדובר בפורום שאינו נועד לאבחון. אינני יודע איזה טיפול פסיכולוגי עברת, האם נעשה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מסודר, האם מילאת את שיעורי הבית בטיפול זה ואיזה גישות אחרות נוסו. זווית אחרת לטפל בבעיה היא באמצעות טיפול זוגי, אך לפי הקווים המנחים של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני, טיפול תרופתי הוא תנאי הכרחי לטיפול ב-OCD הן כדי להשיג שיפור והן כדי להגביר משמעותית את סיכויי ההצלחה של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי או כל טיפול פסיכולוגי אחר. ישנן יותר מדרך אחת להגיע לרומא, מגוון התרופות הוא עצום וכך גם מגוון הגישות הטיפוליות. עצתי לך היא לא להסיק כל מסקנות מעשיות מהספקות והלבטים שהופיע חודש אחרי הנישואין. גייסי סבלנות רבה הדרושה להתמודדות עם הבעיה באמצעי הטיפול הרבים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

היי פנינה, לצערי, אין דרך שיכולה פשוט "להעלים" מחשבות. צריך לחיות איתן... הדרך הנכונה להפסיק לפחד מהדברים שמפחידים אותך היא למצוא דרך לעשות אותן, וכך הפחד בסופו של דבר יירד. למשל, אם המחשבה אומרת לך לא לטוס, תטוסי "דווקא" כדי להוכיח לפחד שהוא לא מגביל אותך ואת לא מקשיבה לו. מצד שני, אם תימנעי מלטוס, הפחד יקבל משתנה תוקף ויתחזק. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

אם גם בדיקה נוירולוגית תקינה ואין צורך בהדמיה, יתכן שהמדובר בתופעה גופנית על רקע מתח או חרדה. אנו לעתים לא מודעים למתח זה שעיקר השפעתו כשהוא בתת מודע. לכן הייתי מברר עם מומחה בתחום זה. לעיתים טיפול ע"י כדורי SSRI כמו ציפרלקס וכן טכניקות קוגניטיביות . פעילות אירובית תמיד עוזרת במצבים אלה. ( אם הסחרחורת מלווה בדופק מהיר או לא סדיר, מומלץ ברור קרדיולוגי ובדיקות הולטר לב ולחץ דם . אם ברקע יש מיגרנות יש לטפל גם בכוון זה אם כי טיפול במתח מתאים גם למקרים אלה. בברכה ד"ר בן דוד

פיהוק בד"כ גורם לפתיחת הפתח שך תעלת אוסתכיוס הקשורה לאוזן התיכונה. מעבר לכך יש שינוי בתיבת ההתהודה בפתיחה חזקה של הפה. דברים אלה עשויים להיות אחראים לשינוי בצליל. מתח אכן מגביר כל מטרד . לכן טכניקות קוגניטיביות יכולות לעזור בשליטה , בין השאר על המתח. בברכה ד"ר בן דוד

NEMI שלום. הפרעת שינה כמו שאתה מתאר ושנמשכת כבר חודשים רבים, מחייבת התייחסות מקצועית. יתכן שיש פה צירוף של הרגלי שינה לא נכונים ורקע פסיכולוגי - חרדה. אפשר לתת לך טיפים לשיפור הרגלי השינה, ראה מאמר בנושא זה באתר הכללית בלינק: http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/tips_for_better_sleep.aspx . ייתכן ותוכל לשפר את מצבך באמצעות ההצעות שבכתבה. במידה ולא חל שיפור לדעתי עליך לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. זהו טיפול אשר מבקש לחולל שינוי באמצעות שינוי בדפוסי ההתנהגויות, לצד שינוי דפוסי חשיבה בעיתיים. טיפול קוגניטיבי מכוון לשנות את דפוסי השינה הבעייתיים באמצעות שינוי הרגלי השינה וסביבת השינה, לצד ארגון מחודש של המחשבות סביב השינה.

שלום רב, אני ממליץ להימנע לחלוטין מתרופות שינה בזמן טיסה. חוסר תנועה בזמן טיסה (במיוחד טיסה ארוכה כל כך) מגדיל את הסיכון לפקקת ורידים ורידיים עמוקים שהיא תופעה נדירה אך מסוכנת. מכך נובע שמומלץ מאד לא ליטול בונדורמין בזמן טיסה. הוא גם משפיע ל 5-7 שעות בלבד ולא "יכסה" אותך לכל הטיסה. לוריוון וקלונקס הן אמם מאותה משפחה כמו בונדורמין (משפחת הבנזודיאזפינים) אך הם הרבה פחות מרדימים, יותר מרגיעים, משפיעים ליותר שעות ויותר מומלצים בטיסה. חשוב ליטול רק תרופה אחת ולא שילוב, כי ההשפעה של שילוב תרופות היא לא צפויה. מומלץ גם לנסות פעם את התרופה שאתה שוקל להשתמש בה, כמה ימים לפני הטיסה כדי לראות, שהיא באמת לא מרדימה אותך אלא רק מרגיעה. אולי תשקול בכל זאת טיפול קוגניטיבי התנהגותי? טיסה פעם ב- 1/2 שנה זה מן הסתם 2 טיסות פעם ב- 1/2 שנה. וזה לא מעט, במיוחד אם אפילו רק חלק מהן הן טרנסאטלנטיות.

