המלצות על מטפלים בשיטת CBT?

דגש על טריכוטילומניה... תודה!

היי אור, קודם כל, חשוב לדעת כי אפשר לטפל! ישנן היום דרכי התמודדות להתמודדות עם ההפרעה ולהקל באופן משמעותי ולעיתים בפרק זמן קצר, על המצוקה הגדולה שמתלווה אליה. יש לעשות את הצעד הראשון ולפנות לקבלת עזרה בתחום, שכן למעט מקרים חריגים, ידוע כי ההפרעה כמעט ואינה נעלמת ללא טיפול כלשהו. למרות שלפעמים האדם עצמו לא חש בבעיה אלא כאשר מעירים לו על התנהגותו, ברוב המקרים הסובלים מבעיית הטריכוטילומניה מודעים למצבם, מתביישים בכך ונוטים להסתיר את מעשיהם על ידי חבישת כובעים או פאות והגרוע ביותר הימנעות מלהופיע בחברה. בנוסף יש להתייחס להפרעות נלוות אם קיימות כמו חרדה, דיכאון, שימוש בחומרים ממכרים וכדומה. ישנם שני סוגי טיפול להפרעה מסוג טריכוטילומניה: טיפול התנהגותי וטיפול תרופתי. לגבי הטיפול התרופתי ישנם חילוקי דעות. הטיפול התרופתי המקובל, כיום, הוא טיפול בתרופות אנטי דיכאוניות ואנטי חרדתיות. טיפולים נוספים שהוכח כי הביאו להקלה מסוימת בתופעה, הינם בתרופות אנטי פסיכוטיות, ליתיום, קלומיפרמין ועוד. על אף יעילות מסוימת של הטיפול התרופתי, נמצא כי ללא טיפול פסיכו תרפי מקביל נוטה ההפרעה לחזור שוב. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: היום ידוע ומקובל, כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא הטיפול היעיל ביותר והמהיר ביותר כדי לפתור פוביות או הפרעות התנהגות כפייתית מסוג זה. לטיפול התנהגותי ישנם אחוזי הצלחה גבוהים והוא המומלץ ביותר. הוא מראה שיפור ניכר בתסמיני ההפרעה אצל המטופל, לעיתים בזמן קצר מאוד. באופן האופטימאלי, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי למעשה משלים את התרופתי, ומלמד את המטופל טכניקות הן להגברת המודעות למצב אצל המטופל, ובעיקר דרכי התמודדות טובה יותר עם הדחף למרוט ולתלוש לעצמו שערות. הטיפול מיועד לפתור את הבעיה לטווח הארוך וכמובן בטווח הקצר ביותר שניתן – להקל על התחושות הקשות שמלוות אדם הסובל מטריכוטילומניה ואת סביבתו הקרובה והמודאגת. מקווים שעזרנו, צוות מכון CBT

היי אור, קודם כל, חשוב לדעת כי אפשר לטפל! ישנן היום דרכי התמודדות להתמודדות עם ההפרעה ולהקל באופן משמעותי ולעיתים בפרק זמן קצר, על המצוקה הגדולה שמתלווה אליה. יש לעשות את הצעד הראשון ולפנות לקבלת עזרה בתחום, שכן למעט מקרים חריגים, ידוע כי ההפרעה כמעט ואינה נעלמת ללא טיפול כלשהו. למרות שלפעמים האדם עצמו לא חש בבעיה אלא כאשר מעירים לו על התנהגותו, ברוב המקרים הסובלים מבעיית הטריכוטילומניה מודעים למצבם, מתביישים בכך ונוטים להסתיר את מעשיהם על ידי חבישת כובעים או פאות והגרוע ביותר הימנעות מלהופיע בחברה. בנוסף יש להתייחס להפרעות נלוות אם קיימות כמו חרדה, דיכאון, שימוש בחומרים ממכרים וכדומה. ישנם שני סוגי טיפול להפרעה מסוג טריכוטילומניה: טיפול התנהגותי וטיפול תרופתי. לגבי הטיפול התרופתי ישנם חילוקי דעות. הטיפול התרופתי המקובל, כיום, הוא טיפול בתרופות אנטי דיכאוניות ואנטי חרדתיות. טיפולים נוספים שהוכח כי הביאו להקלה מסוימת בתופעה, הינם בתרופות אנטי פסיכוטיות, ליתיום, קלומיפרמין ועוד. על אף יעילות מסוימת של הטיפול התרופתי, נמצא כי ללא טיפול פסיכו תרפי מקביל נוטה ההפרעה לחזור שוב. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: היום ידוע ומקובל, כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא הטיפול היעיל ביותר והמהיר ביותר כדי לפתור פוביות או הפרעות התנהגות כפייתית מסוג זה. לטיפול התנהגותי ישנם אחוזי הצלחה גבוהים והוא המומלץ ביותר. הוא מראה שיפור ניכר בתסמיני ההפרעה אצל המטופל, לעיתים בזמן קצר מאוד. באופן האופטימאלי, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי למעשה משלים את התרופתי, ומלמד את המטופל טכניקות הן להגברת המודעות למצב אצל המטופל, ובעיקר דרכי התמודדות טובה יותר עם הדחף למרוט ולתלוש לעצמו שערות. הטיפול מיועד לפתור את הבעיה לטווח הארוך וכמובן בטווח הקצר ביותר שניתן – להקל על התחושות הקשות שמלוות אדם הסובל מטריכוטילומניה ואת סביבתו הקרובה והמודאגת. מקווים שעזרנו, צוות מכון CBT