מחשבות.. להיות או לא להיות.

היי. נעלמתי לזמן מה. תודה שאתם פה. עברתי תקופה לוחצת מאוד, המון לחץ בבית ומסביב וחופש של המטפלת בחג. אפשר לומר שאני תלוי בה, דווקא אז כשהמחשבות הקשות מגיעות. נתקלתי באחד הפוגעים מהעבר. "הרב" קראו לו אז.. וגם היום לצערי. הוא יודע שפגע ומתנהג כאילו הכל טוב.. כאילו לא קרה כלום. כאילו לא החריב את עולמי ולא גזל את ילדותי. פתאום הכל מפחיד ומלחיץ. אני נהייה קטן, כמעט נעלם. רוצה להעלם! ואז מחשבות חוזרות על פגיעה עצמית וחושך בעיניים. פתאום לאחר שנים הזיכרון מכה, החליט לפעול פתאום בשיא העוצמה. למה הוא לא יכול להשאר ולא לצאת? להיעלם? רוצה לישון עוד ועוד.. חוסר חשק להכל אפור וחשוך. אשתי לא מבינה מה עובר עלי. מבחינתי חזרתי אחורה. 13 שנה של התעלמות מוחלטת וסבל בשקט, פורצים החוצה ורוצים לחבל בהכל! אני מפחד לספר למטפלת, אולי היא תאשפז אותי?? זו תהייה הפעם האחרונה שנתראה. מצד שני בשביל זה היא פה.. לעזור לי לעבור את זה. מתלבט.. א: וְשַׁבְתִּי אֲנִי, וָאֶרְאֶה אֶת-כָּל-הָעֲשֻׁקִים, אֲשֶׁר נַעֲשִׂים, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים, וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם, וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ, וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם. ב: וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת-הַמֵּתִים, שֶׁכְּבָר מֵתוּ--מִן-הַחַיִּים, אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה. קוהלת

קהלת יקר ..חשבתי עלייך השבוע . עצוב שקשה כל כך ומובן ומי שלא שם מתקשה להבין עם לא תסביר .... מאוד ממליצה לספר למטפלת ולחשוב יחד איתה איך להסביר לאישתך .. אתה לא צריך לסבול בכלל ... אתך

הי קוהלת, עד כמה שאתה יכול - שתף בטיפול, ושתף גם בחששות ובחרדות שעולות בך. להערכתי, כולנו פה, למרבית הצער, מכירים את המקום שאתה מדבר עליו. אז, כנראה, שאתה איכשהו ממש לא לבד. לחיות. סוריקטה

המלוכלך הזה פגע בי גם הפעם. גם אחרי שנים לא חסך במילים כדי להמשיך להשפיל אותי. ולתומי חשבתי שאנשים משתנים!!! טיפש ותמים שכמוני.

הי קוהלת, *אתה* בעצמך יכול להשתנות. בזה תוכל, אולי לקחת אחריות. משהו בשינוי פנימי מחולל תמורות באופן מוזר שכזה גם בסביבה. כך אני מאמינה. נסה לא להתקרב, אם בכלל ניתן. ואם לא, לומדים במשך שנים איכשהו להדזהות פחות עם המילים האומללות הנוראיות ההן. ולהפריד. איתך, סוריקטה

היי ,מצטערת לשמוע ששוב פגע בך הפעם מילולית , בטח השאיר אותך .. ...הם אף פעם לא מפסיקים לצערי כי זה אצלם בדם, האופי.... לדעתי אתה כן צריך לדבר ולשתף את המטפלת שלך כי כך תוכל להפטר מהרבה רגשות קשים ושליליים שמלווים אותך עוד היום ממה שלא נפטרים זה ממשיך כמו מחלה מכרסמת עד כלות אתה ממש לא טיפש , אחרת לא היית חושב מה לעשות הלאה חשוב אייך היית רוצה להרגיש ......זה יתן לך תשובה מה לעשות חטוליתוש

אני מכיר את עצמי כאחד שלא מפחד מכלום! אין דבר שיכול לערער אותי. עד שמגיעים הנבלות האלו. וכאילו אני עומד ליפול מצוק ואין במה להאחז.. פחד משתק. הרגשה של שיתוק חשיבתי. אני רוצה לצעוק ולצרוח, להשתולל וללמד אותו לקח. אבל גופי לא נשמע לי. אפילו לא קולי. לגשת אלוי או ליצור איתו כל קשר רק עושה לי לא טוב. לא כרגע. טוב לי שאתם פה לשמוע ולהציע.. טוב שיש את מי לשתף, מי שיבין. תודה חתוליתוש.. ברוכה הבאה. ושבת שלום לכולם.