הפרעות בדרכי הנשימה

ההבדל בין מכשירי CPAP למכשירי BPAP: באופן כללי ועקרוני: מכשיר CPAP מזרים אוויר בלחץ חיובי מתמשך ובהתאם לסוג המכשיר –לחץ האוויר יכול להיות בדרגת לחץ קבועה או משתנה שעלה ויורדת בהתאמה לאופי נשימת המטופל והתהוות דום נשימה בשינה – שהינה הפרעת נשימה, לכן הטיפול ב- CPAP הוא לאזור הלוע בדרכי נשימה עליונות. מכשיר BPAP –מייצר בפעילותו 2 רמות לחץ חיובי: לחץ גבוה בשלב השאיפה ולחץ נמוך בפער משמעותי בשלב הנשיפה. BPAP מיועד עקרונית לטיפול במחלות ריאה חסימתיות כמו COPD אמפיזמה, וכדומה ותפקידו לדחוף לחץ אוויר גבוה יותר לרקמת הריאה כנגד נוזלים הכלואים בבועיות (כתוצאה מדלקות), זאת כדי לגרום לאוורור גדול יותר בריאה ולאפשר הוצאת נוזלים החוצה לכיוון דרכי נשימה עליונות, וכך גם להשפיע על הענות הריאה והאלסטיות שלה לניפוח אוויר. ההבדלים בין המכשירים: טווח הלחצים ב CPAP נמוך יותר : 4-20 ס"מ –מים- ומיועד לשימוש בהפרעות נשימה בשינה. טווח הלחצים ב BPAP גבוה יותר : 4-35 ס"מ-מים- ומיועד לטיפול בדרך כלל במחלות ריאה חסימתיות. לעיתים ולפי אבחנת הרופא ניתן להמליץ על שימוש ב BPAP למטופלים שאובחנו כסובלים מדום נשימה בשינה בלבד – עקב אי הסתגלות למכשיר CPAP ובשל הקושי בגופם להתמודד עם נשיפה כנגד לחץ קבוע. מכשיר BPAP יקל עבורם את השימוש באופן משמעותי.

הפרעת נשימה בשינה הנה גורם סיכון לתאונת דרכים. במחקרים נמצא שהסיכון של נהגים עם הפרעת נשימה בדרגת חומרה בינונית או קשה למעורבות בתאונת דרכים הנה פי שתיים וחצי בייחס לכלל הנהגים. לאור ממצאים אלו קיימת חובת דיווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים. במקרים של הפרעת נשימה בדרגה בינונית עד קשה ידרוש המכון הוכחת טיפול. הוכחת הטיפול הנה הצגת כרטיס הזיכרון של מכשיר ה C-PAP. חולים המטופלים באופן כירורגי ידרשו לבצע בדיקת שינה לביקורת לאחר הניתוח. חולה שאינו מעוניין בטיפול כל שהוא יידרש לבצע בדיקה מיוחדת הבוחנת את מידת יכולתו לשמור על ערנות. במקרים בהם קיימת הפרעת נשימה בשינה שאינה מטופלת כראוי ומוכח בבדיקה אובייקטיבית שהחולה מתקשה לשמור על ערנות רשאי המכון לנקוט בהליכים להתליית רישיון הנהיגה. המלצתי האישית: הפרעת נשימה בשינה הנה מחלה עם סיכון משמעותי ביותר להתפתחות מחלות לב וכלי דם. מחלות אלו הנן מסוכנות בפני עצמן. בנוסף הסיכון המוגבר לתאונות הדרכים כאמור. תאונות הדרכים הנגרמות עקב התנמנמויות תוך כדי נהיגה הנן קטלניות במיוחד. לכן מומלץ לבצע בדיקת השינה בכל מקרה של חשד ללא קשר לסיכוי לפגיעה ברישיון הנהיגה. מהמידע שברשותי מספר המקרים בהם הותלה רישיון נהיגה בגלל הפרעת נשימה בשינה הנו קטן ביותר.

