מאניה דיפרסיה היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים קיצוניים...
שינויים קיצוניים במצב הרוח מאפיינים את הסובלים מהפרעה דו...
בעשורים האחרונים אנחנו עדים לעלייה במודעות להפרעות קשב...
ממצאי ביקורת שערך משרד מבקר המדינה חושפים את המחיר הנפשי...
בעקבות האירוע המזעזע בהרצליה, שבו אם רצחה את בנה במהלומות...
לצערי השאלה מעבר לתחום של רפואה דחופה, מבין את הסבל שלך אך לצערי היכולת לעזור מעל דפי הפורום הינה קלושה. כל טוב
1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.
סכיזופרניה היא לא מחלה אחת אלא קבוצה של מחלות, יש קבוצה של אנשים שסובלת ממחלה קשה, פסיכוזה מתמשכת או הרבה התקפים, אשפוזים חוזרים, סימנים שליליים וירידה משמעותית בתפקוד, הקבוצה הזאת קטנה יחסית. יש קבוצה גדולה יותר של אנשים שיש להם הפוגות במחלה, מעט סימפטומים וירידה קל בתפקוד, ויש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כמעט ללא סימפטומים או ירידה בתפקוד, חלקם ללא טיפול תרופתי, כלומר שהחלימו מהמחלה, הקבוצה הזאת לרוב לא מגיעה למערכת הפסיכיאטרית ולכן הרבה פעמים לא נכללת במחקרים. מהלך המחלה מתברר לרוב ב-5 שנים הראשונות, מהלך מחלה שכולל התחלה חריפה, התקפים של סימנים חיוביים ולא פסיכוזה מתמשכת מכוון לפרוגנוזה טובה יותר, אם יש התקפים תכופים וירידה בתפקוד הפרוגנוזה פחות טובה. לאחר מספר שנים מספר ההתקפים הולך ויורד ואז נשארים בעיקר סימנים שליליים. כאשר לוקחים טיפול תרופתי זה משנה את מהלך המחלה כי יותר זמן במצב פסיכוטי נמצא בהתאמה ליותר סימנים שליליים. בסקרים אפידמיולוגים גדולים ראו שהתרופות הביאו לירידה בתמותה של אנשים עם סכיזופרניה ממחלות גופניות ומהתאבדות. הטיפול האנטיפסיכוטי בין ההתקפים ניתן רק למניעה, הוא לא מונע במאה אחוז התקפים, אבל כשהשוו בין אנשים שקבלו את התרופות בכדורים לבין אלו שקבלו את התרופה בזריקה לטווח ארוך, אצל אנשים שקבלו זריקה הסיכון לאשפוז היה רק שליש לעומת אלו שקבלו כדורים (והפסיקו לקחת אותם). ובאופן אישי לגבי אימך, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל שמכיר אותה מה הסיכון בניסיון להפסיק את הטיפול התרופתי, ולעשות ניסיון כזה רק במקביל למעקב פסיכיאטרי.
מאניה דיפרסיה היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים קיצוניים במצב הרוח. מי הם המפורסמים שסובלים ממנה ומה חשוב לדעת על אחת המחלות הנפשיות הקשות ביותר
שינויים קיצוניים במצב הרוח מאפיינים את הסובלים מהפרעה דו קוטבית. מה עוד יודעים על תסמיני הפרעה דו קוטבית, כיצד מאבחנים אותה והאם יש לה תרופה?
