Rectal Prolapse

שלום. אני בחור בן 20, עברתי לפני שלושה חודשים ניתוח STARR לתיקון Rectal Prolapse. הניתוח לא הצליח. אני עדיין סובל מיציאות מרובות ורירית, וגוש גדול שיוצא בזמן מאמץ. הרופא שלי המליץ על גישה מהבטן בניתוח Rectopexy. הוא אמר לי שיש גם אפשרות לגישה פרינאלית בניתוח Altemeier. לפי מה שהבנתי יש המון סיכונים בניתוח דרך הבטן ויש אפשרות לפגיעה בפוריות. אפשר לקבל המלצה נוספת לניתוח עם היתרונות והחסרונות? אני ממש אובד עצות. תודה רבה!

חן שלום, אכן, ישנן גישות שונות לטיפול בפרולפס של הרקטום, ולכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. בכיקרון, ניתן לחלק את הגישות הכירורגיות ל 2 קבוצות עיקריות: גישה בטנית, וגישה המבוצעת מפי הטבעת. גם בתוך גישות אלו, ישנם ניתוחים שונים בעלי יעילות שונה ורמת סיכון שונה. כעיקרון, הגישה הבטנית מצטיינת בשיעורי הצלחה גבוהים יותר, אך ברמת סיכון גבוהה יותר. יחד עם זאת, הסיכון להניתוחי לבחור צעיר ובריא עדיין נמוך. אכן, אחד הסיכונים המפחידים ביותר הוא פגיעה בתפקוד המיני, שיכול להתרחש באחוזים בודדים. מצד שני, ישנן הגישות שמבוצעות דרך פי הטבעת, ש STARR ואלטמייר הן 2 דוגמאות שלהן, בהן הסיכון לרוב נמוך יותר, ושיעור חזרת הפרולפס גבוהה יותר. כל הגישות שהוצעו לך הן נכונות ואפשריות, ולצערי לאחר שקיבלת את המידע המפורט, ההחלטה צריכה להיות שלך, במשותף עם הכירורג המטפל. מעט מידע כללי על צניחת רקטום: צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. חולשה של שרירי רצפת האגן וסוגר פי הטבעת יכולה להיות קשורה לצניחת הרקטום. הצניחה יכולה לגרום לדליפת צואה וריר מפי הטבעת. מצב זה יכול לקרות בשני המינים אך שכיח יותר בנשים. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. הסיבה המדויקת לצניחת הרקטום אינה ידועה, ולא תמיד ניתן להסביר מדוע צניחה זו הופיעה בחולה מסויים ולא בחברו. מספר גורמים יכולים לסייע בהתפתחות של צניחת הרקטום, כגון מאמץ ממושך כחלק מאורח חיים, עצירות כרונית, ולידה טראומתית. במקרים נדירים ישנה נטייה גנטית. בחלק מהמקרים זהו תהליך של "הזדקנות"- החלשות של הרקמות שתומכות ברקטום בתוך האגן מחד, ואיבוד הסגירה המושלמת של סוגר פי הטבעת מאידך. לעיתים בעיות נוירולוגיות שונות (פגיעה בחוט השדרה) יכולות להיות הגורם. כיצד נעשית האבחנה?הכירורג הקולורקטלי יכול לאבחן את התופעה ע"י ראיון אישי ובדיקה גופנית כולל בדיקה רקטלית. על מנת להדגים את הצניחה, נבקש לעיתים מהמטופל "להתאמץ" כאילו הייתה לו יציאה. לעיתים לא ניתן להפיק את הצניחה בבדיקה, או שיש צורך לאבחן או לשלול בעיות נוספות הקשורות באיזור זה. לכן לעיתים נמליץ לבצע בדיקות נוספות, כגון קולונוסקופיה, בדיקה הנקראת "דפקוגרפיה" בה החולה מצולם ברנטגן בעת יציאה, מנומטריה אנורקטלית (מדידת לחצים באזור פי הטבעת), ובדיקת העצבים באזור זה. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר.