שאלון חרדה חברתית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

בדידות בקרב בני נוער

מחקר חדש: ישראל מתאפיינת בשיעור חרדה חברתית גבוה למדי. ד"ר יוליאן ינקו מפרט מהם הגורמים והמאפיינים של התופעה חברה ויחסים בין המינים חשובים בכל הגילאים, אך בקרב בני נוער ניתן דגש רב לנושא זה. ממצאים ממחקר כלל אירופאי העלו שהנוער בישראל סובל מדחייה חברתית ובדידות בשיעור גבוה יחסית. עוד עולה, שהנטייה הייתה חזקה יותר בקרב עולים חדשים מברית המועצות לשעבר ובקרב אלו מהשכבות הסוציו-אקונומיות החלשות. בדידות ודחייה חברתית עשויים לנבוע מבעיות שונות, כגון: קשיי הסתגלות, בעיות של אישיות, דיכאון וגם מחרדה חברתית. כדי להעריך את התרומה של חרדה חברתית לבעיה זו, נערך מחקר בצבא על שכיחות חרדה חברתית בגילאי 18-19 כדי לראות האם השכיחות של חרדה חברתית גבוהה כמו בארצות המערב, דהיינו 10-16%. המחקר נערך בשיתוף צה"ל ומרפאת החרדה בבית החולים גהה.850 חיילים במהלך קורס צבאי השתתפו במחקר ומילאו שאלונים. החיילים שירתו...
ללמוד עוד על שאלון חרדה חברתית
בדידות בקרב בני נוער-תמונה

מחקר חדש: ישראל מתאפיינת בשיעור חרדה חברתית גבוה למדי. ד"ר...

מאת: ד"ר יוליאן...
18/12/2007
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לשאלון חרדה חברתית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

שאלון חרדה חברתית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

היי, שמי עדן ואני בן 23. לפני מספר חודשים עשיתי את מבחן ליבוביץ ויצא כי אני אכן סובל מחרדה חברתית. אני נוטה להסתגר בבית 24/7 ואני יוצא מהבית אולי פעם-פעמיים בשבוע. יצא לי הרבה לקרוא באינטרנט על ח"ח ועל התופעות ואיך זה בא לידי ביטוי. רוב הדברים שנאמרו אכן מאפיינים אותי. רציתי לשאול בנוגע למשהו שמאוד מטריד אותי ואני גם כן סובל ממנו במשך כבר שנתיים - אני סובל מעצירות. אני כן מצליח להגיע לגירוי כשאין אצלי אף אחד בבית ואני ממש לבד. כשאני בקרבת אנשים אז אין מצב שיהיה לי גירוי להיכנס לשירותים. רציתי לדעת האם יש קשר בין עצירות לבין בעיות עם החרדה החברתית? אני די בטוח שזה לא האוכל כי כבר התייעצתי עם רופאה ועשיתי בדיקות והכל יצא תקין. ואני באמת שכבר לא יודע מה לעשות עד שראיתי שיש אולי קשר בין ח"ח לעצירות. אגב, אף אחד לא יודע שאני סובל מח"ח, לאף אחד לא אמרתי, לא התייעצתי על זה עם אף אחד וגם לא אובחנתי בתור אחד שסובל מח"ח למרות שאני בטוח לאחר כל מה שקראתי וראיתי שאני כן סובל מזה. אני באמת אשמח לעזרה, אני ממש נואש. תודה,

שלום רב, תסמיני חרדה עלולים לבוא לידי ביטוי גם בתסמינים גופניים ויש סבירות גבוהה שהעצירות אצלך קשורה להפרעת החרדה. חרדה חברתית היא הפרעת חרדה נפוצה אשר עלולה לפגוע באופן משמעותי באיכות חיים ולמוגבלות. חשוב מאוד לפנות לאבחון וטיפול אצל איש מקצוע , עדיף פסיכיאטר. בנוגע לעצירות, גם במידה והיא קשורה להפרעת החרדה, מומלץ להתייעץ בנוגע לטיפול עם רופא גסטרו ודיאטנית.

לד"ר, אני נוטל ציפרלקס 10 מ"ג, רציתי לדעת איך אפשר לדעת שהתרופה נותנת את מלוא יכולתה לחרדה החברתית ומעבר לכך זה עבודה "שלי" מה ההרגשה שאמורה להיות ? אסביר יותר:נקח לדוגמא מישהו שמקבל את מלוא ההשפעה נוגדת החרדה החברתית מהציפרלקס, האם זה טבעי שהוא עדיין יתבייש במצבים חברתיים מסויימים או יהיה שקט ולא ידבר הרבה? כמובן מבלי לחוש פעימות לב סחרחורות או תסמיני חרדה גופניים. אם ה SSRI הוריד את תסתמיני החרדה ואת ההימנעויות ממצבים חרדתיים אך במצבים עצמים יש ביישנות והבן אדם שקט ולא מדבר הרבה האם זה אומר שה SSRI לא יכול לתת יותר מזה? כלומר האם ה SSRI יכול להוריד גם את שכבת הביישנות ? או שזה כבר משהו שצריך לעבוד עליו בגישה אחרת? בקיצור מה התוצאה האופטימלית שיש לצפות מה SSRI לחרדה חברתית ומעבר לכך זה "בידיים שלי" ? תודה רבה

שלום רב קשה להגדיר בדיוק למה לצפות. התכשיר יכול לשפר התחושה הכללית והרוגע במצבים חברתיים והתפקוד החברתי וגם לעודד אותך לא להימנע. רצוי לעשות לפני ואחרי את מבחן ליבוביץ כדי לראות כמה התרופה עזרה. כמובן שדרושה הרבה עבודה עצמית וגם טיפול CBT. לעתים המטפל יציע לך לעלות את מינון הציפרלקס. הייתי אומר לסיכום שזה שילוב של התכשיר ושל שיחות ושל עבודה עצמית. הכדור זה לא במקום עבודה עצמית. בהצלחה, ד"ר יאנקו