היי לינוי, תלישת שיער כפייתית נקראת טריכוטילומניה, וגם זו סוג של הפרעה על הספקטרום האובססיבי. ואם פנית לפורום הזה עם שתי השאלות, אני מניחה שאת יודעת שגם המחשבות שיש לך הן בתחום האובססיבי, ובעיות אלה הן "קרובות משפחה". ניתן לטפל בשתי התופעות באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (טיפול CBT), שנותן מענה וכלים מצוינים להתמודדות ולפתרון. חג שמח, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794957

שלום לך, מה שאתה מתאר אכן נשמע כמו כפייתיות. התנהגות כפייתית אינה חייבת להיות פיזית, אלא יכולה להיות פנימית ("טקסים מחשבתיים" או חשיבה באופן כפייתי), למשל חזרה על משפט שוב ושוב בראש באופן מכוון. לפעולות הפנימיות שלך יש גם תוצאות חיצוניות, למשל עיכוב בשליחת ההודעות. בדרך כלל הדבר נובע מרצון גבוה בשליטה, בתחום זה או אחר. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) בהחלט יכול לעזור להפסיק את ההתנהגויות האלה ולחזור לאורח חיים תקין ונורמלי. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

שלום לך, גם אם אומר לך שהמחשבות שלך אינן נכונות, זה לא ממש יעזור - זה אולי ירגיע למספר דקות, אך לאחר מכן המחשבות יחזרו והספק בזהות המינית שלך יחזור. לכן, אין טעם לשאול "שאלות אישור" כאלה, אלא ללמוד לקבל את הספק. אגב, פסיכותרפיה שאינה טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) אינה מועילה במקרים כאלה. ממליצה לפנות לטיפול המתאים. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

היי אנונימית, מחשבות טורדניות מרגישות, לעתים קרובות, אמיתיות. אם הדבר לא היה כך, האדם הסובל מהן היה מפסיק לפחד מהן. אפשר לומר שהתחושה הזו נועדה לגרום לך לפחד. זה נכון לגבי כל מחשבה טורדנית שהיא, גם לגבי מחשבה על נטייה מינית. בדרך כלל זה לא מלווה במחשבה שזה "טוב וכיף", אלא לא רצוי ומפחיד. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

היי יהודה, לא ידוע לי על קשר בין בעיות מעיים לבין OCD. על אדם אחד אי אפשר לבדוק אם קשר כזה באמת קיים, אלא אם כן האובססיות והטקסים קשורים ספציפית למנהגי שירותים. בכל מקרה, מומלץ לטפל בכל בעיה בפני עצמה בטיפולים המומלצים עבורה - אני מניחה שאתה מטופל אצל רופא לבעיות המעיים. אם זה יגרום גם לשיפור ב-OCD - מה טוב, אבל באמת אי אפשר לדעת. עבור OCD מומלץ טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

שלום לך, כמובן שאי אפשר לבדוק או לאבחן גידול במוח דרך פורום. את צריכה לפנות לנוירולוג ולעשות את הבדיקות המתאימות. אולם, מאחר שגידול במוח אינו תופעה שכיחה, זה לא נראה לי סביר, אם אין לך בסיס לחשוד בכך (כמו כאב ראש שלא עובר או סימפטומים פיזיים אחרים שיכולים להעיד על כך). OCD בדרך כלל נובע ממאפייני אישיות מסוימים, ויש לו דרכי טיפול יעילות מאוד, כאשר המומלצת שבהן היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). נשמע לי מוזר שאנשי הטיפול כביכול לא יודעים מה לעשות עם בעיה שהיא בת טיפול. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

