תוצאות חיפוש עבור תרבית

שלום לך תחושת שריפה בנרתיק יכולה לנבוע בד"כ כתוצאה מזיהום פטרייתי / חיידקי על למנת לוודא מה מקור הזיהום אני ממליצה לבקש הפניה לתרבית . על פי התוצאות ניתן יהיה לדעת מהי הסיבה המדויקת. בהתאם לאבחנה אפשר לטפל בצריבה. אפשר לטפל באופן טבעי לחלוטין וכך גם למנוע תופעות לוואי שמנסיוני מתרחשות כתוצאה משימוש במשחות אנטיביוטיות או משחות אנטי פטריתיות כמו אגיסטן. הרבה בריאות מיכל שלזינגר רפואה סינית אינטגרטיבית גינקולוגיה ופוריות WWW.HEALTHYU.CO.IL

כנראה דלקת בכל זאת

עשי תרבית נרתיקית לשלילת גורם זיהומי. אם תקינה יכול להיות חוסר איזון בין החיידקים הטובים לרעים. החדירי כמוסות פרוביוטיקה לנרתיק לשבוע או עשי שטיפות נרתיקיות עם כף חומץ תפוחים על כוס מים 3 פעמים בשבוע.

1. המונח "בדיקות תקופתיות של שתן" אינו מוכר לי. 2. לא מטפלים בתשובת מעבדה אא באדם, כך שלא נראה לי שיש מקום לטיפול אנטיביוטי, בטח לא ללא תרבית. 3. בהעדר כל סימפטומים של דרכי השתן איני חושב שזה המקור לעייפות, אולי אבל יש דלקת בדרכי המין וזה מקור הלויקוציטים בשתן והרגשתך הלא טובה.

שלום יאנה, לכל אחד ואחת מאתנו יש ע"ג העור, ומן הסתם גם בtף, מליוני חיידקים מסוג Staph. aureus (שהם עמידים לפניצילין) הרבה בריאות אפי

במצבי דלקת אנו מצפים לכמות רבה יותר של לויקוציטים בשתן. התוצאה אצלך לא משכנעת לכיוון דלקת בדרכי שתן, בעיקר לנוכח תרבית שלילית. ממליצה להבדק על ידי רופא נשים. לעיתים דלקת נרתיקית יכולה לתת תסמינים זהים וממצאים דומים בבדיקת השתו

תרבית שתן מהזרם הראשון המיידי בדיקת נוגדנים לאוראפלזמה בדם

בואי נכניס קצת סדר: אבצס הוא מעין כיס בו יש מוגלה, ואליו אין כניסה של אנטיביוטיקה, המגיעה דרך הדם כמובן. אם יש אבחנה של אבצס- הטיפול הינו כירורגי. ההתלבטות לעיתים היא האם יש אבצס, או שעדיין אין הווצרות כיס עם מוגלה, ויש לתת לאנטיביוטיקה הזדמנות. אין אנטיביוטיקה "נכונה" לאבצס- כי הטיפול הוא נגד חיידק שגורם, לא נגד האבצס עצמו. לחיידקים שונים יש רגישות שונה לסוגי אנטיביוטיקה, ובדרך כלל איננו יודעים זאת בתחילת הטיפול, כי אין בידנו תרבית. לדעתי הבחירה באוגמנטין יכולה להיות בסד, גם אם רופא אחר בוחר במשהו אחר, לפי נסיונו או לפי הספרות. איני יודע מה השם השני שכתבת- אולי התכוונת לצפורל. בהחלט ייתכן שטיפול זה הוא טוב, אך אם האוגמנטין השפיע לטובה, אולי אין דחיפות להחליף, ואם זה לא עוזר, אולי פירושו שצריך כירורגיה ולא אנטיביוטיקה אחרת. אל תשתהי יותר מדי עם פתיחה אם צריך- עדיך לפתוח מוקדם יותר משהו קטן יותר, מאשר להתמהמה ואחר כך לפתוח משהו גדול יותר, עמוק יותר ושיקח לו יותר זמן להחלים. אכן, זה אחד המקרים שבו נכנסת גם אומנות האבחנה והטיפול, בנוסף למה כתוב בספר.

