פורום טראומה והלם-קרב

האם יתכן דיכאון אצל ילדים קטנים? (גיל 10) הבן שלי מאוד פעיל ושמח במשך היום אך בכל לילה מחדש שוקע בעצבות ונרדם מתוך בכי, מה זה יכול להיות??

האן ייתכן כי מזעזוע מוח בעבר הרחוק יתפתח פרקינסון?

בעבודה נפל עליי משהו כבד על אמצע השוק ברגל ומאז התנפח קצת האיזור ונהיה כחול, כואב לי מאוד בנגיעה באיזור וקצת כשאני דורכת. האם זה סימן לשבר או סדק? או שזה שטף דם שירפא עם הזמן?

מה דעתך על טיפול בקסדה של ברנסווי?

מה יבדקו במרב"ד לגבי הלומי קרב PTSD

שבוע טוב אני בת 17 וחצי ובזמן האחרון קר לי מאד אני סובלת מקור ואצלי זה משהו חריג מאד שיש רוח או גשם אז אני ממש רועדת מקור ושאני ליד מזגן על קור מאד קר לי וגם רועדת מקור ובשנים אחרונות זה החמיר מה עושים במצב כזה?

אני סובל מטראומה עקב פגיעה מינית שחוויתי בילדותי, כל חיי חייתי בניתוק רגשי בעקבות הטראומה, בנוסף אני סובל מכפייתיות ואובססיות שאינם עוזבים אותי, גם כאלו הקשורים לתחום המיני, וגם כאלו שאינם קשורים, השאלה היא האם הם קשורים אחד בשני והאם ע"י טיפול בטראומה בטיפול ארוך שהתחלתי אותו כעת, אוכל גם לפתור את האוסידי?

אשמח אם מי מהמשפחות שיש להם אח או בן או בת בפוסטראומה שאינם משתפים פעולה יצור איתי קשר תודה

שלום אני אמא לקצין משוחרר, הוא בפוסט טראומה השתחרר מיחידות עילית לפני כשלוש שנים, היה ביחידת 8200 , ובמקביל גם כנווט קרב, בדרגת רס'ן עילוי, כחודשיים אחרי שיחרורו , החל להעלם , ניתק כל קשר עם המשפחה, לא עובד כבר 3 שנים, לא יוצא רוב הזמן ספון בדירתו השכורה, אינו מסוגל לשמוע רעש הכי קטן, מתרחק מחברת אנשים, לא אוכל טוב ולא ישן טוב, אני אמא שלו שעומדת להשתגע, משום שהוא אינו משתף פעולה עם איש, רוב הזמן הוא לבד. רציתי לדעת האם אני כאמא יכולה לפנות למשרד הביטחון??? מי עוזר לפוסט טראומטים שאינם משתפים פעולה ומסרבים לקבל עזרה, משום שהם אינם מודעים למצבם תודה

היי, כבר כמעט שנה שאני מאובחנת עם פוסטראומה, אחרי שנות הדחקה. אני יודעת שפוסט טראומה יכולה לגרום להמנעות. המנעות ממקומות שמזכירים את הטראומה, ריחות מצבים וכו'. זה נכון מאוד לגביי. השאלה שלי היא: האם יש קשר בין התכונה הזאת של פוסט טראומה - המנעות - לעניינים אחרים בחיים? כי מקומות הם דבר מאוד משמעותי אצלי. וריחות, ובגדים, והכל - אני מרגישה תחושות בצורה הרבה הרבה יותר חזקה מאשר כל מי ששאלתי. לדוגמא, אם קרה לי משהו לא מאוד נחמד איפשהו, אני אמנע מאוד להגיע לשם. גם אם זה לא דבר רע עד כדי טראומה. פתאום קלטתי שזו אותה התנהגות עם עניינים שמזכירים לי את הטראומה, כמו עניינים אחרים בחיים. כאילו אימצתי את ההמנעות לכל רבד בחיי, כשהיא לא הייתה אצלי לפני החשיפה של הטראומה. האם לפי מה שידוע זה דבר שיכול להיות קשור, או תכונה שמגיעה ממקום אחר? תודה רבה

שלום אני מחפשת חוות דעת של רופא מומחה אפשר לחזור אלי? תודה מיכל

אחרי ניתוח מעקפים ושיקום של 16 יום במלון. אישתי לא רוצה לחזור לבית. היא בדיכאון . איך לטפל ולעזור לה לחזור לבית?

שלום, אשמח מאוד לעזרתך. האם חוויה של בריונות ( ברובה מילולית ) בתקופה הצעירה ולאורך זמן ( גילאי 6 - 13 ) יכולה לגרום לפוסט טראומה או למשהו דומה לה? איך ניתן לבדוק את זה, והאם אחרי חוות דעת אחת, אפשר לקבל חוות דעת נוספת של פסיכיאטר? אמנם אני מבינה שקשה לדעת בדיוק ללא פירוט האירועים עצמם, אבל אשמח לתשובה כללית על השאלה. תודה רבה על העזרה

אוסיף דברים שבגללם אני חוששת שאולי מדובר בפוסט טראומה: אירועים חברתיים דומים מוציאים ממני תגובה מתגוננת ולחוצה, מצבים עם פוטנציאל חברתי דומה מלחיצים אותי ואני נמנעת מהם כמעט לחלוטין, דיבור דומה מוציא ממני צד תוקפני, פחדים והרגשה מציפה של חוסר עונים. לאחרונה, העלאה של האירועים והתקופה הזו בטיפול הפסיכולוגי גרמו לי לתחושת מצוקה ודיכאון שלא קרו לי בהעלאת נושאים 'קשים' אחרים, וההרגשה מצליחה קצת להרגע רק כשאני מסיחה את דעתי משם בכוח, וגם זה לא לגמרי. אני מרגישה את הנוכחות של הדריכות והחרדה בכל זמן שאני סביב אנשים, אני תמיד מרגישה לא בטוחה וחוששת שהכוונות שלהם הם לצחוק עליי ולהשפיל אותי גם אם בהתבוננות מעמיקה יותר ברור שזה כנראה לא המצב. בגלל המצוקה הגדולה שאני מרגישה לאחרונה וחוסר היכולת שלי לשכך אותה, אני רוצה לבדוק שלא מדובר במקרה בבעיה של פוסט טראומה. שוב תודה רבה מראש על העזרה שלך.

אני הגשתי בקשה עברתי גלגולי גיהינום שירותי משנת 88 עד 92 גבעתי עזה לבנון נמאס לי לפני 15 שנה הגשתי בקשה ולפני שנה בערך בקשתי לעייון חוזר נמאס כבר ממש מה לעשות לפגוע בעצמי לפני המצלמה כדי שאקבל הכרה יש לי שני בנים ממש כואב לי לעשות את זה להם

בלעתי כדור Tramadex Flashtab האם זה מסוכן? והאם זה עובד? בינתיים אחרי שעה לא מרגיש הקלה

היי, זומנתי למרכז הערכה בשלוותא. אני מאוד חושש כי זה עם אנשים. מישהו יכול לשתף מניסונו? (במסגרת הליך הכרה של משרד הביטחון)

תודה.

שלום, אני הולכת לטיפול ריגשי ועלה נושא של התעללות מהילדות. רציתי לשאול, האם זה הגיוני שפתיחת הנושא הזה בטיפול גרמה לי ממש לדיכאון עד כדי שהתחלתי טיפול תרופתי, על אף שעד היום הייתי בריאה לחלוטין?

תודה רבה, לפי תשובתך, נראה כי לא כדאי לשחזר את הטראומה. הבנתי נכון?

לדעתך נכון יותר להדחיק?

שלום דר !! ככל הנראה סובל מפוסט טראומה או בעצם סובל מטראומה חזקה שחבר פגע בי מילולית וקילל אותי על מה שראה שעשיתי .. עברו כ 4 שנים עד שלקחו אותי לטיפול אציין שהייתי נער חרדי ולא ידעתי למי ומה עליי לעשות ולמי לפנות הכאבים בלב היו כואבים וקשים ויש לי פליישבקים לעיתים . כמובן שכבר מגיל 19 אושפזתי והחתחלתי ליטול תרופות עד היום מזה קרוב מאוד ל 30 שנה ואני מאוד רוצה לשפר את ההרגשה . אישפוז אחרון לפני כשנה עם המון נסיונות של הרופא מזה מייד לאחר האישפוז לסייע לי והוא טוען שאני מאוזן כך גם אומר לי המטפל שבקשר איתו גם קרוב לשנה . מה הדר חושב על הסיפור שלי ? תודה מראש על התגובה תגובה

שלום רב !!! נוטל תרופות . נמצא אצל אותו רופא כחצי שנה מייד לאחר האישפוז . נוטל המון תרופות ואני מבקש מהרופא להפחית הוא מסכים אבל איני חש בטוב עם ההפחתה . מה ניתן לעשות . כיצד נגמלים מכדורים פסיכאטרים??? אפילו הרופא שלח אותי לייעוץ אצל פ אבי וייצמן . אבל אין לי כוונה לגשת אליו כי עייפתי כבר מכל הרופאים והטיפולים . למשל איך מפחיתים מינון של לפונקס או סרקוואאל ולהמשיך לחוש מאוזן כפי שהרופא אמר לי שאני מאוזן למה קשה לי להפחית כדורים .. תודה על תגובתך

שלום בן זוגי משתמש בגראס כל ערב כהכנה לשינה. הוא אומר שהסיבה לשימוש היא הקושי להתמודד עם אירועים קשים שהיו לו בצבא בהם איבד חברים. האם זהו טיפול הגיוני וסביר לפוסט טראומה? אם לא, איך אוכל להוביל אותו לטיפול בדרכים אחרות?