היי רעות, ההשערה שבעיה נפשית כלשהי נגרמת בגלל מחסור בסרוטונין מעולם לא הוכחה. מצד שני, קיימות ראיות רבות התומכות בקשר בין בעיות כאלה לבין מאפייני אישיות ונסיבות חיים מסוימות שהאדם גדל בתוכן. כמובן שאין אפשרות לבדוק את רמת הסרוטונין במוח בבדיקת דם. התרופות שמשפיעות על הסרוטונין במוח הן תרופות שנוגדות דיכאון וחרדה. הפעולה שלהן בעצם גורמת לניצול טוב יותר של הסרוטונין שכבר קיים ומיוצר בגוף, והדבר גורם לשיפור במצב הרוח ולהפחתת תחושת החרדה. אין זה אומר שקיים מחסור כלשהו בסרוטונין, אלא רק שהתרופות גורמות להרגיש טוב יותר. הטיפול היעיל ביותר הידוע לנו כיום לבולמוסי אכילה, וגם ל-OCD, הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). הוא עוזר לאנשים להיגמל מבולמוסי האכילה, להפסיק טקסים ולהתמודד עם מחשבות טורדניות. תרופות אינן יכולות לגרום לאנשים להפסיק בולמוסי אכילה, הן יכולות לגרום להפחתה בחרדה וכתוצאה מכך להפחתה בסימפטומים של OCD. מבחינת טיפול תרופתי, אין דבר כזה "כדורים פחות דרסטיים", שכן תוספי תזונה ותכשירים "טבעיים" כשמם כן הם - אינם תרופות, ולא ידוע לי על יעילות מוכחת כלשהי. את כמובן יכולה לפנות ישירות לפסיכיאטר, אם את מעוניינת בטיפול תרופתי. אין צורך ברופא משפחה. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

שלום איתן. קודם כל כדאי להתיעץ עם מומחה בבריאות הנפש אשר יעריך את מצבך. הטיפול המומלץ ביותר להפרעות חרדה הוא שילוב של תרופות נוגדות דיכאון יחד עם טיפול פסיכולוגי ממוקד כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי. כדאי לנסות נוגדי דיכאון כמו צפרלקס, לוסטרל, פאקסט או ויפאקס שיכולים לעזור. בהצלחה.

היי. לליקוי השמיעה כדאי מכשיר. זה יקל גם על הטנטון שעדיין בא והולך. ואםשר להוסיף TRT טיפול קוגניטיבי. www.tinnitus.co.il גמר חתימה טובה ד"ר מרק.

שלום לאם המודאגת, על פניהם, התסמינים שאת מתארת תואמים לאלה של הפרעת גוף דיסמורפית: https://www.giditherapy.co.il/?p=1026 הפרעה זו כוללת תגובה קשה קיצונית ביותר לכל פגם קטן, או אפילו מדומה, בגוף. אמנם בנך נמצא בגיל ההתבגרות, שבו חלים שינויים רבים בגוף וחלקם מעוררים חרדה או לפחות אי-נוחות גדולה (למשל, פצעי בגרות), אך עצמת התגובה של בנך חורגת מכך. ייתכן שבטיפולים הפסיכולוגיים הושם דגש-יתר על הנורמטיביות של התגובות הללו לגיל ההתבגרות ובנך הרגיש שלא מבינים אותו, אך מה שיותר סביר הוא שבהפרעה הנ"ל האדם משוכנע בצדקתו ב-100% וכל ערעור על כך והצגת הנושא כפסיכולוגי אינו מתקבל על ידיו. המלצתי היא לפנות לפסיכיאטר ילדים ונוער הן להתייעצות אישית והן להתאמת טיפול תרופתי בתקווה שבנך יסכים ליטול אותו. מדובר במקרה פרטי של הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD): https://www.giditherapy.co.il/?cat=214 והטיפול התרופתי הוא לרוב טיפול המעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI), כמו למשל פרוזק או סרוקסט (פקסט). לפי תיאורייך, החרדה הנלווית להפרעה התפתחה כבר לדיכאון המתבטא בהימנעות ובהסתגרות, כאשר רק הסתגרות בגיל ההתבגרות היא סיבה טובה לפנייה לטיפול. מניסיוני, ללא הטיפול התרופתי, הסיכוי של הטיפול הפסיכולוגי להצליח, או לפחות לגרום לבנך לשתף פעולה עמו, קלושים ביותר. אני מציע לך לפתוח את אתר האינטרנט של המרכז לבריאות הנפש באזור מגוריכם, להיכנס למחלקת נוער ולמרפאת נוער, לבדוק מי הפסיכיאטר המנהל את היחידות האלו ולפנות אליו באופן פרטי (המחיר אמנם עלול להיות גבוה אך מדובר בשניים-שלושה ביקורים בלבד להתאמת טיפול תרופתי ומעקב אחריו ועל כך מגיע לכם החזר של כ-600-700 ש"ח מהביטוח המשלים של קופת החולים). לאחר מכן, טיפול הבחירה הפסיכולוגי הראשון במקרים אלה הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וגם על כך כדאי לבקש המלצה מהפסיכיאטר. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il