זהירות: קוצר ראייה - ושינויים ברשתית

(4)
לדרג

מתקשים לראות? חשוב לדעת: קוצר ראייה גבוה עלול לגרום לשינויים ברשתית ואף לירידה בראיה במרוצת השנים. מה עושים? דואגים לכך שילדיכם יבלו מספר שעות ביום בחוץ בפעילות ספורטיבית ומונעים שימוש יתר במסכים בגיל הרך ואצל בני הנוער. לוקחים את ילדיכם לבדיקה אצל מומחה לרפואת עיניים ילדים ובהמשך נבדקים אצל מומחה רשתית

פרופ' סיגל רות- רופאת עיניים מנתחת
רופא עיניים ,מומחה למחלות עיניים

קוצר ראייה הוא פגם התשבורת השכיח ביותר - ליקוי הגורם לטשטוש הראייה למרחק. כרבע מאוכלוסיית ארצות הברית סובלת מקוצר ראייה; השכיחות גבוהה אף יותר במזרח אסיה. למעשה, בשנים האחרונות קוצר ראייה נחשב למגיפה. קוצר ראייה גבוה אף כרוך בסיבוכים העלולים לגרום לעיוורון. לכן, חשוב לאבחן את הבעיה - ולטפל בה בהקדם.

כיצד פועלת מערכת הראייה?

העיניים דומות במבנה האופטי שלהן  למצלמה. במצב תקין, קרני האור נכנסים לעין, עוברים דרך הקרנית ,הלשכה הקדמית, העדשה והזגוגית - ומתמקדים על פני רשתית העין, כך שמתקבלת תמונה ברורה על גבי מרכז הראיה שברשתית.

מהו רוחק ראייה?

ברוחק ראייה הן העצמים הקרובים והן העצמים הרחוקים - נראים מטושטשים. במצב זה, גלגל העין קצר מהממוצע וגורם לכך שהתמונה מתמקדת מאחורי הרשתית. תיקון של רוחק ראייה מתאפשר באמצעות עדשות קמורות (עדשות פלוס) - המרכזות את קרני האור במוקד קדמי יותר, על פני מרכז הראייה ברשתית.

העצמים הקרובים נראים ברורים, בעוד שהעצמים הרחוקים נראים מטושטשים. צילום: שאטרסטוק

מהו קוצר ראייה?

בקוצר ראייה (Myopia) העצמים הקרובים נראים ברורים, בעוד שהעצמים הרחוקים נראים מטושטשים.

במצבי קוצר ראייה, גלגל העין ארוך מהממוצע - וגורם לכך שמערכת התשבורת של העין, הכוללת בעיקר את הקרנית והעדשה, אינה מרכזת את קרני האור החודרי לעין על גבי רשתית, אלא לפניה. העצם הנצפה מתמקד לפני הרשתית - והתמונה הנופלת על גבי מרכז הראייה מטושטשת.

קוצר הראייה מתגלה בדרך כלל בשנים הקודמות לגיל ההתבגרות (בין גיל 8 ל 12 שנים). ברוב המקרים, קוצר הראייה מחמיר בד בבד עם התארכות  גלגל העין במהלך גיל ההתבגרות - ועד להתייצבות בסיום תהליך ההתבגרות, אם כי לעיתים קוצר הראיה מחמיר גם מעבר לגיל 20.

לעתים מופיע קוצר הראייה כבר אצל תינוקות ואצל ילדים קטנים. כאשר תינוק נולד עם קוצר ראייה, הדבר עלול לפגוע בהתפתחות הראייה שלו ובהתפתחותו הכללית. לכן, במקרה כזה, יש צורך להתאים לו משקפיים אפילו בגיל מספר חודשים - כדי לאפשר התפתחות ראייה והתפתחות מוטורית תקינה.

מהם הגורמים לקוצר ראייה?

הגורמים לקוצר ראייה כוללים גורמים תורשתיים וגורמים סביבתיים - ובהם: חוסר חשיפה לאור השמש ולשהייה בחוץ, והגזמה בשעות קריאה וצפייה במסכים בגיל צעיר.

מהו קוצר ראייה גבוה?

קוצר ראייה נמדד בדיופטריות. קוצר ראייה בשיעור 6 דיופטר ומעלה - מוגדר כקוצר ראייה גבוה.

אנשים בעלי קוצר ראייה גבוה נמצאים בסיכון לפתח סיבוכים, שעלולים לגרום לירידה בראייה ואף לעיוורון, כגון:

  • שינויים ניווניים ברשתית שעלולים לגרום לירידה בראייה.
  • צמיחת כלי דם בלתי תקינים במרכז הראייה ברשתית, שגורמים אף הם לירידה בראייה.
  • היווצרות אזורים דקים ו/או חורים וקרעים ברשתית.
  • היפרדות רשתית.

כיצד ניתן לתקן קוצר ראייה?

כדי למקד את התמונה על פני הרשתית ולתקן את קוצר הראייה, יש צורך להשתמש בעדשות משקפיים או בעדשות מגע קעורות (עדשות מינוס). לעדשות המתקנות יש ערכי דיופטר נגדיים (שליליים) לאלה של העין - ובכך הן מתקנות את התמונה. ככל שגלגל העין ארוך יותר, קוצר הראייה גבוה יותר ויש צורך בעדשות מבדרות (מפזרות) בעלות מספר גבוה יותר.

דרך נוספת לתיקון קוצר ראייה הינה באמצעות ניתוחי לייזר (כגון: LASIK או PRK). בניתוחי הלייזר מסירים שכבה מקרנית העין - כדי  להחליש את כוח תשבורת הקרנית, ועל ידי כך למקד את התמונה על פני מרכז הראיה ברשתית.

במקרים בהם מדובר בקוצר ראייה גבוה מאוד (מעל ל-10 דיופטריות), שבהם טיפול הלייזר עלול לא להיות מדויק - ניתן להשתיל עדשה מתקנת תוך עינית בניתוח.

 בילוי יומיומי בן מספר שעות באור יום ובשמש מחוץ לבית תורם להפחתת קוצר הראייה. צילום: שאטרסטוק

 

איך למנוע קוצר ראייה?

מכיוון שקוצר ראייה הוא מצב שמחמיר עם הזמן ומכיוון שקוצר ראייה גבוה כרוך בסיבוכים העלולים לגרום לעיוורון - בשנים האחרונות מושקעים משאבים רבים, בניסיון למנוע אותו ולמזער את הנזק ככל הניתן.

לאחרונה פורסם מחקר שהראה כי טיפול בילדים עם קוצר ראיה בטיפות אטרופין בריכוז נמוך , עשוי להפחית את שיעור קוצר הראייה. בנוסף, הוכח כי בילוי יומיומי בן מספר שעות באור יום ובשמש מחוץ לבית (ולא מול מסכים ו/או ספרים) - תורם להפחתת קוצר הראייה.

לסיכום: קוצר ראייה הוא ליקוי בתשבורת העין, הגורם לטשטוש הראייה למרחק. קוצר ראייה כרוך בסיכון גבוה יותר לסיבוכים, שעלולים לגרום לירידה בחדות הראייה ואף להוביל לעיוורון. לכן, יש צורך באבחון מוקדם, בטיפול מונע  ובמעקב אחר העין והרשתית.

פרופ' רות סיגל הינה מומחית לרפואת עיניים ומנתחת, ומומחית למחלות וניתוחי רשתית זגוגית במבוגרים ובילדים.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.

 

 

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • צור קשר

עוד בתחום

שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה