טרנסג'נדר: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

טרנסג'נדרים: השינוי מתחיל בתוכם

נשים נולדות בגוף של גבר ולהפך; האם אברי המין קובעים זהות ומגדר? טרנסגנד'ר ואנשי מקצוע מנתחים את השאלה "בגיל 18 הבנתי שאני במין הלא נכון. באותה תקופה המודעות לנושא הטרנסג'נדרים הייתה נמוכה מאוד ולא היה מידע כמו היום. הבנתי שזו לא מחשבה שתחלוף, ולכן מצד אחד לקחתי את זה קשה, אך מצד שני הייתה לי הרגשה של שחרור, וכשחשבתי על חיי רטרואקטיבית הבנתי שזה תמיד היה שם - הרצון להיות בן. כשהחלטתי על השינוי לעבור מזהות נשית לגברית, הרגשתי גבר. זהו משהו דומיננטי בזהות, תחושה שאין לה הסברים. זה כמו שאתה יודע שאתה אוהב מישהו או משהו. אתה פשוט יודע את זה". כך ברק (שם בדוי), טרנסג'נדר בן 30, מתאר את הדרך שעבר. "באותה תקופה היו פורומים בנושא רק בחו"ל. למשפחה סיפרתי בשלב מאוחר יותר. מכיוון שמשפחתי שמרנית פחדתי לספר, והתגובה הייתה בהתאם - הם קיבלו את הבשורה קשה. כיום אפשר לומר שהם תומכים בי מבחינה...
ללמוד עוד על טרנסג'נדר
טרנסג'נדרים: השינוי מתחיל בתוכם-תמונה

נשים נולדות בגוף של גבר ולהפך; האם אברי המין קובעים זהות...

מאת: מערכת zap...
25/01/2009
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לטרנסג'נדר?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

טרנסג'נדר: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב אני כבר לא יודע איך להתמודד עם הדבר הזה לקחתי כדורים (ריספרידל) זה עזר לי בהתחלה אחרי תקופה מסויימת כמו שנה המחשבות חזרו דחפים מאוד חזקים שאי אפשר לעמוד בזה אני מרגיש צורך גדול מאוד ללבוש בגדי נשים אני סוחב את זה כבר 20 שנה מה שקורה שאני עושה את זה אני מתנתק מי כולם למה: כי אני גברי גבוע 1.95 יש לי כמה אובססיות לגלח את הראש את הגבות את כול שערות בגופי גבות לא צומחות בלילה אחת ואני מתבייש מזה אז אני מסתגר בבית יוצא רק בלילה שאני לובש בגדי נשים אני משכיר חדר במרכז ואז עושה את זה אז אני מתאפר ממש גס כמו זונה סליחה על ה מילה ולובש לבני נשים גרביונים שותה אלכוהול ויוצא את האמת איך שאני לבוש אני מאוד מגוחך כולם מסתכלים וצוחקים וזה מוצא חן בעניי לא יודע אולי אני קצת אקסיביסיוניסת בקיצור דוקטור אני מאוד אומלל לבד אין לי ביטחון אין לי כלום לפעמים בא לי למות אני מרגיש אפס ככה אני צריך לחיות אני בן 41 אין לי תקווה ראיתי אמון פסיכולוגים ופסיכיאטרים אמון כדורים לא עזר כלום אני מיואש לגמגי עולי אני צריך לעבור ולגור בסן פרונסיסקו לא יודע.... תודה רבה מראש

אני נמשך לנשים אפשר להגיד שכל החיים שלי עד הכשיו הלכתי עם נשים רק בשנת 90 התחלתי ללכת עם גברים כאילו גם וגם אבל 80% לנשים שאני הולך עם גבר זה רק בביגדי אשה כאילו להרגיש ממש אשה במיטה חוץ מזה שאני לבוש רגיל יום יום אני לא הולך עם גברים לא יכול זה מאוד מוזר אבל זה ככה זה לא אומר שאני לא מסתכל לגברים ברחוב אני מרגיש מאוד מתוסכל עם כל הסיפור הזה וכבר ככה 20 שנה אף אחד לא יודע חוץ מההורים שלי דוקטור אני לא יודע איך להמשיך עם זה כי אני יודע שאני לא יכול להפסיק זה משהו מאוד מסובך אני לא יודע מי אני אם אני הומו ביסקסואל טרונסגידרים קראתי באינטרנת על משהו שנקרה בצרפתית trouble borderline כי מה שהיה כתוב זה בדיוק מה שאני תודה רבה לך מראש

שלום רב, אני מתנצלת על העיכוב בתשובתי עקב החג. במובן מסוים, שתי האפשרויות שהעלית באשר למשיכתך לגברים מבוגרים נכונות. בוודאי שמדובר בטעם אישי, שהרי את מרגישה שזהו טעמך שלך, אך הסיבה לכך היא פסיכולוגית, אם כי "בעיה פסיכולוגית" היא כבר שאלה של הגדרה, כפי שמיד אפרט. מקור משיכת אדם לבן זוג מסוים מעוגנת בהרבה אסוציאציות, רגשות, זכרונות וחוויות הקשורים לדמויות משמעותיות בשלבים מוקדמים של התפתחותנו. לעיתים נמשכים לדמות המזכירה דמות הורית -ולו גם בקו מסוים אחד - ואליה אנו נמשכים דווקא, הגם שהיא יכולה להיות בהרבה מובנים ותחומים אחרים שונה מן ההורה. משיכה לדמות של גבר מבוגר יכולה בהחלט להיות רצון לא מודע למצוא את האב בבן הזוג ולהתקשר עימו דווקא. אולם, זו לא חייבת להיות בעיה, אלא אם כן האדם עצמו חש שזו בעיה ורוצה להבין את המקור לכך ושואף לשנות זאת. אם אכן בכך מדובר, הייתי מייעצת לך לפנות לטיפול פסיכותרפויטי על מנת להתמודד עם הבעיה. באופן אובייקטיבי יש קושי בהתקשרות של בני זוג בפער גילים גדול, אך יחד עם כך, יש הרבה זוגות מאושרים שבנו חיים זוגיים ומשפחתיים יפים ומספקים למרות פער הגילים הרב. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

שלום לך שרון, הסבל שלך מאד נוגע ללב. אתה מתאר מצב כמעט בלתי אפשרי שבו אתה חי עם הרבה מידי ניגודים בתוכך. כך למשל, אתה מתלבש ביום כגבר רגיל, אך מגלח עצמך להיראות כאישה, בלילות אתה מעז לממש את הדחף החזק שלך ללבוש בגדי נשים ואפילו בצורה פרובוקטיבית, המעוררת הרבה התייחסות פוגעת של הסביבה, אך מצד שני ההתייחסות המעליב הזו טובה לך. האמת היא, שהיית רוצה שיראו אותך כאישה, אך כשאתה מראה זאת, זה נעשה בצורה בוטה ואזי הסביבה דוחה אותך. כלומר, אתה מלא ניגודים הקשורים לזהותך. לא ברור אם אתה מרגיש עצמך אישה לכל דבר, כלומר בזהותך אתה אישה ולא גבר או שרק קיים אצלך דחף להתלבש בבגדי נשים למרות שאתה חש עצמך כגבר. חשוב ביותר שתבהיר לעצמך נקודה זו: האם אתה מרגיש עצמך כאישה הרוצה לשנות מינה, דהיינו שהינך טרנסג'נדר (כלומר טרנסקסואל), או שהינך רק מקבל הנאה (כולל סיפוק מיני) מהלבוש הנשי היות ואתה טרנסווסטיסט. מאחר שהיית בהרבה טיפולים שכללו גם טיפול פסיכולוגי וגם תרופתי (כפי אתה מעיד על עצמך), אשר לא סייעו לך , זה מוזר במובן מסוים להציע לך לפנות לטיפול נפשי. ואולם, בלי ספק חשוב שתתייעץ עם איש מקצוע ולו כדי להבין אם מדובר במה שציינתי: האם אתה טרנסקסואל או טרנסווסטיסט. ההבדל בין השניים חשוב על מנת להחליט לגבי אפשרויות הטיפול והעזרה שניתן לתת במצבים אלה. בנוסף, הדבר יאפשר לך לשתף מישהו מקצועי בקשיים שלך. אני מציינת זאת, מאחר שאתה מתאר את הקושי הרגשי והייאוש שלך יחד עם הבדידות, ואף מספר, כי טרם צאתך לבוש בבגדי נשים לרחוב יש לך צורך בשתיית אלכוהול . דבר זה מאד אינו בריא ומיותר לגמרי במצבך ואף הייתי מייעצת לך להימנע מכך בהקדם. אינני יודעת אם אתה עובד בעבודה מספקת ומהו מקצועך. גם זה גורם חשוב באשר לאיכות החיים של כל אדם ואין להתעלם מכך. אני מקווה שתמצא בתוכך כוחות חיוביים, שיאפשרו לך שלא לוותר על פנייה לייעוץ או טיפול ולו גם למטרת תמיכה נפשית, על מנת להקל על קשייך הרגשיים שתיארת והכוונה לדרך שתאפשר לך להרגיש יותר טוב עם עצמך. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

