פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
מנהלי פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
שלום רב, אצל חבר קרוב בסביבות גיל 60 אובחן תחילה של תהליך של קטרקט שכיום מתבטא בירידת יכולת עדשת העין להתמקד בעצמים קרובים ולא בעכירות העדשה. א. האם ייתכן שהתהליך התפתח כתוצאה מצפייה מרובה במחשב?, חברי נראה צעיר לגילו וגם ברוחו, אולם במשך הרבה שנים הוא עובד מול מחשב לעיתים במשך כל שעות היום. האם ייתכן שבעייתו נובעת מכך שכל הזמן העין שלו התמקדה בעצמים במרחק קבוע ושריר העין לא פעל מספיק? ב. באם התשובה ל-א' חיובית, האם ייתכן ששינוי העבודה לעבודה שבה שריר העין יתורגל בהתמקדות בעצמים שונים במרחקם תעזור?,(לעבודה מול קהל וכו'). ג. האם לשיטת ביטטס יש מה להציע כאן? האם לך יש רעיונות איך ניתן לעכב את התהליך? (הרופא של חברי טען שיש לבצע מעקב מדי מס' חודשים, ואם התהליך יימשך במתכונתו הנוכחית לא יהיה מנוס מניתוח). אני ממש מודאג אודה לתשובה מהירה וכנה.
התכוונתי לרשום: "...בירידת יכולת עדשת העין להתמקד בעצמים רחוקים..." (המספר גדל)
למודאג שלום, הסר דאג מליבך, אין כאן כל תהליך פתולוגי. איבוד היכולת לראות טוב מקרוב מופיעה אצל כולם עם הגיל! זהו תהליך פיזיולוגי ומעל גיל 50 מירב האוכלוסיה זקוקים למשקפי קריאה (קצרי רואי מסירים את המשקפיים בקריאה). התפתחות קטרקט בשלביה הראשונים מתאפיינת דווקא בתופע ההפוכה - מי שראה טוב לרחוק מתחיל לראות טוב יותר לקרוב. קריאה מאומצת, עבודת מחשב וכל פעילות עינית אחרת אינם מאיצים את קצב התפתחות הקטרקט ואין למעשה כל דרך שהיא לעצור את התהליך הטבעי,שכאמור הוא פיזיולוגי ולא פתולוגי ולכן גם לא נחשב כ"מחלה". אם הקטרקט יתפתח יתכן ויהיה צורך בניתוח קטרקט שהוא הניתוח השכיח ברפואה ויש לו תוצאות מצוינות. לדעתי שיטת בייטס אינה טובה לשום דבר, ובודאי לא למניעה או טיפול בקטרקט כל טוב
אבא שלי המתגורר בדנמרק (בן 81) צריך ניתוח קארקט. הרופא ממליץ לו על שיטה שבה מוציאים את כל העדשה ביחידה אחת מן העין והחתך גדול. אבא שלי שמע גם על שיטה של פאקואמוליספקציוניזציה והוא מבקש לדעת מה עדיף. מה מבין שתי השיטות עדיפה ולמה? אלפי תודות משולם
השיטה המודרנית והמקובלת ביותר היא ללא ספק הפאקואמולסיפיקציה הנעשית דרך חתך קטן בהרבה ויש לה יתרונות מרובים. מאידך - לעיתים הקטרקט כל כך סמיך וקשה שכמות האנרגיה הדרושה לרסק אותו היא כה גדולה שעלולה לגרום נזק לקרנית. במקרים אלו יתרונות הפאקואמולסיפיקציה קטנים לעיתים מחסרונותיה. הייתי ממליץ לשאול את הרופא מדוע הוא ממליץ על השיטה בה מוציאים כל העדשה כיחידה אחת. אם השיקול הוא עינייני עקב בעיה בעין - אפשר לקבל טיעון זה. אם הרופא מבצע בשיטה זו את כל ניתוחיו - יתכן וכדאי לבצע את הניתוח בצורה המודרנית יותר.
האם יש צורך להפסיק נטילת תרופת קסטרל כשבוע לפני ניתוח קטרקט. הרופא המנתח בקש להפסיק האורולוג אומר שאסור להפסיק וידיד אורולוג אומר להפסיק מכיוון שהתרופה משפיעה על התכווצות והתרחבות של העין מה עושים? מה נכון לעשות?
אין כל צורך להפסיק את נטילת התרופה מן הטעם הפשוט - הפסקת התרופה אינה מועילה, ומי שהאישון אינו מגיב טוב להרחבה ונוטה להתכווץ ולהיות רפוי - הוא יעשה זאת גם שבועות וחודשים לאחר הפסקת התרופה. מאידך הפסקת התרופה עלולה לגרום אי נוחות מהבחינה האורולוגית. אני איני ממליץ להפסיק את הקסטרל ודומיו לפני ניתוח קטרקט
רופא נכבד הנני בן 77 מעומד לניתוח קטרקט בעין שמאל. נאמר לי ע"י הרופא המנתח כי הקטרקט בעין במצב גבולי לניתוח כי חלה בו התקשות, אולם אפשר בהחלט לנתח.נאמר לי שבמשך 4 ימים לפני הניתוח עלי לקחת את התרופה הנ"ל. voltaren op dro o.1% 5ml. קראתי באינטרנט על תרופה זו ונאמר שם כי תופעות לואי מזיקות שכיחות יותר אצל קשישים. האם זה נוהל להשתמש בתרופה זו טרם ניתוח קטרקט בכלל ואצל קשישים בפרט? בכבוד רב אהרן ירדני הירדן 1 רחובות 76604
עברתי אתמול ניתוח קטרקט וברצוני לדעת מהו המהלך שלאחר הניתוח ומהם הדברים שעלי להתיחס כאל חריגים.
בימים לאחר הניתוח צריך לקחת טיפות באופן קבוע ולהשמר לא לשפשף או ללחוץ על העין. אין מניעה משימוש בעין ואפשר לקרוא לרות טלויזיה ולעבוד. במידה ומופיע כאב, ירידה בראיה, הבזקים חזקים או תופעה חריגה משמעותית אחרת יש לפנות מיד לרופא המנתח לבריאות
1)האם הניתוח להעלמת תופעת הזבובים היום כבר יותר בטוח מלפני שנה ? 2)האם הוא יכול להעלים את התופעה לחלוטין ?
הכוונה גם להעלמת עיגולים שקופים וקורי עכביש
לא מקובל לבצע כל ניתוח ל"העלמת הזבובים" בעין. תופעות ראית גופים מרחפים (floaters) הינה שכיחה ביותר ונובעת מהנתקות הזגוגית מהרשתית. הניתוח להוצאת הזגוגית אינו פשוט ובנלי ועלול לגרום לתופעות לואי, חלקן מסוכנות. בשנה האחרונה לא השתנת תפיסה ועדיין לא נהוג להמליץ ניתוח במקרים אלו
בס"ד שלום רב יש לי קטרקט בעין שמאל עם יואביטיס מסוג פוקוס. איזה טיפול רפואי מומלץ? תודה מראש ל.א.