בעשורים האחרונים אנחנו עדים לעלייה במודעות להפרעות קשב וריכוז במבוגרים. בניגוד לאמונה בעבר כי הפרעות קשב עוברות עם השנים, המציאות הפוכה לחלוטין ורוב הילדים שסבלו מהפרעות קשב יסבלו מהן גם בבגרותם. מה תרם לעלייה במודעות, מה ההבדל בין קשב לריכוז ומה הקשר להפרעות התנהגותיות ולהתפרצויות זעם? ד"ר אהוד רוזיצקי, רופא מומחה בפסיכיאטריה, מסביר
ממצאי ביקורת שערך משרד מבקר המדינה חושפים את המחיר הנפשי הכבד של מלחמת חרבות ברזל ומתקפת השבעה באוקטובר ומעלים תמונה קשה של חוסר בסיוע נפשי לאזרחי ישראל | משרד הבריאות: "דו"ח המבקר שגוי מיסודו"
בעקבות האירוע המזעזע בהרצליה, שבו אם רצחה את בנה במהלומות גרזן, עולה השאלה המטרידה: האם כל אדם עלול לחוות התקף פסיכוטי רצחני והאם יש סימנים שניתן לאתר ולטפל בזמן. הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' על פסיכוזות, סימנים מקדימים וטריגרים אפשריים
אין לזה תרופת פלא: דיכאון על כל צורותיו עוד לא מוכר מספיק למדע ולכן גם הטיפול בו הוא עניין מורכב שיש להתאים אישית לכל מטופל. מה הן האפשרויות?
סובלים מהפרעות חרדה אחרי הקורונה? לפניכם האופציות לטיפול נפשי וגם תשובה לשאלה: האם באמת טיפול בשיחה מועיל כמו טיפול תרופתי?
35.3% מעובדי מחלקות הקורונה דיווחו על תסמינים של פוסט טראומה ושליש מעם ישראל. ראיון עם פרופ' גליה גריסרו –סואן, מנהלת מרפאת פוסט קורונה בבית חולים דנה דואק
אולי לא חשבתם על זה קודם, אבל אם תשחזרו את מעברי הדירה שעשיתם בחייכם, בין אם בילדות או בבגרות תוכלו בוודאי להיזכר לא רק בהתלהבות אלא ברגעי קושי ממשי. מעבר דירה הוא מלחיץ בכל גיל ומחקרים רבים ממרחבי העולם מעידים על כך וכשהאישיות רגישה במיוחד – הוא קשה אף יותר. כן, יש קשר בין מעבר דירה לבריאות הנפש. מעבר הדירה יכול להפוך במהרה מאירוע מרגש לחוויה שביכולתה להשפיע על בריאות הנפש שלכם. אולם יש דרך לעשות את זה נכון. הכל במאמר שלפניכם
כ-70% מהילדים ובני הנוער שסובלים מהפרעות קשב וריכוז יסבלו מהפרעה זו גם בגיל מבוגר, רק הביטוי שלה ישתנה. ד"ר אהוד רוזיצקי, פסיכיאטר, מומחה לטיפול בהפרעות ADHD, מסביר מה הם התסמינים של הפרעה קשב וריכוז בגיל מבוגר ומה הן אפשרויות הטיפול
ב 3/10, ציינו את יום הקשיש הבינלאומי. בשנתיים האחרונות קיימת מודעות מעט גדולה יותר למצוקת הקשישים בשל הבדידות שנכפתה עליהם במהלך סגרי הקורונה והגבירה מן הסתם את הנסיגה הקוגניטיבית הרווחת כל כך בגיל השלישי בשל תהליכי הבלות שעובר הגוף
ריטלין היא תרופה שכולנו מכירים: היא נרשמת לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) לילדים ומבוגרים כאחד. הורים רבים יעידו שהתרופה "הצילה" את הילדים שלהם ואפשרה להם ללמוד בלי להפריע בכיתה, אבל לריטלין יש לא מעט תופעות לוואי שכדאי מאוד לדעת עליהן
בעקבות האירועים הקשים של שבעה באוקטובר פנו לעזרה נפגעי פוסט טראומה רבים. מי שזקוק אף הוא לעזרה, ולא תמיד מקבל אותה, הם בני המשפחה של אותם פוסט טראומטיים
דו"ח חדש חושף השפעות שליליות מדאיגות של המלחמה על בריאות הציבור בישראל: עלייה חדה בצריכת תרופות נגד דיכאון ואנטיביוטיקה וזינוק בבעיות נפשיות, במיוחד באזורי הגבול. הצפי: המשך המלחמה יביא לפגיעה נוספת בבריאות תושבי ישראל
הקורונה החזירה אותנו אחורה לתקופה החשוכה של המגפות העתיקות מתקופת צ'ארלס דיקנס. נשים מתו בלידות מזיהום. אנשים נפטרו מדלקת ריאות ושחפת. גם אצלנו יש מי שמכחיש ומסתיר שהוא נדבק בקורונה. האם יש אכן עילה מוצדקת לבושה?
משרד הבריאות פרסם היום דו"ח מזעזע המיועד לצלב האדום הבינלאומי: תיעוד רפואי מקיף של הפגיעות והתנאים הנוראיים בשבי החמאס, לצד דרישה להתערבות הומניטרית דחופה לטיפול בחטופים בעזה ולהצלתם
מחרדה ועד תרחיש עלטה: כיצד התמודדה החברה הישראלית עם האתגרים הבריאותיים והנפשיים במהלך שנת הלחימה, שלצערנו עדיין לא הסתיימה
שגרה, קצב חיים תובעני וסטיגמות על גיל ההתבגרות לא תמיד מאפשרים להורים להבחין בכך שהמצוקה של בן הנוער הפרטי שלהם הפכה לאובדנית. שבוע מניעת האובדנות חל בימים אלה ועל רקע הקשיים הרגשיים של בני הנוער בתקופה מתעתעת זו, מסבירה הפסיכולוגית הקלינית לילך קורן מה הם האורות האדומים וכיצד ניתן לעזור לבני נוער במצוקה מסכנת חיים
אזעקות, מתח, חוסר שינה ובעיקר חוסר ודאות. במצב הנוכחי של (עוד) מלחמה, רבים מוצאים נחמה באוכל. האם מדובר בהרגל מזיק? שחר כוכבי, פסיכותרפיסט ודיאטן קליני, מסביר מדוע דווקא עכשיו אכילה רגשית היא כלי הישרדותי לגיטימי
היפנוזה היא כלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות. בניגוד לסברה הרווחת, היא אינה גורמת לאובדן שליטה אלא בדיוק להפך - המטופל שולט היטב במתרחש והכל בהסכמתו המלאה. ד"ר שאול ליבנה, פסיכולוג קליני, מסביר למי מתאימה השיטה, כיצד היא פועלת ומי רשאי לטפל בהיפנוזה?
פסוריאזיס, מחלה כרונית של מערכת החיסון, פוגעת בעור ולפעמים גם במפרקים | כ-3%-2% מהאוכלוסיה בעולם מתמודדים איתה | לרגל יום הפסוריאזיס הבינלאומי, כל מה שחשוב לדעת על גורמי הסיכון, התסמינים והטיפולים החדשים במחלה
ד"ר ילנה יוחייב, פסיכיאטרית המנהלת מרפאה לבריאות הנפש: "אנשים שחשבו על עצמם כבעלי חוסן נפשי גילו במלחמה שתחושת הביטחון שלהם התערערה לגמרי"
אדווה, ילדה בת 13 שסבלה מחרמות, הצקות והתעללויות, שמה קץ לחייה בקפיצה מהקומה השישית. האם ניתן היה למנוע את המקרה המטלטל ומה אפשר לעשות כדי למנוע הישנות של מקרים כגון אלה בעתיד?
במשך שמונה שנים הסתובבה רעות 45 עם ההרגשה שיש לילד שלה תומר בעיה, אבל שום רופא שראה אותו לא אמר לה שמדובר ב"תסמונת וילאמס" למרות שהיו לו את "הפנים של השדון" האופיינית לילדי ויליאמס. תסמונת אנג'למן נקראת גם תסמונת "מלאכים" על שום המראה הבהיר וההתנהגות החברותית- המלאכית שלהם. תסמונות של שדונים או מלאכים- וגם האם ניתן לאבחן אותן מראש?
לצערי השאלה מעבר לתחום של רפואה דחופה, מבין את הסבל שלך אך לצערי היכולת לעזור מעל דפי הפורום הינה קלושה. כל טוב
1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.
