סוגרים שנה בלי חיבוקים ונשיקות - יצאנו לבדוק מה הנזק

(33)
לדרג

נדרשנו לשמור על מרחק. 2 מ' או חצי קילומטר זה כבר לא משנה. לא התקרבנו ליקירנו. ילדים, נכדים. לא הפרשנו את הורמון האהבה "האוקיסטוצין" ויש לזה מחיר. גם בגוף וגם בנפש

מאת: ריקי אמה דנון - מערכת דוקטורס

זה היה לא נורמלי לשמור על ריחוק למשך שנה (ועדיין אנו ממשיכים) בגלל הנגיף שסובב את העולם על הכתר הקטן שלו ועצר לנו את החיים. לא רק עבודה ופרנסה, לא רק מקומות בילוי- קשר אנושי בסיסי- במובן הכי פשוט של המילה. חיבוק, נשיקה. נורא. תחושת הבדידות השתלטה עלינו ואנו נלחמנו בה עם הפחד מהנגיף והכרחנו את עצמנו לציית לחוקים. זה היה נכון אבל במקרו שום דבר כאן לא היה נכון. המכה שהמגפה הנחיתה עלינו הותירה ועוד תותיר בנו טראומה, פוביות, חרדות וזיכרון רע.

לחיבוקים ונשיקות יש יתרונות עצומים לגוף ולנפש!

רוב המחקרים (ונעשו אלפים עד היום) על חיבוקים ונשיקות,  מוכיחים את התרומה החיובית שלהם עלינו כיצורי אנוש חברותיים וחברתיים. מסתבר שכאשר אנו מתחבקים ומתנשקים, משתחרר בגופנו הורמון בשם אוקסיטוצין, הגורם לנו להתנהג בצורה חיובית ומשמש גם כנוגד דיכאון. מסתבר שלא צריך יותר מ-20 שניות של חיבוק כדי להפחית ממצבי לחץ, מתח וחרדה. שווה.

האוקסיטוצין משפיע לא רק על הנפש שלנו אלא גם עם הגוף. במחקרים הוכח חד משמעית כי הוא מקל על מצבים של דופק ולחץ דם וגבוהים. מצבי אלרגיה. מחלות לב, זיהומים בדרכי הנשימה והוא משמש מפחית חרדה טבעי ומחזק את מערכת החיסון. מי צריך יותר מזה? אנחנו היינו צריכים וכפינו על עצמנו באופן הכי לא טבעי התנתקות מקרבה אנושית. איום ונורא !

ממחקרים שנעשו על אנשים שסובלים מחרדה ודיכאון עלה, כי חיבוקים וקרבה אנושית סייעו להם להרגיש יותר טוב. הם הרגישו יותר חברותיים ופחות בודדים. בדידות אגב, אותה כאמור עשויים להפיג חיבוקים, היא אחד מהסממנים הברורים של הדיכאון. אנשים שנופלים לדיכאון, לא רוצים להיות בחברתם של אנשים אחרים ובוחרים להיות לבד. דווקא כאשר יהיו עם אחרים ויקבלו חיבוק, הוא עשוי להפחית מעוצמת הדיכאון והבדידות שלהם.

רוצים מערכת חיסון חזקה- תתחבקו!

אוקסיטוצין הנקרא גם "הורמון האהבה" הוא ההורמון שמשתחרר כאמור בזמן שאנו מתחברים ומתנשקים ואין לזה שום קשר למין. הוא מצליח גם לשכלל מיומנויות בין אישיות ויחסים חברתיים. הוא בוודאות מצליח להפחית לחץ וחרדה וזה בדיוק מה שקרה לנו בקורונה ולא יכולנו להתחבק. מה חבל, משום שממחקר אחד  עלה כי 43% מאנשים שחוו לחץ וחרדה היו בסיכון גבוה למות. בואו  נקווה שלא יהיו גם לנו השלכות הרסניות מהסוג הזה. אנו כבר יודעים כי המגפה גרמה להרבה מאוד אנשים שסבלו מחרדה ומהיפוכונדריה, להגיע  לקצה יכולת הסבל שלהם וקווי הייעוץ של פסיכולוגים ופסיכיאטרים הוצפו בתלונות על התקפי חרדה, בדידות וסטרס.

מה עושה הורמון האהבה – האוקיסטוצין לגופנו?