במידה והקטרקט הוא משמעותי ומלווה בירידה בראיה יש לו רק פתרון אחד - ניתוח. יש לקחת כמובן בחשבון את הסיכון המוגבר לתגובה דלקתית ולסיבוכים מלווים כגון בצקת ועלית לחץ תוך עיני אך כל אלו אינם מונעים את הניתוח, במידה ויש אכן התוויה לביצוע ניתוח.
שלום רב. לאבא שלי הולכים לעשות ניתוח קטרקט. האם יש המלצות : מנתח יותר טוב,בית חולים. אשמח לקבל כל עצה. תודה מראש, אירנה
לאירנה שלום רב מן הסתם נראה לי שזה לא הפורום הנכון לפרט המלצות על מנתחים מסוימים שיהיה בהצלחה
אני סטודנטים לאופטומטריה ומחפשת מידע לגבי החלק של האופטומטריסט בטיפול פציינט עם קטרקט. למה לשים לב בהתחלה, לפני הניתוח וטיפולים לאחר הניתוח אשמח לתשובה!
לאופטומטריסט חלק חשוב ביותר בטיפול בחולה הקטרקט, החל מהאיבחון הראשוני המתבצע לעיתים קרובות אצל אופטומטריסט אליו פנה חולה עם ירידה בראיה, ולאחר הניתוח התאמת המשקפיים והתיקון האופטי. הנושא גדול ומורכב מכפי שניתן יהי לענות עליו במספר שורות בפורום זה
http://polydna.co.il/media1.htm אשמח לתגובה מקצועית
יש לי בת שעברה בגיל 3 חודשים ניתוח קטרקט (אבחנה רפואית PHPV). בגיל תשעה וחצי חודשים עברה ניתוח פזילה (שנוצרה בעקבות כך שלא השתמשה בעין מספיק כמו בעין הבריאה). כרדע עם עדשת מגע קשה בעין המנותחת. באיזה גיל אפשר לעבור השתלת עדשה? איזה עדשה הכי מומלצת? (בלי הגבלה במחיר). תודה ויום מקסים :-)
אם לא עברה ניתוח שתלת עדשה בניתוח הראשון כדאי להמתין לגיל 5-6 לפחות ואולי אף יותר עד להשתל המשנית. עד אז להשתמש בעדשות מגע. אני נוהג להשתיל את עדשות Acrysof (3 piece) וגם בספרות יש איתן את ניסיון העשיר והטוב ביותר
שלום לך, יש לי בת בערך באותו הגיל ואותה הבעיה. הייתי שמחה להחליף איתך מידע ואינפורמציה. אני אודה לך אם תתקשרי אליי 054-4721974 או תשלחי מייל [email protected] תודה ויום טוב דנה אמא של אור
שלום רב שמי דרור ובני בן השנה ושמונה חודשים, עבר ניתוח ל PHPV בגיל 4 שבועות ונתווח פזילה לפני כחודש, כרגע מפתקד עם עדשה קשה. נאמר לנו כי מומלץ לבצע ניתוח השתלה לעדשה בגיל שנתיים לערך מכיוון ואז העין סיימה את מירב גדילתה והעדשה המלאכותית המושתלת תוכל להתמודד עם הגדילה הנוספת המועטת. מדוע אתה ממליץ להמתין לגיל 5-6 , מהם השיקולים? תודה מראש וחג שמח דרור
סבתי בת 83 סובלת מהידרדרות של הראיה והומלץ לה על ניתוח קטרקט אולם היא חוששת מהסיכונים של ניתוח בגילה האם מומלץ על ניתוח זה בגילה - מה מידת הסיכון מניתוח כזה?
קטרקט הינה מחלה האופינית לגיל המבוגר ולכן אנשים קשישים הינם אוכלוסית המנותחים המקובלת. הגיל הממומצע לניתוח קטרקט הינו 75, אך אנו מנתחים גם בני 90 ומעלה. בגיל זה הראיה הינה החוש החשוב ביותר והשימושי ביותר ולכן מוצדק לנתח בל גיל. מאחר ומדובר בניתוח בהרדמה מקומית, ועל פי רוב גם ללא זריקה, ודרך חתך זעיר, רמת הסיכון בניתוח עצמו קטנה יחסית. מירב סיבוכי ניתוח הקטרקט מתייחסים לעין ולא למצבו הכללי של החולה. מבחינת העין - אחוז הצלחה 95-98% וגם אם קורות בעיות - יש בדרך כלל אמצעים לטפל בהן. אם הקטרקט מתקדם וההפרעה לראיה היא משמעותית - יש בדרך כלל התויה לניתוח בכל גיל.
פרופ אסיה שלום ! תודה רבה על תשובתך לשאלותי מיום 1.11.08. יתכן שלא נסחתי טוב את השאלה לגבי זהות המנתח. הכוונה היא האם מנתח אחר, לא מנתח הרשתית, מנתח מבית חולים אחר, או ממכון אחר, לדוגמה אתה, יסכים לנתח את הקטרקט ? תודה !
שלום, אני בת 79, ויש לי קטרקט בעין. עין שמאלית עברתי ניתוח קטרקט לפני כחודשיים , אשר לא שיפר לי את הראייה כלל. איני רואה בה כלום, פרט לצללים. עין זו אובחנה אצלי לפני שנים רבות כעין עצלה וגם לפני הניתוח לא ראיתי באמצעותה כמעט כלום פרט לצללים. עין ימנית - יש לי קטרקט (פחות חמור ממה שהיה בעין שמאל). בעין זו אני רואה מטושטש. שאלתי האם לאור הניסיון עם עין שמאל , כדאי לי לבצע ניתוח קטרקט בעין ימין. תודה טובה
הבעיה בעין עצלה אינה בעין. המוח לא למד להפעיל את מרכז הראיה האחראי לאותה העין בצורה אופטימלית בשנים הראשונות לחיים. מה שלא התפתח בילדות המוקדמת לא צפוי להתפתח מאוחר יותר כך שאם היתה לך עין עצלה לפני הניתוח, לא צפוי שניתוח הקטרקט יאפשר לעין העצלה לראות טוב יותר מאשר ראתה שנים קודם לכן. אין הדבר אומר ולא כלום על סיכויי העין השניה. במידה והקטרקט בעין זו הוא משמעותי ואם עין זו ראתה טוב בעבר ואינה סובלת כעת מכל בעיה אחרת - יש סיכוי טוב שניתוח הקטרקט ישפר את הראיה במידה משמעותית
אני סקרן לדעת מהם השיקולים שמביאים לניתוח להסרת קטרקט בעין עצלה ולא בעין הפעילה ?
האם יכול להיות מצב של מזל על אחת כמה וכמה שאחרי ניתוח כריתת זגוגית לא יתפתח בכלל קטרקט שהוא תוצר של הניתוח לאורך שנים רבות ואפילו עד סוף החיים ?