אני אישה טרנסקסואלית ואני נוטלת כדור דיאנה ליום בשילוב אנדרוקור 50 מ"ג - ככה יוצא שאני נוטלת 52 מ"ג אנדרוקור ליום (בגלל שבדיאנה יש עוד 2 מ"ג). לפני שהתחלתי טיפול הורמונלי, עשיתי בדיקת צפיפות עצם בשנת 2008 בשיטת DXA, והתוצאה יצאה: Z Score = -2.5, במסמך הבדיקה הרופאה הרדיולוגית ציינה שיש לי אוסטאופניה, אך האנדוקרינולוג שטיפל בי בעבר (משה זלוצובר), ציין שיש לי אוסטאופורוזיס (לא יודעת למי להאמין). זלוצובר נתן לי טיפול בסידן קרבונט 600 מ"ג ליום וויטמין די 1400 IU ליום. כיוון שמר זלוצובר הפסיק לטפל בטרנסקסואליות, נכון להיום אין לי רופא/ה אנדוקרינולוג. מכאן, יש לי כמה שאלות: 1. האם עליי לעשות בדיקת צפיפות עצם פעם שנייה? 2. האם האסטרוגן שנמצא בדיאנה מותווה לטיפול בצפיפות עצם? 3. קיבלתי כדור שנקרא אסטרופם, אך אני לא נוטלת אותו בגלל שהאסטרוגן שנמצא בו חלש יותר מהאסטרוגן שנמצא בדיאנה - איזה אסטרוגן יותר יעיל לטיפול בצפיפות עצם - האסטרוגן שנמצא בדיאנה או זה שנמצא באסטרופם? שאלה לידע כללי - בטיפול הורמונלי "לשינוי מין", האם זה מוסיף ליטול גם אסטרופם וגם דיאנה, או שסוג אחד של אסטרוגן מספיק? תודה מראש

עלמה שלום ההגדרה של אוסטאופורוזיס הינה T SCORE מתחת ל -2.5 אך אין הגדרה מדויקת לגבי Z SCORE. כנראה שפחות מ -2.0 מתאים להגדרה של אוסטאופורוזיס. האסטרוגן בדיאנה הוא אכן פוטנטי יותר מזה שבתחליפי האסטורגן השונים ולכן מספק בהחלט לצורך מניעת אוסטאופורוזיס.כמובן שיש תרופות חזקות יותר לטיפול באוסטאופורוזיס. לשאלתך האם לחזור על הבדיקה, אני מניחה שיש מקום אחרי 5 שנים ומעלה. לגבי שאלתך האחרונה, אני משערת שמספיק ליטול דיאנה אך עלייך לפנות לרופא שמטפל בשינוי מין. כל טוב

לבת שלי יש סכיזופרניה ילדות בגיל 16 רצתה להיות בן עברה את כל התהליכים והיום היא טרנסג'נדר בעוד כמה ימים הוא צריך לעבור כריתת שדיים . אני לא שלמה עם זה אבל הוא נחוש לעבור את התהליך אנחנו לא מחליטים והוא עושה מה שהוא חושב לנכון היום הוא בן 21 זה אופייני לחולי סכיזופרניה לשנות מינם?

אלו שני דברים שונים שאינם קשורים זה לזה. קבלתו וההכלה של הדיספוריה המינית שלו עשויה לסייע בטיפול בסכיזופרניה. שיגיש טוב!

