חרדת בחינות נראה לי???

היי אורן שמי אור אני בת 22 אני סטודנטית למדעי ההתנהגות שנה א' וה"סיפור" שלי הוא כזה כל המבחנים שלוו בכניסה לאונ' + מבחני הסמסטר הראשון האפיינו בלילות ללא שינה אני מגיעה למבחן עייפה ולא כ"כ מרוכזת, אני יודעת את החומר במלואו ועדיין אנני מצליחה להתרכז כל כולי במבחן אני חושבת על הצלחות/ כשלונות וכל מה שרק אפשר הרגשה עצומה של תסכול מלווה אותי אני לא יודעת מה לעשות כי אינני מצליחה להביא לידי ביטוי את ידיעותי במבחן עכשיו מתחיל סבב מבחני מועד ב' אני חייבת לעשות משהו כדי שדברים יישתנו אשמח לשמוע תגובה עצה או כל דבר תודה......

היי אור המקרה שלך מוכר מאד אצל סטודנטים שונים. את יכולה להתמודד עם הנושא על ידי עבודה עצמית או בשילוב עם קבוצות /סדנאות הקיימות באוניברסיטאות. תבדקי דרך דיקאן הסטודנטים אצלך. לגבי עבודה עצמית- תחשבי מה יכול להרגיע אותך? ומה בעצם מלחיץ אותך? תאמצי דרכים להרגעה עצמית ותנסי לחשוב , בהקשר למבחן שאת פשוט ניגשת אליו ויהיה מה שיהיה וכיוון שאת למדת ויודעת את החומר- את פשוט הולכת להוציא בו ציון טוב. וגם אם לא- זה לא סוף העולם ויש מעודי בית למקרה הצורך.תורידי קצת מהמחשבות על הכישלון ועל ההצלחה. ערב הבחינה, תעשי אמבטיה חמה או מדיטציה/ הרפייה או כל דבר אחר שירגיע אותך. בבוקר תעשי הכל כדי להתחיל אותו ברגל ימין- ברוגע עד כמה שניתן.

אור שלום אכן מה שאת מתארת נשמע כמו חרדת בחינות. יש אפשרות לטפל בבעיה בצורה ממוקדת. אם בשאר תחומי החיים שלך אינך נוטה לחרדה יש אפשרות לטפל בדבר בצורה יעילה ומהירה יחסית. אם החרדה מוכרת לך גם מתחומים אחרים יתכן שנדרש טיפול יותר מקיף. להלן סיכום שכתבתי לנושא זה שעלה מספר פעמים בפורום: חרדת בחינות היא שם כללי למספר תופעות וחשוב לערוך ראיון יסודי כדי להגדיר את הבעיה המדוייקת ממנה את סובלת. למעשה אבחון נכון של הבעיה הוא חלק קריטי במציאת הפתרון. כמובן שיש בחרדת בחינות שני מרכיבים, האחד – תופעות כלליות ומוכרות של חרדה, והשני – קישור הבעיה ללימודים ובחינות. לעיתים מרכיבי חיים אחרים אינם נפגעים כתוצאה מכך (אלא באופן משני, כמו למשל ירידה בביטחון עצמי בעקבות כישלון בלימודים הנובע מהבעיה האמורה), אך לעיתים מדובר בתופעה שהיא חלק מבעיה רחבה יותר, כלומר, הקושי בלימודים או בבחינות הוא לעיתים חלק מבעיה רחבה יותר. הבדיקה הראשונית צריכה להתמקד במספר דברים . ראשית, האם באמת מדובר בתופעה ייחודית לבחינות או שישנה בעית חרדה כללית המשפיעה גם על תחום הלימודים. כמו כן חשוב לאפיין את הסיבות לחרדה. לדוגמא, יש תלמידים המגלים במסגרת הטיפול ששיטת הלימוד בה השתמשו אינה יעילה ולכן לא הצליחו לזכור את החומר בצורה טובה ולכן נלחצו בזמן הבחינה. במקרה כזה עבודה על אסטרטגיות למידה יכולה לפתור את הבעיה. אחרים לומדים מצויין אבל בגלל נטיות פרפקציוניזם שופטים את עצמם בחומרה (לקבל רק 85? זה ממש כישלון בשבילי) ובעקבות זאת נכנסים לחרדה לפני כל בחינה. וכך הלאה, יש מגוון אפשרויות, כל אחד ומאפייניו האישיים, ויש כמובן אפשרות לשילוב בין מספר גורמים. חרדת בחינות היא סוג של "חרדת ביצוע". הטיפול בבעיה דומה למעשה לטיפול רגיל בכל חרדה אלא שכאן יש חשיבות לשלב מרכיבים ייחודיים לנושא הלימודים והבחינות. ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בהתקפי חרדה מכל סוג שהוא). בהכללה ניתן לומר שישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי החרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים שיש לעבדם בטיפול. גישה אחרת טוענת שאין בהכרח קשר בין הדברים: יתכן שישנה (ויתכן שאין) בעיה פסיכולוגית כלשהי ואולי רצוי לטפל בה, אבל היא אינה דווקא קשורה לסימפטומים של התקפי החרדה. גישה זו טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי קצר מועד ולשפר את איכות החיים. (ובמידה ועדיין יש בעיות פסיכולוגיות אחרות, אפשר להתמודד עימן בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח אחרי שנושא החרדה טופל). הגישה גורסת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה עצמית והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. לרוב מצטרפים לגישה זו טכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. במצבים חריפים של חרדה רצוי לעיתים לשלב בטיפול הפסיכולוגי גם טיפול באמצעות תרופות נוגדות חרדה. הגישה התרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, לעיתים שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי עשוי להיות יעיל יותר משימוש באחת השיטות לבדה. כל מקרה לגופו וחשוב להתאים את הטיפול המתאים לכל אחד. בשורה התחתונה, ברוב המקרים טיפול בחרדת בחינות הוא קצר וממוקד. על פי רוב מדובר בגישה פסיכולוגית קוגניטיבית ואפשר לשלב היפנוזה ושיטות נוספות. להלן קישור למאמר יותר מקיף על חרדה http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

האם אתה סבור שכדאי להפגש עם פסיכולוג לאבחון ??. תודה ושבת שלום