מוני שלום. ראשית עלי לשאול אותך אם נבדקת ביסודיות על ידי רופא שיניים בחצי השנה האחרונה ? האם עשו לך תרבית של משטח מהפה (מכל הריריות )כדי לשלול זיהום פטרייתי או חיידקי? 1)ייתכן גם שמדובר בריאקציה אלרגית .יש לבדוק תמונת דם לכללית ספירה המראה עלייה באחד ממרכיבי התאים הלבנים מראה על סוג האלרגיה או הרגישות לחומרים שהוכנססו לאחרונה לפיך כולל: שחזורים וטיפולי שורש אך גם מאכלים חדשים כגון תות עץ .תות שדה .זיתים וכיו"ב. 2)טוב תעשה אם תעבור בדיקה יסודית של הפה השיניים והלוע אצל רופא שיניים תחילה 3)ובהעדר ממצאים גם אצל מומחה אף אוזן וגרון לשלול תפליט מהלוע ומהסינוסים המגיע לפה ויכול לגרום לטעם מלוח או חמוץ ,4 4)בדיקה של בלוטות הרוק בפה ותקינות פעילותן יכולה להיעשות ע"י כירורג פה ולסת ואומומחה לרפואת הפה -כדאי שתעבור גם אותם .פעילות לא תקינה של אחת או יותר משנה את הטעם או גורמת לשיפשוף של הריריות ולצריבה .. 5)אם החלפת תכשיט או שעון לאחרונה כדאי שתסיר אותו לחודש לשלול את השפעתו על תגובה זו. 6)גם תגובה הורמונלית תתיכן (אתה אולי עובר נאת גיל המעבר של הגברים -כדאי לשלול גם מחלות חסר ועודף הורמונלי כגון:יתר או תת פעילות של בלוטת התריס שמלווה בתגובה קשה יחסית של החניכיים לדלקת (ואפילו קלה ) 7)לבסוף -הנפוצה ביותר מחלת חניכיים כרונית או מתקדמת מהר והתפליט המוגלתי מםריש בעיקר נוזל בין תאי אך גם פלסמה טעמה כנוזל בין תאי -מלוח . 8)הצריבה בריריות הפה עלולה להיות מכיבים בחניכיים אך גם כיבים על הלשון והלחי המעידים על תגובה אוטואימונית חזקה כתופעה בפני עצמה או כחלק מסינדרום כגון BECHCETהמערב תמונה שלכיבים בפה כחלק מכיבים בכל מערכת העייכול .כדאי להיבדק ע"י מומחה גסטרו לשלול זאת ועוד תופעות כגון REFLUXעליית מיצים מהקיבה ועוד . בקיצור התחל בסבב המומלץ ודאג שהמימצאים ירוכזו ע"י רופא המשפחה שלך שלא תיפול בין המומחים והכיסאות ללא אבחנה מוגדרת.מקווה שלא הפחדתי אותך ושהבעיה תיפתר.

אין סיבה למות מדלקת פשוטה בדרכי השתן, בטח באנשים בריאים ברקע. תגשי לרופא המשפחה על מנת לקבל טיפול אנטיביוטי מתאים. דרך אגב, לא בכל מצב של צמיחת חיידק בדרכי השתן מטפלים, אלא רק אם יש תסמינים או במצבים נוספים.

התכשיר מונורול המכיל את החומר הפעיל FOSFOMYCIN , הינו תכשיר אנטיביוטי המותווה לנטילה כמנה חד פעמית לטיפול בזיהום חריף לא מסובך בדרכי השתן או מניעת זיהומים לפני פרוצדורות. תופעות לוואי שכיחות לתכשיר כוללות סחרחורת, כאב ראש, פריחה, גרד ותופעות לוואי במערכת העיכול. לא ידוע על תופעות לוואי במערכת השתן לאחר נטילת התכשיר. כמו כן, תופעות לואי ארוכות טווח או בלתי הפיכות לאחר נטילה חד פעמית של התכשיר הינן נדירות.

כאבי בטן שמאלית תחתונה יכולים להגרם ממגון של סיבות, כולל בעיות בדרכי השתן כגון זיהומים ואבנים, דרך בעיות גב הקורנות לבטן התחתונה, ועד לבעיות במעי. אם עברת קולונוסקופיה מלאה רוב הסיכויים שאין לך גידול במעיים, אולם יתכן כי ישנה דלקת במעי. דלקת כזו, וספציפית בטן שמאלית תחתונה, יכולה להגרם למשל כתוצאה מסעיפים של המעי, שיתכן שלא הבחינו בהם בקולונוסקופיה. סעיפים (דיברטיקולים) במעי הגס הם שינויים במבנה המעי הגס השכיחים באוכלוסיה המערבית, ושכיחותם הולכת ועולה עם הגיל. הסעיפים הם מעין כיסים צדדיים המתבלטים מדופן המעי הגס החוצה. סעיפים שכיחים יותר במחציתו השמאלית של המעי הגס, ובעיקר בקטע הנקרא "סיגמואיד". רוב האנשים להם יש סעיפים אינם חשים בכך כלל והדבר אינו מפריע לאיכות חייהם. אולם לעיתים מופיע סבל, שיכול להתבטא בטווח רחב של סימפטומים, החל מכאב קל ועד לזיהום קשה . כאשר נוצרת דלקת באחד הסעיפים, יכול כל מקטע המעי הסמוך להיות מודלק (מצב המכונה "דיברטיקוליטיס"). במצב זה מופיעים בד"כ כאבים שיכולים להיות מלווים בחום ותחושה כללית רעה. כאשר הסעיפים לא גורמים לשום סבל או סיבוכים, אין צורך לטפל בהם. מומלץ לשמור על כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים, כגון ירקות, לחם מחיטה מלאה וכדו', בכדי להאט את התקדמות מחלת הסעיפים. כאשר ישנם כאבים חזקים או סימני דלקת יש צורך להיבדק על ידי רופא. דלקות קלות יכולות להיות מטופלות באנטיביוטיקה דרך הפה, אולם דלקות קשות יותר לעיתים דורשות אשפוז ואנטיביוטיקה תוך ורידית. CT בטן, שאליו נשלחת, יכול לעזור באבחנת דלקת מסוג זה. כל טוב.

את סובלת מכאבי בטן, שלשולים ולאחרונה שלשול דמי. יש צורך בבדיקת רופא ובדיקת צואה לתרבית. לציין שגם התרופה שלוקחת יכולה לגרום לכאבי בטן. תקפידי על שתיה מרובה, ניתן לאכול כלכלה רגילה. אם יש משהו בכלכלה הגורם להחמרה יש להמנע ממנו.

הי עניתי לך על כל שאלה לחוד למטה. בבקשה בהתייעצות בפורום מסוג זה שאלה ממוקדת אחת. בריאות שלמה

אכן אין חובה לטפל בזיהומים בדרכי השתן בנשים אלא אם יש תסמינים. במקרה שלך אפשר לנסות לטפל שמרנית ללא אנטיביוטיקה. כמובן שאם יש החמרה בסימפטומים, עליית חום, צמרמורות או כאבים במותניים - צריך להתחיל טיפול אנטיביוטי. לא מכירה באופן אישי את ה d-mannose אבל התכשיר נבדק במחקר מבוקר ונראה שעשוי לעזור במניעת זיהומים בדרכי השתן. ממליצה לנסות.

שלום, דלקת בדרכי השתן בגיל הזה נובעת מצואה. הטיפול מספק וניתן לחזור בעוד שבוע על תרבית לודאי שהשתן נקי. אם היה זיהום בכליות הילדה היתה מאד חולה.

שלום גאיה, 1. לא ברור לי משאלתך האם גם את ביצעת תרבית גרון כשאין לך תסמינים רלוונטיים כלשהם. עד לקבלת מידע בנושא זה, המלצתי לך היא להמשיך את שגרת חייך ולקוות שלא תחלי בקרוב שוב בדלקת גרון 'סטרפטוקוקוסאלית'. 2. לגבי בתך, היית חוזר על תרבית הגרון כשהיא ל ג מ ר י בריאה (ללא חום או כאבי גרון וגם ללא כחכוח). הרבה בריאות אפי

שלא צמח חידק

א. טיפול בפרוביוטיקה איננו גורם לנזק אלא רק משפר מצב כפי שהסבירה לך הרופאה ב. אם יש כמות הפרשות רבה כדאי לעשות תרבית נרתיקית ולשלול זהום חיידקי ג. לעתים בזמן גירוי מיני כל הפרשות הנרתיק דולפות החוצה יחד עם הרטיבות של הגירוי המיני ובולטות יותר. לא תמיד זו בעיה... אם מפריע את יכולה לעשות שטיפה נרתיקית לפני יחסי מין

היי שלי- הבדיקה שלך תקינה . המשפט אחרון מדובר בסוג תאים clue cells) שבבדיקה שלך לא נראה כמחלה BV ) bacterial vaginosis.

אפשר

משטח לפטרת בודק נוכחות של אלמנטים הפטרייתיים - מבנה הפטריה בנוי מרשת קורים. ממליצה להמתין לתשובת תרבית לאפיון סוג הפטרת. בהצלחה!

אכן ערכי ה PH בשתן הם חריגים. ישנן מספר אפשרויות ולצורך אבחנה בניהן צריך לקבל ממך אנמנזה מפורטת, לבדוק אותך ולשלוח בדיקות נוספות. האם סבלת מאירועים של אבני כליה? האם יש עוד תרופות שאת לוקחת? סיבות קלות לאבחון בתשאול שיכולות לגרום לשתן להיום בסיסי הן הקאות, אך גם שלשולים, הסנפת טיפקס או זיהום בדרכי השתן .אפשרות אחרת היא שאת לוקחת תרופות ( תוספי תזונה) כגון מגנזיום ציטראט, קלציום קרבונאט או שאת צורכת דיאטה עתירת מוצרי חלב או שהשתן נלקח לאחר ארוחה דשנה. אפשרות נוספת היא שהשתן עמד (אינו "טרי"). אם נשללו הגורמים האחרים שתן בסיסי עשוי לרמז על פגיעה ביכולת הפרשת יוני מימן בכליה. ממליצה לחזור על בדיקת השתן, להקפיד שיהיה שתן ראשון של בוקר, וינתן למעבדה ישירות. (אופציונאלי לשלוח לשלוח תרבית שתן. ויחס חלבון לקראטינין באותה דגימה). אם הממצא חוזר על עצמו ללא סיבה ברורה ממליצה גם לשלוח בבדיקות הדם גזים, כלור, ולחזור על נתרן, ואשלגן. בבדיקות השתן יש לשלוח נתרן, כלור, אשלגן אוראה בשתן ואוסמולריות בשתן. לפי התוצאות יחליט הרופא המטפל על המשך ברור.