ניתוח ויטרקטומיה (כריתת זגוגית) מלווה בשכיחות מוגברת של התפתחות קטרקט, ובדרך כלל לאחר כשנתיים. כמובן שיתכן שלא יתפתח קטרקט כלל, גם לאחר שנים רבות
פרופ אסיה שלום ! תודה על תשובותיך. רקע בקצרה: אני בן 62, לפני כ 10 שנים עברתי ניתוח לאסיק לשיפור הראיה, לצורך קריאה שהשתמשתי במשקפים מספר 2.5 , לפני 6 חודשים עברתי ניתוח ויטרוקטומי לאחר הינתקות וקרע ברשתית. כיום - התפתח קטרקט, בנוסף מאז הניתוח אני לא רואה מימין למרכז הראיה כלומר יש לי כתם שמסתיר את הראיה.(לוגמה אם אני מסתכל על מילה אזי מימין לה אני לא רואה מספר מילים ושתי שורות מעין כתם אליפסה) טיב הראיה עדיין לא ברור, לעיניין הקטרקט נאמר לי שיש צורך בניתוח, לעניין הכתם למעשה הרופאים לא רואים ממיצא, אולי נקודה מקרוסקופית במרכז הראיה שגורמת לזה. שאלות: האם לניתוח הלאסיק שעשיתי יש השפעה על ניתוח הקטרקט ? לאיזה עדשה אני אזדקק ?, האם יש סיכוי שניתוח הקטרקט ישפר את עניין הכתם ? האם מרכז רפואי ו/או רופא אשר לא אצלו עשיתי את ניתח הויטרוקטומי יסכים לעשות לי את ניתוח הקטרקט ?
לניתוח הלאזיק שעברת יש משמעות כבדה על ניתוח הקטרט מבחינת חישוב העדשה שצריך להשתיל ויכולות להיות הפתעות ואי דיוקים בתוצאה האופטית הסופית. לא סביר שניתוח קטרקט יתקן את בעית הכתם שמקורה, סביר להניח, ברשתית או בעצב הראיה לגבי האם מנתח הרשתית יסכים לנתח אותך - מן הסתם זו שאלה שיש להפנות אליו!
האם יכול להיות מצב של מזל על אחת כמה וכמה שאחרי הניתוח לא יתפתח בכלל קטרקט שהוא תוצר של הניתוח לאורך שנים רבות ואפילו עד סוף החיים ?
אני מניח שהכוונה להתפתחות "קטרקט משני" לאחר ניתוח קטרקט. הקטרקט המשני קורה בכ- 15-25% מהמנותחים ומופיע לאחר מספר חודשים עד שנים. מכאן שאצל מירב המנותחים לא מתפתח קטרקט משני משמעותי המחייב טיפול (לייזר)
אבי אמור לעבור בדיקת ANISOCORIA והייתי מעוניינת לקבל פרטים על הבדיקה עצמה: מה כוללת הבדיקה? האם היא כואבת? כמה זמן היא לוקחת וכו' אשמח גם לדעת מה זה אומר אם אכן קיימת ANISOCORIA
בדיקת אנאיזוקוריה היא בדיקה פשוטה, לא כואבת , לוקחת מספר דקות וכוללת התבוננות חיצונית בלבד
כמה עולה כל עדשה בניתוח קאטארקט ואיך אפשר להתאים את מיספר העדשה אם הראיה הנווכחית לא מושלמת ולא חדה והאם רצוי לעשות את הניתוח בבית חולים למי שסובל מיתר לחץ דם גבוה ומסוכרת וגם אנמיה והאים אפשר לחזור לאחר יום מהניתוח לפעילות רגילה ללא שום הגבלה ואפילו לעבוד פיזית במאמץ ולישחות
ישנן עדשות שונות בטווח מחירים רחב. מחיר העדה כלול בדרך כלל במחיר הניתוח. את העדשה מתאימים בעזרת מדידות (קמירות קרנית ואורך העין ) אשר אינן תלויות או קשורות לראיה. את הניתוח ניתן לבצע הן בבי"ח והן במרכזים אמבולטוריים, גם עם כל המחלות שציינת החזרה לפעילות גופנית הינה מדורגת ונמשכת מספר ימים עד שבועות
האם הקטרקט תורשתי ובמידה וכן האם יש אפשרות לדילוג דור כלומר אם הסבתא חולה והאב אינו נשא האם יכול להיות כי ילדיו יחלו?
לקטרקט יכול להיות מרכיב תורשתי, ואכן יכול להופיע ב"קפיצה" על דור אחד או יותר. עם זאת , הקטרקט השכיח ביותר הינו זה הקשור לגיל
שלום לרופא הפורום-לפני 10 שנים עברתי ניתוח קטרקט מוצלח ב-2 העיניים וכרגע יש לי עמימות קלה אך מטרידה בעין שמאל. גילי 58 ובריאות תקינה.נבדקתי בקופ"ח ולטענת הרופאהכל תקין וכנראה הסיבה היא שאני "רואה" את הג"ל בעין ולא ניתן לעשות דבר האמנם? אבקש חוות דעתכם חג שמח מושון רחובות
שלום רב, אכן אפשרי שהבעיה בזגוגית (הג'ל בעין) או התפתחות עכירות הקופסית האחורית ("קטרקט משני") בדיקת רופא עיניים תיתן ללא בעיה את האבחנה. במידה והבעיה בג'ל - אכן לא עושים דבר מאחר והטיפול מסוכן מהבעיה וניתוח אינו מוצדק
רציתי לשאול האם מרכז עין טל עוסק גם בניתוחי זגוגית ?
בעין טל עובדים מומחי רשתית אשר יכולים לאבחן מחלות רשתית, לקבוע אם יש צורך בטיפול ניתוחי ובמידת הצורך גם לבצע את הדרוש
לאחרונה היתגלה לי קטרקט אחורי p.c.s או p.s.c לא זוכרת בדיוק אחד מהם האם ישנו טיפול או האם ניתן לעשות משהו לטפל בעדשה אכורה חוץ מהעובדה שיש לי רטינופטיה של פגות וגם כניראה שהזגוגית אכורה גם כן. עברתי טיפוליי לייזר בשתיי העיניים והוא הצליח רק בעין היחידה וכל זה לאור חורים וקרעים בהיקף הרשתית, בבדיקת o.c.t שעברתי לפניי חצי שנה לערך היתגלה לי גם ממברנה , קרום מקולרי ברשתית כמובן. אני בכוונה מציינת את האבחנות שיש בידיי כרגע בכדיי שתדע איך להשיב לי פחות או יותר על השאלה האם ניתן למרות כל מה שציינתי הנ"ל לטפל בבעית הקטרקט והמימצה שקשור בו שציינתי את האותיות שלו למעלה. אשמח מאוד אם תוכל להשיב לי במהרה בברכת שנה טובה קרן שמש
קטרקט הוא אחד התופעות השכיחות בסובלים מבעיות עיניים הקשורות לפגות. קטרקט יכול להופיע בגיל יחסית צעיר ובצורה של PSC (posterior sub capsular cataract. הטיפול המעשי היחידי הוא ניתוח הוצאת הקטרקט והשתלת עדשה תוך עינית עם סכויי הצלחה גבוהים. לגבי הקרום על גבי הרשתית - גם אותו ניתן במצבים מסוימים לנתח אך בעין יחידה ובנוכחות קטרקט - י ש לבדוק היטב אם אכן יש מקום או צורך בניתוח הוצאת הממברנה
לפי מה שידוע לי לא יגעו בי הרופאים בכל הקשור לממרנה כי זו עין יחידה שבה יש גם קטרקט כמובן אך פחות חמור מהעין שאינה שימושית אך בנוסף שימחת אותי כשהסברת שאת הקטרקט במצבי למרות הרטינופטיה והחורים שניהיו לי במשך התקופה של 5 שנים האחרונות שאפשר לנתח כמו כל אדם אחר עם קטרקט. שנה טובה ובהצלחה קרן שמש
שלום , לפני כשנתיים אמי עשתה ניתוח קטרת בעיניים ולאחרונה החלו להופיע לה פלשים נקודות שחורות פתאום מה עושים?