אני ילדה בת 17, כרגע לומדת בכיתה י"א ולאחר קריאת הכתבה נדלקה אצלי נורה אדומה ופתחתי במחקר, בין השאר עשיתי את מבחן ליבוביץ'. בהתחלה קיבלתי תוצאה של 110, זה לא נראה לי הגיוני אז עשיתי אותו שוב והפעם ניסיתי להפחית את חומרת החרדה בתשובותיי והגעתי לתוצאה של 93. מאז ומתמיד הייתי ילדה ביישנית, ומאז שאני זוכרת את עצמי בכל פעם שהייתי צריכה לעמוד על במה, להקריא משהו בכיתה או אפילו שהמורה קוראת בשמי, הלב שלי דפק בקצב מטורף והרגליים שלי התחילו לרעוד. אני רוצה להיות חברותית אבל לא מצליחה. לא מצליחה לתקשר עם אנשים חדשים, בהתחלה חשבתי שזה נובע מחוסר נושאי שיחה אבל אז הבנתי שיש לי מה להגיד אבל אין לי את האומץ לפנות את הבן אדם. רו הפעמים אני נמנעת ממסיבות ומפגשים שכוללים אנשים שאיני מדברת איתם על בסיס קבוע (כלומר רק האנשים מהכיתה שלי), ואת רוב הזמן שלי אני מבזבזת על צפייה בסרטים וקריאת ספרים. האם ישלי חרדה חברתית, או שאני פשוט לא חברותית מספיק?? ואם יש לי חרדה חברתית, איך אני מספרת להורים? הם בטוחים שאני בריאה.

שלום רב, לפי התיאור שלך ולפי הציון במבחן ליבוביץ, יתכן מאוד שיש לך חרדה חברתית. מציע שתתני להורים מאמר בנושא (או תשאירי להם "במקרה" מאמר בסלון) או פשוט תספרי מה למדת ומה קראת בנושא ותתיעצי איתם מה הם חושבים. אם הם יקראו חומר בנושא, אולי ישתכנעו שאת זקוקה לעזרה. עזרה אפשרית יכולה לבוא מההורים, מחברות, מיועצת או מפסיכולוג בשלב ראשון. בהצלחה, ד"ר יאנקו

שלום , אני בחור בן 25 , סובל מבעיות וקשיים חברתיים מאז ומתמיד. פעם קראתי לזה פשוט ביישנות קיצונית , אבל נראה לי שזה יותר מזה. אפשר לומר שמאוד קשה לי בחברת אנשים - למרות הרצון להיפתח וליצור קשרים , אני לא ממש מצליח. ברוב הזמן אני מרגיש מאוד מאופק , מאוד עצור ומרוחק , לא מצליח להביא את עצמי למצב של פתיחות. אני מסוגל לפנות לפעמים לאנשים, אבל זה יהיה בעיקר בעניינים טכנים או רשמיים וגם כשפונים אליי אני אמנם מסוגל לענות אבל לא מצליח לשבור את הקרח. רק עם מעט מאוד אנשים אני מצליח איכשהו להפתח , וגם אז אני עדיין מופנם ולא באמת מצליח לדבר על הכל (למעשה אף פעם לא היה לי בחיים איזה שותף סוד/חבר נפש ששיתפתי אותו בהכל). כתוצאה מכך אין לי ממש חיי חברה. אין לי חברים , רק כמה מכרים . וגם בת זוג מעולם לא הייתה לי. זה מאוד מפריע לי ופוגע באיכות חיי. ראוי לציין שהייתי פעם בטיפול פסיכולוגי (במשך שנתיים) אבל זה לא ממש עזר לי. אולי רק לפרוק את מה שיושב לי בלב , אבל לא היה שיפור מעשי בפועל. קראתי על חרדה חברתית , והזדהתי עם הרבה דברים. אמנם אין לי התקפים פיזיים של חרדה , אבל הרבה פעמים אני מרגיש מאוד נבוך ומתוח בקרב אנשים. בנוסף יש לי גם פחד קהל מסויים. עשיתי את מבחן ליבוביץ וקיבלתי ציון גבולי. כמו כן קראתי גם על הפרעת אישיות נמנעת , וגם עם זה הזדהתי. באמת אני מוצא את עצמי חושש מאוד ממצבי דחייה , ורוב הזמן נמנע מלקחת סיכונים. גם תחושת הביישנות , והעכבות במצבים בינאישיים זה משהו שמאוד מאפיין אותי. כמו שציינתי בהתחלה , הבעיה הזאת מלווה אותי מאז שאני זוכר את עצמי. גם בתור ילד הייתי מאוד שקט באופן חריג(והעירו לי על כך הרבה) ככה שזה לא התחיל מנקודה מסויימת בחיי . לפי מה שאני מתאר , זה נשמע כמו אישיות נמנעת או חרדה חברתית? ובכלל , איך יודעים להבדיל בין שתי ההפרעות שנשמעות מאוד דומות? ואם אפשר לקבל פרטים על סוג טיפול שיכול להתאים לי , אני מאוד אודה לך.

שלום רב, ההפרעות דומות ואולי מה שמבדיל בין הסוג הכללי של חרדה חברתית ואישיות נמנעת הוא שבקצה של אישיות נמנעת האדם פחות חושב שהפחד וההימנעות מוגזמים ופחות רוצה לשנות המצב. מציע שתיבדק ע"י מומחה שעוסק בתחום ותקבל המלצות לטיפול לאחר האבחון שתעשה. בהצלחה, ד"ר יאנקו