סכיזופרניה היא לא מחלה אחת אלא קבוצה של מחלות, יש קבוצה של אנשים שסובלת ממחלה קשה, פסיכוזה מתמשכת או הרבה התקפים, אשפוזים חוזרים, סימנים שליליים וירידה משמעותית בתפקוד, הקבוצה הזאת קטנה יחסית. יש קבוצה גדולה יותר של אנשים שיש להם הפוגות במחלה, מעט סימפטומים וירידה קל בתפקוד, ויש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כמעט ללא סימפטומים או ירידה בתפקוד, חלקם ללא טיפול תרופתי, כלומר שהחלימו מהמחלה, הקבוצה הזאת לרוב לא מגיעה למערכת הפסיכיאטרית ולכן הרבה פעמים לא נכללת במחקרים. מהלך המחלה מתברר לרוב ב-5 שנים הראשונות, מהלך מחלה שכולל התחלה חריפה, התקפים של סימנים חיוביים ולא פסיכוזה מתמשכת מכוון לפרוגנוזה טובה יותר, אם יש התקפים תכופים וירידה בתפקוד הפרוגנוזה פחות טובה. לאחר מספר שנים מספר ההתקפים הולך ויורד ואז נשארים בעיקר סימנים שליליים. כאשר לוקחים טיפול תרופתי זה משנה את מהלך המחלה כי יותר זמן במצב פסיכוטי נמצא בהתאמה ליותר סימנים שליליים. בסקרים אפידמיולוגים גדולים ראו שהתרופות הביאו לירידה בתמותה של אנשים עם סכיזופרניה ממחלות גופניות ומהתאבדות. הטיפול האנטיפסיכוטי בין ההתקפים ניתן רק למניעה, הוא לא מונע במאה אחוז התקפים, אבל כשהשוו בין אנשים שקבלו את התרופות בכדורים לבין אלו שקבלו את התרופה בזריקה לטווח ארוך, אצל אנשים שקבלו זריקה הסיכון לאשפוז היה רק שליש לעומת אלו שקבלו כדורים (והפסיקו לקחת אותם). ובאופן אישי לגבי אימך, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל שמכיר אותה מה הסיכון בניסיון להפסיק את הטיפול התרופתי, ולעשות ניסיון כזה רק במקביל למעקב פסיכיאטרי.
שלום לך הפעולה שעשית בחיטוט במגרה של אמך ואף להוועץ ברופא ללא הסכמתה היא פעולה פולשנית שאינה מכבדת פרטיותה של אמך וכמובן שאינני מוכן לשתף פעולה עימה.
תודה, אביעז, המאפיינים הטכניים לקביעת אחוזי הנכות, המצויינים בחוק, נראים לכאורה מדויקים ומוחלטים, אך למעשה אין מאחוריהם ולא כלום. המושג 'נפש' הוא מושג מיסטי שאין לו אחיזה במציאות, וכאשר החוק מתייחס ל'הפרעה נפשית' הוא מעניק, למעשה, את הכוח לקבוע את אחוזי הנכות ל'מומחים' שהם רופאי-אליל, המכונים פסיכיאטרים ולעתים גם פסיכולוגים. לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים אין כל מושג בנושאים הקשורים ל'נפש', ועד היום אין אפילו הגדרה אחת מוסכמת מהי אותה 'נפש'. גם ההגדרות של 'הפרעות הנפש' הן הגדרות מיסטיות, שאין להן כל ביסוס מדעי. זו הסיבה שהפסיכיאטרים בוועדות הרפואיות של אגף-השיקום, שתפקידם למנוע את ההכרה מהלומי-הקרב, יכולים לבוז לחוות-דעת של אנשי מקצוע אחרים ובתוך חמש דקות לקבוע באופן שרירותי את אחוזי הנכות של נכי צה"ל. זו שערוריה, והפסיכיאטרים המשרתים את אגף השיקום מועלים בתפקידם, בשבועת הרופא ובאחריות האתית שלהם. בברכה, ד"ר דרור גרין
שלום, במידה ואת מעוניינת ללמוד פסיכולוגיה ולעבוד כפסיכולוגית לצערי נכון להיום עלול להיות קושי במידה ותחשפי את ההתמודדות שלך עם מחלת נפש. קיימת אמנם התקדמות בנושא אך את תדרשי לעבור וועדת אתיקה ועלולים להיות קשיים. לעומת זאת במקצועות טיפוליים אחרים כמו עבודה סוציאלית וריפוי בעיסוק לא קיימים קשיים ואת יכולה לבחירתך לחשוף או לא לחשוף את ההתמודדות שלך זה לא ימנע ממך להיות מטפלת. יש הרבה עו"ס שמתמודדות אני מכירה גם פסיכולוגיות ומכירה גם את הקשיים שהן חוו. אני בטוחה שיהיה לך הרבה מה לתת למטופלים גם מניסיון האישי שלך ומאחלת לך בהצלחה. נהורה
שלום אורית, אינני מכיר, ואני גם לא חושב שיש, מחקר שבדק את הקשר כפי שאת מנסחת יותר. להערכתי, קשר כזה מתווך דרך הנטייה המינית. אני לא חושב שמחקר בנושא כזה יפורסם בגלל שיקולים של תקינות פוליטית. מחקר שלי, שהצביע בבירור על כך שרמת הנרקיסיזם של הומואים ולסביות גבוהה מזו של הטרוסקסואלים, נדחה מכתבי עת רבים, מבלי שנשלח כלל לשיפוט. גם לאחר שהתקבל לפרסום באחד מכתבי העת זכה לתגובות קיצוניות של חוקרים/מטפלים הומואים, כאילו יש בו ניסיון לעשות פסיכופתולוגיזציה מחודשת של הומוסקסואליות. בספרי "בין בושה לגאווה" שראה אור במאי 2021 בהוצאת עם-עובד ערכתי סקירה מקיפה של מחקרים רציניים מאוד המצביעים כולם על הממצא העקבי לפיו רמת ההפרעות הנפשיות של להט"ב גבוהה מזו של הטרוסקסואלים. זאת לא, חלילה, משום שהומוסקסואליות בפני עצמה היא הפרעה נפשית, אלא משום שלהט"ב סובלים מגילויי הומופוביה קשים, כולל אלימות פיזית, מצד חברת הרוב ההטרוסקסואלית והם מפנימים עמדות שליליות אלו (הומופוביה מופנמת). את מוזמנת לקרוא מאמר שלי בעברית על התמכרות לאפליקציות היכרויות לגברים הומואים המכוונות למין מזדמן ועל הפגיעה הנפשית שיש לכך. אפשר לראות בכך עדות להתמכרות למין בקרב גברים הומואים: https://www.shrink-friendly.co.il/grindr-addiction/ בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין https://www.Shrink-Friendly.co.il
שלום אבי, מחשבות טורדניות (אובססיות) אינן מתממשות, כלומר, אין סיכוי שתבצע את מה שאתה פוחד שתעשה. הטיפול המומלץ הוא קודם כל, תרופתי על ידי תרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI - למשל, פרוזק, סרוקסט) הניתנות על ידי פסיכיטטר וטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ספציפי להפרעה זו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין https://www.giditherapy.co il
שלום לתרופות לטיפול בהפרעות קשב כולל אטנט קיימת השפעה סטימולטיבית לא ספציפית לא ידוע שהתרופות גורמות להפרעה נפשית אך במידה וקיימת מחלה"רדומה " התרופות יכולות להחמיר המצב. התרופות יכולות לגרום להחמרה בחרדה. באופן עקרוני ניתן ליטול אטנט על בסיס קבוע באישור של רופא מטפל אך יש לציין שהתרופה יכולה לגרום להתמקרות בסיכון גבוה יותר מריטלין או וויואנס. מינון גבוה יותר ותדירות נטילה מגבירים סיכון להתמקרות. בברכה
היי מורי, באמת שאין טעם להמשיך לבקש ממני אישורים בצורה כזאת, או בכל פורמט אחר. כמובן שאין לזה ערך עבור הגולשים האחרים בפורום, אולי מעבר לכך שהם רואים דוגמא מצוינת לבקשות אישור חוזרות ונשנות, ואולי לומדים להימנע מהן.
