הדרדרות בעקבות טיפול פסיכותרפי כושל

גידי שלום! אני תועה אחר תשובות בעקבות משבר שעברתי כמו- כן היריעה קצרה מלהכיל את כל הפרטים ובכל זאת אשתדל לקצר, ניגשתי לטיפול פסיכולוגי בשיטה הדינאמית בעקבות המלצה מחברה שראתה את האהבה והעניין הרב שאני מגלה בנושא לשם סקרנות והתפלפלות, על הדרך ראיתי זאת גם כהזדמנות טובה להשתפר ולהתפתח אישית. רצה הגורל ו"נפלתי" על מטפלת לא מימונת ומקצועית, לא עבר זמן רב וביקשתי לעזוב, אט אט היא החלה לתקוף אותי שאני רוצה לעזוב אותה מפאת חוסר אמון שלי באנשים, ואני נשארתי על- מנת לבדוק אם יש אמת בדבריה ולנסות "לעבוד" ולשפר את עצמי. כל נסיון שלי לבטא את אופי הקשר בינינו של אמצא חן- בעיניי ולא התאמנו אישיותית, עלו בתוהו בטענה שהכל הם השלכות שאני עושה עקב חסכים כאלו ואחרים, בהמשך הפילה עלי כל מיני הגדרות ומושגים די מפחידים מתחום הפסיכולוגיה. קשה פה לתאר את מסכת ההתעללות וההרס העצמי שבקע ממני, החלה הדרדרות שלי את עצמי, שחקתי את עצמי עד סף היכולות המנטאלייות שלי באמצעות קריאה והשתתפות אינטנסיבית בדיונים ובמאמרים פסיכולוגיים, בחיפוש אחר תשובות לחוסר השליטה שלאט לאט חילחל בי וכמו כן גם הדימוי העצמי שלי החל להדרדר. משם לפה חוויתי סוג של פסיכוזה ואולי אף פסיכוזה מלאה. הרופאים לא ידעו להגיד אם זה התקף פסיכוטי או גלישה, אך אני מניחה שזה היינו אך. היום שנה מהאירוע הכל בסדר, ההתקף התרחש במשך 4-5 כשזכור לי 2 מקרים שבוחן המציאות שלי היה נמוך. קיבלתי במשך 4 חודשים סרוקסט וסוליאן 100 מ"ג ליום. השאלה שלי, בעקבות כל המאמרים שקראתי, הבנתי כי לאחר התקף פסיכוטי היכולות והאישיות של האדם נמחקים כליל או קרוב לכך. כיום אני מתפקדת רגיל, אך איפשהו אני בספק אם חזרתי להיות אותו האדם שהייתי קודם במחינת האנרגיות, הכוחות והעוצמתיות שחשתי לחיוב ביום יום. אני כבר לא יודעת אם מה שאני חושבת הוא סובייקטיבי ברמה כזו שאני סתם מדמיינת או שלמעשה וכאן אני יותר בטוחה, נשארתי "נכה" במובן מסויים, לא חזרתי להיות אותו האדם השלם שאותו הכרתי. כמובן, שזה מאוד מטריד אותי, אני כבר לא פועלת באותה נחישות ומוטיבצייה כפי שהיו קודם לכן, אני מרגישה ש"נמחקתי" באיזשהו אופן, והטעויות שלי מהטיפול שלא קמתי ועזבתי והבאתי את עצמי עד לכדי כליון, כיום אני משלמת עליהם מחיר גבוה מאוד. האם התקף פסיכוטי, גורע מהאדם במובנים מסויימים כך שלעולם לא יהיה באותה קיבולת כפי שהיה לפני ההתרחשות?? בכל זאת ישנם מאמרים שמעידים על חסרים שנובעים כתוצאה מפסיכוזה. האם פסיכוזה חד- פעמית שכזו מעידה שיש לי הפרעה נפשית זו או אחרת? לאחר המשבר הזה פניתי לטיפול חדש וקצר, והמטפלת אמרה לי שאולי ואהיה פחות עוצמתית ממקודם, ואני תוהה מה הכוונה (הטיפול הסתיים)? והצטמצמתי, שוב מה אלו כל המילים? האם נפגעתי ברמה כזו שהחיניות, הויטאליות ושמחת החיים המתפרצת שניחנה בה קודם נעלמה לבל תשוב? אודה לך מאוד אם תוכל להשיב לי על כל סימני השאלה שלי אם כי אני משערת שהם נשמעים אולי קצת מגוחכים, לי הם מאוד משמעותיים! רב תודות וחג שמח לך ולכל משתתפי הפורום. פרח שהתייבש כי התבייש, דנה

מה זה התקף פסיכוטי או גלישה?

שלום מיכל, התקף פסיכוטי או ניתוק זמני מהמציאות עם פגיעה בבוחן המציאות, בליווי מחשבות שווא לא מציאותיות, מחשבות יחס (כאילו כל דבר בסביבה מתייחס אליי באופן אישי) ולעיתים הלוצינציות (שמיעת קולות, ראיית מראות או הרחת ריחות שאינם קיימים במציאות). ההפרעה קשה אך ניתן לשלוט בסימפטומים בעזרת תרופות יעילות ולהחזיר את האדם לתפקוד תקין תוך אשפוז קצר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

תשובה חלקית לא מקצועית: בעקבות ארוע פסיכוטי חד פעמי , עד כמה שידוע לי אין ירידה ביכולת הקוגניטיבית של האדם. אם האדם חזר לעצמו וליכולת התפקוד המלאה שלו , אפשר לראות זאת כאפיזודה חולפת. לא כך הדבר במקרים של פסיכוזה חוזרת. כל התקף חוזר, כמו למשל בסכיזופרניה, גורע מהיכולת הקוגניטיבית והתפקודית. כאמור, אינני רופא והתשובה היא מידע כללי. תשובת הרופא תהיה בודאי יותר מקיפה ומקצועית.

שלום דנה, קראתי בתשומת-לב את פנייתך המצערת. מעבר למה שאת שואלת ומייד אתייחס אליו, חשוב מאוד לעודד לקוחות פסיכותרפיה לסמוך על האינטואיציה שלהם ולא לראות במטפל דמות כל-יכולה. במקרים רבים שבהם המטפל לא יכול להרפות ולשחרר, מדובר בחולשה מקצועית ואישית שלו המושלכת על המטופל. כשמטפל כזה חובר למטופל בעל נטייה דיכאונית טבעית להאשים את עצמו יתר על המידה, הצירוף עלול להיות קטלני, כפי שמעיד הסיפור שלך. באשר לשאלתך - כמו שכתב לך ברוך, אירוע פסיכוטי חד-פעמי אינו גורם לירידה קוגניטיבית או אחרת, כפי שאפשר לראות מאופן הפנייה המאוד מאורגנת שלך, השימוש בשפה, ההבחנה בדקויות וכו'. אפילו בהפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה) עם מספר התקפים פסיכוטיים, איננו רואים התדרדרות של האישיות. ליקוי פוסט-פסיכוטי מופיע רק לאחר התקפים פסיכוטיים חוזרים ונשנים בסכיזופרניה. אני מבין את פחדייך, אך סמוך ובטוח שלא התרחשה כל ירידה קוגניטיבית ואת זקוקה כרגע לטיפול תומך וממוקד שיחזיר לך את האמון בעצמך. אני גם לא חושב שתפקידו של המטפל להתנבא ולעשות כל מיני הערכות לגבי העתיד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

דנה יקרה חולפת בי צמרמורת למקרא הדברים שכתבת. אצלי הסיפור היה קצת שונה אבל מבחינת השורה התחתונה- אני מאוד מאוד מזדהה. כולל עם התיאור של הפגיעה העצמית מתוך חיפוש אחרי הבעיה שלי. חשוב לי לציין שבמקרה שלי המטפל היה בגישת CBT ומתוך המבט המצומצם וחוסר ההבנה הרחבה והמעמיקה הגעתי למצוקה קשה מאוד כולל מה שנקרא גלישות פסיכוטיות. חוויה כזו היא טראומה של ממש וגרמה לי לטשטוש נוראי בזהות ולאבדן אמון בעצמי ובאדם בכלל. מתוך הנסיון של מה שעברתי, אני יכול לומר לך- אל תשברי. אצל הפסיכותרפיסט הראשון שהרס אותי הייתי שנתיים וחצי, אחרי הקריסה הגעתי מפורק לפסיכולוג אחר שנחשב מי יודע מה, שעזר לי קצת להתייצב אבל במבט לאחור הוא לא מאוד התאים לי. ככל שחלף הזמן התבססה בי ההרגשה כלפיו ש"זה לא זה". כשהתייעצתי איתו [לא אמרתי לו מה שאני מרגיש, לא הייתי מסוגל לתת אמון כזה], אמר שלדעתו כדאי לי להמשיך איתו. למרות הקושי, החלטתי שאם אין אני לי מי לי ואני חייב לסמוך על המצפן הפנימי שלי, והפסקתי איתו אחרי חצי שנה. ואז הגעתי למטפל שאני נפגש איתו כבר חצי שנה, ואם כי יש לי עוד הרבה עבודה אבל אני יודע להגיד שאני במקום הנכון.. לאט לאט חוזר לעצמי וחוזר לפרוח.. ברוך ה'. ולכן, מתוך הנסיון הקשה הזה, אני רק רוצה לומר לך- אל יאוש. אל תאבדי אמון בעצמך וביכולת של מישהו לעזור לך.