הדחקת זכרון ילדות

לפני בערך שנה, בתוך טיפול פסיכולוגי, התחילו להופיע אצלי בזכרון תמונות מטושטשות מאוד שבהן אני כילדה קטנה קורבן לאלימות פיזית. מתוך שיחות רבות בקשר לזה התחילו להתחבר לי כל מיני דברים - כאבים פיזיים, סיוטים שהייתי מתעוררת מהם מדי פעם במשך שנים (אני בת 30 עכשיו), ובעיקר תחושות חזקות. הפסיכולוגית שמטפלת בי אמרה לי שזוהי תופעה מוכרת בפסיכולוגיה של הדחקה של טראומה שהנפש לא יכולה להתמודד איתה ולכן היא נשכחת מהזכרון ולעתים עולה במועד מאוחר יותר, אפילו שנים אחרי הטראומה. מה שמדאיג אותי הוא, שחשבתי שבמשך הזמן, הזכרון בקשר לזה יתחדד, שיתווספו לו פרטים חדשים שלא זכרתי בהתחלה, אבל כבר שנה אחרי, זה לא קורה. התמונות המעומעמות שהופיעו כזכרון ראשוני הן כל מה שיש לי בנוגע לזה. מאחר ששום מידע חדש בזכרון הזה שלי לא נוסף אני מתחילה לחשוב שאולי זאת המצאה, אולי כל זה בכלל לא קרה וזה סתם כמו חלום בהקיץ שחלמתי. יש לציין שכל זכרונות הילדות שלי הם חזותיים כמו תמונות או סרט וידאו שעובר לי בראש ולכן כל שאר ההרגשות, הסיוטים והכאבים הם בבחינת תוספות שאני לא בטוחה שאני יכולה לסמוך עליהם. אני רוצה לשאול - עד כמה התופעה הזאת מוכרת ונפוצה, האם ניתקלתם במקרים כאלה והאם יש מקרים שבהם אכן מדובר בחלום בהקיץ ולא במקרה אמיתי. האם יש איזושהי דרך בדוקה ואמינה לגרום לזכרונות להיות מדויקים, למשל היפנוזה? מה הסיכונים בכך ומה הסיכויים? האם יש מידע על הנושא הזה באינטרנט? אם כן, באיזה מונח להשתמש בחיפוש. התשובה שלכם מאוד חשובה לי כי אני מרגישה שאני חיה במן תעתוע כזה, באשר לארוע שהוא כנראה מאוד משמעותי בחיים שלי. ואני לא בטוחה שאני יכולה לסמוך על הזכרון שלי לא בקשר לזה ולא בשום הקשר אחר עד שאני לא אברר את זה לעומק. תודה ירדן

ירדן שלום מאחר ואת בטיפול אני מציע שתבדקי את העניין בעיקר מול המטפלת שלך. זהו עניין רגיש והבנתו אינה רק טכנית, יש בה כמובן הרבה מרכיבים רגשיים. הדחקת טראומה היא תופעה מוכרת. ככל שהטראומה מוקדמת יותר טבעי שיוותרו ממנה רק זכרונות מטושטשים. יתכן שתאלצי להתמודד עם הטשטוש ושהעובדות לא יהיו ידועות לך, אלא אם יש מישהו מסויים שיוכל לספר לך מה באמת קרה. בהיפנוזה יש אפשרות לחזור לזכרונות ישנים, אבל הבעיה שבתהליך ההיפנוטי את עלולה להשלים פרטים מהדמיון מבלי שהם היו באמת. מחקרים לא מצאו עדיפות בידע האובייטיבי שהוצע מתהליך היפנוטי את מול הזכרות בטיפול פסיכולוגי רגיל, אם כי האנשים שעברו היפנוזה נשארו עם הרגשה שהם זוכרים יותר. כאמור, חלק מכך זו אשליה שנוצרה בשל השלמת פרטים אסוציאטיבית, חלקה נכונה וחלקה שגויה. יתכן שהידיעה מה בדיוק קרה תוכל להיות פחות חשובה עם הזמן ותוכלי להשתמש בידע שיש לך על עברך כדי להבין יותר טוב את עצמך וכיצד את יכולה להתפתח ולקדם את עצמך כלפי העתיד. ואת מה שהיה להשאיר מאחור, חלקו מטושטש, חלקו ברור. בברכה ד"ר אורן קפלן

אחר צהריים טובים לך, ראיתי שלא קיבלת תשובה בעניין המידע באינטרנט: www.gasou.edu/psychweb/psychweb.htm זה אתר עם חומר מקצועי באנגלית בכל מיני נושאים בתחומי בריאות הנפש. יש שם מנוע חיפוש טוב. תנסי לחפש תחת המונחים הדחקה או היפנוזה (אם ספציפית זה מה שאת מחפשת). ועוד דבר: אני עברתי תהליך מסויים של הדחקת טראומה. דווקא המידע החזותי והזיכרון המר היו ברורים ובטוחים (זה לא קרה בילדות המוקדמת, אולי זו הסיבה...), אבל במשך כמה שנים הרגשות בקשר לאותה טראומה היו צרורים בחבילה שלא הייתה לי אליה כל גישה. ככל שעבר הזמן, זה נהיה יותר ויותר טעון וכבד והתפרץ לעיתים גם כסיוטים (אצלי זה מצא גם ביטויים אחרים כמו הפרעות בשינה או באכילה). אם לתהליך כזה התכוונת, אז לי נאמר שזה נקרא "הכחשה" שזה אומר שלא יכלת להתמודד עם הטראומה וניסית בכל הכוח להמשיך הלאה בחייך מבלי לעבד אותה או להתייחס אליה ואל הדברים שהיא משנה בך. יש גם תהליך הדחקה (גם אני מאוד רציתי אז ללמוד את ההבדל), שאת שומרת את הרגשות ואת התחושות איתך, אבל מנתקת קשר עם האירוע. זה בטח ממש לא מדוייק (זו תשובה ממידע שקיבלתי ומנסיון אישי בלבד), אבל למיטב הבנתי זה אומר שהתמודדת עם האירוע לפני שהצלחת להדחיק אותו לגמרי...בתור מנגנון הגנה זה טוב יותר, אבל לכן גם קשה להיזכר, במידה וזה באמת נכון, כי יש לכך גם התנגדות פנימית. מקווה שהקישורים אולי יעזרו לך...