שלום

שלום, חג שמח. בעקבות פרידה כואב לפני שבועיים, בה היה קשה לשנינו. אך לה היה יותר בגלל שחסרו לי יכולת תקשורת בינאשיות..ביישנות, מופנמות, ביטחון עצמי..קול (דיבור בקול, שישמעו אותי).. וביטול עצמי - לא התעמתתי מחששות לדחייה, נטישה, לא נעים ולא רבתי איתה כדי לא לעשות לא נעים. שמרתי דברים בתוכי, וחשתי תסכול שפגע בקשר ובאינטימיות. לא יכלתי לבוא ולהגיד לה מה אני מרגיש, מה כואב לי, איפה היא לא בסדר... מתקפל במפני אנשים אחרים (עבודה). בעקבות הפרידה אני מבין שאני צריך להתפתח... כל השיחות שלה בקשר על כך לא עזרו בזמנו, אבל הזעזוע עכשיו כן גרם לי להבין שאני צריך להתפתח, להתקדם, לשפר את עצמי. זה פגע בקשר שלנו, שהיה הראשון שלי ומאוד משמעותי. בין אם ארצה שנחזור באחד מן הימים ובין אם לא ואני צריך להביט קדימה ולחשוב על מערכת יחסים הבאה, אני חש צורך עז להשתפר, להתקדם. לכן תהיתי. היכן אוכל להתפתח מבחינת תקשורת בין אישית, אסרטיביות. להבין שזה בסדר ואף בריא לריב. ללמוד לריב נכון.. אני לא יודע מה ההבדל בין קורס לסדנה בתחום של תקשורת בין אישית. תהיתי אם יש לימודי משחק או משהו דומה שיכולים לסייע לי לצבור ביטחון עצמי, ולדעת להתמודד עם סיטואציות לא קלות מהחיים. את המחיר של שנים של בדידות והתבודדות אני משלם עכשיו, כאשר לא יכלתי להביא את עצמי לתוך הקשר. יכול להיות שלא היה חיבור טוב למרות שכן הייתה המון אהבה לאורך הזמן. שמרתי עם האקסית על קשר חברי-קריר בשבועיים של אחרי הפרידה..לא יודע אם זה היה טוב..גרנו יחד ועדיין נשארו דברים שלה אצלי, וגם הכלב. אתמול החזרתי לה הכל ובילינו מספר שעות יחד. שפכתי את הלב, היא רואה שיש שיפור, אבל היא אמרה שהיא לא רואה אותנו חוזרים. שאצטרך להשתנות במיליון אחוז (לפני שבוע זה היה 180 מעלות, אבל הרעיון ברור). עכשיו אני רוצה להתנתק ממנה, להתרחק לזמן מה של חודשים או שנים. אני מפחד שגרמתי לה לחשוב שאני תלותי..

כן, תודה על הפניה. רק עכשיו נזכרתי בה. מצחיק שאני מתאר אז את מה שאני חש היום. היום אני גם חש געגוע אדיר אליה, אבל אני לא יודע אם זה בגלל שאני אוהב אותה או בגלל שאני מתגעגע לביחד.. למרות שאני מבין שהיא לא התייחסה אלי יפה בזמנים שונים של הקשר, ולא רק בסיומו. עדיין נפרדנו בצורה הכי יפה שאני חושב שאפשר. עדיין חש המון כלפיה, אולי כי חלפו רק שבעה שבועות מאז.. ככל שהזמו חולף אני כן חש געגוע אמיתי אליה, הבדלתי בין רגש לרציונל. ברגש אני מוכן לחזור אפילו עכשיו, ברציונל אני יודע שזה עניין מורכב יותר. לקחתי קורס בתקשורת בין אישית, מאוד מעניין. אני מקווה שאצליח ליישם. אני בן 34 ומגיל 14 אני בטיפולים לפרקים. 9 שנים אצל פסיכותרפיסט (מה ההבדל עם פסיכולוג?), 5 שנים לאחר מכן עם פסיכיאטר, ובשנה האחרונה עם פסיכולוג. בין לבין היו כמה שנים של הפסקה. אני הולך לטיפול, אני לא תמיד יודע איך למקסם אותו... בכל מקרה, הבדידות אוכלת אותי... :( ככל שאני פוגש יותר נשים חדשות, כך אני חש יותר געגוע אליה..