איך למנוע פעולת מעיים - יציאה - באמצע הלילה

בעלי 79 סובל מאי ספיקת לב בצקת ריאות ולאחרונה גילו גם נוזלים סביב הלב, כרתו לו את התריסריון, סובל מפרוסטטה לא ממאירה, מסוכרת - עיוור מזה שנים רבות ובשנתיים האחרונות יש לו גם פגיעה קוגניטיבית. הוא צורך 14 סוגי תרופות בכל יום. לעיתים קרובות אין לו שליטה על הסוגרים. יש לו חיתול באופן קבוע. הוא מאושפז לעיתים קרובות בשל מצוקת נשימה חמורה. בשבוע הקרוב ייקבע האם הוא צריך לעבור ניקור הנוזלים שסביב הלב. בשל עיוורונו ומשום שלמעט אכילה שינה ומעט האזנה לרדיו הוא יושב מרבית היום על הכורסא או שוכב במיטה - השעון הביולוגי שלו משובש. מלטונין לא עוזר. יש לו על יד המיטה בקבוקים להטלת שתן ואם הוא זוכר שהם קיימים הוא מסתדר בעצמו. יש לו גם עגלת שרותים (דמויית אסלה) אבל הוא מסרב להשתמש בה, כנראה שזה האחיזה האחרונה שלו באישיותו כאדם. הקושי הרב ביותר לטפל בו הוא העובדה שהוא מעיר אותי בלילה רק אחרי שכבר היתה לו יציאה. מצב הצבירה של היציאה הוא לא ממש שילשולי אלא כמו גבינה לבנה רכה. הוא בודק האם אכן היתה לו יציאה על ידי הכנסת יד לחיתול. הרבה פעמים הוא מרוח, הפיזמה שלו מרוחה, הרצפה שליד המיטה כמו גם הדרך עד לשרותים. באמצע הלילה עלי לרחוץ אותו, להחליף אותו ולשטוף את הרצפה. גם אני לא צעירה אם כי צעירה ממנו בשש שנים וזה הגורם שמעכיר את חיי. אחרי שמעירים אותי בלילה אני כבר לא נרדמת מחדש עד הלילה. אני קמה כל בוקר בארבע וחצי ויוצאת לשחות במשך שעה כי זה מה שמחזיק אותי שפוייה. במשך היום זה קורה לעיתים רחוקות. ביום יש לבעלי עובד סיעודי מעולה כך שאם זה קורה הוא מטפל בו. השאלה שלי האם רצוי לתת לו סם שינה האם אפשר להזין אותו בערב כך שלא יהיה גירוי לפעולת המעיים (רק אורז?) אי אפשר לבטל את ארוחת הערב בשל הסוכרת. האם יש משהו בתרופות שמגרה את פעולת המעיים הזאת? האם אפשר לבקש מהרופאים איזה שהוא שינוי? רשימת התרופות בוקר: אומפרדקס, אסטו (=ציפרלקס), גלוקומין, פוסיד, קרדילוק, דיגוקסין צהרים: פוסיד, טריטייס ערב: אומפרדקס, גלוקומין, אומניק, אבודרט, לסקול

שלום, צר לי מאוד לשמוע על תלאותייך. טיפול באדם סיעודי דורש המון סבלנות ואהבה, אך יחד עם זאת הכשרה והבנה כי היכולת שלנו לעזור ללא רקע זה הינה מוגבלת מאוד. בעלך סובל מהרבה מחלות רקע, כאשר הקשה ביותר היא הירידה הקוגנטיבית, כי בה כמעט ולא ניתן לטפל. לפי רשימת התרופות הוא מקבל תרופות הרגעה, אך ככל הנראה המינון אינו מספק. כן כדאי להתייעץ עם רופא לגבי מתן תרופות לשינה סדירה יותר, אך זה לא מבטיח פתרון לכל הבעיות. איני עובדת סוציאלית, ונראה לי שאת זקוקה לתמיכה של מישהו, מעבר לסידור הסיעודי לבעלך, תמיכה גם לך, שכן אינך צעירה ומעבר לכך קשה מאוד לטפל באדם חולה שהינו גם אדם אהוב. בקשי מרופא המשפחה ייעוץ של רופא מומחה להגדרת מצבו הקוגנטיבי ושיחה עם איש מקצוע לגבי המשך הטיפול בבית באופן הנוכחי. בברכה,דנה