הולכים לבדיקה אצל רופא עיניים , ורצוי בהקדם. הופעת הבזקים בעיניים יכולה להעיד על משיכת הרשתית על ידי הזגוגית ויכול להווצר קרע ברשתית אשר עלול להתפתח להפרדות רשתית. הסכוי לכך אינו גבוה אך ניתן לשלול רק בבדיקה עם הרחבת אישונים. בשלבים מוקדמים ניתן לטפל בעזרת ליזר ולמנוע התקדמות להפרדות רשתית ולכן לזמן יש בהחלט חשיבות.
שלום רב כתבתי לך לפני מספר ימים בעניין תאונת הדרכים שעברתי שבעקבותיה הופיע קטארקט בשתי עיניי מדובר בתאונת דרכים בדרך לעבודה ועלי להוכיח קשר סיבתי לצורך הכרה בפגיעה בביטוח לאומי אשמח להגיע אליך באופן פרטי ולשלם כנדרש אם קיים בידך חומר או דרך להוכיח את הנושא שהזכרתי מצורף המכתב הקודם לעיונך. שלום רב, שמי אורנה, בשנת 2002 עברתי תאונת דרכים. כתוצאה ממנה נחבלתי בין השאר גם במצח. לפני כן מעולם לא סבלתי מבעיות ראייה.שבועיים לאחר תאונת הדרכים התפרץ קטרקט בשתי עיני שהצריך ניתוח דחוף. הרופאים ייחסו את התפרצות הקטרקט למחלה בשם אטופיק-דרמטיטיס (מחלת עור), ממנה סבלתי פרק זמן של כחודשיים, כעשר שנים קודם לתאונה. כאמור, הרופאים טענו, כי מחלה זו היא שגרמה לקטרקט, ולא התאונה. שאלתי, האם קיימים מחקרים או פרסומים שיכולים לאשש את טענתי, כי אירוע טראומתי (קרי - תאונה) הוא שהאיץ את התפרצות הקטרקט, גם אם המחלה (אטופיק דרמטיטיס) שכנה בגוף באותה עת. כלומר, תאונת דרכים יכולה לשמש טריגר להתפרצות קטרקט. בתודה מראש, אורנה. [email protected] תודה
לאורנה שלום רב, כפי שכתבתי בתשובה למכתבך הקודם - יש המון ספרות על טראומה אך להערכתי יקשה עליך מאד להוכיח שהקטרקט אכן קשור לתאונה. אשמח לבדוק אותך ולתת לך את דעתי המקצועית על מצבך ועל הטיפול שעברת אך איני נוהג לתת חוות דעת לבית משפט. שנה טובה ורוב בריאות
שלום רב, שמי אורנה, בשנת 2002 עברתי תאונת דרכים. כתוצאה ממנה נחבלתי בין השאר גם במצח. לפני כן מעולם לא סבלתי מבעיות ראייה.שבועיים לאחר תאונת הדרכים התפרץ קטרקט בשתי עיני שהצריך ניתוח דחוף. הרופאים ייחסו את התפרצות הקטרקט למחלה בשם אטופיק-דרמטיטיס (מחלת עור), ממנה סבלתי פרק זמן של כחודשיים, כעשר שנים קודם לתאונה. כאמור, הרופאים טענו, כי מחלה זו היא שגרמה לקטרקט, ולא התאונה. שאלתי, האם קיימים מחקרים או פרסומים שיכולים לאשש את טענתי, כי אירוע טראומתי (קרי - תאונה) הוא שהאיץ את התפרצות הקטרקט, גם אם המחלה (אטופיק דרמטיטיס) שכנה בגוף באותה עת. כלומר, תאונת דרכים יכולה לשמש טריגר להתפרצות קטרקט. בתודה מראש, אורנה. [email protected]
שלום רב, ישנה ספרות רחבה ועשירה מאד בנושא קטרקט טראומטי. להערכתי יקשה עליך מאד להוכיח שקטרט הוא אכן טראומטי, ובמיוחד לאחר שעברת כבר את הניתוח. קטרקט טראומטי אינו קורה לאחר חבלה במצח אלא בחבלה ישירה לגלגל העין, ונדיר ביותר שיתפתח קטרקט טראומטי ב- 2 העיניים. סביר יותר שהקטרקט אכן משני למחלה אחרת או שהופיע כבעיה ראשונית. איני יכול לכוון אותך למאמר ספציפי שעונה על שאלתך ויש צורך לעבור על ספרות רחבה על מנת לתמוך בטענתך.
לפרופסור אהוד אסיה שלום רב, אני בן 47 ולפני 33 שנים עברתי ניתוח קטרקט בעין שמאל שכלל הסרת העדשה ומאז אני משתמש בעדשת מגע בעין זו. לפני 23 שנים עברתי ניתוח קטרקט בעין ימין שכלל השתלת עדשה תוך עינית (לדעתי מסוג PMMA). לפני כשלוש שנים ה IOL זזה ממקומה ועברתי ניתוח שהחזירה למקומה. לפני כשלושה חודשים עדשה זו שוב זזה ממקומה וחזרה למקומה לאחר מספר ימים. לפני כשבועיים העדשה שוב זזה ממקומה והפעם חזרה למקומה אך ראייתי אינה כשהייתה. שאלותי הן: מה הוא הניסיון הקיים בארץ בניתוחי הסרת עדשת-IOL קשיחה והשתלה חוזרת? מהם הסיכונים בניתוח מסוג זה? מי הם המומחים בארץ ובחו"ל בתחום זה? שא ברכה ובתודה מראש, פרופסור שלמה יצחייק
לפרופ יצחייק שלום רב, למיטב זכרוני עניתי על כל שאלותיך בפורום אחר. אם יש לך שאלות נספות אשמח לענות כל טוב
יש לי קטרקט במצב התחלתי האם יש חברת תרופות שיש לה מחקר מתקדם בתחום והיכן אפשר לברר?
נכון להיום אין אף תרופה אשר הוכחה מדעית כבעלת יכולת לעצור או למנוע קטרקט. ישנם מספר מחקרים סותרים על חומרים או תרופות שיוחסה להן היכולת להפחית את הקטרקט אך אף אחת מהתרופות לא הוכיחה עצמה, כולל ויטמינים, מינרליים, נוגדי חימצון, נוגדי אנזימים ועוד.
האם ניתן להשתיל עדשה טבעית מבן אדם אחר לבן אדם שיש לו קטרקט?
