פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
מנהלי פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
אני עומד לעבור ניתוח קטרקט. הוצעה לי עדשה מונופוקלית, או לרחוק או לקרוב, במחיר 1500 ש"ח ועדשה מולטחפוקלית, לראיה לרחוק ולקרוב באותה העדשה, אך המחיר הוא 8000 ש"ח לכל עדשה. למה יש פער כה עצום במחירי העדשות והאם השתלת עדשה מולטיפוקלית שווה את המחיר?
לעיןהעדשה המולטיפוקלית הינה עדשה מתוחכמת שחרוטים בתוכה אזורים קונצנטריים=מעגליים שמתאימים לראיה לקרוב ולרחוק. בשל כך מחירה יקר יותר. לעדשה המולטיפוקלית יתרון בכך שהיא מאפשרת ראיה לרחוק ולקרוב ועל ידי כך מורידה את התלות במשקפיים אבל לא מבטלת לחלוטין את הצורך במשקפיים. איכות הראיה עם עדשה כזו הינה פחות טובה מאשר עם עדשה מונופוקלית בשל חלוקת האור הנכנס לעין בין המרחק הקרוב לרחוק. יכולים להיות סינוורים והילות סביב אורות, שאמורים להשתפר עם הזמן. העדשה הינה למעשה בי פוקלית- כלומר 2 פוקוסים ואינה ממקדת לכל המרחקים. בדרך כלל חסר מרחק הביניים. עם כל זאת בל נשכח את יתרונה הגדול- הורדת התלות במשקפיים. אם זה חשוב לך אז המחיר והירידה באיכות הראיה שווים. בהצלחה,
בוצעו לי ניתוחי קטרקט בשתי העיניים, בהפרש של שלש שנים. לאחר הניתוחים בעין ימין יש לי 0 + צלינדר ובעיו שמאל 3 + צלינדר. גם במשקפיים יש הבדל גדול בעובי העדשות. יש לי כל הזמן הרגשה של בריחת מיקוד הראיה. שאלותי: האם יש בעיה בהפרש כל כך גדול. 2. האם כדאי לעשות ניתוח נוסף בעין שבה יש מספר גדול. בתודה. הלל
הפרש של 3 דיופטר נחשב לגדול מדי בין שתי העיניים. בד"כ לא כדאי לעלות מעל 2.5 דיופטר הפרש. יש אנשים שכן מסתגלים להפרש. אצלך הרושם הוא שאין הסתגלות בשל התחושה בברחית המיקוד. לפני החלטה על ניתוח לתוספת עדשה בעין עם ה- +3 כדאי לנסות לבדוק אם לא ניתן במשקפיים להכניס פריזמה שתפתור את בעיית המיקוד (אצל אופטומטריסט טוב או אורתופטיסט) או לנסות עדשת מגע שגם היא יכולה לפתוא את בעיית ההפרש בין העיניים.
שלום רב, אימי בת 68 ועברה ניתוח להסרת קטארקט ובסיומו חבשו לה את העין. היא צריכה לעבור ניתוח בעין השניה. נתקלנו באנשים שיצאו מהניתוח ללא חבישה ותפקדו כרגיל. מה ההבדל בין 2 סוגי הניתוח? מתי חובשים את העין לאחר הניתוח ומתי לא? אודה לתשובתכם, יעל
שלום אני אופיר בן 22.. לאחרונה הבחנתי בתופעה של נקודה שחורה בעין שמאל,שזזה בעקבות העין... לאחר בירור קטן שערכתי באתרים באינטרנט הבנתי שזה תופעה של עכירות בזגוגית(pvd) וניגשתי לרופא עיניים בדחיפות...הוא טען שהוא לא רואה שום סימן לכך וטוען שהעין בסדר גמור כיום אני כבר שבוע וחצי עם התופעה בעין באופן רציף...אשמח אם תעזרו לי בנושא לאיזה כיוון זה והאם הבעיה תיפתר או אם יש טיפול לכך...תודה מראש!!!
אכן סביר להניח שמדובר בהתנתקות הזגוגית האחורית. לפעמים באמת הרופא מתקשה, לפחות בשלבים ההתחלתיים לראות את ההתנתקות עצמה. החשוב הוא לוודא שאין קרע ברשתית בעקבות המצב החדש. לכן מומלץ להבדק שוב אחרי כ- 10 ימים ושוב אחרי 4-6 שבועות גם אם לא חל כל שינוי לרעה. באם תחוש בהבזקי אור, נקודות חדשות, במיוחד כאלו שהן קבועות ולא מטיילות לכוונים שונים, או חס וחלילה בוילון המכסה את העין- גש מייד לבדיקה. לצערנו אין טיפול אולם ככל שהתופעה מתיישנת אנו למדים באופן טבעי לא להבחין בה, אלא בד"כ על רקע בהיר במיוחד וחלק מהנקודות שוקעות ומעט מתפוגגות. מכיון שאצלך המצב טרי אתה מאד מודע למצב ולכן עדיין מבחין בנקודה. לפעמים זה עניין של חודשים אפילו.
שלום ביתי חולה בדלקת פרקים מגיל שנה וחצי כיום 25. האם קיים כיום טיפול בתאי גזע באובאיטיס? ביתי איבדה ראייה בעין ימין ועכשיו בעין שמאל רואה רק אור וצל. האם יש מחקר חדש בתחום ?
מצטערת לאכזב אותך אולם פורום זה עוסק בתחום הקטרקט ואין באפשרותי לספק לך תשובה הולמת.
נקודות שחורות מידי פעם אני רואה
אנשים רבים רואים נקודות שחורות מטיילות מול העין לסרוגין, במיוחד כנגד רקע בהיר. בדרך כלל התופעה נובעת מעכירויות חסרות חשיבות מבחינה רפואית שצפות בזגוגית. כשהתופעה חדשה כדאי לגשת להבדק בהקדם. אם מדובר בתופעה ישנה ומוכרת לך כדאי להבדק לפחות פעם אחת לברר מה מהות הנקודות אולם אין דחיפות וקרוב לוודאי שלא ניתן לעזור לך בעניין
הננו תלמידי תיכון אורט בחולון בכיתה י"ב. במסגרת עבודת הגמר שלנו באלקטרוניקה, החלטנו לבנות מכשיר אלקטרוני הבודק עייפות של נהג בטרם החל את נסיעתו. ביצענו זאת ע"י הבדיקה הבאה:קליטת תמונה במצב של האדם במצב עירני,והשוואה עם המצב הנתון. בדיקה זו נעשית ע"י הרחבת האישונים שלו.אם האישון גדל מעל המצב התקין,המערכת לא נותנת לו ליסוע. אנו מודעים לכך שהאישון מושפע מגורמים שונים ולכן הבדיקה נעשית ברקע קבוע של תאורה ,מיקום וכו'. רצינו לדעת אם תוכלו לעזור לנו בשלוש שאלות קצרות: 1.פי כמה גדל האישון מהמצב התקין כאשר אדם עייף (בלבד). 2.האם קוטרם של האישונים שונים מאדם לאדם בצורה משמעותית. 3.מאיזה עוד גורמים האישון מושפע(מלבד תאורה ) *התשובות הן לציטוט בספר הפרויקט שלנו
לצערי אני נאלצת לאכזבכם- גודל האישון אינו קשור למצב עייפות או עירנות או שינה. קוטר האישון משתנה מאד מאדם לאדם, במצבי תאורה שונים, לחץ נפשי, הוא מושפע מתרופות שונות וגם ממצב האקומודציה, הווה אומר לאן הראיה מתכווננת- לקרוב או לרחוק. כמובן שקיימים בשוק מכשירים שונים למדידת גודל האישון, הן באור והן בחשיכה. שיהיה בהצלחה בפרוייקט שלכם. לדעתי תצטרכו למצוא שימוש אחר לבדיקה שלכם.