יש לי בן שהשתחרר לפני כשנה וחצי מצהל ומאז אינו עובד, מסתגר בדירה קטנה, אינו יוצר קשר עם איש, אינו משתף או מספר מה שקורה לו, לא משתף פעולה , מה עושים איך יוצאים מהמצב התקוע הזה , בבקשה זקוקה לייעוץ ועזרה , הוא שירת כנווט קרב, ובוגר 8200 מלח הארץ התנדב בכמה מקומות ומהשיחרור החלה נסיגה בהתנהגותו

תודה דוקטור גרין שלחתי לך מכתב באימייל

בת 36, יש לי אחות שגדולה ממני ב 4 שנים, לאורך השנים לא היינו כה קרובות, היא תמיד ניסתה להתקרב ואני דחיתי עקב אישיות ביקורתית ותוקפנית מאד, כיום היא אם חד הורית ואני עד היום לא מצליחה לדבר את עצמי ואת מה שאני מרגישה מולה, יש לה גישה לא יפה לפנות אליי בזה שהיא מאשימה אותי כי אני לא אחות מספיק טובה כי לא עוזרת לה עם הילדה, במצבי לחץ כעסים וצעקות אני קופאת ומשתתקת ומתחילה לבכות, לא מסוגלת לעמוד מולה או להתעמת או להוציא הגה אני מרגישה קושי לשאת את זה כבר. גם כשאני מנסה להתקרב זה אף פעם לא מספיק לה והיא כל הזמן שמה אותי בעמדה של אותה ילדה שלא מצליחה לדבר האם זה אכן נשמע כטראומה? תודה

חשוב לציין כי לאורך חיי חייתי בהסתרות ובעולם רגשי לבד, עד היום אני בקושי מספרת את עצמי מולה אין לי אפשרות להוציא הגה, אני בפחד מולה, יש לי תחושת מחנק, כל הזמן אני זו שצריכה להבין אותה אבל לי אין זכות קיום בטוחה שיש דברים בגו וזה יושב חזק גם על העבר השאלה אם זה נשמע כמורכבת, או הטראומה חד פעמית

שלום דר !! היום ביקרתי אצל רופא גדול בתחום הפסיכאטרי והמליץ לי על נטילת כדור בשם רוקסלטי מה דעתך בעניין אציין שאני כמובן נוטל עוד תרופות .. ומה ההבדל בין אריפליי לרקסלטי ?? תודה על התגובה

רציתי לדעת האם יש קשר בין ptsd לבין סוכרת ומחלת לב ואיך ניתן לדעת לקשר בינהם?

היי דוקטור, אני בן 19(לפני גיוס) לפני בערך 4 חודשים חזרתי עם חבר מירושלים,ויש לנו משחק כזה שאנחנו מגיעים למנהרה(בנסיעה) אנחנו עוצרים את הנשימה עד שאנחנו עוברים את המנהרה, במנהרה היה קצת פקוק ולקח בסך הכל קצת יותר מדקה לעבור את המנהרה. לאחר שסיימנו חזרתי לנשום והתנשפתי קצת, החבר שלי שישב לידי אמר לי שזה לא בריא לעצור את הנשימה לכל כך הרבה זמן בגלל שזה יכול לפגוע במוח, לאחר שהוא אמר לי לקחתי כמה נשימות גדולות כדי ״להחזיר״ את האוויר לגוף, לאחר חצי שעה של נסיעה לאחר שהיינו במנהרה התחלתי להרגיש סחרחורת ותחושת חנק כזאת וקושי לסיים את המשפט, הגענו לבית של החבר והורדתי את החבר אבל עדיין הרגשתי תחושת מחנק וחוסר חמצן, דיברתי עם הרופא משפחה והוא הפנה אותי לבית חולים, בבית חולים עשו לי בדיקות וראו שהכל בסדר. התחושת מחנק עברה והרגשתי הכל בסדר חוץ מזה שהרגשתי שהאף שלי ממש סתום, חזרתי הביתה הלכתי לישון ולמחרת קרו הרבה פעמים שהרגשתי שאני חושב על הנשימה והופך אותה למודעת, כל פעם שחשבתי על הנשימה הרגשתי סחרחורת וכאבי ראש חשבתי שזה בגלל שהאף שלי סתום, התחלתי בירור רפואי והרופא נתן לי מרשמים לתרסיסים וכדורים שיפתחו לי את האף, גם אחרי שהשתמשתי בתרסיסים והכל הרגשתי את התחושת כאב ראש וסחרחורת כל פעם שהנשימה שלי התחילה להיות מודעת, הרופא המליץ לי ללכת לפסיכאטר(אני בלי קשר אצל פסיכולוג) הוא המליץ לי על ציפרלקס, ומאז התחלתי לקחת(לפני חודשיים) ואני כבר על 15 מ״ג. למרות זאת עדיין כל פעם שהנשימה שלי הופכת להיות מודעת אני מרגיש כאב ראש וסחרחורת וכל פעם אני מנסה לשנות שיטת נשימה בתקווה שזה יעבור פעם אחת נושם מהבטן פעם אחת נושם לאט לפעמים נושם מהר אבל כל פעם שאני חושב על הנשימה יש לי את התסמינים, חוץ משאני שותה אלכוהול. ככה זה כבר 4 חודשים על בסיס יומי, קראתי על זה היום קצת באינטרנט וראיתי שכנראה זה מין ocd מיוחד שמתרכזים בתהליכים בגוף, התחלתי ביופידבק עכשיו אולי זה יעזור אבל רציתי לדעת אם יש עוד איזשהו טיפול(אולי להחליף כדורים או משהו) שיכול לעזור לפתור את הבעיה אני באמת לא יודע אם זה פסיכולוגי הכאבי ראש או שבאמת מתי שאני מעביר את המודעות לנשימה אני פשוט לא נושם טוב אבל הייתי עושה הכל בשביל שזה יפסק, והייתי שמח אם יש לך טיפול להמליץ לי?