שלילי לחלוטין. כל נגיעה בחומר העדשה גורמת להתעכרות שלה. אין גם צורך בהשתלת עדשה טבעית מאדם אחר מאחר והעדשות המלאכותיות הן מעולות והגוף אינו מגיב נגדן, גם שנים רבות לאחר ההשתלה.
פרופ אסיה שלום ! תודה על תשובתך לפניתי מיום 25.8.08. בהמשך אני מבקש לשאול. נוצר אצלי תופעה והיא שהאישון בעין המנותחת נותר רחב יותר מהנורמל אך לא במכסימום האם ניתן להחזיר לקדמות, אם כן, האם אפשר לעשות זאת בעת ניתח הקטראט. תודה רבה !
ליוחאי שלום רב, ניתן להצר אישון רחב בעזרת תפרים, גם במהלך ניתוח הקטרקט. האישון המוצר בדרך-כלל אינו מתכווץ ומתרחב ולכן מצרים אותו לחצי הדרך - כך שלא יהיה רחב מדי מכדי לגרום סינוור או טשטוש ראיה אך גם שלא יהיה צר מדי על מנת לאפשר ראיה טובה בתאורה נמוכה וכן שניתן יהיה לבדוק היטב את הרשתית. מנתח קטרקט מנוסה יידע בדר"כ גם לתקן את העיוות באישון.
שלום רב, - מה הסיבה ובאיזה מקרה עלול לקרות קרע ברשתית עקב ניתוח קטרקט? - ואם קורה קרע ברשתית, מה הסיכון ומה הטיפול? תודה מראש, נועמי.
קרע ברשתית בדר"כ אינו תוצאה ישירה של ניתוח קטרקט, אך מאחר ושונו התנאים האנטומיים בתוך העין, לזגוגית יש יותר תנועה והיא עלולה לגרום למשיכת רשתית וקרע אשר יוביל להפרדות רשתית. מצב זה שכיח יותר באנשים עם קוצר ראיה, ובעיקר בצעירים שבהם. לעיתים ניתוח הטרקט מסתבך או מבוצעות פעולות המערבות את הזגוגית ואז הסיכון לקרע ברשתית עולה מאד. במידה ונוצר חור ללא היפרדות - ניתן להקיף אותו בכוויות לייזר ולמנוע התפשטות היפרדות רשתית. אם כבר נוצרה היפרדות ניתן לנתח ולהצמיד את הרשתית במספר טכניקות שקצרה היריעה מלפרט אותן כאן.
פרופ' אסיה הנכבד, אודה לך על קבלת המידע הבא: אני אמור לעבור ניתוח קטרקט. ברצוני לדעת באם אחרי הניתוח חובשים את העין. במידה והתשובה חיובית, אחרי כמה זמן מורידים את התחבושת? לאחר כמה זמן באים לביקורת ומתי ניתן לנהוג ברכב? בתודה מראש ובברכה, להב מרדכי.
שלום רב, מירב המנתחים חובשים את העין ליום אחד, מיעוטם חובשים רק למספר שעות או לא חובשים כלל. אני נוהג לכסות את העין עם מגן פלסטי שקוף אך העין נותרת פקוחה. המגן משמש להגנה על העין מפני חבלה או שפשוף סמוך לאחר הניתוח. ככלל, את התחבושות מסירים לאחר יום ואין צורך לחבוש את העין בהמשך. הביקורת השכיחות הן לאחר יום אחד, שבוע אחד וחודש-חודשיים לאחר הניתוח ניתן לנהוג ברכב כאשר חדות הראיה בעין אחת היא 6/12 או טוב יותר, בין אם זו העין המנותחת או העין השניה
שלום. אני בת 35, לפני כ 5 שנים עברתי ניתוח קטרקט בעין ימין. אני מרכיבה משקפי מולטיפוקל ובזמן האחרון יש ירידה בראיה בעיקר יש קושי בנהיגת לילה, בקריאת אותיות קטנות ובאימוץ העיניים לקריאה מרובה. בנוסף, יש לי קטרקט גם בעין השניה. "לא רציני" אבל המליצו לנתח. יש לציין שאני סובלת מעין עצלה (ימנית, זו שלא נותחה), מפזילה, מבעיות של מיקוד ומקוצר ראיה כתוצאה מחוסר פיגמנטים. שאלותיי: 1. האם יש אפשרות לשפר את הראייה בעין השמאלית שנותחה, 2. האם כדאי לנתח את העין השנייה שממילא אינה כ"כ בשימוש? 3. האם יש כיום שיטה שיכולה לסייע לי לפתור ביחד עם הקטרקט עוד כמה מבעיותיי ולשפר את איכות החיים? אודה מאד על תשובה או על הפנייה לייעוץ אצל מומחה רלוונטי.
הסיבה השכיחה לירידה בראיה בעין שעברה ניתוח קטרקט, מספר שנים לאחר הניתוח היא "קטרקט משני" או "עכירות הקופסית האחורית". זו צמיחת תאים בין העדשה המושתלת והקופסית לתוכה היא הושתלה. התהליך הינו נורמלי ושכיח מאד במיוחד בצעירים. הטפול הינו פשוט יחסית ומאד יעיל - בעזרת לייזר מסוג יאג היוצר פתח במרכז הקופסית העכורה וכך נוצר "חלון" בציר הראיה. ההתויה לניתוח קטרקט היא כאשר הקטרקט מפריע. אם הקטרקט קל והעין אינה בימוש, ולמעשה את אינך מבחינה כלל בכל הפרעה בראיה - אין הכרח או צורך לנתח את הקטרקט. קטרקט אינו גורם נזק לעין ותמיד ניתן יהיה לנתחו עם אותם סכוי הצלחה. במהלך ניתוח קטרקט משתילים עדשה תוך עינית אותה אפשר לכוון לכל כוח עדשה , דהיינו ניתן גם לפתור את קוצר הראיה ולהוריד משמעותית את מספר המשקפיים. מאידך, לא ניתן לפתור את בעית העין העצלה והעין לא תראה טוב יותר מאשר בימים בהם היתה העדשה זכה.
יכול להיות סימן לקטרקט ולא חייבים להיות רוב הסימפטומים שכתבת קודם לכן בתשובתך?
לקרטקט יכולות ליות הסתמנויות שונות ומגוונות ואין סימן אחד ויחיד שמאפיין את הקטרקט. :טישטוש לבן" יכול גם הוא להיות מקטרקט אך אז מדובר על עכירות קבועה, אשר אינה משתנה בשעות היום או זזה מצד לצד (אילו אופיניות לעכירויות בזגוגית). בדיקת רופא עיניים תוכל בקלות להבדיל בין המצבים השונים ולקבוע את האבחנה המדויקת
לפי מה שידוע לי יש לי אכירויות הן בגלל הרטינופטיה מפגות ויש לי גם קטרקט אחורי האם כל מה שכתבת לי כתשובה לטישטוש בראייה שהוא אולי אחד מהתופעות שקורות בקטרקט השאלה היא האם ניתן לנתח ולטפל בזה או שזה לא בר טיפול? אודה לך עם תוכל להשיב לי על שאלה חשובה זו בברכה , רוני
פרופ אסיה שלום רב ! אני בן 62, לפני כ 10 שיום עברתי לסיק עקב קצר רואי, כיום אני נעזר במשקפי קריאה בלבד. לפני 3 חודשים עברתי וטרוקטומי בעקבות קרעים והפרדות ברשתית. כיום הראיה עדיין לא ברורה ואפילו יש איזור קרוב למרכז שאני לא רואה. נאמר לי בעניין הראיה שנוצר לי גם קטארט בעקבות הניתוח. שאלות : האם הניתוח יועלי גם לאיזור בו אינני רואה ? מתי כדאי לעשות את הניתוח ? איזק עדשה כדאי לבחור ? תודה עבור תשובות!
קוצר ראיה מלווה בשכיחות מוגברת של קטרקט , וניתוח ויטרקטומיה עוד יותר , כך שאין זה מפתיע שפיתחת קטרקט. העכירות עלולה להפריע משמעותית לראיה וצפוי שהוצאת העדשה העכורה והחלפתה בעדשה מלאכותית תשפר את הראיה, אך קשה להעריך עד כמה. במידה וקיימת פגיעה ברשתית, כפי שקורה לעיתים לאחר היפרדות רשתית, הוצאת הקטרקט יכולה לשפר אך לא לתקן את כל הפגם. אין זה משנה מתי מבצעים את הניתוח . ישנן עדשות שונות, רובן מצוינות וכדאי לדון על העדשה המושתלת עם הרופא המנתח.
כי גילו לי לא מזמן שיש לי קצת בשתיי העיניים קטרקט אשמח אם תשיב לשאלתי זו בברכה, רוני
הסימפטמים של קטרקט קשורים אך ורק לראיה - ירידה בחדות ואיכות ראיה, טשטוש, תחושת מסך מול העין, סינוור וכדומה.לעיתים יש שינוי במספר המשקפיים (קל יותר לראות מקרוב). יתכן שינוי בצבע והעולם נראה צהוב- חום ועכור
שלום, אני בת 79, ויש לי קטרקט בשתי העיניים. בהמלצת רופא ,אני צריכה לעבור ניתוח קטרקט בשתי העיניים. עין ימנית - הקטרקט פחות חמור. בעין זו אני רואה מטושטש. עין שמאלית הקטרקט חמור יותר מאשר עין ימנית ואני כמעט שלא רואה בה כלום, פרט לצללים. עין זו אובחנה אצלי לפני שנים רבות כעין עצלה. שאלתי באיזה עין כדאי לי לבצע קודם את ניתוח הקטרקט. תודה טובה
אין תשובה נכונה ולא נכונה. בעין העצלה אפשר להחזיר את הראיה לכל היותר למה שהיה בזמן הטוב ביותר, דהיינו אם עין שמאל ראתה בעבר 50% מימין וכעת רק 20%, אפשר לתקן אותה לכל היותר עד ל- 50% אך לא להחזירה ל- 100% שלא היה מעולם. הסיכוי לשיפור בעין שמאל הוא קטן יותר מבימין אך מאידך בעין זו הסיכון קטן יותר כי אין הרבה מה להפסיד.מבחינה עינית - אין זה משנה באיזו עין מתחילים קודם ונראה שבסופו של דבר תזדקקי לניתוח ב- 2 עיניך. בהצלחה
פרופ' אסיה שלום רב אני בת 60 וקצרת רואי (מס. -4 ). לפני שבוע החלו אצלי הבזקים בנוסף ל"חוטים", בבדיקה אצל רופא עיניים נאמר לי שיש לי הפרדות הזגוגית. שאלותי: 1.האם תהליך זה הינו הפיך? 2.כיצד להישמר מלהגיע למצב של קרע או חור ברישתית? 3.אתמול, אחרי שחיה לא מאומצת הרגשתי כאבים במצח ובעין ושוב החלה הבזקים. האם השחיה אסורה?מתי אני אמורה להבין שיש החמרה ואולי נגרם קרע ברישתית? 4.הכאבים בארובות העיניים נמשכים כבר כ- 6 חודשים. האם יש קשר ללפיברומיאלגיה (שממנה אני סובלת)לבין כאבים אלה? 5.האם כדאי לי להיבדק אצל נוירואופטלמולוג? תודה מראש מהמודאגת ויוי
הפרדות זגוגית הינה תהליך טבעי בה נפרד הג'ל שבעין משכבת הרשתית אליה הוא קשור. במהלך הפרדות הזגוגית עלול להיווצר קרע של הרשתית אך אם תהליך ההיפרדות הושלם הסיכון לקרע של הרשתית קטן יותר. אין דרך למנוע את היפרדות הזגוגית ואין צורך להמנע מכל פעילות יומיומית, כולל שחיה. במידה והתהליך נמשך ( הבזקים, ברקים אורות, נקודות שחורות, מסך מול העין .....) יש צורך במעקב רופא עיניים עד שהתופעות חולפות. היפרדות זגוגית אינה כואבת ואינה קשורה לכאב ארובות עיניים או כאב ראש. אם את סובלת מאלו- חפשי גורם אחר (נוירולוג). להערכתי אם את במעקב רופא עיניים אין צורך גם בבדיקת נוירואופתלמולוג אלא אם יש לך תופעות נוירולוגיות אחרות.
שלום יש לי amd רטוב בעין אחת ואני מטופלת בזריקות אבסטין. במקביל התפתח גם קטרקט באותה עין.הופניתי למרפאת קטרקט. האם מומלץ לעשות ניתוח במקרים כאלה? עלולה להיות החמרה? האם ניתן להתקין עדשה מולטיפוקלית? תודה על התיחסותך
אם יש קטרקט יש צורך לטפל בו בנוסף לטיפול ב- AMD. בעבר חשדו שניתוח קטרקט עלול להחיש התקדמות ה- AMD אך מירב המחקרים מראים שאין קשר בין 2 התופעות. יתרה מזו - קשה לעקוב ולטפל ב- AMD בנוכחות קטרקט וכדאי להוציא את העכירות על מנת לטפל טוב יותר ב- AMD. לגבי הטלסקופ התוך עיני - זה עדיין בשלבי מחקר בלבד ובכל מקרה לא משתילים ב- AMD רטוב, רק יבש, לאחר שנתיים של יציבות
שלום רב נאמר לי ע"י רופא העיניים שלי שיש לי קטרקט בשל לניתוח אך אני סובל גם מאנאירידיה והוא המליץ על השתלת עינית אנאירידיהאחרת הסינוור יגבר האם ידוע לך משהו על כך והיכן אוכל למצוא חומר על נושא זה? בתודה מראש! איציק
שלום רב, קיימות אכן עדשות מיוחדות לאנאירידיה = חוסר קשתית. העדשות מיוצרות בהולנד (Ophtec) ובגרמניה (Morcher).השתלת העדשות דורשת ניסיון רב וניתוח שונה מהרגיל מאחר ומדובר בפתיחת עין רחבה במיוחד להשתלת העדשה הקשיחה (אין עדשות מתקפלות לחתך קטן לטיפול באנאירידיה) היתרון הוא שבניתוח אחד מטופלות 2 הבעיות יחד. תוכל למצוא חומר באתרי 2 החברות שציינתי.