שלום רב. הפרעה סכיזו-אפקטיבית הינה סוג של מחלת נפש המתבטאת בקיום מתמשך וארוך של חודשים ושנים של הפרעות פסיכוטיות וליקוי תפקודי בצד הפרעות דיכאון או מאניה. גלישות פסיכוטיות הינן זמניות ומוגבלות, בדרך כלל סדר גודל של עד מספר ימים בודדים ונובעים מהתגברות חדה של תסמיני חרדה בדרך כלל. הם צפויות לעבור תוך מספר ימים. הפרעת אישיות גבולית הינה רב גונית ומתבטאת בדרך כלל בחוסר יציבות רגשית ובחוסר יציבות ביחסים בין אישיים. בהחלט יכול שאדם יסבול יותר מהפרעה הקשורה לתחום תעסוקה מאשר לתחום זוגיות וחברה אך בד"כ ההפרעה היא רחבה ביותר בכל תחומי החיים. אינני יודע מה זה אומר "ניתוק חלקי" אך בד"כ תסמינים פסיכוטיים בגלישות פסיכוטיות יהיו קלים וחולפים לעומת אלו במחלות נפש. בהצלחה.
שלום לך, OCD אינו יכול פשוט "להפוך" לפסיכוזה. אדם שסובל באמת ממחשבות שווא כמו מחשבות גדלות ורדיפה אינו מודע לכך, ואינו יודע להגדיר לעצמו שהוא סובל מהן. אולם, עצם העובדה שאני כותבת לך זאת, ירגיע אותך לזמן קצר בלבד, ולאחר מכן הספק יחזור, ותחזור לשאול שוב את כל מה שכתבת לי למעלה. לכן, אין שום טעם בחיפוש "אישורים" מסוג זה, הדבר שווה ערך לטקס (בדומה לשטיפת ידיים אצל אנשים שסובלים מ-OCD בנושא ניקיון). הוא רק גורם למחשבות לחזור שוב ושוב ואף להתחזק. אני ממליצה מאוד לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיראה לך את הדרך הנכונה להתמודדות עם המחשבות (הפסקת העיסוק בהן), וכתוצאה מכך הן פשוט יילכו וייחלשו. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975
שלום לך כנראה שהיא מכורה לאופיאטים וכדאי שתגמל בהקדם!
שלום רב, אבחון של הפרעה נפשית הינו תהליך מורכב ולעיתים ממושך מאחר ובחלק מהמקרים כדי להגיע לאבחנה מדוייקת יותר יש צורך במעקב אחרי התפתחות התסמינים לאורך זמן , לפעמים חודשים ולפעמים אף שנים. תסמינים וסימנים רבים יכולים להיות חלק ממספר הפרעות ולכן רק על סמך המצאות תסמין ספצפי או מאפיין ספציפי (כגון פגיעה בוחן מציאות) לא ניתן לקבוע או לשלול אבחנה. לאור זאת, ברור כי לא ניתן במסגרת הפורום להתייחס לאבחנות שקיבלת (או לא קיבלת) , לתמוך באבחנה או לשלול אותה.
שלום. הערה כללית: עוד לא פגשתי בן אדם שאמר "אני חושב שיש לי סכיזופרניה" ואכן היה לו סכיזופרניה: 1) סכיזופרניה, ע"פ ההגדרה, היא תסמונת שבה אין יכולת להבדיל בין דמיון ומציאות. לכן - מי שסובל מסכיזופרניה (לפחות בהתחלה) לא יחשוב שיש לו בעיה נפשית כלשהי. 2) הפחד מפני מחלה כלשהי (כולל הפרעה נפשית) בד"כ מעידה על תסמין חרדתי (לא פסיכוטי). 3) התסמינים שאתה מתאר במכתבך אינם עטנים על קריטריונים של סכיזופרניה. 4) אין סיבה לחשוש מלהתייעץ עם קב"ן וזה דווקט מומלץ. הכל חסוי והוא יכול לעזור לך להתגבר על תחושת הדדכאון שאתה מתאר. בברכה, ד"ר אהוד ססר