היי אני כמוך רציתי לדעת אם עדיו מרגיש את זה?

שלום, אני בחור בן 28. גילו אצלי באיחור רב לצערי(עקב התנהלות רשלנית) מחלה אוטואימונית שגורמת לנשירה הצטלקותית בלתי הפיכה של השיער, ליכן פלנופילריס. איבדתי את רוב שיער הראש,חלק מהגבות,שיער גוף,ריסים בפרק זמן מאוד קצר. כיום אני לא מזהה את עצמי במראה. אני מסתובב עם יחידת שיער שאמנם יפה וטבעית אבל זה פשוט לא אני. כיום מטופל בתרופות לא פשוטות של דיכוי חיסוני(מתוטרקסט,פלקוויניל,סטרואידים) לנסות עצור את המחלה. ניסיתי טיפול פסיכולוגי זה לא עזר. נוגדי דכאון למיניהם גם לא עזרו והאמת שאני כבר לא כל כך אוהב לחיות בתצורה הנוכחית. נשמע קלישאתי אבל אני נשאר פה רק בשביל החברים והמשפחה. אני סטודנט לרפואה ויש לי זכרון מעולה ואני לא חושב שאני אי פעם אצליח לשכוח את מי שהייתי לפני זמן לא רב ואני לא יודע איך ממשיכים מכאן. אני מאמין שחיים עם איכות חיים ירודה וסבל הם חיים שלא שווה לחיותם(ההשקפה האישית שלי). האם יש תקווה או שנדונתי בחיים האלה לסבל נפשי לצמיתות? האם יש כדור שיוכל למחוק את הזכרון של מי שהייתי לפני זמן לא רב?מעבר לכך, אני כל יום מתעורר בבוקר עם המחשבה של מה האסון הבא שייפגע בי היום. המחלה הותירה בי צלקת פיזית ונפשית ונראה ששום דבר לא יכול לעזור. אשמח להצעות להתמודדות. תודה רבה, מתנצל אם זה היה ארוך,א.ל

שלום לדר ולשאר הגולשים !!! נוטל תרופות מזה כשנים אשר איתם התמלאתי ממש בהמון תרופות ....>> ורוצה להפחית > הכיצד אני מבצע ומגיע לזה . >> אציין שהרופא המטפל בי הוא בעד להפחית שהוא טוען שאני לא ככ חולה וכפי שאני חושב על עצמי ובכך שהוא אומר שאני נראה טוב ושפגישות אני מדבר איתו רק על תרופות ..... אני שואל שכמובן אני יעשה זאת עם הרופא המטפל בי בשנתיים האחרונות .. אבל הוא מפחית לי לא ממש בהדרגה למשל >>> מנסה להפחית מינון לפונקס 25 מ"ג וישר אני מרגיש לא טוב אז אני מוריד ממש בהדרגה כלומר לוקח חצי כדור של ה 25 מ"ג ועושה זה כבר שבוע ואני מרגיש טוב וסביר ואני יודע שזה רק נפשי ומצב פסיכולוגי שכביכול איני ככ חש בטוב עקב ההורדה . שאלה נוספת מה הסיכוי שאצליח להפחית מינונים של התרופות אותן אני נוטל כיום למשל אני נוטל רסיטל וגם אריפליי אז אני שואל האם זה לא כפילות של תרופה אציין שארצה לעבוד ע"ז יותר מאוחר כי קודם כל ארצה להפחית כדורים שגורמים לי ת לוואייי אשמח לתגובות . תודה רבה ושבוע טוב

שלום אני מאובחן PSDT אחרי אישפוז ארוך 5 חודשים ,והיום ממשיך בטיפול תרופות. פסיכולוגית פעם בשבוע . ורופא פסיכיאטר ....אני סגור בבית לא מסוגל לצאת לבד מהבית מיד במעלית אני מתחיל לרעוד להזיע.... ולפגוש אנשים שמכירים אותי כול רעש או מטוס )ויש כאן הרבה אני גר בעפולה )מכניסים אותי ללחץ הגוף מיד מתקבץ ...השאלה האם אני יעבור לגור בעיר אחרת שיש פחות רעש ...ואף אחד לא מכיר אותי .זה יכול להקל עלי ? יש מידע על אפשרות כזו ,חברים שהתנסו ועברו ומה התוצאה ...? תודה מראש .