הרבה מחשבות מטרידות, הרבה כעס, שנאה, הערכה עצמית נמוכה ,בדידות ,כאב ואשמה מלווים אותי בימים האחרונים. ואלה תקופות שבאות והולכות כל כמה שבועות או חודשים שמותירות אותי חסר אונים ובמצוקה גדולה. אין מישהו שאני יכול לסמוך עליו או לדבר איתו על זה חוץ מהפסיכולוגית שלי שהזמן איתה מוגבל ולא מספיק לפעם בשבוע. ואני מסתגר בתוך עצמי כי אין לי אנרגייה זמינה כלפיי חוץ...כאילו נפרע פצע מדמם וכל הגוף מתגייס כדי לרפא את אותו פצע מדמם ושאר האיברים מקבלים פחות צומת לב ואנרגייה כי יש פצע מדמם שצריך להתייחס אליו. אז אני בתוך עצמי, מרגיש בטוח ומוגן יותר, כאילו צריך להיטען מחדש באנרגיות כי אני מרוקן כמו סוללה שנגמרה, רק צריך שקט וזמן לעצמי להיות לבד. אני לא יודע אם זה נפשי או שיש בעיה כימית במוח. מה שכן זה היה שם תמיד מאז שאני זוכר את עצמי אפילו בתור ילד, מועקות, חוסר שייכות, לא שווה, חסר ערך. אבל אהבה , אכפתיות ומשפחתיות תמיד ריפאו אותי ונתנו לי כוח. אני חושב על זוגיות ועל הרצון שלי לבנות מערכת ייחסים קרובה עם מישהי , לאהוב ולהיות נאהב, לתת ולהפתיע, לעשות דברים כיפיים ביחד, לצחוק, לדבר, לחלוק ולהיות אחד בשביל השניה. ואולי גם לבנות משפחה... אני לא מצפה שהבת זוג שלי תיהיה אמא שלי או שתספק את הצרכים הינקותיים שלי והחסרים מהילדות , כי כשאני חושב על זה אני מרגיש שזה לא בסדר מצידי לדרוש או לצפות כזה דבר בכלל למה שמישהו יעמוד בציפיות שלי. זה לא בסדר לרצות משהו ממישהו. ושוב אשמה... מדכא כל רצון או ציפייה. כאילו שזה לא המקום שלי לרצות דבר מה ... איך אתה רוצה זוגיות אם אתה טרנסג'נדר, איך אתה רוצה זוגיות אם אתה מחפש שם את אמא שלך, איך אתה רוצה להיות קרוב למישהו אבל הוא לא משפחה שלך, איך אתה רוצה לחבק אבל חייב לשמור על גבולות ועל דיסטנס כי אף אחד לא יכיל אותך , ולבקש חיבוק או אהבה לפעמים זה קשה בגלל המחשבות האלה. כאילו זה לא המקום שלי לאהוב, להתאהב . לרצות משהו ...כאילו יש גדר הפרדה ביני לבין העולם וזה מנהל אותי כל כך , ביני לבין עצמי ובין הסביבה..

חזרת לכתוב כאן וזה יכול גם כעזר. התחושות שאתה מתאר הן בהחלט מובנות..רק רציתי לומר לך שאין אדם שאינו ראוי לאהבה!!! אתה ראוי לקבל אהבה ואפשר לאהוב כל אדם באשר הוא. את השאר אודי יוסיף.בהצלחה

הי דביבון, ברוך המצטרף לאחרונה. כתבת מאד נוגע. אי שם בתוך תיאור רגשותך הזכרת שאתה טרנסג'נדר. יש לזה משמעות לא מבוטלת בעולמך, אני מניחה. בסדר להקשיב למשאלות הגם שאינן ריאליות תמיד. מותר להרגיש. חשוב להכיר, בעיניי. חשוב לדעת לקבל חלקיות (אפרופו תגובתו של אודי אליי). כולי תקווה שנלמד להרגיש ראויים. אנחנו כאן. סוריקטה

הי דביבון, מותר לך להזדקק ומגיע לך להיות נאהב ואוהב. איני רואה סיבה שלא. אודי

תודה סוריקטה על תגובתך. זה מחזק ומעודד