מחשבות של פילוסוף לאחר עישון גראס

שלום לפני מספר חודשים חוויתי התקף חרדה בעישון גראס , וגם רשמתי את משאני מרגיש בפורום הזה וענית לי , עברו מספר חודשים ובאותה תקופה שעברה עד כו היה איזה חודש זה הרגשה של בסדר יחסי , לא איך שהייתי לפני החווית עישון אבל בסדר . הלכתי לפיסכאטר שרשם לי ציפרקלס 20 מ'ג שאמר שזה יעזור ויקח את אותם מחשבות תחושות וזה משהו שחולף ושאני לא אדאג שעזר חלקי אם זה בתאבון וגם לתקופה מסויימת "הרגיע" קצת את הטחינה המחשבתית . עכשיו לאחר אותה תקופה שוב התחילה הטחינה המחשבתית זה כיאלו אני חייב לתת פתרון כיאלו שאני חייב להרגיש שאני לא צריך לפחד מאותה מחשבה או מחשבות ולא מצליח . כלפי חוץ אני מתפקד רגיל והכל נראה לסביבה בסדר אבל אותם מחשבות הזיות ותחושות נשארו וזה נראה שזה שינה אותי לתמיד כאילו שאין מצב שנחזור לאותם תחושות והרגשות מלפני העישון . כיאלו שאני ההרגשה להיות "רגיל" לא תחזור שוב . נסיתי כול מיני שיטות אם זה לחשוף את עצמי לאותם תחושות אם זה לנסות לחקור דברים הזוים חח אם בקבלה ואם בפילוסופיה משהו שיתן תחושה כזאת שברגע שאותה מחשבה עולה ובאה להלחיץ ישר תהיה לי תשובה אבל ללא תקווה .. אני אנסה להסביר שוב איזה מחשבות למרות שקשה כי גם כשהיא עולה זה עיניין של רגע שהיא גורמת לחרדה ובלבול ואז נעלמת . המחשבות בעיקר של מה זה אני או מיזה אני מזה קיום ,פחד מהקיום של עצמיי חח לפעמים מגיע למצב של צלילה באותה מחשבה של נסיון להבין את האני הפנימי שמפעיל תאדם ונכנס לחרדה ולא מצליח , אפילו במילים קשה להסביר מחשבה שאני ביום מין הימים אתקע במצב של חוסר ידיעה של מי אני .מרוב שאני מנסה להבין דברים שלא ניתן להבין . חשיבה מתמדת של על עצמי ,יכול לעמוד מול המראה ולנסות להרגיש את מי בוהה בחזרה למראה ושוב החרדה עולה אז מוותר חשיבה מתמדת על ראיה של עצמי זאת אומרת גוף ראשון האם כולם כמוני ככה אני שואל את עצמי ואז ללא רצון אני מתעמק בזוית של עצמי ושוב נכנס לחרדה , חוויה של אין מצב לצאת מזה כי התודעה הזאת שלי תהיה בעצמי כל הזמן אז כל הזמן הפחד הזה יעלה כי אני עם עצמי תמיד , חוויה של " אני חייב " לגלות מה אני ואם אני מנסה לא לחשוב על זה כאילו אני משקר לעצמי זה כיאלו שאני חושב כל הזמן אני זה אני בתוך המוח שלי ואין לאן לברוח שאי אפשר לעזור לי כי אף אחד לא יודע מזה להיות במוח שלי , , התחושה של הלבד בתוך זה שאין משהו יעזור עוד יותר מכניסה אותי לחרדות .הצלחתי להסביר עד כמה שאפשר את אותם מחשבות/ תחושות. לא יודע מה אני יכול לעשות בדקתי בכל מיני פורומים לנסות להבין מה עובר עליי וכולם אומרים שזה משהו שנקרא דה פרסנולוזציה . לא יודע מה ניתן לעשות ההרגשה כל הזמן סף שיגעון שמשהו השתבש שם בקופסא מרוב אותן שאלות עמוקות שנשאלות בעל כורחי . האם יש לך טיפ בשבילי מה ניתן לעשות ואם כן אני מוכן אפילו להפגש ולהגיע העיקר שהיו לי כלים באמת להתמודד עם זה ולהפחית את ההרגשות ולהרגיש שוב רגיל כמו שהייתי לפניי אותו יום ארור . אשמח שתפני אותי למשהו שניתן לעשות תודה