שלום, למחקר מרתק דרושים נבדקים/ות אשר שירתו שירות קרבי בצה"ל והשתחררו ב15 שנה האחרונות. אנחנו מבצעות את עבודת המחקר שלנו תחת הנחייתו של פרופ' גדי זרח מהמחלקה למדעי ההתנהגות והחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל בשומרון. המחקר הנוכחי בא לבחון את הקשר בין חוויית השירות הצבאי הקרבי בקרב לוחמי צה"ל, אשר חלקם סובלים גם מהפרעות פוסט טראומטיות, לתפיסת היחסים בין הלוחם להוריו. המחקר מועבר באמצעות שאלון אלקטרוני פשוט וידידותי, אשר אושר על ידי ועדת האתיקה של אוניברסיטת אריאל והאנונימיות של ממלא השאלון מובטחת. ההשתתפות במחקר תתוגמל בשובר לקפה ומאפה ותוזן למייל המשתתף עד כשבוע מתום ההשתתפות. ☕🧁🥐 https://arielpsychology.eu.qualtrics.com/jfe/form/SV_4PFD7AOm2a6cwC1

שלום, רציתי לשאול, יש לי הכרה מצד משהב"ט על כך שאני מקבל טיפולים במימון שלהם כולל טיפול תרופתי האם יש סיכוי שלא אהיה זכאי אחוזי נכות?? ועוד שאלה, הפסיכיאטר שיטפל בי הוא נגד קנאביס רפואי, מניסיון של חברים לנשק, קנאביס הוא הדבר היחיד שעזר להם, מה אתה כרופא ממליץ לעשות?אולי לבקש רופא אחר? אולי להתעקש על קנאביס?? אני רוצה קנאביס כי לצערי אני לוקח עוד כדורים לבעיה אחרת והנזק של הכבד יגדל בכמות הכדורים !

תודה רבה.

מהיכן אתה

איזור ירושלים

לא מכיר משם

שלום רב , האם יתכן שתהיה הרגשה ללא מחשבה מקדימה. לדוג' תחושת היכון , דריכות "עומד על המשמר" שנובע רק מחוסר איזון כימי . כמו מי ששותה אלכוהול ופתאום מרגיש שמח .. תודה רבה

תודה רבה !!!

שלום עברתי לאחרונה חוויה נפשית קשה בעקבות רשלנות רפואית. מסביבי כולם אומרים לשכוח ולא לחשוב על זה, אך בעצם אני חושבת על זה כל יום. הזיכרון שיש לי מעומעם מבחינת הרגשות (כנראה בגלל התרופות שקיבלתי), אך כשאני מנסה לשחזר אני מרגישה שזה מציף אותי מחדש ואני עוצרת את עצמי. אני מרגישה שאני צריכה לעבד את החוויה ואפילו לשחזר אותה (למשל בהיפנוזה), אולי זה יתן לי יותר שליטה לגבי הזיכרון ממנה. האם יש שיטה לעיבוד טראומה באמצעות שחזור החוויה דרך היפנוזה? לאיזה מטפל עליי לפנות? תודה

שלום רב . אני הלום קרב מוכר משרד הביטחון. נסעתי לחו"ל לצורך החלמה, לתקופה של חודשיים ,המצאתי למעסיק אישורים רפואיים חתומים על ידי הרופא ה שלי על כך. המעסיק שלי אינו מכיר בתקופה זו כתקופת מחלה ובאישורים אלה אלא כחופשה שנתית , אבקש את עזרתכם וייעוצכם בנושא זה .

שלום דר !!! מטופל בתרופות בניהם לפונקס . אתמול נפגשתי עם הרופא ושיתפתי אותו על החרדה ממנה אני סובל והוא יש לו את שיטת הטיפול משלו . כלומר הוא אמר לי ממה אתה מפחד ??? אתה רואה כאן אריה ? תעבוד על עצמך תתמודד . אציין שאני נוטל גם קלונקס עם הטבה חלקית בלבד . אני שואל האם הרופא צודק בשלו או שעליו לתת לי תכשיר להירגע ?? תודה על תשובתך ואשמח המלצה על תכשיר שירגיע אותי בכדי שהתחושה שלי תשתפר תודה לילה טוב תגובה

שלום !! ראשית שרשמתי רופא התכוונתי לפסיכטאר שלי . אז מה עליי לעשות כי באמת חויתי טראומה קשה מאוד שלא עוזבת אותי עד היום .. אני שואל האם עליי למצוא או להחליף רופא ?? תודה רבה לך על תשובתך

אוקיי .. קיבלתי את תשובתך במהלך כל השנים אובחנתי כסכיזופרניה ואוסי די וטופלתי לפי זה . כעת אתה אומר שאני סובל מטראומה ואני שואל אותך בבקשה האם הטיפול התרופתי הוא שונה ?? בעצם אני שואל האם עליי להחליף רופא פסיכיאטר מטפל???? ולהחליף את המטפל שלי שעושה איתי עבודה נפגשים פעם בשבועיים לאחר תקופה ארוכה של פעם בשבוע תודה רבה על תגובתך . ערב שבת שלום לך דר ואיש יקר רק אציין שאין לי דדייייי כסף לטיפול במחיר גבוהה . מתקיים מקיצבת נכות ++ מספר שקלים מעבודה בה אני נמצא שוב תודה ואשמח שתכוון אותי עד מה שניתן כאן במסגרת הפורום . כל טוב

