צריכה לשמוע אותך אודי וגם את הבנות

קשה לי..אני בטיפול כמעט שלוש שנים.מי שעוקב אחרי ההודעות המעטות שאני שולחת פה מידי פעם יודע שיש לי מטפלת מסורה,מקצועית,אחראית,זכיתי בה! הגעתי אליה בגיל 29 אחרי הפרעת חרדה קשה מגיל 10.. בעבר היו ניסיונות לטיפול פסיכולוגי (אצל שלושה מטפלים) וגם טיפול תרופתי אבל שום דבר באמת לא הצליח להגיע אליי...כשהגעתי אלייה כבר הייתי על סף ייאוש..אני לא רוצה לפרט אבל מדובר בבעיה חמורה..היא קיבלה אותי בזרועות פתוחות העניקה לי כל מה שהייתי כל כך זקוקה לו..עברנו הרבה יחד..התפתחה במהלך הטיפול אנורקסיה..ואז בולמיה..פגיעה עצמית..חתכים..כוויות..השתכרות..יש לנו המון משברים בקשר..וגם בתוכי יש המון עליות וירידות.."רכבת הרים"...ככה היא קראה לזה..החלפתי כבר שלושה פסיכאטרים מאז שאני אצלה..כשהשניה כבר המליצה על אשפוז..אני כואבת. אני סובלת..קשה לי..אני בוכה..שומעת שירים ונקרעת..אני נשואה עם ילדה מקסימה בת ארבע..עובדת במקום עבודה מסודר כבר תקופה בתפקיד שממש מאתגר אותי..אני מוצפת בחברות..לכאורה בחורה רגילה..אני אקדמאית..שירתי בצבא..הכל היה בסדר..לפי "מסלול החיים"..אבל הכל הכל הכל נעשה בכאב בעצב וללא הנאה..כעת אני בתקופה קשה ביותר כי אני מרגישה שלמטפלת שלי כבר אים כוחות בשבילי..אני יודעת שהיא נתנה לי המון אבל לאחרונה אנחנו עלינו על משהו שאולי קרה..משהו שכל ילדה /נערה/אישה מפחדת שיקרה לה..חלום בלהות..והמחשבה שאולי זה קרה מרסקת אותי..יש לי תופעות בגוף..סימנים..חלומות שהמוטיב בהן חוזר ומצביע על דבר אחד..אונס..תקיפה מינית..ודווקא עכשיו אני מרגישה שהיא זו שהחתה לצידי שלוש שנים לוקחת צעד אחורה..אני מדברת איתה עח זה והיא טוענת שזה לא נכון..אני גמורה..קוצה להרים עצמי ולא יודעת איך..לא זורקת עלייה את האחריות וגם לא באה בטענות אלייה כי היא באמת עושה המון..רק שנקלעתי למצב לא פשוט..אני בבעיה...לא הזמנתי את המצב הזה..זה נכפה עליי...(כמו הרבה דברים אחרים בחיי)...אני לא מתלוננת ומודה לבורא עולם על מה שיש לי..יש לי בעל..יש לי ילדה..יש לי משפחה..יש לי בית..עבודה..אני רואה הולכת נושמת וזה המון..רק בבקשה..אני כותבת ויורדות לי דמעות..רוצה רק עוד דבר אחד רוצה בריאות נפשית..רוצה שקט נפשי...רוצה להיות מאושרת..לחייך..לשמןח..להשתולל ולרקוד עם ביתי האהובה..רוצה לאהוב ולהרגיש אהובה...בבקשה צריכה אתכם יותר מתמיד...גיגית...

כלכך קשה הידיעה...עברתי משהו דומה בגילוי... יש לך מטפלת מדהימה שיכולה להכיל, אל תשכחי זאת! היא פה בשביל להקשיב קודם כל! אחר כך לאט יחד תאספו את השברים....אני זוכרת שאמרתי למטפלת שלי שאני המפתי דמפטי, כך הרגשתי נופלת מהחומה ומתפרקת...כלנו פה, כל הממלכה נעזור לך לחבר את המפתי דמפטי מחדש :) היא פה בשבילך! את תחייכי, מבטיחה לך! זאת תקופה קשה אך תעברי אותה והדברים ירגעו, תני לדברים לשקוע, עכשיו כנראה הכל יוצא...זה לוקח זמן. תראי אותי :) עדיין יש נפילות אבל קמים מהם. מניסיון. מיכל

זה לא זכרונות..זה בעיקר חלומות עם מוטיב שחוזר על עצמו וגם תופעות בגוף..אני לא חושבת שהיא חושבת שזו פנטזיה..היא לא באמת יכולה לדעת אם היה משהו וגם אני לא..כי שוב..אין זכרונות..יש חלומות..יש סימפטום גופני(שלא היה איכפת לי לכתוב לך אותו אבל לא רוצה יותר מידי להיחשף פה)..אני לא מסוגלת להשתמש בטמפונים/בנרות וגינליים כשיש צורך/רק המילה חדירה עצמה מעוררת בי חרדה..יש לי מחשבות כל הזמן לגבי זה..בהקשר של..טוב די!!לא רוצה יותר..ולגבי ההבנה שלך את תחושבת הנבגדות..תוכל להסביר בבקשה למה התכוונת..וגם כתבת שיש לה על מה להתבסס..למה חשבת ישר שזו פנטזיה?