בשנת 1967 חקרו שני פסיכיאטרים אמריקאים בשם ריצ'ארד ראיי ותומס הולמס את הקשר בין בריאות ואירועי חיים,  ומצאו כי לחץ רב בחייהם של אנשים גרם להם לחלות באיזה שהיא מחלה שנה לאחר מכן. הסיבה לכך נעוצה דווקא בהפרשת יתר של הורמונים במטרה לגרום לנו להתמודד יותר טוב עם לחץ, והם גורמים לקצב לב מוגבר, הזעה, רעד או פיק ברכיים. השינויים הללו מפחידים אותנו למרות שהמטרה שלהם היא חיובית. האתגר להתמודד עם לחץ. ומתח הוא לא רק נפשי אלא פיזי ממש, דופק מהר מוביל יותר "דלק" לגוף, רעד מבטא דריכות של השרירים שיפעלו מהר יותר ועוד. כאשר ההורמונים כמו אוקסיטוצין מופרשים לאורך זמן, הם עלולים להפוך אותנו לרגישים ופגיעים יותר חלילה עד מוות. זה אומר שאוקסיטוצין חייב להיות מופרש רק כדי למתן את השפעות הלחץ ואם אנחנו לחוצים זמן רב כמו בקורונה , זה ממש רע! אבל הקשר עם האוקסיטוצין יכול להיות גם חיובי לאורך זמן כאשר הוא מופרש בזמן לידה או הנקה. הוא זה מסתבר שמסייע לנו לפתח אמפטיה ולהתחבר לבני זוג וגם לתינוקות שלנו.

תתחבקו עם כלבים- 18 דקות של ליטוף מעלים את רמת ההמוגלובין!

עשרות מחקרים כבר הוכיחו את הקשר בין שמחת חיים, חברותיות, כושר גופני ובריאות לבין חיים לצד כלב אהוב. זה לא היה מפליא שהרבה מאוד אנשים בחרו לאמץ כלבים בקורונה. זה לא היה רק בגלל שהם יכלו לטייל את ה-1,000 מ' עם חבר על ארבע אלא שהתרומה של כלבים לחיים שלנו הרבה יותר גדולה ממה שרבים יודעים.

מסתבר כי קשר אהוב עם כלבים (והם אוהבים בלי סוף) מגביר את רמות האוקסיטוצין בדם, את היכולות החברתיות שלנו, מפחית לחץ דם וקצב לב ומחזק את המערכת החיסונית. ואם לא די בזאת הרי שההורמון מסייע לנו להתגבר על כאבים ולהתמודד יותר טוב עם כעס. בנוסף לכך הוא עוזר לנו לחזק את המערכת החיסונית ומפחית אלרגיות (למרות שרבים חושבים אחרת). 18 דקות של ליטוף מעלים את רמת ההמוגלובין. זה בדוק!

הסינים גם ככה עם או בלי קורונה- לא אוהבים להתחבק

יכול להיות שבתור עם ישראל חי וחם מזג, אנחנו בין העמים שהכי סבלנו מכללי הריחוק החברתי בקורונה. הסינים חשוב לומר אשר המציאו לנו את ה- COVID19 לא ממש אוהבים להתחבק בטח שלא בפומבי, הם רק לוחצים ידיים.

הספרדים ארץ מוכת קורונה, נוהגים להתחבק ולנשק נשיקה אחת על כל לחי ולבני המשפחה דווקא לתת רק נשיקה אחת. באיטליה מתחבקים ונותנים שתי נשיקות ולא משנה אם זה לגבר או אישה. בדרום איטליה נותנים נשיקות רק לבני המשפחה ולאחרים- מסתפקים בלחיצת יד.

בצרפת מתחבקים ומברכים בשתי נשיקות, בין מכרים יש גם חצי חיבוק ובמפגשים עם זרים רק לחיצת יד. במדינות הבלטיות כמו בלגיה, הולנד וחלק מגרמניה נותנים שלוש נשיקות. מתחילים בלחי ימין. בפולין ינשק גבר את ידה של אישה ממש כמו שבספרד מנשקים את ידיו של הכומר...

האנגלים עם הקרירות והאיפוק האופייניים לא סבלו בכלל מהריחוק החברתי (ואולי להיפך...). הסקוטים והאיריים שהם חמים יותר נמנעו מחמת הקורונה.

באיים הפולינזיים ואצל בני שבט המאורים בניו זילנד אין דבר כזה נשיקות מפה לפה, והם מספקים בשפשוף אף באף או בהרחה. גם את זה אסור היה לעשות בקורונה.

בחוף המזרחי של אמריקה ובמרכז המדינה, יש גברים שחיים כמו במערבון והם לא נוהגים אפילו להתחבק משום שזה עלול להתפרש כסימן של כניעה או חולשה. בסין וביפן נשיקה זה אקט כמעט מקודש ורוחני, בהודו חיבוקים ונשיקות מתקיימים רק באינטימיות בין גבר ואישה והבעת כבוד לאדם היא בנשיקת כפות רגליו או האדמה עליה הוא עומד. טוב בקורונה הם יכלו להמשיך להתנשק ככה כמה שהם רוצים...

במזרח התיכון שלנו בחלק הערבי מתנשקים ביניהם גם גברים בני אותה משפחה ומדובר על בין שלוש ארבע נשיקות. לבני נסיכים, מלכים או שייחים מנשקים את כתף שמאל או את היד.

ואצלנו בארץ ישראל יש מכל וכל. חיבוקים ונשיקות גם למעצב השיער, לשכנה הכי טובה, בין חברים, בטח שבין בני משפחה תוך כדי קריאות "כפרה, נשמה ולב שלי".


רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום