חרדות

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

07/09/2005 | 10:41 | מאת: כרמית

בוקר טוב. באופן כללי אני סובלת מחרדות שבאות לי בגלים. לעיתים אני סובלת מאוד ולעיתים קצת פחות.שמתי לב שכאשר בעלי מתעתד לנסוע לחו"ל במסגרת עבודתו, החרדות מגיעות למימדים כמעט מפחידים. אני מתייסרת במחשבות רעות כמעט מהרגע בו הוא מודיע על הנסיעה הבאה שלו (בד"כ חודש לפני המועד), וככל שקרב היום בו הוא אמור לטוס מתחילות לי מחשבות מפחידות שלא מרפות עד היום בו הוא חוזר-כך שיוצא שאחת לחודשיים פחות או יותר אני מצוייה בחרדות נוראות למשך חודש עד כדי כך שאם עובר עליי יום טוב, אני מיד נזכרת שבעלי טס עוד מעט ומיד מצב הרוח יורד לי. הטיסה הבאה שלו היא ב-11 לספטמבר (התאומים בארה"ב) והתאריך הזה מעלה את החרדות שלי לסף חדש. אני נורא חוששת שיקרה משהו נורא ואני לא יודעת איך לתת לי מנוח. אודה לך אם תוכל לנסות ולהרגיע. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
07/09/2005 | 11:09 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום כרמית, אפשר להתייחס לחרדות שלך ולדרכי הטיפול בהן בכמה מישורים: א. באופן סימפטומטי לגמרי - ניתן להיעזר בטיפול תרופתי המעכב ניצול חוזר של סרוטונין במוח (SSRI) מכיוון שהחרדה היא בעצם מתמדת (הכתובת לצורך כך היא רופא פסיכיאטר). ב. עדיין במישור הסימפטומטי - ניתן להיעזר בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי לצורך למידת טכניקות הרפיה העוזרות למצבי חרדה ולצורך שינוי דפוסי חשיבה שבמקרה שלך יכוונו לשינוי הדאגנות הטורדנית המלווה אותך. ג. טיפול פסיכודינאמי - המכוון יותר להבנת הסיבות, כי נשמע שהחרדה היא בעיקר חרדת נטישה, שנעוצה כנראה ביחסייך עם דמויות משמעותיות (סביר להניח, הורים) בעברך, שייתכן ולא סיפקו לך קשר בטוח מספיק. ד. טיפול זוגי - הואיל והחרדות מופיעות בקשר לבן הזוג ייתכן מאוד שמשהו בקשר בינך ובין בעלך מפריע לך (ואולי גם לו) וגורם לחרדות הללו להופיע (בהנחה שהחרדות סובבות רק סביב נסיעותיו לחו"ל). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

07/09/2005 | 12:51 | מאת: כרמית

תודה על תשובתך המהירה, אבל אני חייבת לחלוק על דעתך בקשר לסעיפים ג' וד'. ההורים סיפקו לי קשר מאוד בטוח ואולי אפילו בטוח מידי ואולי כאן שורש הבעיה. אמא שלי (שהיא היתה הדמות המגדלת העיקרית) לימדה אותנו (אותי ואת אחיותיי) לפחד מכל דבר ולהסתכל בעשר עיניים.אני כילדה שלא ידעתי לעשות את הסינון הנכון כנראה, במילים פשוטות ובוטות נידפקתי, וההשלכות לכך ניראות בחוזקה גם היום. החרדות שלי נסובות בעיקר סביב בעלי משום שאנו גרים יחד וכשהוא לא בסביבה-כל פעילות שהיא שלא כוללת אותי בתוכה כולל נסיעות עבודה לחו"ל אני חרדה מאוד.אנחנו מדברים על כל הבעיה הזאת מאוד פתוח והוא מאוד משתדל להרגיע אותי. ניסיתי פרוקסטין שעשה לי תחושת ורטיגו נוראית אז הפסקתי אותם. אנו מנסים להיכנס להריון והובהר לי אמנם שהכדורים בטוחים אבל אם אני לא חייבת אז עדיף שלא אקח אותם. הקונפליקט הוא מאוד גדול כפי שאתה בטח יכול לתאר לעצמך. אז בינתיים אני נטולת כדורים אך לצערי לא נטולת חרדות. אני מקווה שאת השבוע הבא אצליח לעבור בשלום. תודה בכל אופן.

מנהל פורום פסיכותרפיה