ocd או שאולי לא? משתגע!

היי דוקטור, מודה לך מראש ומצטער על האורך. אני בן 23, ביסקסואל בזוגיות עם אישה בגילי. בסוף תקופת התיכון אובחנתי ב-OCD שאופיין אז בעיקר בחרדה שמא אני לא ביסקסואל(סוג של HOCD), אבל גלש אז כמו עכשיו גם לתחום המגדרי ולעוד פחדים שקשורים למיניות(פדופיליה וכו), כשכל פעם טריגר מסוים מציף פחד אחר. לפני כשנה הפסקתי ליטול כדורים ובחודשיים האחרונים נכנסתי שוב לתקופה רעה, כל הפחדים שהיו אז הציפו אותי שוב בו זמנית וכבר הגעתי למצב שאני כל כך משכנע את עצמי שאני כבר לא יודע מה מציאות ומה פחד, ואני מפקפק באבחנת ה-ocd. אף פעם לא הייתי גברי במיוחד, ובבית הספר עד שלב מסוים הייתי נתון להצקות עקב חוסר הביטחון והרגישות שלי(או שמא "נשיות"?). אציין שתמיד נהניתי מתכונות הגוף שלי וממין (עם עצמי או עם פרטנרים/ות) כגבר. מעולם לא הייתה לי בעיה עם איבר המין שלי, וכמו אצל בנים אחרים המחשבה על לאבד אותו תמיד עוררה בי חלחלה. כמו כן אין לי בעיה גם עם שיער הפנים/גוף שלי, אני אף מגדל זקן. אם כי התפתחתי די מוקדם ובגיל מאוד צעיר גם השעירות הניכרת הייתה בסיס להצקות מצד אלה שעוד לא צמח להם שיער פנים, והעניין הוסיף לי לחוסר הביטחון. לאורך כל השנים היו לי חברים טובים שלא הרגשתי שונה מהם מגדרית, ובכללי עד שעלתה החרדה כל העניין המגדרי בכלל לא היווה מטרד. אני מוכרח לציין שתמיד היו לי תכונות "נשיות" ו"גבריות" גם יחד, ואולי אף פעם לא ראיתי את עצמי עונה חד משמעית לתפקיד חברתי מסוים. הגבריות המוחצנת והשברירית תמיד נראתה לי מעט פתטית, מצד שני אף פעם לא הרגשתי אישה, או למשל צורך להתלבש כאישה. אני גם די חובב אופנה אלטרנטיבית וגם בתחום הזה אף פעם לא מצאתי את עצמי במחלקות הנשים, זה פשוט לא משך אותי. תמיד הייתי טיפוס מודע ורגיש שהוא אני. פשוט אני. גם רוב המודלים וה"גיבורים" שלי לאורך השנים היו גברים. לעומת כל הבסיס הדי מוצק הזה עומדת החרדה האובססיבית הנוכחית(שייתכן שתתחלף בעוד כמה ימים באחד מהפחדים האחרים). כאמור, בחודשיים האחרונים אני שוב במצב חרדתי אובססיבי, כשכל פעם במרווח של ימים או אפילו שעות צפה חרדה אחרת. החרדה המגדרית הספיקה בחודשיים האלה לצוץ ולדעוך כמה פעמים. הטריגר של הסאגה הנוכחית היה אתמול, כשצרכתי קנאביס. בשלב מסוים של הערב אחרי כמה שעות השפעה כל תנועה שעשיתי נראתה לי "נשית" וכל פעולה שלי התלוותה לאימג' של אישה בראש שלי. התחלתי להיכנס לחרדה עצומה שמא הקנאביס בעצם גורם לי "להרגיש את טבעי האמיתי" ואני בעצם "חווה את האמת" ועד עכשיו "ניסיתי להדחיק". זה לא עוזב אותי ואני מרגיש שאני משתגע. אני גם מנסה לדבר לעצמי בלשון נקבה בשביל אולי להוכיח לעצמי משהו, אבל זה לא עוזר וזה רק מכניס אותי ליותר חרדה. אני מפחד שכל חיי הם שקר ושאני מדחיק הכל. זה נורא על אחת כמה וכמה כשאני בזוגיות. הפחד והאובססיה מחסלים לי את כל הרגש והליבידו. אני מנותק וכבר לא יודע מה אמיתי. עקב שוטטות רשת כבר יצא לי לקרוא משפטים כמו "אם אתם בכלל חושבים על זה אתם כנראה טרנסג'נדרים" או "גברים סיסג'נדרים לא חושבים על המגדר שלהם". הכל מציף אותי וכלום לא ברור יותר! ניסיתי לפני מספר שעות ללכת לישון קצת וישנתי רע מאוד וכל פעם כשהייתי קרוב להירדמות שוב עלה האימג' שלי כאישה ומילא אותי באימה(כי אני יודע שבשינה צפים תכנים מהתת מודע, אז אולי כך אני מרגיש באמת?) האם זה באמת רק OCD או שמדובר פה בפחד מבוסס? חזרתי גם לתלוש שיער(טריכוטילומאניה), דבר שלא קרה כבר המון זמן. כבר צרכתי קנאביס (בתקופות יציבות) בעבר וזה לא קרה לי מעולם! האם אני מדחיק?? אני כבר לא יודע כלום יותר! אני כל כך מפחד, בבקשה עזרה!