הפרעת נשימה בשינה במקרים רבים באה לידי ביטוי בעייפות. בחלק מהמקרים מדובר בהופעת ישנוניות במהלך היום והדבר גורם להרדמות בלתי נשלטת. חלק לא מבוטל מתאונות הדרכים הקשות נגרמות בגלל ישנוניות וחלק מאלו נובע מהפרעת נשימה בשינה שלא טופלה כראוי. חולה הסובל מהפרעת נשימה בשינה ואינו מטופל מסכן את עצמו במובנים אחדים: 1. עלול להיות מעורב בתאונת דרכים \עבודה\בית עקב קושי לשמור על ערנות. 2.ההפרעה גורמת במקרים רבים לסיבוכים הכוללים מחלות לב וכלי דם כלומר עליה בסיכון ללקות בשבץ מוחי או התקף לב. ההפרעה גורמת גם לשכיחות יתר של מחלות כרוניות נוספות וקצרה היריעה כאן מכדי לפרט. 3.ההפרעה עלולה לפגוע בחיי הזוגיות. חולה כזה מסכן גם את סביבתו לא רק בגלל שפרעה לבן\בת הזוג בשנתם אלא גם בגלל הסיכון לפגוע באזרחים אחרים במהלך תאונה הנגרמת בגלל הקושי לשמר הערנות. על מנת לטפל יש כמובן תחילה לאבחן ההפרעה. האבחון מבוצע באמצעות בדיקת מעבדת שינה. לאחר האבחון מוצע טיפול. טיפול יעיל בהפרעת הנשימה בשינה מטפל גם בבעיית העייפות והישנוניות. הטיפול השמרני הנו באמצעות מכשיר C-PAP ואכן הוכח שטיפול זה במידה ומותאם ומבוצע כראוי מפיג את העייפות והישנוניות. לצערנו הטיפול מתאים רק ל 30-40 אחוזים מן הנבדקים. מסיבה זו הוקמה בבית החולים איכילוב המרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחרה. במרפאה זו מוצע מגוון טיפולים שמרניים וכירוררגיים נוסף על מכשיר ה C-PAP . מה שמאפשר לטפל ברוב הסובלים מהפרעת הנשימה בשינה באופן יעיל. מאז הקמת המרפאה היו מספר מטופלים שהגיעו לבדיקה לאחר התליית הרישיון ובהמשך לאחר טפול מוצלח רישיונם הושב. התליית רישיון הנהיגה ע"י משרד התחבורה מתרחשת רק בתנאים מסוימים המתקיימים באופן נדיר: 1.הפרעת נשימה בשינה משמעותית 2.מבוצעת בדיקה נוספת וזו מוכיחה ישנוניות בלתי נשלטת(הבדיקה נקראת MSLT) 3.מסיבות כל שהן החולה אינו מטופל. בסך הכל מספר הנבדקים שרישיונם הותלה במצב זה הנו קטן מאוד. מדובר במקרים ספורים בכל שנה. כאשר שוקלים מצד אחד את הסיכונים הרבים בהפרעת שינה בלתי מטופלת לעומת הסיכון הזעיר לרישיון הנהיגה, נדמה לי שבכל מקרה עדיף לפנות לאבחון וטיפול בהפרעת הנשימה בשינה. התנהלות נכונה במקרים הללו והדרכה נכונה של המטופל תמנע באופן כמעט מוחלט את התליית הרישיון.

מריאן שלום, מדובר בבעיה של לא בתחום הפיזיותרפיה הלימפטית לכן אני לא יכולת לייעץ לך מה לעשות, חוץ מ לא להתייאש ולהמשיך את הבירור הרפואי אצל רופא א.א.ג ואולי הרופא משפחה יכול לכוון אתכם לגבי הבעיות הנוספות. עם בעיות מורכבות לפעמים צריכים להתייעץ עם יותר מרופא אחד. בברכה, ג'יל