האם ישנם מקומות / רופאים בארץ שמבצעים ניתוח מסוג זה?
כבר תקופה שאני קמה בבקרים עם בצקת בעפעפיים העליונות והעיניים קטנות מאוד ולפעמים הגודל שלהן שונה זו מזו. עשיתי בדיקות אלרגיה כלליות ויצא שאינני אלרגית לדבר. הייתי שבוע בחופשה בחו"ל, שם כול בוקר כשקמתי העיניים היו בסדר גמור ללא שום בצקת. חזרתי לארץ וכבר שני בקרים שאני קמה עם בצקות רציניות בעפעפיים. האם התופעה נשמעת כאלרגיה? האם יתכן ובגלל ששתיתי כמויות רבות של מים ביומיים האחרונים זה קרה והייתה הצטברות? תודה מראש.
בצקת בעפעפיים כפי שאת מתארת אכן יכולה להיות בטוי של תגובה אלרגית. אף שהביטוי הוא באזור העין - אין מדובר בבעיה עינית אלא תגובה כללית. העובדה שהיה ביוטי שונה במקומות שונים בסביבה אקלימית שונה - תומכת באבחנה זו. אני מציע לפנות לאלרגולוג
שלום רב, אם הנני משתמש בטיפות F.M.L. על בסיס קבוע,ובעבר השתמשתי ב- טיפות סטרודקס,האם יש לכך השלכה על ניתוח קטרקט שנקבע לי. תודה.
הבעיה אינה בניתוח עצמו ולמעשה לאחר הניתוח הטיפול המקובל הוא בעזרת טיפות דוגמת הסטרודקס. השאלה היא האם לקחת תרופות המכילות סטרואידים באופן קבוע? לסטרואידים תופעות לוואי בשימוש ממושך כולל תפתחות קטרקט ועלית לחץ תוך עיני. אם אפשר רצוי להימנע משימוש ממושך. ובמידה וחייבים לקחת הטיפול צריך להיות במעקב רצוף וקבוע. לשאלה לגבי הניתוח - אין בעיה.
תודה על התשובה. האם נכון גם לגבי FML ?
אילו סוגי עדשות מושתלות בניתוח ירוד האם עדשה מתוצרת הארץ היא באיכות גבוהה או שקימות עדשות איכותיות יותר תודה
מירב העדשות המושתלות כיום ם מחומרים רכים המאפשרים להכניס את העדשה בצורה מקופלת דרך חתך קטן, ובתוך העין היא נפרשת לצורתה המקורית. החומר ממנו עשויות העדשות הוא חומרים אקרילים הידרופוביים או הידרופיליים (בדומה לעדשות מגע) או מסיליקון. העדשות המיותרות בארץ (עדשות חניתה) הן באיכות מצוינת ועומדים בכל סטנדרט איכותי עולמי
יומיים לאחר ניתוח קטרקט,,החלו להופיע לי "צללים"או "זבובים"סביב אישון העין המפריעים לי להתמקד. האם יש פתרון לתופעה זו והאם יש סיכוי שהתופעה תעלם עם הזמן?
קישורים ממומנים יומיים לאחר ניתוח קטרקט,,החלו להופיע לי "צללים"או "זבובים"סביב אישון העין המפריעים לי להתמקד. האם יש פתרון לתופעה זו והאם יש סיכוי שהתופעה תעלם עם הזמן?
צללים וזבובים הם למעשה השתקפויות של עכירויות בזגוגית. לעיתים קרובות זהו ממצא שכיח של הנתקות הזגוגית מהרשתית כך שהיא נעה בחופשיות וגורמת לתחושת הצלליות המתוארת גם כ"רשת" "קורי עכביש" "יתושים" ושאר תאורים ציוריים. לתופעה זו אין משמעות ואין טיפול. מאידך עכירויות יכולות לנבוע גם מקריעה של כלי דם ודימום תוך עיני. תהליך זה יכול להיות מלווה בהווצרות קרע ברשתית ובעקבותיו סכנה להפרדות רשתית. לעיתים התהליך מלווה בתחושת "הבזקים" ו"ברקים" בעיניים ובמקרים מתקדמים גם הסתרה של חלק משדה הראיה. מומלץ להבדק על ידי רופא עיניים על מנת לשלול הווצרות קרעים ברשתית.
מה המשמעות של "לתופעה זו אין משמעות". גם לי יש את הבעיה אחרי חודשיים של ניתוח. הופיע לי פתאום בזמן הליכה וזה מאוד מפריע. מדוע הרופאים לא מזהירים את החולים שזה יכול לקרות? התשובה שאין לזה טיפול לא מספקת.
השבת לשאלה בנושא ירוד משני, שהוא מתפתח כעבור שנים. עברתי ניתוח קטרקט לפני כשנתיים וחצי. מזה מספר חודשים אני מרגישה ירידה בראייה. יש ירוד משני בעין שטופלה.האם יש קשר בין זה לבין הניתוח? אם העכירות מתפתחת על הקופסא עליה הושתלה העדשה החדשה האם אין קשר בין הדברים? שאלה שניה - עליי לעבור בדיקת שדה ראייה. האם הבדיקה עלולה להיות מושפעת לרעה כתוצאה מהירוד המשני? האם כדאי לדחות את הבדיקה רק לאחר הטיפול בלייזר?
שלום רב, ירוד משני מופיע תמיד רק לאחר ניתוח קטרקט כך שבהכרח יש קשר ביניהם, אך אין זאת אומרת שקטרקט משני הוא סיבוך או שקרה משהו לא תקין בניתוח. התאים הנמצאים באזור באופן נורמלי משגשגים ומתרבים ו"זוחלים" בין העדשה המלאכותי המושתלת לבין הקופסית לתוכה הושתלה העדשה וכך מלכלכים את הקופסית. תופעה זו אופינית לצעירים ולבריאים (מאחר ואצלם צומחים תאים מהר יותר) כך שזו תופעה "נורמלית" ושכיחה יחסית. אם אפשרי , הייתי ממליץ לבצע קודם הטיפול (ב י.א.ג. לייזר )ואחר כך בדיקת שדה ראיה
לאימי, בת 66, היסטוריה של הרפס בעין אשר גרם לה בין היתר לצלקת בקרנית סובלת מכולסטרול ועברה ניתוח מעקפים בעבר בנוסף יש לה כיום קטרקט, באותה עין עם הצלקת בעין החולה [קטרקט + צלקת] היא רואה אבל בצורה מטושטשת בעין הבריאה השניה היא רואה טוב א) האם ניתוח קטרקט יכול להחליש את האזור - לעודד את חזרת ההרפס ? ב) האם העובדה שהיה לה הרפס משפיע על ההחלטה לבצע ניתוח ו/או משפיע על ההכנות ?