שלום חברים יקרים, לצורכי מחקר באוניברסיטת אריאל בשומרון, אנו זקוקים לאבות בגילאי 21-35 ששירתו בצה'ל כלוחמים והשתחררו החל משנת 2006. עזרתכם תידרש לנו במענה על שאלון אנונימי, שלא יפגע בפרטיותכם ויאפשר לנו ליצור תמונת מצב על נושא המחקר שלנו. בנוסף, כהערכה לתרומתכם למחקר, תקבלו שובר של קפה ומאפה מתנה. נשמח מאד לעזרתכם, גם אם הנושא לא רלוונטי אליכם, במידה ותוכלו להעביר הלאה לאחרים רלוונטיים. מצרפת את השאלון https://arielpsychology.eu.qualtrics.com/jfe/form/SV_e8ow0hvUkEYraAt תודה רבה לכם מראש!

שלום אני נשואה להלום קרב מזה 5 שנים (מכירים 7 שנים), ויש לנו 2 ילדים. מערכת היחסים שלנו התקדמה די במהירות והובילה להרבה שינויים לטובה - נישואים, ילדים, מעבר לקיבוץ בדרום מהעיר בתל אביב וסוג של התחלה חדשה עם עבודות חדשות (שלקח הרבה זמן למצוא). בעלי הלום קרב שרק השנה הודה בכך אך ממאן בכל תוקף לעבור טיפול- אישי או זוגי. קשה לו להתמודד עם הרבה שינויים ולחץ, ובזמן האחרון (עם לידת הילד השני)- אני רואה שהעצבים שלו ואופן ההתמודדות שלו עם הבית והסוגיות שלו- התדרדרו. הוא ממש עצבני, תוקפני מילולית, חסר סבלנות, מתרחק ועוזב את הסיטואציה הרבה פעמים, מעליב ומקלל אותי ועוד. אין אלימות פיזית, אך המילולית די קשה ופוגעת. יש לציין שעם הבנות הוא מושלם, אך כשאנחנו רבים- לא נוקף אצבע ופשוט מסתגר בחדר. אם אני אשים אצבע על נקודה שבה אני חושבת שהכל התחיל להתדרדר מעבר למה שאני מסוגלת להכיל- כשעברנו דירה לקיבוץ וילדתי את בני הבכור כ3 חודשים לאחר מכן. הוא ממש מנסה לדאוג שהכל יהיה בסדר וזה מכניס אותו ללחץ ומכאן לאי יכולת להתמודד ביומיום ברוגע וסבלנות. הגעתי למצב שאני לא יכולה יותר לקבל את הצעקות והקללות בבית והוא גם אמר שמבחינתו שאעזוב. אני חוששת שהאגו שלו והסירוב לקבל עזרה יוביל לפירוק המשפחה. מצד שני- אני כבר לא מצליחה לספוג הכל ולהישאר חיונית ואופטימית. אשמח לעצה..

בעז"ה שלום למנהל האתר, יש לי שאלה, האם מצב של חוסר רגש שנמשך כבר מעל ל 20 שנה יכול לחלוף? בתודה מראש

סעז"ה כן, עברתי טראומה קשה שבגללה אני סובלת כבר מעל ל 20 שנה.בהתחלה סבלתי מחרדות איומות והתקפי אימה ושבמשך השנים התחלפה לחוסר תחושה.שאלתי היא האם יש סיכוי שהרגש יחזור? תודה מראש

בעז"ה תודה דר' גרין על תשובתך. כנראה שאני חוששת לגעת במה שגרם לכך.

שלום ד"ר נפגעתי בתאונה דרכים הייתי הולכת רגל נפגעי קל אבל עדיין יש דברים שאני סובלת מהם רציתי לשאול אני נגיד מפחדת לעבור כביש אני עוברת אבל עדין אם אני רואה רכב מרחוק אני לא מסכימה לעבור ואם משהו נמצא איתי אני גם לא נותנת לו לעבור חוץ מזה אם אני עולה לרכב אפילו אוטובוס והנהג נוסע בדר ומבחינתי אני מרגישה שהוא נוסע קצת מהר אני מתחילה לפחד אני לא מסוגלת להסתכל על הכביש ואם אני מסתכלת אני אומרת לו לנסוע יותר לאט או שפתאום אני אומרת דיי אני מפחדת יש לציין גם שאין לי סבלנות ויש השאלה שלי היא כזאת 1. האם אני סובלת מפוסט טראומה? 2.ואם כן ואני לא יטפל בזה מה יכול להיות?