לאלמוני ושאר המגיבים שלום רב, כפי שעולה מהדיון השהתפתח כאן אפשר להבין עד כמה בעיה של דלקת כרונית בערמונית או בשמה העדכני כיום "תסמונת הכאב הכרוני באגן" CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME אכן היא בעיה מורכבת. בעבר חשבו שמצב זה מקורו תמיד בזיהום חיידקי אולם היום זה כלל לא בטוח . בד"כ התסמינים אינם ספציפים- תכיפות להתרוקנות (מס' רב של פעמים) דחיפות במתן השתן(צורך ניכר ומיידי להתרוקן) קושי בהתרוקנות(תחושה של זרם חלש ו"משהו מפריע"), כאבים באזור הבטן התחתונה, האגן, פי הטבעת, חיץ הנקבים("פרניאום"- האזור שבין שק האשכים לאיבר המין) ועוד ועוד- כולם יכולים להיות כחלק מהתסמונת אך גם ממקור אחר כמו דלקת "רגילה" בשתן או בשופכה, מחלת מין, מחלת אבנים בדרכי השתן, ולעיתים רחוקות- ובאנשים מעל גיל 50- גם במחלות גידולים במערכת זו. גם לחץ נפשי משמעותי, חבלה לעמוד השדרה, מצב לאחר טראומה מקומית-גם הם נמצאו במקרים מסויימים כגורמים לבעיה. עיקר ההפרעה לבסוף הופך להיות נפשי היות וזו טרדה משמעותית והסובלים ממנה אכן אומללים ומחפשים כל פתרון אפשרי לבעיותיהם, ורוב הפתרונות המוצעים לא תמיד עוזרים. כדי לאבחן באופן מלא רצוי(ולשלול דלקת כרונית בערמונית)מומלץ לעבור בדיקות מקיפות- מעבר לשיחה המקורית עם הרופא, לבדיקה הגופנית כולל מישוש הערמונית דרך פי הטבעת, מומלץ לבצע גם בדיקות מעבדה כמו שתן כללית ותרבית, תרבית שופכה, תרבית זרע, PCR בשתן למחלות מין כמו כלמידיה, מיקופלזמה ואוריאופלזמה, משטח שופכה לגונוריאה, תרבית 4 כוסות(שנעשית לפני ואחרי עיסוי מקומי של הערמונית) -כדי לנסות למצוא מקור זיהומי חיידקי להפרעה, ואם הוא נמצא אזי אכן טיפול אנטיביוטי ממושך יכול לעזור. ברוב המקרים מבצעים גם הדמיה כמו סונר דרכי שתן ובדיקת שארית כדי לשלול אבנים או הפרעות התרוקנות משמעותיות, שעשויות לגרות את האזור להמשך תסמינים. צריך להבין: היות ומדובר במחלה "כרונית"- היא מחלה מ-מו-ש- כת . כלומר- לוקח ה ר ב ה מאוד זמן להחלים ממנה, ולפעיתים זה לא ממש עובר, אבל המטרה היא להרגיע את התסמינים כדי לחזור לאיכת חיים טובה או לפחות סבירה. צריך לצערי לפעמים להשלים עם המצב ולנסות להקל על התסמינים כמה שניתן בלי שנמצא הגורם הספציפי- וכך קורה ברוב המטופלים:לא מוצאים אצלם שום בעיה- לא אנטומית, לא פיזיולוגית, אין סימני זיהום, אך בשל הדלקת המקומית (יש להבדיל בין דלקת לזיהום: הכוונה ל INFLAMATION ולא ל INFECTION)- הם ממשיכים לסבול. הטיפול שלרוב מומלץ הוא טיפול להקלת תסמינים: ראשית להמנע מגריינים שונים שמחמירים את המצב- להמנע מאלכוהול וקפאין, ממאכלים חמוצים מדי או חריפים מדי, שוקולד וכדומה. להקפיד על שתיה מרובה של מים והתרוקנות יזומה ומלאה, ולפי צורך כפולה בכל פעם. אם יש קשיים משמעויים בהתרוקנות חוסמי אלפא מקלים על ההשתנה בכך שמרפים את שריר הסוגר, אך לא לכל אחד זה עוזר. יש תרופות אנטי-דלקתיות כמו נורופן,אדוויל, אדקס, וולטרן ודומיהם שמקילות כאבים ודלקת מקומית. תרופות טבעיות כמו רווטינקס (שמנים צמחיים), פרמיקסון (דקל ננסי) ודומיהם, שבמקרים אחרים יכולות לעזור. ריכוך צואה בעזרת תוספת סיבים תזונתיים כמו "פסיליום", אמבטיות ישיבה עם תמציות תה קמומיל וגם טיפולים מרפואה משלימה כמו דיקור סיני, דמיון מודרך וכדומה- כולם הומלצו לנסיונות הטבת התסמינים, ויש כאלה שזה עזר להם מאוד. שוב- המטרה היא להגיע למצב בו התסמינים לא מציקים כל כך ואפשר "לחיות איתם". עיסוי מקומי לערמונית, חימום, גלי מיקרו או ניתוחים באזור צוואר השלפוחית ממש לא מומלצים, בטח שלא בגיל כל כך צעיר כמו 23, ובטח אם אתה עדיין רוצה לשמר את היכולת לשלוט במתן השתן או להצליח לתפקד מינית באופן תקין ולהביא ילדים לעולם. יש אנשים שעוברים פיזיותרפיה לרצפת אגן- אבל לא לחיזוק (שיחמיר את ההפרעה) אלא- ללימוד טכניקות הרפיה, או מבצעים ביופידבק- שגם יכול לעזור. אם כבר עברת את כל הבדיקות הללו,והכל נשלל,ואם עיקר הכאב הוא גרמי(בעצמות) אולי כדאי לך לברר עם אורטופד לגבי עמוד השדרה היות ואזור האגן כולו (גם קצה הפין) מעוצבב מאיזור עמוד השדרה התחתון L1-S5 ואם יש הסטוריה של חבלה כדאי גם לשקול לעבור מיפוי עצמות או הערכה נוירולוגית. יש כאלה שנעזרים גם במרפאת כאב. מקווה שתמצא דרך להקל על התסמינים.הרבה בריאות.