למיכלי במחלת נפש הכוונה היא להפרעות שיש בהן מצב פסיכוטי, כלומר אובדן הקשר עם המציאות. בעיקר סכיזופרניה, פרנויה, מאניה או דיכאון פסיכוטי. הפרעות נפשיות הן כל ההפרעות שקיימות, בהבדל מהפסיכוטיות, גם דיכאון "רגיל", חרדות, מצבים של פאניקה וכך הלאה, וגם הפרעות אישיות אינן נחשבות למחלת נפש למרות שבהחלט יש בעיה. כל טוב דר' גיורא הידש
היי לך אחת קודם כל את לא לבד! זו מחשבה שעוברת אצל הרבה אנשים, זה אני? זה אחרים? זה באמת? דבר שני...נשמע לי ממה שכתבת שאולי קשה לתפוס עד הסוף שגם מי שסובל מדיכאון או ptsd או כל מצב נפשי אחר (וגם מאובחן) יכול להרגיש עדיין שיש לו חלקים אחרים בעצמו שהם לגמרי שונים מהאיבחון, כלומר אפשרי להרגיש גם ״רגיל״ בדיוק כפי שכתבת, כך מי שדכאוני יכול להרגיש גם מתפקד ושמח לפרקים ומי שעם פוסט טראומה יכול לעיתים להרגיש טוב ולא מטורגר ועוד ועוד... ולכן אני תמיד אומרת שניתן לחיות ואפילו טוב גם עם כל ״האבחנות״ וגם עם מצבים נפשיים לא פשוטים בייחוד אם מקבלים עזרה רגשית ויש מודעות...החיים הם ״גם וגם״ ... שתהיה שנה טובה ורגועה! ליאת
היי לאלי, ממליצה לך לפנות לטיפול CBT, שיכול לתת מענה מתאים לחרדות שלך. בנוסף, כדאי לפנות לרופא עיניים אם יש בעיות בראייה. בברכה,
היי עומרי, לגבי השאלה הראשונה, אני מנועה מלענות - כי זו בקשת אישור. לגבי השאלה השנייה, אני ממליצה להפסיק לקרוא, מאחר שזה רק מעודד את החרדות ואת המחשבות הטורדניות. כשתיגמל מהרגל הקריאה באינטרנט, תיווכח לדעת שכתוצאה מכך יש פחות חרדות. בברכה,
היי נריה, המחשבות מגיעות בעיקר מתוך צורך גבוה להיות בשליטה כל הזמן, שגורם לפחד מאבדן שליטה (בצורותיו השונות והמגוונות). יש אנשים שמודעים לבעייתם, ויש כאלה שלא... חג שמח,
ל"סתם אחת" שלומות.. "תקופה של התקפי זעם המלווים בקללות נוראיות" כפי שציינת, אינן מעידות בהכרח על התקף פסיכוטי. הן יכולות לנבוע גם ממתח נפשי קשה וכד'. אם את חפצה בטובתו של האדם המדובר, נסי לשכנעו ללכת לקבל ייעוץ פסיכולוגי מתאים. אם יסרב נסי לשכנעו שתלכו יחד ולו בגלל המתח הנגרם לך, עקב חששך ממצבו והתנהגותו הקשה והחריגה. בהצלחה, בכל מקרה
רואקוטן מומלץ מאוד לאקנה. נותן סיכוי לריפוי של 85% + . תופעות הלוואי רשומות בכל מקום .. התאמתך לטיפול דורשת ניטור של רופא כולל הסברים.. מומלץ מאוד …. במקרה של מחלות נפש בעבר . הטיפול לא מומלץ אלא עפ״י אישור פסיכיאטר..
שלום אייל. לפנוקס וסרקוול הינם תרופות אנטי פסיכוטיות יעילות מאוד אך שניהן גורמות גם לתופעות לוואי של רדימות ועייפות ושילוב של שניהם ביחד בהחלט עלול להביא לתחושת רדימות ועייפות רבה לאורך היום. עליך להתיעץ עם הפסיכיאטר המטפל ולשקול או הורדת מינון של התרופות או החלפה של סרקוול בתרופה אנטי פסיכוטית מעוררת ולא מרדימה כמו אריפליי או רקסולטי. בהצלחה
שלום רב. מאוד מומלץ לא להיגרר לאבחנות פסיכיאטריות על סמך רושם ראשוני או כללי. עם זאת התנהלות חשדנית עם ביטוי של מחשבות רדיפה שאינן מבוססות ורחוקות ממציאות עלול להצביע על מצב פסיכוטי שקיים במחלות נפש מסוג סכיזופרניה. במחלות אלו קיים סיכון תורשתי מסוים. בהצלחה.