שלום רב ,‏ אני בן 38 ,‏ לפני 16 שנה בגיל 22 אובחנתי כסובל מחרדה חברתית + פוסט טראומה עם כאבים פסיכוסומאטיים ‏פוסט טראומטיים (מאירוע חבלני שנכחתי בו ) .‏ קיבלתי טיפול תרופתי של סרוקסט (30מ"ג)+ טיפול פסיכותרפיה במשך שנתיים .‏ והמצב היה מצויין עם קצת כאבים פסיכוסומאטיים שנשארו, מה שאפשר מבחנתי לעבוד ולהתחתן (מה ‏שלא חשבתי שאוכל לעשות לפני הטיפול).‏ לפני 8 שנים (נשוי +2 + עובד )‏ חשבתי בהתייעצות עם רופא המשפחה להוריד את המינון של הכדורים בהדרגה .‏ כל 3 חודשים הורדתי 10 מ"ג עד למינון 0 .‏ שלושה חודשים לאחר מכן , התחלתי לסבול מחרדה ודיכאון .‏ החזרתי את המינון לקדמותו והמצב לא חזר לגמרי , (בערך 85%)‏ העלנו ל- 40 מ"ג ועדיין לא עזר לגמרי .‏ ניסינו הוספת מלודיל וגם לא עזר ,‏ ניסינו הוספת סרווקוול במינון 200 מ"ג ,התחיל קצת שיפור, אבל התופעות לוואי היו בלתי נסבלות .‏ הפסיכיאטר אמר שאפשרות אחת היא להשלים עם המצב,‏ והאפשרות השנייה היא לנסות משהו חדש לגמרי אבל יש את הסיכון ששוב מורידים ל- 0 כדי להתחיל ‏משהוא אחר (וזה ממש מפחיד , אני כבר עם משפחה ו 4 ילדים )‏ במקביל התחלתי טיפול פסיכותרפיה במשך שנתיים שעזר אבל שוב לא לגמרי .‏ ניסיתי לרוץ שלוש פעמים בשבוע במשך 6 שבועות (אולי זה לא מספיק) ולא הראה שינוי. ‏ כיום, המצב הוא ,‏ סרוקסט 40 מ"ג .‏ ותחושות יומיומיות ברקע שלא משביתה, אבל מאד מציקה (כמו להיות עם בחילות במשך היום ), ‏ הרגשה רעה, לא ברורה לגמרי, בין פחד,חשש,דריכות , כאב נפשי .. בלי שום קשר למציאות.‏ לפעמים ההרגשה עוברת כמו גל ונעלמת , לפעמים אני מתרכז ברגש וזה עובר , לפעמים אני ‏מתעסק עם משהו שממש מסיח את דעתי לגמרי וזה עובר (מה שגורם לי לחשוב שכן יש פה ‏מחשבה מעוותת ברקע ולא רק כימקלים )‏ ולפעמים לוקח לו זמן לעבור .. ‏ הורדתי כמעט כל לחץ אפשרי מבחינתי , עבודה רגועה, הכל באיזי .. ‏ אבל הגוף עדיין משדר סכנה במשך היום . וזה מעייף ומתיש .‏ והשאלה שלי , האם כתוצאה מהורדת המינון משהוא "נדפק במוח"‏ כימיקלים שגורמים למצב הזה, ואין ברירה אלא להשלים עם זה ?‏ או שכן יש מקום לנסות עוד טיפול תרופתי בלי לסכן את המצב הנוכחי ,‏ או שאולי שווה להיכנס לעוד טיפול פסיכותרפיה (וכן יש פה עיוות בתת מודע שגורם לכל ההרגשה ‏הזאת ) שאולי יעזור ?‏ או שאולי יש לך רעיון אחר מניסיונך ?‏ תודה רבה ‏

תודה רבה !!

שלום ד"ר נפגעתי בתאונה דרכים הייתי הולכת רגל נפגעי קל אבל עדיין יש דברים שאני סובלת מהם רציתי לשאול אני נגיד מפחדת לעבור כביש אני עוברת אבל עדין אם אני רואה רכב מרחוק אני לא מסכימה לעבור ואם משהו נמצא איתי אני גם לא נותנת לו לעבור חוץ מזה אם אני עולה לרכב אפילו אוטובוס והנהג נוסע בדר ומבחינתי אני מרגישה שהוא נוסע קצת מהר אני מתחילה לפחד אני לא מסוגלת להסתכל על הכביש ואם אני מסתכלת אני אומרת לו לנסוע יותר לאט או שפתאום אני אומרת דיי אני מפחדת יש לציין גם שאין לי סבלנות ויש השאלה שלי היא כזאת 1. האם אני סובלת מפוסט טראומה? 2.ואם כן ואני לא יטפל בזה מה יכול להיות?

שלום לכולם !! מרוב שאני רוצה לשפר את ההרגשה ולהתפתח גם לאחרי הרבה שנים של התמודדות במצבי נפש שלא נעימים בכלל. אציין שבאינטרנט ובד"ר גוגל >> כמו שמכנים זאת... אין ספור למטפלים או סוגי טיפול .. אנשי מקצוע לסוגיהן מבלי להזכיר שמות .אשר הם "נותנים "" לך להרגיש שרק הוא או השיטה שלו או שלה "תציל " אותי מכאביי ומכאוביי ואני שואל את עצמי ואותכם האומנם ?? יש הוקוס פוקוס ? מה שכן אני מתמודד ברוך ה בהצלחה בסיעתא דשמייא .. אשמח מאוד לקבל מכם תשובות . תודה רבה וליה טוב כיצד אני אצליח לשפר את עצמי מבחינה נפשית תגובה שיתוף פתח בלשונית תחושת חנק שמציקה לי כבר זמן

