התקפי חרדה

אני בת 25 וטופלתי כחצי שנה בכדורי סרוקסאט לאחר התקפי חרדה שהיו לי והגעתי למצב ממש קשה מבחינה נפשית. היום לאחר כחודש מהפסקת הכדורים אפשר לומר שמצבי יותר טוב אך חל שינוי לרעה בהרגשתי כאשר לקחתי את הכדורים אני יכולה לומר שהרגשתי כמעט 100% היום אני יכולה לומר שאני מרגישה 80% רציתי לדעת האם יתכן שאי צריכה להמשיך עם הכדורים(ואני יודעת שרק אחרי 3 חודשים אוכל לדעת בוודאות שאני בסדר גמור) ? או שיתכן שאצטרך שיחה עם פסיכולוג? אשמח אם תוכלו לעזור לי דפנה

היי דפנה, גם אני סבלתי קשות מהתקפי חרדה ומטופלת מזה 7 חדשים ע"י סרוקסאט. אני גמצאת בטיפול אצל פסיכולוג. האם שלבת את התרופות יחד עם יעוץ נפשי? מתארת לעצמי שאת חוששת מחזרתם של התקפי החרדה, פחד מוות..... מדוע הפסקת עם הטיפול התרופתי?

גם אני סבלתי מהתקפי חרדה. למזלי טופלתי ע"י פסיכולוגית מדהימה,בשילוב עם טיפול תרופתי בכדורי אורוריקס כיום אני כבר4 וחצי שנים אחרי נשואה +2 ,ללא פחד ממקומות הומי אדם ,ללא פחד מטיסה, וכשקשה נעזרת בקלמנרבין או בטיפות רסקיו רמדי. יש חיים אחרי התקפי החרדה ןאפילו שקשה להאמיו אחרי טיפול פסיכולוגי טוב הם טובים עשרות מונים יותר מקודם.

דפנה שלום אני מבין מדבריך שטיפלת בנושא החרדה באמצעות תרופות בלבד. רוב המחקרים מראים שהטיפול היעיל ביותר הוא בשילוב טיפול פסיכולוגי ותרופותי. לחרדות יש מרכיב רגשי כלשהו והתרופות אינן מטפלות בו. כמו כן, עצם קיומם של התקפי החרדה משפיע על הדימוי העצמי ויוצר פעמים רבות חרדה מפני החרדה הבאה. הטיפול בשיחות עשוי להביא לשימור ההישגים שהגעת אליהם עד כה. אני מצרף להלן הסבר על הטיפולים המקובלים בחרדה. חרדה הינה תגובת חרום טבעית של הגוף כדי להתגונן מפני סכנה. במצבים מסויימים החרדה הופכת לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים. כדי לטפל בחרדה צריך להבין את ההקשרים בה היא מופיעה, ללמוד להתמודד עם תגובות החרדה, ולבסוף, גם להתיידד עם החרדה, כלומר, לקבל שבמצבים מסויימים החרדה מופיעה כחלק טבעי של מהלך החיים. כל אלו יכולים להיעשות בטיפול פסיכולוגי. להלן השיטות הנפוצות ביותר לטיפול בחרדות. ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בחרדה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. במידה וישנה בעיה פסיכולוגית רחבה יותר ברקע רצוי לטפל בה, אבל ניתן במקביל או באופן בלתי תלוי לטפל בחרדה. גישה זו טוענת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. הגישה הרפואית-תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה חריפים יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן שלום קראתי את מכתבך ובראשית אניי רוצה להודות לך על ההתענינות הרבה בשנית היתי מעונינת שתמליץ לי על המשך טיפול אני כבר 3 וחצי חודשים בלי התרופות ואני אומנם מרגישה הרבה יותר טוב מאשר בתקופה הקשה שלי אך אי אפשר לומר שאני 100% זה מין דבר כזה שבא והולך זה יכול לא לבוא שבוע פתאם יומיים רצוף אני גרה בחיפה והיתי מאוד מעונינת שתמליץ לי על שיטת טיפול וגם על רופא אם אפשר תודה רבה דפנה

שלום דפנה, אני בהחלט מצטרף להסבר המקיף והממצה של ד"ר קפלן. גם אני מייצג אותה גישה. להרגשתי, קיימת היסחפות מסויימת בעשור האחרון בשימוש בלעדי בטיפול תרופתי. התרופה שקיבלת, סרוקסט, מיועדת בראש ובראשונה לטיפול בדיכאון, אם כי בסוג של דיכאון, שנלווית אליו חרדה. אינני אומר בזה שאת צריכה לחזור לטיפול התרופתי או לא, אך חבל שבחורה בגילך, שיכולה עדיין להתפתח, לצמוח ולגדול תיעזר אך ורק בטיפול תרופתי, המעביר את המסר כאילו הדברים אינם תלויים בך. בניגוד לדעות קדומות הרווחות בקשר לחרדה ולטיפול פסיכולוגי, מהכרות עם מטופלים רבים הסובלים מחרדה, מדובר באנשים חזקים מספיק כדי להרשות לעצמם להודות בחולשות שיש לכולנו. במקרים רבים, פסיכותרפיה (טיפול ע"י שיחות בלבד) עשויה להחליף את הצורך בתרופות לאחר תקופה של שילוב יעיל בין השניים, כפי שד"ר קפלן הסביר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין פסיכותראפיסט

בוקר טוב דפנה, אין לי הרבה מה להוסיף לתשובות שקיבלת לעיל מאחר והן אומרות את הכל... עכשיו לאחר שאת האיזון ל"בעיה" קיבלת כבר בתרופות נשארו רק השיחות..... התרופות הן הדרך ה"קלה" - הרגעה וטשטוש הרגשות. הדרך ה"קשה" היא ההתמודדות מול ה"שד" שגורם לזה פנים מול פנים.....ולהביס אותו אחת ולתמיד!!!!!!!!!!!!! בהצלחה בשיחות אוהבת, לימור

דפנה שלום לא ממש הבנתי מה השאלה אנא פני לפסכיאטר שלך והוועצי בו להפסקת כדור יש לנסות לרדת בהדרגה לאחר שלפחות 3 חודשים את בסדר אין די פרטים לגבי שקילת התערבות פסיכולוגית בברכה עמי