שלום רב, ל-2 הבעיות יש פתרונות: לקטרקט - הוצאת הקטרקט והשתלת עדשה תוך עינית, ולקרנית - השתלת קרנית. ניתוח הקטרקט יחזיר אותה לראיה שהיתה לה טרם הקטרקט ואם העכירות בקרנית משמעותית, כדאי לשקול ניתוח משולב. בניתוח אין סיכון לחזרת ההרפס אך לאחר הניתוח מטפלים משך מספר שבועות בסטרואידים וזה כן יכול לעודד הישנות ההרפס. במקרה זה יש צורך בכיסוי בתכשירים נוגדי הרפס (זובירקס) או להשתמש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידלים. החלטה מעשית ניתן לתת רק בבדיקה ישירה של חומרת הקטרקט והעכירות בקרנית בהצלחה
שלום לך אהוד. מדובר על אשה שעברה ניתוח קטרקט בעין אחת לפני 9 שנים לערך. בגיל75. כרגע היא לא רואה בעין הזאת כמעט בכלל.אין לנו מושג מה הסיבה. האם יש אפשרות לדעת מראש האם ניתוח הקטרקט יצליח? יש אפשרות לבדיקה טרום ניתוח? האם יש מקרים בהם אסור לנתח קטרקט? מה יכול לקרות בניתוח שיגרום לו לא לעבור בהצלחה? לפני חצי שנה נשלחנו ע"י הרופאה שלה, לבצע צילום בגלגל העין לפני ניתוח קטרקט בעין השנייה. הממצאים על פי דעתה של הרופאה, מראים שלא לבצע קטרקט בעין השנייה כי זה לא יעבוד והיא תדרדר לעיוורון. המצב ,נכון לעכשיו, זה עין אחת אחרי ניתוח קטרקט שלא רואים בה כלום ועוד עין מוכנה לקטרקט שרואים בה עכור לגמריי!! היא לא רואה פשוט כלום, מעט צללים, זה הכל. עליי לציין גם שהיא חולת סכרת. אני מוכנה לעשות כל שניתן כדי להציל את מה שאפשר... המון תודה מראש. קלרה אני מוכנה לעשות הכל כדי אולי להציל מה שאפשר, בבקשה תעזור לי!
לקלרה שלום רב, מאחר ואיני יודע מה היא בדיוק הבעיה ממנה סובלת אימך איני יכול לתת תשובה מדויקת. ישנם סיבות רבות הגורמות לירידה בראיה לאחר ניתוח קטרקט, רובן אינן קשורות ישירות לניתוח כגון ניוון מתקדם של מרכז הרשתית. כך יש גם נסיבות בהן ניתן להעריך שניתוח קרטרקט צפוי לא לעזור - וזו במידה וישנה פתולוגיה אחרת המפריעה לראיה ואשר לא תפתר בניתוח הקטרקט. תשובה חכמה יותר ניתן יהיה לתת לך רק לאחר בדיקה יסודית ומכוונת של עינה של אימך שיהיה בהצלחה
שלום לפרופסור אסיה, אימי כבת 71 סובלת מירידה באיכות הראיה כתוצאה מקטראקט בשתי העיניים. רופא העינייים בקופ"ח המליץ לה לדחות את הניתוח ככל האפשר, מאידך שמענו שאם מזניחים את המצב בניתוח אח"כ התוצאות עלולות להיות פחות טובות, מכיוון שאי אפשר "לנקות" את העדשה באופן מלא. אודה לדעתך.
לאהוד שלום רב, שני הדברים אינם מדויקים. כיום לא נהוג לדחות את הניתוח כבעבר. את הניתוח מומלץ לעשות כאשר יש מידה מספקת של קטרקט אשר תצדיק ניתוח וצפוי שיפור בראיה,וכאשר החולה מתלונן. אם לאימך הפרעה בראיה במידה הגורמת לה להתלונן והסיבה היא קטרקט - זו בדיוק ההתויה לניתוח. מאידך - קטרקט אינו מזיק לעין וניתן לנתחו בכל עת. גם אם הקטרקט נעשה קשה יותר ועכור יותר - ניתן תמיד להוציאו ולהשיב את הראיה כך שזו אינה סיבה להקדים ניתוח. לסיכומו של ענין: כשהקטרקט מפריע - מנתחים!
http://www.youtube.com/watch?v=qNwJ8CWijhs הם מכוונים את זה בלילה לשגע אנשים ..וגם עליהם מי בכלל מוכר את זה פה ? שיש חשש צריך להגיד לרופא עיניים? או שאם יש בעיה הוא אמור לראות לבד? למה זה אמור להזיק? יש מצב שזה מזיק והרופא לא יכול לראות?
לייזר בעצמה גבוהה יכול גם לחתוך פלדה. אסור להיחשף לכל לייזר בעצמה גבוהה והעוסקים בטיפולי לייזר מחוייבים לשמור על תנאי בטיחות גבוהים. בכל חשש לחשיפה לליזר בעיניים רצוי להיבדק על ידי רופא עיניים לקבוע אם נקבע נזק והאם יש צורך בטיפול. אנא הזהרו, זה אכן מסוכן.
האם הוא יוכל לראות אם הראיה נפגעה? או שיבדוק את הרשתית? מה עוד יכול להפגע? ממשחקים של ילדים כאלה? תודה!
עברתי לייזר בעין ימין לתיקון קרעים ברישתית וישלי גם pvd בעין ימין יש לי קאטראקט בשתי העיניםביחוד יש לי ירידה חדה בעין שמאל הראיה שלי עים מישקפים לא מושלמת לא 66 רציתי לישאול כיצד קובעים את המספר של העדשה שמשתילים ואים לאחר השתלת העדשה החדשה אני אראה 66 ולא אזדקק יותר למשקפים והאים המספר לא ישתנה ויהייה אותו מיספר כל החיים וכמה עולה ניתוח הקאטראקט
קביעת העדשה המושתלת נעשית בעזרת מדידת אורך העין וקימור הקרנית. אילו אינם משתנים במהלך כל חיינו הבוגרים ולכן גם העדשה המושתלת היא לכל החיים ולא מחליפים אותה..במידה ויתר העין תקינה ובעבר ראית 6/6 יש סיכוי טוב שתחזרי לראות מצוין לאחר הניתוח (בהנחה שהקטרקט הוא הבעיה היחידה). תיקון הקרע ברשתית וה- PVD אינם מפריעים ואינם משנים דבר לגבי ניתוח הקטרקט או בחירת העדשה.תכנון נכון של העדשה המושתלת יאפשר לך גם להוריד את מספר המשקפיים משמעותית לכל מספר שהוא, ואפילו ללא משקפיים כלל. ולגבי מחיר הניתוח - אין זה הפורום לעסוק בנושא זה בהצלחה
שלום, שאלתי לפני מספר ימים ואני אפרט ביתי בת 24 חולה בדלקת פרקים של גיל הילדות עם אובאיטיס. בעין ימין לא רואה מזה מספר שנים ולפני מספר שנים בעקבות שימוש באנברל נוצרה בצקת על עצב הראייה והתדרדרות בעין זאת.כיום לא רואה כמעט דבר. יש הבזקים של אור והיא מבחינה לפעמים בריצודים של אור במיוחד במים וכן לפעמים בצבעים.האם זה אבוד או שניתן עוד לעשות משהו?למי לפנות?תודה!