שלום דר גרין יקר !! קראתי מה שכתבת לי >> ואני היום חושב שאכן אני סובל מפוסט טראומה קשה במיוחד שהתפתח למחלות נפש כסכיזופרניה ואוסי די .. השאלה שלי היא האם האבחנות משתנות להם במהלך החיים ?? והאם אני זקוק לטיפול ספציפי לטראומה שעברתי אז בגיל מאוד צעיר שלא ידעתי מה אני עושה עם זה . אציין שאני כן מטופל אצל פסיכאטר ומטפל רגשי . אודה על התיחסותך . תודה ושבת שלום לך

שלום. לפני כשנה חוויתי התקף חרדה בעבודה כשניזכרתי במשהו שקרה שנה וחצי לפני ומה שעורר לי את הזיכרון זה דפוס דומה של מקרה שקרה עם בן אדם אחר בעבודה. זה נשמע כמו פוסט טראומה? הייתי בוכייה מאד ורעידות בגוף. תודה.

לפני 6 שנים עברתי משבר קשה חרדות ודיכאונות ובעקבות כל זה נהיו לי כאבים פסיכוסומטים בראש בכל מקום באיזור הראש כואב יום יום בזמן לחץ זה מתגבר אך זה לא עוזב אותי לדקה האם הטיפול יכול לעזור לי להעלים את הכאבים?

שלום רב אחי בשנות ה50 לחייו נפגע נפש כתוצאה מטראומה שארעה בתקופת הטירונות בשנת 1984 באחת מהסיירות בצהל. אחי מעוניין לקבל הכרה כנכה צהל. מאחר ואחי מתקיים מקצבת נכות הוא מעוניין לקבל יצוג של עורך דין על בסיס אחוזים בלבד. אודה על תשובתך מיכל

עברתי כמה מקרים בצוק איתן שתקועים לי בראש ולא יוצאים. זה גורם לי להיות חד יותר ודרוך כל הזמן בציפייה למשהו. לקח לי לא מעט זמן להודות שיש לי משהו כזה. וכל הזמן זה הדברים יושבים לי בראש. האם זה תגובת קרב?

שלום דרור !! אני סובל כבר קרוב ל30 שנה מחשיבה כפייתית דיכאון עם שאר ירקות ... כמובן בטיפול תרופתי כיום נמצא במסגרת אישפוז .לצורך איזון תרופתי . מוגדר כסובל מסכיזופרניה ואוסידי מחשבתי בעיקר . רציתי לשאול אותך ...>>אקדים לפני זה שאני חש כמו הלום קרב ובשוק שמאז תחילת המשבר לא עוזב אותי התמונה שהיה למעשה ה"טריגר" שהובילה להתפתחות ההרעות איתם אני סובל . וחי . אנסה להסביר את עצמי ...המשבר החל ממקרה מסוים שבה עשיתי או לא עשיתי מעשה מסוים כאשר אדם אחר ראה רק משוש ורק ל2 שניות וקילל אותי ומאז חשתי כאבים בלב מועקות חזקות ואז התחלתי לחשוב עד שכמו שיצאתי מדעתי . מה שכן אני מאוד הגיוני עם ראש טוב . אשמח לתגובתך ומקווה שהבנת את מצבי . תודה ושבת שלום ומבורך

שלום דרור !1 ראשית תודה על תגובתך .. בניגוד למה שכתבת אני חש שחויתי אז בזמנו טראומה חזקה שלא טופלה בזמן והגעתי למצבי נפש קשים מאוד . אציין שאני מאושפז קרוב לשבועיים >>>הרופא המטפל בי אומר לי שהוא ""לא "" ""רואה" אצלי בעיה אבל אני מאוד סובל . שוב אני רואה את התמןנה שהובילה לטריגר הראשוני עד להיום .. כיצד אתה יכול להסביר לי על כך . תודה רבה לך וערב טוב

שלום רב, בעלי סובל מפוסט טראומה מאז עופרת יצוקה. עם השנים והלחימה בעזה נצברו מספר מקרים נוספים לטראומה. הייתה לו תקופה מאד קשה עוד לפני שהיינו יחד. כיום הוא מתפקד מידי פעם עצבני אך בלילות לא ישן וסובל מחלימה מוגברת והזעת לילה. בלילה האחרון כשהתעוררתי ראיתי אותו מייבש את הסדינים וככשאלתי למעשיו אמר שממש הזיע בלילה וביקש להחליף מצעים מה שנראה לי מעט משונה בבוקר גיליתי שברח לו שתן מחלום בלילה. הוא כמובן התבייש ולא סיפר לי ומבחינתי ב4 וחצי שנים האחרונות דבר כזה לא קרה ונדמה לי שיש איזשהי החמרה. רציתי לדעת אם להעלות בפנין את עניין ההשתנה הלילית או להמשיך כאילו דבר לא קרה. ודבר נוסף הוא שלדעתי הוא חייב ללכת לטיפול אבל הוא לא רוצה. הוא יודע ששומדבר לא יעזור ולא רוצה לפתח ציפיות סתם. האם להתעקש על טיפול או לשחרר? תודה מראש.