איך טיפול דינמי עוזר להתמודדות עם חרדות?

אודי אני זוכרת שרציתי ללמוד פסיכולוגיה אבל בזמנו אז הייתה לי חרדה כ"כ גבוהה שפחדתי לבד אפילו ללכת לקמפוס כי הוא נראה לי מקום גדול כזה שאפשר ללכת בו לאיבוד. וביטאתי משאלה שהמטפלת תבוא איתי פעם אחת, תחזיק לי את היד. לא הייתי במודעות לעובדה שהמשאלה הזאת מאוד ילדית ולא מותאמת לציפיות תפקודיות מאדם בוגר. אבל! מה שהמטפלת עשתה היה לשבת מולי בשתיקה עם הבעה על הפנים שמשדרת שמשהו במשאלה שבטאתי מוזר ולא במקום , אבל היא לא דיברה. היא לא פתחה את הפה ואמרה לי "מימה, אני מבינה את המשאלה שלך שיהיה דמות מנוסה ובטוחה שתחזיק את היד ותרגיע כדי שתוכלי להתמודד עם משימות במציאות שכרגע מעוררות בך חרדה. אבל הטיפול לא מעניק זאת קונקרטית, אלא נבין כאן יחד צרכים שלך ונראה אם ואיך אפשר לעזור במימושם במציאות באופן עצמאי או אחר". היא לא אמרה את כל זה. מה שהיא עשתה זה לשבת שם ולהביט עליי בהבעה שתוקה שמשדרת לי שבטאתי משאלה לא במקום. אז הרגשתי את הדחייה והשתתקתי גם כן. לא חזרתי לבטא את אותה משאלה שוב. גם לא נעשיתי מודעת לטבעה הילדי , כלומר שאדם בגילי כבר היה מצופה שלא יחוש חרדה כשל ילד שרק מתחיל מרחבית לחקור ולנוע בעולם במקומות לא מוכרים. היה אפשר להסביר לי במקום לשתוק. אודי אני לא מבינה איך פסיכולוגים פועלים ומדוע הם פועלים כך. ואולי מטפל בגישה אחרת בכלל יחד כן אפילו ללוות באופן חד פעמי לחשיפה מודרכת כדי להתמודד עם קושי? נכון לעכשיו אין לי חרדות יותר להסתובב בקמפוס כי היכולת שלי לשאת אי ודאות קצת השתפרה, אבל עדיין לא קל לי להתמודד עם מקומות זרים וחדשים בלי לחוש חרדה כלשהי מזה. אין המנעות אבל יש חרדה תוך כדי.

מימה, את לא מפסיקה לעשות הכללות. מטפל בגישת ה CBT כן היה מגיע איתך לקמפוס כחלק מתהליך של חשיפה. אני מניחה שאם בטיפול הנוכחי הייתי מביעה חרדה ממקום חדש, והיינו חושבים שהנוכחות של המטפל תסייע להפחית את החרדה, אז המטפל כן היה נוכח איתי בצורה כזו או אחרת... היינו מוצאים פתרון. נניח, בטלפון, בהודעות SMS. כבר היו מקרים של התקפי חרדה שהסתייעתי במטפל במקום לפנות לפתרונות הרסניים של פגיעה עצמית. אני (בניגוד לאודי) כן חושבת שאת תוכלי להפיק תועלת מפסיכותרפיה אבל תצטרכי לשלב את זה עם טיפול תרופתי וטיפול סטנדרטי של פעם בשבוע לא יספיק.... כמובן, שטיפול כמו שאת צריכה יהיה כרוך בהוצאה כספית לא מבוטלת. פסיכולוג מתחשב כן יציע הנחה. אודי, תסלח לי שאני חולקת עליך. איתך, נטע.

אני בספק אם היא בכלל הבחינה והבינה את מה שהשתיקות שלה גרמו לי להרגיש! מטפלת כזאת מטומטמת והסיבה שלא הלכתי משם זה שהסתנוורתי מכל היש שלה ורציתי גם. חשבתי שאם היא ידעה להביא אותו לעצמה היא תוכל לעזור לי להשיג לעצמי גם. היא הייתה צריכה להסביר לי מה זה טיפול ולמה היא שותקת מול הבקשה שלי או הבעת הכמיהה שלי. לא סתם לשתוק עם הבעה שגורמת לי להרגיש שמשהו מאוד לא בסדר בי ובכמיהה שלי.