הפרעות בדרכי הנשימה

ההבדל בין מכשירי CPAP למכשירי BPAP: באופן כללי ועקרוני: מכשיר CPAP מזרים אוויר בלחץ חיובי מתמשך ובהתאם לסוג המכשיר –לחץ האוויר יכול להיות בדרגת לחץ קבועה או משתנה שעלה ויורדת בהתאמה לאופי נשימת המטופל והתהוות דום נשימה בשינה – שהינה הפרעת נשימה, לכן הטיפול ב- CPAP הוא לאזור הלוע בדרכי נשימה עליונות. מכשיר BPAP –מייצר בפעילותו 2 רמות לחץ חיובי: לחץ גבוה בשלב השאיפה ולחץ נמוך בפער משמעותי בשלב הנשיפה. BPAP מיועד עקרונית לטיפול במחלות ריאה חסימתיות כמו COPD אמפיזמה, וכדומה ותפקידו לדחוף לחץ אוויר גבוה יותר לרקמת הריאה כנגד נוזלים הכלואים בבועיות (כתוצאה מדלקות), זאת כדי לגרום לאוורור גדול יותר בריאה ולאפשר הוצאת נוזלים החוצה לכיוון דרכי נשימה עליונות, וכך גם להשפיע על הענות הריאה והאלסטיות שלה לניפוח אוויר. ההבדלים בין המכשירים: טווח הלחצים ב CPAP נמוך יותר : 4-20 ס"מ –מים- ומיועד לשימוש בהפרעות נשימה בשינה. טווח הלחצים ב BPAP גבוה יותר : 4-35 ס"מ-מים- ומיועד לטיפול בדרך כלל במחלות ריאה חסימתיות. לעיתים ולפי אבחנת הרופא ניתן להמליץ על שימוש ב BPAP למטופלים שאובחנו כסובלים מדום נשימה בשינה בלבד – עקב אי הסתגלות למכשיר CPAP ובשל הקושי בגופם להתמודד עם נשיפה כנגד לחץ קבוע. מכשיר BPAP יקל עבורם את השימוש באופן משמעותי.

הפרעת נשימה בשינה הנה גורם סיכון לתאונת דרכים. במחקרים נמצא שהסיכון של נהגים עם הפרעת נשימה בדרגת חומרה בינונית או קשה למעורבות בתאונת דרכים הנה פי שתיים וחצי בייחס לכלל הנהגים. לאור ממצאים אלו קיימת חובת דיווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים. במקרים של הפרעת נשימה בדרגה בינונית עד קשה ידרוש המכון הוכחת טיפול. הוכחת הטיפול הנה הצגת כרטיס הזיכרון של מכשיר ה C-PAP. חולים המטופלים באופן כירורגי ידרשו לבצע בדיקת שינה לביקורת לאחר הניתוח. חולה שאינו מעוניין בטיפול כל שהוא יידרש לבצע בדיקה מיוחדת הבוחנת את מידת יכולתו לשמור על ערנות. במקרים בהם קיימת הפרעת נשימה בשינה שאינה מטופלת כראוי ומוכח בבדיקה אובייקטיבית שהחולה מתקשה לשמור על ערנות רשאי המכון לנקוט בהליכים להתליית רישיון הנהיגה. המלצתי האישית: הפרעת נשימה בשינה הנה מחלה עם סיכון משמעותי ביותר להתפתחות מחלות לב וכלי דם. מחלות אלו הנן מסוכנות בפני עצמן. בנוסף הסיכון המוגבר לתאונות הדרכים כאמור. תאונות הדרכים הנגרמות עקב התנמנמויות תוך כדי נהיגה הנן קטלניות במיוחד. לכן מומלץ לבצע בדיקת השינה בכל מקרה של חשד ללא קשר לסיכוי לפגיעה ברישיון הנהיגה. מהמידע שברשותי מספר המקרים בהם הותלה רישיון נהיגה בגלל הפרעת נשימה בשינה הנו קטן ביותר.

מריאן שלום, מדובר בבעיה של לא בתחום הפיזיותרפיה הלימפטית לכן אני לא יכולת לייעץ לך מה לעשות, חוץ מ לא להתייאש ולהמשיך את הבירור הרפואי אצל רופא א.א.ג ואולי הרופא משפחה יכול לכוון אתכם לגבי הבעיות הנוספות. עם בעיות מורכבות לפעמים צריכים להתייעץ עם יותר מרופא אחד. בברכה, ג'יל

רשימת תופעות הלוואי לטיפול בגבאפנטין כתרופה לכאב נוירופטי על פי עלון היצרן היא כדלקמן: סחרחורת, נמנום, שלשול, יובש בפה, בצקת, עליה במשקל, צורת הליכה לא רגילה, שיכחה, אטקסיה (קושי בקואורדינציה של השרירים, חוסר יציבות), חשיבה לא רגילה, פריחה, הפרעות בראיה, פציעות מקריות, תשישות, כאב גב, עצירות, גזים במערכת העיכול, בחילה, בלבול, רגישות מופחתת למגע, ורטיגו (סחרחורת), הפרעות בנשימה, דלקת הלוע (פרינגיטיס), נשירת שיער, תנודות ברמת הסוכר בדם בחולי סכרת. אין לי נסיון בטיפול בכאב גב תחתן בתרופה זאת