מסתייגת מהתשובה המקצועית שנתנה למישהי ששאלה.

ציטוט מהדוקטור: הפרעת אישיות תלותית בפני עצמה היא הפרעת אישיות קלה הרבה יותר מהפרעת אישיות גבולית. היא נמצאת באשכול ג' (הקל ביותר) של הפרעות האישיות, שמאפייניו חרדה ופחדנות את הפרעת האישיות התלותית מאפיינים, בין היתר, קושי בפרידה ביחסים, קושי להיות לבד, שיעבוד הצרכים לאחרים כדי להמשיך את מעורבותם ביחסים, חוסר החלטיות. הקושי בפרידה והקושי להיות לבד מאפיינים גם את הפרעת האישיות הגבולית, אך זו כבר שייכת לאשכול ב', שנמצאות בו הפרעות קשות יותר. האנשים הסובלים מהן הם דרמטיים, רגשניים והפכפכים, התנהגותם אימפולסיבית, לעיתים אנטי-חברתית, צבעונית, עוצמתית ומביאה להתנגשות רבה יותר עם החוק ורשויות בריאות הנפש. את האישיות הגבולית מאפיינים אימפולסיביות, כעס שלא במקומו, תנודות קיצוניות במצב הרוח, תחושות מתמידות של שעמום, ניסיונות פגיעה עצמית או התאבדות. במילים אחרות, הסובלים מהפרעת אישיות גבולית הם גם תלותיים, אך התנהגותם ורגשותיהם הרבה יותר קשים להתמודדות ולטיפול.-סוף ציטוט. אני אישית לוקה בהפרעת אישיות גבולית ורחוקה שנות אור מלהיות אישיות אנטי סוציאלית אינני הפכפכית, אני אכפתית, אמפאטית וסימפטית. אני באופיי ובדעותי- עצמאית, מחליטה בכוחות עצמי ולא חוששת להיות לבד. אני אכן בעלת תנודות חדות וקוטביות במצב הרוח ולעיתים אף אימפולסיבית- אך באותה מהירות מסחררת שאני נוחה לכעוס, אני נוחה לרצות וזה סוד הקסם של בעלי ההפרעה. האם אני לדעתכם היוצאת מן הכלל שלא מעידה על הכלל או מה שמתקבל יותר על הדעת: שמתייחסים ביתר זילות להפרעת אישיות תלותית ומגמדים אותה למול הפרעת אישיות גבולית?כאשר בפועל ומניסיון הנה הפרעה קשה יותר?

לגבולית שלום, כבודן של שתי ההפרעות במקומן מונח. בברכה, גדעון