אני בת 57. עלי לעבור ניתוח קטרקט. מזה מספר שנים יש בעיה של התחלת היפרדות הזגוגית. האם זה עלול לפגוע בניתוח? או אולי הניתוח יפתור את בעיה היפרדות הזגוגית? האם בכלל יש קשר ביניהם?
לא ידוע לי על מצב של התחלת היפרדות זגוגית שנמשכת שנים. ייתכן מצב של הפרדות חלקית אבל הוא נדיר. בעקרון התהליך של ההפרדות מתחיל ומסתיים תוך מספר שבועות. אם אכן הזגוגית נפרדה יש בכך משום הגנה מסויימת בפני הפרדות רשתית כסיבוך של ניתוח הקטרקט, משום שהמנגנון של הפרדות רשתית כזו בדרך כלל עובר דרך הפרדות זגוגית בשלב ראשון. בניתוח הקטרקט אין נגיעה באזור הזגוגית, אלא אם חל סיבוך. בתקופה האחר-ניתוחית יכולים להתרחש בעין תהליכים מאוחרים שמביאים להתנתקות הזגוגית בשל ירידת נפח העדשה כתוצאה מהניתוח והווצרות יותר מקום שבו יכולה הזגוגית להתנועע. בהצלחה,
לפני שנה החלפתי משקפי ראיה, בעין שמאל לא היה שינוי במספר. בעין ימין עלה המספר מעט וראיתי ברור. כעת שנה לאחר מכן אני רואה שוב מטושטש בעין ימין ממה יכול הטשטוש לנבוע.אני בן 58
אם טרם עברת ניתוח קטרקט- התלונות אכן מתאימות לקטרקט. בתחילת הדרך הרבה פעמים הראייה די שמורה אבל המספר במשקפיים משתנה לעיתים יחסית תכופות, זאת בגיל בו באופן תקין המספר לא אמור להשתנות. כמובן שיכולות להיות סיבות רבות נוספות. והתשובה ברורה- אין מנוס מלהבדק.... בהצלחה,
שלום רב, יש לי ילדה בת 6 שזקוקה לניתוח קאטרקט מולד מה החידושים האחרונים בתחום אצל ילדים ? שמעתי על עדשות מולטיפוקאליות חדשות. האם העדשות מולטיפוקליות מתאימות לילדים? האם זה יכול לפתור בעיית הרכבת משקפים לעתיד?
לא מקובל להשתיל עדשות מולטיפוקליות בילדים משום שהמספר משתנה עם גדילת העין ובעדשות אלו חשוב מאד הדיוק. אין ממש חידושים בניתוחי הילדים פרט למיכשור שהולך ומשתפר כל הזמן. לילדים בדרך כלל משתילים עדשות וותיקות ומולחות שיש איתן נסיון ארוך שנים.
יש לי שאלה אני לאחר שבעה נתוחים הירך שכבתי שנה עדיין לא הולכת ממש יש לי חור בירך היה לי חידקים העם לחשוש מהנתוח אני לא רואה טוב לא יכולה לקרוא עטונים יש לי גם בעיה קבלתי ונקו שנה ונהיתי חירשת מעודף אנטיביוטיקה אנימחקה למכשיר שמיעה איין לי כרגע כסף לזה בגלל שאני מחזיקה מטפלת 24 שעות אני פנסיונרית בת 73 גם סכרתית צטופלת בכדורים בזמן האחרון אני סובלת מאיפו הרבה בבוקר יש לי סכרת 76 68 זה גם לא טוב שזה נמוח נכון מה אני יכולה לדעת עם לעשות את הנתוח קשה לי מאוד תודה וייס דבורה נסנבוים 9 נוה שאנן חיפה 048234534 0503234534
טוב שאת תעברי את הניתוח בבית חולים ציבורי ויוכלו להשגיח עליך ולשמור על רמת הסוכר.גם אנשים מאד חולים יכולים לעבור את הניתוח די בקלות וכמובן בהצלחה. כל טוב,
שלום רב , אימי בת 85 עברה לפני כחודש ניתוח קטרקט מיום אחר הניתוח העין לא מפסיקה לדמוע. האם יש קשר בין הניתוח לתופעה? תודה.
סביר להניח שאם העין לא דמעה לפנ הניתוח וכעת חודש אחרי היא דומעת, יש קשר לניתוח. ייתכן שעדיין יש דלקת או גירוי מהטיפות. אפשרות אחרת הינה שנוצרה סתימה פונקציונלית=תיפקודית בצינור הדמעות שמנקז את הדמעות לאף וייתכן ששטיפת דרכי דמעות תפתור את הבעייה
אני אישה בת 73,לאחרונה עברתי ניתוח קטרק לאחר תקופה ארוכה של טישטוש ויובש בעיניים. הרופאה גם המליצה לי על בדיקה אצל אופטמיטריסט. גם עכשיו לאחר הניתוח ועם עדשות משקפיים עדכניות הראיה השתפרה במעט אך כשאני מנסה להתמקד בנקודה מסוימת,לדוגמא צפייה בטלביזיה אני רואה כפול בכל עין בנפרד זה בסדר אך בשתיהם יחד אני רואה כפול,כשאני מרימה מעט את הראש בהטייה אחורניתזה משתפר אני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות,אודה לך על המלצתך.
כנראה שבעייתך נובעת ממיקוד לקוי או חולשת שרירים חיצוניים של העין ופזילה מסויימת. אם זו הבעיה כדאי להתייעץ עם אורתופטיסט. כדאי גם לקבל חוו"ד רפואית נוספת כי ייתכן שהבעיה נובעת מבעיה במיקום העדשה במקומה.
שלום שמי חיים בן 61 ,לאחרונה עשיתי בדיקת עיניים לאחר שבעיין שמאל אני רואה קצת מטושטש לאחר הבדיקה הרופא אמר לי שיש לי קטרקט בעין שמאל ושלח אותי לניתוח. השאלה שלי מה זה בדיוק קטרקט? מה עושים בדיוק לעין בניתוח כזה? מה עלי לדעת ולהכין את עצמי לקראת הניתוח? למה עלי לצפות? מהם הסיבוכים האפשריים? האם קטרקט יכול להיווצר כתוצאה מפגיעת בעין? מצטער על ריבוי השאלות ,מאמין שזה יעזור לרבים וכמובן גם לי. בתודה חיים.
קטרקט הינו מצב של התעכרות עדשת העין, שמביאה לירידה בחדות הראיה ולתופעות נוספות. בניתוח מוציאים את העכירות, כלומר פותחים את שקית העדשה הטבעית, מנקים אותה מהקטרקט העכור ולתוך השקית משתילים עדשה מלאכותית. הניתוח משפר את הראיה ויכול גם להוריד הפרעות תשבורת=מספר במשקפיים. הניתוח מתבצע בד"כ בהרדמה מקומית וההכנה תלויה הרבה שמקום שם תעבור את הניתוח. בבית חולים ציבורי בדרך כלל תתבקש להגיע לבדיקת "קדם" שבה מכינים את הגליון הרפואי. תתבקש להביא בדיקות דם ןאק"ג ותעבור בדיקת עיניים מקיפה כולל בדיקת ביומטריה המחשבת איזו עדשה יש להשתיל בעינך. הניתוח אינו כואב אבל כן מורגשת אי נוחות, הוא נמשך בערך 15-30 דקות וההחלמה די מהירה כאשר למחרת הניתוח בדרך כלל מוסרת התחבושת ומתחילים לטפטף טיפות לעין בממוצע 4 פעמים ביום. הראיה מתייצבת כעבור כ- 6 שבועות ואז ניתן להחליף משקפיים. הסיבוכים הפוטנציאליים הינם רבים.החל מקלים מאד כמו גירוי כרוני בעין ולה בסיבוכים קשים כמו הפרדות רשתית, זיהום או דימום שהינם נדירים יותר אולם יכולים להביא אפילו לעיוורון. קטרקט יכול להגרם מפגיעה בעין, בין אם חודרת או קהה. בברכה,
אני סובל מגידול שפיר של הערמונית . הרופא הסביר לי כי תרופה יעילה הינה " אומניק " אבל היא עלולה לגרום סיבוכים אם יש צורך בנתוח קטרקט .לכו קיבלתי תרופה חלופית אבל אני נאלץ להפסיקה בגלל תופעות לואי . מה הסיבוך בנתוח קטרקט לנוטלי אומניק ? האם אפשר להתגבר על הסיבוכים ? עלי לצין כי למרות גילי ( 69 ) אין לי כלבעית קטרקט . אריה
האומניק אכן יכול להפריע בצורה קשה בניתוח הקטרקט. הוא יכול לגרום לבעיה בהרחבת האישון, שזו בעיה שניתן להתגבר עליה בקלות יחסית, אבל גם עלול לגרום לסינדרום שנקרא IFIS שבעצם מבטא מצב שבו קשתית העין בזמן הניתוח מתנהגת בצורה מוזרה ומאד מפריע למהלך הניתוח. לא אצל כולם ישנם ההפרעה אבל לא ניתן לצפות אצל מי תתפתח. אם אין לך ברירה אלא להתחיל בטיפול ואין לך קטרקט, נראה שאין מנוס מהטיפול. אם תזדקק בעתיד לניתוח קטרקט כדאי לבצעו אצל מומחה התחום. בהצלחה ובריאות שלמה,
שלוםרב, בעלי בן 32 כשנולד הובחן לו קטקט בעין, הורין לקחו אותו לפרופסור שטען שאין מה לעשות ולא לגעת בעין, בעין שמאל הוא לא רואה כלל. ביומים האחרונים הוא החל לראות מטושטש בעין ימין, הלכנו לבירור, רופא אחד אמר לזה יעבור, רופא אחר אמר צריך משקפיים, ורופא שלילשי אמר שמתחילה לו קטרט בעין ימין ושהוא בעתיד יצטרך ניתוח,. נהינו עובדי עצות, לא יודעים למי לפנות, למי להקשיב ואיזה מומחה לפנות,ף החיים עוד לפנינו עוד צעירים, נסתפק בעין עיורת אחת ואויי לנו שיקרה משהו לעין הבריאה... לעזרתך
שלום דיקלה, אכן העניין לא נעים ומלחיץ אבל טוב שמדובר בקטרקט ולא בבעיה סבוכה יותר. כל עוד הוא מסתדר לא רע ניתן להמתין עם הניתוח וכאשר ההפרעה תהיה משמעותית כדאי שתיפנו למומחה לניתוחי קטרקט על מנת שיקבל את הניתוח הטוב ביותר שיוכל לקבל בעינו הטובה. נשמע שסיכויי ההצלחה גבוהים מכיון שאין בעיות נילוות פרט לקטרקט. קחו בחשבון שקטרקט כזה יכול להיות עניין תורשתי ובידקו את ילדיכם, אם יש בגיל צעיר של כמה חודשים. בברכה,
שלום דר בקרוב עלי לעבור ניתוח קטרקט מה שמדאיג אותי הוא מצבי הנוכחי לפני כחודש הופיעה אצלי בעיה אורטופדית בצוואר עשיתי פיזיוטרפיה המצב השתפר במעט אבל עדיין יש לי כאבים שמקרינים לאורך הפנים בצדשמאל בצד בו עלי לעבור את הניתוח שאלתי האם כדאי לדחות את הניתוח ולגמור את הבעיה האורטופדית? בתודה נירה
הבעיה היחידה הינה היכולת לשכב פרקדן במשך כחצי שעה במהלך הניתוח. ניתן לנסות להקל עליך בעזרת תמיכה מסוימת לצוואר אבל יכולתנו לשנות את התנוחה לניתוח מוגבלת. לדעתי עליך להתייעץ עם הרופא האורתופד בקשר לעניין. בברכה,
שלום לרופא, האם מותר ליטול כדורים ללחץ דם לפני ניתוח קטרקט? בתודה, צפורה
כדאי ואף רצוי לקחת את הכדורים לפני הניתוח, עם מעט מים אם התבקשת להגיע בצום. אם עליך לנטול כדורים משתנים עדיף לסיים את הריצות לשרותים לפני הניתוח ולתכנן את נטילת הכדור בהתאם. בהצלחה,
שלום רב, בגיל 9 חד' אובחן לבתי קטרקט מולד בעקבות פזילה. העין נותחה והושתלה בה עדשה מלאכותית. נכון להיום בתי צריכה כל יום במשך 3-4 שעות להיות עם מדבקה לסגירת עינה "הטובה" יותר וכן מרכיבה משקפי ראיה. שאלתי היא - לנוכח תשובותכם לשאלות ההורים שגילו את הבעיה בגיל שבועות וימים לאחר הלידה, האם קיים הבדל באופן הטיפול בקטרקט המולד בין ימים לחודשים כפי שגילנו אצלנו? אודה לתשובתכם
אין הבדל מבחינת הטיפול- יש צורך בסגירות של העין הטובה ומשקפיים. כשמגלים את הקטרקט בגיל מוקדם יותר העין מתחילה לראות קודם ואז הראיה יותר טובה מאשר הקטרקט מנותח מאוחר יותר. לאו רק מבחינת חדות הראיה אלא גם מבחינת מדדים של ראיית עומק, ריצור(ניסטגמוס) ועוד. יש גם חסרונות לניתוח בגיל של כמה ימים או שבועות- לא תמיד ניתן להשתיל עדשה מלאכותית ואז יש צורך בהרכבת עדשת מגע לתיקון בעיית התשבורת (המספר) וישנם דיווחים שככל שהניתוח מתבצע בגיל צעיר יותר עולה הסיכוי לפיתוח גלאוקומה בהמשך המעקב.
שלום ד"ר עדי מיכאלי אני ננסי אמא של יוסף לגבי העין היותר קטנה של יוסף התכוונתי לעין המנותחת שהיא יותר קטנה ולא ההיפך האם ישנו ניתוח שיוכל לגרום לעין המנותחת להראות כמו העין הבריאה מבחינת הגודל. אפילו ניתוח פלסטי קוסמטי אני מעונינת לדעת אשמח לתשובה תודה ושבת שלום
גם אני התכוונתי לגבי העין המנותחת. היא כנראה יותר קטנה פיזית מהעין השניה. אם ימדדו את האורך של 2 העיניים היא כנראה קצרה יותר ואין ניתוח לתיקון המצב. בעתיד אם העין לא תהיה שימושית הוא יוכל להרכיב מעין פרוטזה שנקראת SCLERAL SHELL המוכנה על ידי אוקוליסט לפי העין הטובה ונותנת מענה קוסמטי מעולה.
שלום אני ננסי אמא של יוסף בגיל שבועיים בני עבר ניתוח קטרקט אחרי שאבחנתי שגודל האישוניים בעיניו שונה אובחנהקטרקטבעין ימין עבר את הניתוח וכרגע הוא עם עדשה קשה אבל עדיין ישנו הבדל בין גודל האישוניים מתי נוכל להשתיל עדשה? והאם ישנו ניתוח שיוכל לעשות את שני האישוניים שווים וגם ארובת העין? תודה אשמח לתשובה.
בד"כ כדאי להמתין עם השתלת העדשה לגיל כמה שיותר מאוחר על מנת לסיים את גדילת העין או לפחות את גדילתה המירבית. אפשר אפילו להמתין לגיל בגרות ואז ה"ילד" יחליט על הניתוח לפי רצונו. לפעמים נכנסים שיקולים אחרים כמו הסבילות לעשות או התקדמות הטיפול הבעין העצלה. אין טיפול לארובה. אני מניחה שאת מתכוונת לעובדה שעין אחת נראית קטנה יותר מהשניה. גם באישון אין מטפלים אלא אם האישון בעין המנותחת רחב בצורה קיצונית ואז בזמן ניתוח ההשתלה המשנית של העדשה ניתן בעזרת תפרים או עדשות מיוחדות ליצור אישון קטן יותר.
מה ידוע על ירוד סטרואידי העיקבות טיפולי פוריות
טיפול בסטרואידים מהווה גורם סיכון ניכר להתפתחות קטרקט. מדובר באפקט מצטבר לאורך זמן והינו תלוי מינון. הסטרואידים במתן מקומ, למשל בטיפות משפיעים עוד יותר מאשר הסטרואידים במתן סיסטמי, בכדורים או בזריקות. בד"כ בטיפולי פריון אין שימוש נרחב בסטרואידים, אולם ייתכנו מקרים ספציפיים בהם כן נעשה שימוש בסטרואידים ואז יש לשקול תועלת מול המחיר שיש לשלם בשל הטיפול.
בס"ד, מועדים לשמחה, בעלי בן 71 עומד לעבור ניתוח קטרקט ע"פ המלצת רופא עיניים/מנתח ידוע . המנתח הקדים ואמר שהבעיה האמיתית של בעלי הינה ברישתית דווקא, למרות שיש לו גם קטרקט בצורה לא חריפה שדורש התערבות ניתוחית. הוא טוען שהניתוח רצוי אפילו אם ההטבה תהיה מזערית (שוב: בשל בעיות הרישתית...) . מה דעתך, דוקטור? (אגב, את שם התופעה ברישתית לא בדיוק הצלחתי לקלוט מבעלי...,סליחה.)
ניתוחי קטרקט מבוצעים גם בנוכחות בעיות נילוות בעין, כגון בעיות רשתית שונות- עקב סכרת או נוון של המקולה. ניתוח הקטרקט יכול להוסיף לעין אור או להוסיף ראייה הקפית ולעיתים משפר את יכולת הבדיקה של רופא העיניים לצורך מעקב אחרי מצב הרשתית. בד"כ כאשר ישנה בעיית רשתית אנו ממתינים לקטרקט יחסית מתקדם משום שהמנותח לא יחוש בשינוי בראיה אם הקטרקט אינו מאד משמעותי. בניתוח ללא סיבוכים אין סיבה שבעיית הרשתית תחמיר, למעט מקרים חריגים. בהתלחה,
האם כבר קיים היום בארץ או בחו"ל ניתוח או טיפול בטוח ללא סיכונים להעלמת תופעת הפלוטרס?
אין ניתוח או טיפול לפלואטרס. ניתן לבצע ניתוח להוצאת הזגוגית (ויטרקטומיה) אך לניתוח סיכונים ואין כל הצדקה לבצעה רק להסרת הפלואוטרס. צריך להסתגל למצב החדש ועם הזמן הפרעה הולכת ונעלמת
עד כמה שידוע לי קיים טיפול לפלואטרס. להלן קישורים לשני רופאים, לפחות, בארה"ב המטפלים בבעיה באמצעות לייזר. http://www.vitreousfloaters.com http://www.eyefloaters.com האם יש בארץ רופאים המטפלים בשיטה זאת? אולי אין? מה דעת הרופא על השיטה?
ברצוני לדעת אם טיפות עיניים בשם ליבוסטין וסוג נוסף שנקרא ophthalmic suspension הם אנטיביוטיות,הסיבה לשאלה היא שנקרע לי תור למומחה אלרגיות ונאמר לי לחדול עם תרופת אנטיביוטית 6 ימים לפני,מה הם בכלל הטיפות האלה?
ליבוסטין אינו אנטיביוטיקה אלא תרופה לתגובה אלרגית. Ophthalmic suspension פירושו תמיסה לטיפול בעיניים ואינו שם תרופה.
שלום אני סובלת מקוצר ראיה בעיניים ואני משתמשת בעדשות מגע אני לעיתים קרובות יושנת בעדשות ולא מחליפה אותם אני משתמשת בעדשות יומיות חד פעמיות.. ולפעמים אני נוהגת להשאיר אותם בעיניים עד 3 ימים מבלי להוריד כלל. אני רוצה לדעת איזה נזקים ומחלות יכולים להיווצר מההתנהגות הרשלנית הזו.. והאם ניתוח לייזר אכן מובטח ומועיל ... אני בת 24 והשאלה שלי מאוד חשובה לי.. מאי
שינה עם עדשות מגע והשארתן בעין למספר ימים הינה פצצת זמן, לא פחות. עלול להתפתח זיהום בקרנית ואבצס אשר גם לאחר שיטופל עלול להשאיר צלקת בקרנית ועכירות שתגרום להפרעה קבועה בראיה. אני ממליץ בכל לב ובתקיפות רבה שלא לישון לעולם עם עדשות מגע. ישנן גם עדשות שניתן, על פי היצרן, להשאיר בעין אפילו למשך חודש. גם בהן לא הייתי ממליץ לישון מאחר והסיכון לפגיעה בקרנית הינו ממשי ולא נדיר. לגבי ניתוח להסרת המשקפיים, ניתן לקבוע אם את מתאימה רק לאחר בדיקה מקפת וביצוע בדיקות מסויימות.
שלום רב אני בן 60 לאחר בדיקה נמצא קטרקט התחלתי אני זקוק למשקפי קריאה ומרחק. האם ניתן להתאים לי משקפי מולטיפוקל במצב זה?
ניתן להתאים עדשות משקפיים מולטיפוקליות בכל גיל ובכל מצב בו יש צורך במשקפיים לקרוב ולרחוק. מאידך - לא כולם מסתדרים היטב עם האופטיקה המולטיפוקלית
מהו פסאודו-אקספוליאציה? מהן ההשלכות של ניתוח קטרקט במצב זה אצל אישה בת 87? מהן הסיכונים במצב זה?
פסאודואקספוליאציה הוא מצב/מחלה של העדשה המתאפיין ב: משקעים לבנבנים על פני העדשה, אישון שאינו מתרחב היטב, חולשה ניכרת של המיתרים התומכים את העדשה, שכיחות מוגברת של קטרקט וגלאוקומה. המצב הינו תורשתי וקשור לארץ מוצא, שכיח במספר קבוצות אתניות ובמיוחד יוצאי רוסיה, תימן, אתיופיה וסקנדינביה אך קיים בכל העולם. במצב זה הסיכון הניתוחי, ובעיקר בגיל המבוגר, גדול יותר והניתוח דורש מיומנות גבוה יותר של המנתח.
אני אמור לעבור נתוח קטרקט בעין ימין אבקש את עזרתכם בהמלצה על רופא מנתח בתחום. אני חבר בכללית מושלם ובעל פוליסת בריאות פרטית אך לעובדה זו לא צריכה להיות השפעה מכרעת על המלצתכם
הבהרה לאחר תשובתך- רופא העיניים אמר לאימי בת ה-79 שיש לה הצטברות נוזלים מאחורי הקטרט שמצריך טיפול בלייזר כדי להפטר מהנוזלים. הרופא המליץ לחזור לפרופ' אסיה שעשה את הניתוח הקטרט כדי לעשות את הטיפול בלייזר. 2 שאלות -1. האם יש סיכון מצטבר לעין אם לא עושים את הטיפול לייזר? 2. האם יש סיכון בטיפול הלייזר? בעין השנייה אימי כמעט ולא רואה ממחלת ילדות . מודה מקרב לב על היענותך
התעכרות הקופסית האחרוית ("קטרקט משני") אינו הצטברות של נוזלים אלא של תאים מאחורי העדשה והטיפול הוא אכן בלייזר. הפעולה שפוטה יחסית, ואין בה כמעט כל סיכון (תתכן עלית לחץ למספר שעות-ימים, בעבר חשדו שתתכן בעיה ברשתית אך מחקרים אחרונים לא אישרו חשד זה). מאידך - אם לא עושים את הטיפול אין כל סיכון אך הראיה תשאר מוגבלת- וחבל.
תודה לך על תשובתך - לגבי ניתוח קטרקט בעין ימין עם אפשרות לעדשה מקרוב ברצוני רק להוסיף שבעין שמאל הושתלה לי עדשה אחורית 22.0+דיופטר. האם בכל זאת אפשר לבצע את ההשתלה של עדשה לראיה מקרוב.
חיובי. המנתח יוכל בעזרת הנתוים שבידיו לקבוע את מספר העדשה שתביא אותך לקוצר ראיה קל בעין שתנותח שניה
שלום רב חמותי בת ה80 עברה ניתוח קטרקט לפני שנתיים ועתה היא מתלוננת על ראייה מטושטשת בעין. הרופא שבדק אותה המליץ על ניתוח נוסף (קטרקט משני? לא בטוח שהיא הבינה את המונח) השאלות הן: מה הסכנות בניתוח נוסף?האם יש סיכוי טוב להצלחה?האם זה עלול לחזור שוב? האם יש משמעות לגיל? תודה גבי אלעד.
שלום רב, קטרקט משני הינו שם לא מדויק ומשמעותו שצמחו תאים בין העדשה המלאכותית המושתלת לבין השקית בתוכה הושתלה העדשה . זה גורם לירידה באיכות בראיה ומופיע בכ- 20-30% מהמנותחים. הטיפול הינו בעזרת לייזר ולא ניתוח. הטיפול פשוט ובטוח והסיכונים מזעריים. אין צורך לחזור על הטיפול בלייזר שוב
אבקש קבל תשובה דחופה אני בת 50 ושאלתי היא לגבי ניתוח קטרקט שאני צריכה לעבור בעין ימין. לפני שלוש שנים עברתי ניתוח קטרקט בעין שמאל והשתילו לי עדשה ואני רואה מצויין מרחוק. שאלתי היא האים אפשר או קיים או כדאי ומה הסיכונים של השתלת עדשה לראיה מקרוב לא מולטיפוקל , שמעתי על אפשרות כזו כשסמים עדשות מגע או כשעושים ניתוח להסרת משקפיים. מתלבטת מאוד וחוששת שאאלץ להרכיב משקפיים כל הזמן, כי אני עובדת במשרד עם מחשב ורואה עדיין טוב מקרוב וגם עדיין מסוגלת לקרוא ספר ללא משקפים למרות הקטרקט. תודה רבה
עלי לעבור ניתוח קטרקט בעין ימין לפני כ-3 שנים עברתי בעיין שמאל והעדשה שהושתלה לי היא לרחוק,ברצני לברר על אפשרות של השתלת עדשה לקרוב , האם זה כדאי וממולץ , אני יודעת שבארה"ב ובקנדה כן עושים את זה. אני דוחה כל הזמן את הניתוח כי אני רוצה להיות בטוחה במה שאני עושה, ולא להרכיב משקפיים כל החיים. כי כרגע אני לא רואה כלום מקרוב בעיין שמאל. דרך אגב אני רק בת 50 ובריאה בדרך כלל.
ניתן אכן להשתיל בעין השניה עדשה לקרוב וכך למנוע את הצורך במשקפיים. שילוב זה נקרא: monovision. יש לשמור שההפרש בין 2 העיניים לא יעלה על 1.5-2.0 דיופטר, ובדר"כ מי שמתרגל למצב אינו מודע כלל לכך שהוא רואה כל פעם בעין אחת בלבד והשניה מסייעת מבלי להיות בפוקוס.לא כל אחד אוהב את המצב החד וזו חייבת להיות הבחירה של המנותח. מירב המקרים מוצלחים מאד והמנותחים מאד מרוצים מהתוצאה הסופית.
שלום, בני צריך לעבור ניתוח קטארקט בגיל חודשים-שלושה(הובחן בהריון), ברצוני לדעת לגבי הטיפול לאחר הניתוח האם העדשות ששמים צריך להחליף אותן ביום יום או שיש אופציה ליותר זמן(שבועיות,חודשיות..?). האם עצם קיום העדשות אינן מגבילות את התינוק בעיסוקים בעתיד כגון שטיפת פנים,רחצה בים/בריכה,שפשוף של העינים(יש לו נטייה לשפשף), משחקים בחול,אובך.. ושאלה נוספת האם ניתן יהיה בעתיד,ואם כן אז מתי, להשתיל לו עדשה קבועה או לייזר כך שלא יצתרך להיות עם עדשות לא קבועות ו/או משקפים?
במידה ולא הושתלה עדשה תוך עינית במהלך הניתוח, ובמקרים רבים בילדים צעירים מאד לא משתילים עדשות תוך עיניות , יש להתשתמש בתחליף: משקפיים או עדשות מגע. ילדים סובלים עדשות מגע מצויין ומתרגלים אליהם היטב, אורח החיים שלהם נורמלי והם יכולים לבצע כמעט כל פעולה כמו כל ילד בגילם. את העדשות הקבועות נהוג להשתיל רק לאחר מספר שנים ולאחר שהילד השלים את צמיחתו.
אימי בת 79 לפני 8 שנים עברה ניתוח קטרקט בעין שמאל -בבדיקה שיגרתית אצל רופא העיניים הוברר שיש לה נוזל בעין שמאל בדיקת לחץ הייתה תקינה. הרופא המליץ על ניתוח לייזר.יש לה לאחרונה טשטוש בראייה והפרעות. 2 שאלות-1. מה הסיכון בניתוח כזה? בהתחשב בכך שזוהי העין היחידה שבה היא רואה תקין- בעינה השנייה כמעט אינה רואה ממחלת ילדות. 2. האם יש סיכון לעין בכך שלא עושים את הניתוח? בתודה מראש על התשובה
הבעיה אינה ברורה לי. בכל עין יש נוזל. יתכן ונוצרו הידוקים והכוונה היא לחסימת האישון או מבנה עין צר וטיפול מונע בלייזר "אירידוטומיה". אם אכן כך הדבר הטיפול פשוט ובטוח יחסית ויכול למנוע צרות גדולות בעתיד. אם תעבירי לי יותר פרטים אוכל להתייחס באופן יותר ספציפי.
הבהרה- רופא העיניים אמר לאימי בת ה-79 שיש לה הצטברות נוזלים מאחורי הקטרט שמצריך טיפול בלייזר כדי להפטר מהנוזלים. הרופא המליץ לחזור לפרופ' אסיה שעשה את הניתוח הקטרט כדי לעשות את הטיפול בלייזר. 2 שאלות 1. האם יש סיכון מצטבר לעין אם לא עושים את הטיפול לייזר? 2. האם יש סיכון בטיפול הלייזר? בעין השנייה אימי כמעט ולא רואה ממחלת ילדות . מודה מקרב לב על היענותך
שלום רב אני בת 61 בקרוב סבלתי כל חיי מקוצר ראיה גבוה מאד -17 עברתי ניתוח קטרקט בשתי העיניים, האחרונה לפי כ- 6 שבועות. מבחינת הראיה זו הצלחה גדולה, והפרויקט הקשה הזה , עבר ללא תקלות. המספר ירד למינוס 1. הבעיה היא בתחושה הקשה. יש לי יובש קשה ומבנה של עין בעיתית (כך הוסבר לי) אני משתמשת בג'נטיל לפחות 4 פעמים ביום, וכן שטיפת העיניים במי ברז. כמו כן יש לי תחושה קשה של לחץ על העין, ואי נוחות גדולה ביותר, רצון עז כאילו "להוציא"מהעין את העדשות ולהשתחרר מהלחץ, כפי שהיה לי בעבר כאשר הרכבתי עדשות מגע במקום משקפיים (אין לי לחץ תוך עיני) קשה לי הקריאה והצפיה בטלוזיה, העיניים מתעייפות מהר. שאלתי היא, האם התחושה הזו תחלוף, או שאאלץ לחיות עם זה, וזה קשה לי ביותר. נראה לי שאני על סף דכאון ,עצבנית מאד. מסתגרת בבית, וכמעט מתחרטת על הניתוח. ברצוני לציין שאני סובלת ממת פעילות של בלוטת התריס, וכן מפיברומיאלגיה, ויתר לחץ דם אודה על תשובה מהירה
שלום רב, תלונות היובש הינן שכיחות מאד ואינן קשורות ישירות לניתוח, מאידך עין לאחר ניתוח רגישה מאד ליובש. גם התחושה של רצון להוציא את העין או משהו מהעין שכיחה מאד וקשורה ליובש. הטיפול ביובש הוא בעזרת שימוש בתחליפי דמעות ויש רבים מאד כאלו. אם טיפות לא עוזרות אפשר לנסות ג'ל ומשחות. אין הגבלה בכמות הטיפות שאפשר לקחת ביום ואפילו כל שעה. בדר"כ עם הזמן חל שיפור משמעותי ומירב התופעות של היובש חולפות
מהו גודל החתך שעושים בעין להוצאת הקטרקט והאם אפשר להגיד ככל שהחתך נמוך הסיכויים להחלים גדולים יותר (בעצם כמו בכל ניתוח)
גודל החתך המקובל נע בין 2.2 ל- 3.0 מ"מ. הנטיה כיום היא לרדת לחתכים זעירים ככל האפשרי ולמעשה ניתן כיום להוציא את הקטרקט גם דרך חתך של כ-1 מ"מ. הבעיה היא שאין עדשות תוך עיניות שניתן להשתילן דרך חתך כל כך זעיר. ככלל - אכן ככל שהחתך קטן יותר כך הניתוח בטוח ואיכותי יותר.
אבי עבר ניתוח מעקפים לפני כ4 חודשים . רופא העיניים אמר שצריך ניתוח קטרט לשני העיניים .כמה זמן צריך לחכות מהניתוח שעבר כדי שיוכל לעבור שוב ניתוח ואם יש סיכון אחרי מעקפים
אין מניעה מביצוע ניתוח קטרקט לאחר ניתוח מעקפים. על רופא המשפחה או הקרדיולוג לאשר שאין לו מניעה מעצם הניתוח, אך מבחינת עיניים אין שום בעיה. בשיטות הניתוח המקובלות כיום אין גם צורך להפסיק נוגדי קרישה כגון אספירין, פלביקס או קומדין.
ממליצה בחום על המומחית אודרי קפלן מתמחה בניתוחי קטרקט וגלאוקומה בהצלחה!!!
האים ניתןח קאטארקט שעושים בבית חולים עולה כסף כלומר העדשות אם יש לי ביטוח מושלם ואלו סוגי עדשות שמים והאים יש עדשות משולבות גם לקרוב וגם לרחוק והאים אחרי הניתוח אין צורך יותר להרכיב מישקפים ורואים 66 והאם מומלץ לעשות ניתוח בבית חולים או באופן פרטי מה מומלץ
ניתוח בבית חולים ציבורי אינו עולה כל כסף, ואין זה חשוב אן ם יש לך ביטוח מושלם או לא. בבתי החולים הציבוריים משתילים עדשות מסוגים מעולים וכולם מאושרים לשימוש בסטנדרטים הגבוהים ביותר. מאידך עדשות מולטיפוקליות או עדשות יחודיות אחרות אינן נמצאות בשרות הציבורי מאחר ומחירן יקר ביותר (מחיר העדשה בלבד עולה כפול מעלות ניתוח בשרות הציבורי כולל עדשה). ראיה 6/6 תלויה לא רק בניתוח אלא גם בבעיות אחרות שיכולות להיות בעין. אם רואים טוב ללא משקפיים לרחוק צריך משקפיים לקרוב ולהיפך. לגבי ניתוח בסקטור הציבורי או הפרטי - זה כמובן לשיקול דעתך ואין זה הפורום המתאים להמלצה היכן לנתח.
פרופסור אהוד אסיה שלום נפגעתי לפני כ-5 שנים בעין ובעקבות הפגיעה התפתח לי קטרקט האישון הוגדל והיו כמה קרעים. כשהלכתי לעשות את הניתוח הגעתי לפרופסור בלומנטל ז"ל שהוא חוץ מהקטרקט תפר את הקרעים והקטין לי את האישון, (הבנתי שזה נקרא: mac callen suture ) הבנתי שזה אומנות ולא פשוט בכלל כי רוב הרופאים לא רצו לגעת. הבעיה שלי שהאישון עדיין יותר גדול (4 מ"מ)מהרגיל והוא גם לא פועל הצורה מלאה (ובגלל זה אין לי מיקוד ואני מסתנוור), כשאני הולך לבדיקה ושמים לי טיפות להרחוות האישון הוא מתרחב. הבנתי שיש טיפות להקטנת האישון השאלות שלי הם: 1.האם זה יכול לפגוע בתפר אם אני ינסה דברים כאלה של הרחבה והקטנה של האישון? 2.אם האישון שלי מתרחב זה אומר ששריר ההגדלה עובד? ובמקרה שהוא יקטן עם הטיפות אז הוא גם יתרחב בלי? 3.האם טיפות ההקטנה (שלפי מה שהבנתי זה:פילוקארפין) פשוט יתקנו את השריר לטווח הארוך? בגלל שהם מפעילות את השריר. 4.במקרה שאצתרך לקחת תמיד את התרופה קראתי עליה שהגוף מתרגל אליה וההשפעה שלה תקטן, מה אפשר לעשות? 5.יכול להיות שזה מאוחר מדי והשריר כבר התנוון ואם הייתי מנסה את זה יותר מוקדם זה היה יותר יעיל? או שיש עוד פתרונות אפשריים? אשמח לעזרה תודה מראש על הכל אלי .
לאלי שלום רב, שרירי הקשתית המכווצים ומרחיבים את האישון עלולים להיפגע מחבלה בעין ובדרך כלל האישון אינו מגיב יותר לתכשירים המכווצים או מרחיבים את האישון. תיקון כירורגי של האישון בעזרת תפרים הוא יעיל אך גם אחריו לאישון אין יכולת לשנות את גודלו החדש. את האישון מכווצים למצב של אישון "חצי מורחב" דהיינו כ- 4 מ"מ ולא פחות על מנת לאפשר לעין לראות טוב גם בתנאים של תאורה נמוכה וכן על מנת לאפשרן לבדוק את היקף הרשתיתן. עין לאחר חבלה עלולה לפתח בעיות כגון קרעים ברשתית שאישון צר לא יאפשר לגלות. להערכתי טיפות עיניים לכווץ האישון לא יועילו. מאידך אין מניעה שתנסה ובמידה ויועילו לך - אין מניעה מנטילת הטיפות. אל תייסר את עצמך - אם היית מתחיל בטיפול מיידי בטיפות אלו לא היה זה משנה דבר!ן
פרופ' אסיה שלום עברתי נתוח קטרקט בשתי העיניים. הנתוח השני היה לפני כשנה. יש לי יוביאיטיס ופגיעה חלקית בעצב הראיה בעין אחת. נכון להיום חזרתי להרכיב משקפים לרחוק (וכמובן לקריאה לאחר הנתוח) הראיה והקריאה במצב התדרדרות.(גם עם משקפים) יש עכירות בקופסה האחורית בשתי העינים. האם טיפול בלייזר ל"פתיחת חלון" זה הטיפול היחיד ? מהם הסיכונים ? האם לאחר טיפול הלייזר הקטרקט יכול להמשיך להיווצר שוב ?
"קטרקט משני" הוא השם הנפוץ אך השגוי לתופעה מאחר והקטקט אינו חוזר. חוזרת התחושה כאילו יש שוב קטרקט. השם הנכון יותר הינו - "התעכרות הקופסית האחורית". התהליך הינו התרבות תאים ושינויים בתאים החודרים בין העדשה המושתלת לקופסית לתוכה הושתלו. לא מדובר בתהליך פתולוגי אלא בתהליך נורמלי, וככל שהמנותח צעיר ובריא יותר - גדולים סיכוייו לפתח את עכירות הקופסית. הטיפול הינו פשוט ויעיל ביותר - בעזרת לייזר מסוג י.א.ג., הסיכונים קטנים ביותר והתועלת רבה. האלטרנטיבה האחרת הינה ניתוח, וזה אינו מוצדק.
שלום רב, מדובר במצב שהעיניים סובלות מדלקת כרונית עקב אלרגיה כרונית שבקושי ניתנת לטיפול. בשתי העיניים התפתח קטרקט ויש צורך בניתוח. רציתי לשאול אם ניתן לבצע ניתוח במצב כזה, מה הסיכונים ומה סיכויי ההצלחה. נ.ב. 2 רופאי עיניים לא ממליצים על ניתוח, כי הם לא רוצים לקחת סיכון. אשמח לחוות דעת אובייקטיבית.
אפשר לנתח קטרקט גם בעיניים הסובלות מאלרגיה כרונית. במקרים קיצוניים ניתן להכין את המנותח עם תכשירי סטרואידים לפני ואחרי הניתוח, אך בדרך כלל ניתן להסתפק בטיפול מקומי. הסיכונים אינם שונים מניתוח קטרקט רגיל פרט לכך שלאחר הניתוח עלולה התגובה האלרגית להחריף ויש להיות ערוכים לכך.
אבי בן 90 במשך השנה האחרונה החל לאבד לאט לאט את הראיה בשתי העניים הוא נבדק ע"י רופא של קופ"ח ונאמר לו שהוא םובל מצלקות בעניים ואן דרך לטפל בבעיה מעין זו. האם ניתן לטפל בבעיה מסוג זו? אציין שאבי בקו בריאות תקין גופנית ומנטלית. בתודה ובברכה מוטי עטייה
אני מעריך שהכוונה היתה להתפתחות צלקות ברשתית, מחלה הידועה כניוון מקולה הקשור לגיל (נמ"ג או AMD) . אם אכן נוצרה צלקת במרכז הראיה - אין אפשרות לטפל. בשלבים מוקדמים יותר ניתן לעיתים לטפל בהזרקות לתוך העין או טיפולי לייזר אך אם נוצרה כבר צלקת אין כל אפשרות לשפר את מצב הרשתית. עם זאת ניתן לנצל את שריד ראיה בעזרת עזרים לכבדי ראיה.
דוקטור נכבד אני מושתל שתי קרניות בעין .כתוצאה מליקוי הקראטוקונוס .רוצה אני לצין כי את ניתוחי ההשתלה בוצעו לפני 24 שנים .וקימת אסטיגמציה אי רגולרית גבוהה ביותר . לאחרונה גילו אצלי גם קטארקט רציתי לשאול האם כדאי לבצע ניתוח קטארקט או שיש סיכון בדבר . בתודה דור
שלום רב, קיים סיכון מוכבר בניתוח מאחר ובכל ניתוח עלולים להיפגע תאי אנדותל הקרנית השומרים על שקיפותה. תאים אלו אינם מתחדשים ובמידה ומספר התאים קטן מלכתחילה (כמו מצב לאחר השתלת קרנית) ניתוח קטרקט עלול להוריד עוד את מספר התאים ולגרום לבצקת הקרנית ואיבוד השקיפות. אסטיגמציה אי רגולרית עלולה לגרום שגם לאחר ניתוח קטרקט מוצלח מאד תישאר הראיה מוגבלת. למרות כל הנ"ל, במידה והתפתח קטרקט משמעותי יש צורך בניתוח הקטרקט וקיים סכוי גבוה מאד שהראיה לאחר הניתוח תהיה משמעותית טובה יותר מאשר לפניו. בהצלחה
סבתי בת 84, עברה ניתוח קטרקט לפני שלשה ימים, בביקורת התברר שהיא לא רואה בעין המנותחת בגלל שבר בקרנית האחורית. רציתי לשאול האם זה צפוי להשתפר? האם נדרש ניתוח? עד כמה גרוע המצב? תודה מראש.
אתקן את הטעות שבשאלתך, לא מדובר בשבר בקרנית אחורית אלא (כך אני מבין) קרע בקופסית האחורית. במהלך ניתוח קטרקט מוציאים את תוכן העדשה מן השקית (קופסית) של העדשה הטבעית. לתוך הקופסית משתילים את העדשה המלאכותית. קרע בקופסית האחורית יכול להקשות על השתלת עדשה מלאכותית במקרים מסויימים וכן יכול להיות מלווה בשכיחות גבוהה יותר של בצקת ברשתית ועוד. מאידך במירב המקרים בהם נוצר קרע בקופסית ניתן לטפל ביעילות עוד במהלך הניתוח והתוצאה הניתוחית יכולה להיות מצויינת ללא כל הפרעה קלינית. על סמך תאורך הכללי כל כך איני יכול לחוות דעה מעבר לכך.
אכן צדקת ומדובר בקרע בקופסית אחורית. בנתיים מצבה משתפר, תודה רבה!
שלום פרופסור. אני בן 73 סובל מ:א) עין שמאל :ראיה שואפת לאפס עקב סתימה במרכז העין מלפני שנים. ב)עין ימין : מצב של ניוון רשתית יבש,גלאוקומה ולאחרונה התפתחות של קטרקט שהולך ומתקדם, המטבטא בירידה בראיה. ידוע לי שניתן לנתח את הקטרקט . שאלתי היא האם הניתוח הזה לא מאיץ את תהליך שינוי מצב הרשתית מיבש לרטוב? ולאור המצב הקיים(תפקוד בין אחת) מה אחוזי הצלחת הניתוח?
שלום רב, בעבר נחשד ניתוח קטרקט כגורם בהחשת נזק נווני לרשתית, אולם עבודות גדולות רבות שבוצעו בשנים האחרונות מראות כי אין כל קשר בין 2 הדברים. ניוון ברשתית יכול להתקדם עם או ללא ניתוח קטרקט. במידה והקטרקט משמעותי יש התויה לנתח הן על מנת לשפר הראיה והן בכדי לעקוב ולטפל יותרטוב ברשתית. אחוזי הצלחת ניתוח הקטרקט גבוהים ועומדים על מעל 95% אך במידה והרשתית פגועה הניתוח יכול להצליח טכנית אך ללא שינוי משמעותי באיכות הראיה
פרופ' אסיה שלום, אבא שלי, בן 60, חולה סכרת שבזמן האחרון לא מאוזנת. הוא לוקח כדורים כדי לאזן את הסוכר כבר שנים. כמו כן, יש לו מעט לחץ דם גבוה. אתמול הוא עבר ניתוח קטרקט בעין השמאלית. במכתב כתוב לי: בוצע ניתוח PHACO+IOL עין שמאלית מהלך תקין. בנוסף כתוב בממצאים ותוכנית אבחנתית: PHACOEMULSIFICATION AND ASPIRATION OF CATARACT. הוא מטופל עכשיו בטיפות עיניים 9 פעמים ביום, כל פעם טיפה אחת של דתאמיצין (1*9). כמו כן הוא מטופל בטיפות מידראמיד פעמיים ביום, כל פעם טיפה אחת (2*1). אבא לא מצליח לראות עם העין בה עבר את הניתוח. הוא אומר שהוא למשל רואה דמות אבל לא מזהה מי זה. הוא מתאר את זה כמו ערפל. רציתי לדעת האם זה נורמלי אחרי ניתוח כזה? אם לא, מה אתה ממליץ לעשות?? ואם זה נורמלי, אז כמה זמן זה יכול להימשך?
האם טיפול של טיפות מקסיטרול 4 פעמים ביום למשך חודש אחרי ניתוח קטרקט אינו מזיק לעין (לחץ תוך עיני וכד')? בתודה מראש על ההתייחסות
לא. זה הוא הטיפול הנכון והרצוי. אמנם טיפות המכילות סטרואידים עלולות לגרום לעלית הלחץ התוך עיני אך בדרך כלל לערכים מתונים אשר אינם גורמים כל נזק בטווח של ימים עד שבועות. יש כמובן צורך להיות במעקב, אך זה הוא הטפול הנכון והמומלץ.
האם ידוע לך אם יש בחו"ל ואם אין בחו"ל האם ידוע לך מתי יהיה בארץ ניתוח בטוח להעלמת תופעת הזבובים במאה אחוז?
ניתוח "להעלמת זבובים" קיים גם בארץ 20 שנה. הבעיה היא לא שאין ניתוח, אלא שלא מוצדק לבצע ניתוח העלול לסכן את העין על מנת לטפל בבעיה שאינה מסכנת את העין. פרט למצבים קיצוניים - לא נהוג לבצע ניתוח למטרה זו בלבד
