תוצאות חיפוש עבור תלות

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

שלום רב, מחמת כאבי גב תחתון כרוניים, מזה למעלה מחודשיים אני נוטלת 1 טבליה זאלדיאר מדי לילה לפני השינה. הכדור עוזר לי אם כי לא מפיג הכאב בשלמות. שאלתי: האם זאלדיאר יכול לגרום להתמכרות (הרי הוא מכיל טרמדול, אמנם במינון נמוך), וכמה זמן אני יכולה להמשיך וליטול אותו. כמו כן - אני נוטלת לפנות בוקר 1 מ"ג לוריוואן להרגעה. האם יש אינטראקציה בין שתי התרופות הללו? והכי חשוב: בקרוב אני מעוניינת לחדול ליטול את הזאלדיאר. מכיוון שאין בכדור קו חציה אני מבינה שאי אפשר לרדת בהדרגה (הכדור מצופה). האם יש צורך בהדרגה או אפשר פשוט לחדול מעכשיו לעכשיו. תודה וברכה אריאלה

היי רנה, בני בן 8 חודשים שוקל 9.5 רציתי לדעת האם סדר היום שלו והתזונה שלו טובה גם כי הוא קם הרבה בלילה וגם כדי לדעת אם הכל בסדר (ילד ראשון אין עם מי להתייעץ  ). יש לציין שהוא במשך היום ילד חייכן ופעיל הוא עדיין לא זוחל אלא מתגלגל ממקום למקום, עדיין לא יושב ואין לו שיניים. הוא מתעורר הרבה בלילה או כדי לשתות מים (שותה במשך היום גם) או למוצץ ובימים אלו אני מנסה להרדימו ללא מוצץ כדי שלא יפתח תלות בלילה. 07:00 התעוררות + בקבוק של 240 או 180 כמה שמסיים פעילות על משטח עם משחקים 08:30 או 09:00 (לפי סימני עייפות) שנת בוקר 10:30 או 11:00 התעוררות אכילת פרי בננה/ תפוח/ אגס +2 כפיות טחינה גולמית + כף גדושה של אגוזי מלך טחונים + כף גדושה של שקדים ללא הקליפה טחונים. פעילות או על משטח עם משחקים או יציאה לפארק משחק על שמיכה עם צעצועים או טיול בעגלה 13:30- 15:00 שנת צהריים 15:00 התעוררות אכילת מרק ירקות עם כל הירקות האפשריים  + עוף + גרגירי חומוס + עדשים כתומות מתובל בחוייג' ללא מלח פעילות 18:00 אמבטיה 18:30 בקבוק 180 או 240 + סיפור/ שירי ערש 18:45 שנת לילה אחרי הארוחות "הכבדות" הפירות והמרק אני שמה אותו בטרמפולינה מול הטלוויזיה ל- 15-20 דקות מכיוון שהוא אינו יושב ואם אני שמה אותו ישר על משטח הפעילות הוא על הבטן ומקיא. אנחנו לא אוכלים בשר בבית רק עוף ולכן הוא לא אוכל בשר. אני רוצה להכין לו דגים וגם פשטידות אבל אסור לשים מלח וזה נראה לי טפל מידי אז מה אני יכולה לתת למתוק בלי השיניים....? תודה רבה על תשובותייך סליחה על האורך וריבוי השאלות

היי, יש לי דלקת קלה במעי קבלתי טיפול של רפאסל בכדורים ושלחתי לבדיקת ct בטן (מצאו רק דלקת קלה במעי).עברתי את בדיקת הct במקביל להתחלת לקיחת הכדורים. והתחלתי לשים לב שלא משנה כמה אני שותה יוצא לי שתן צהובהיום אני לאחר חודש ללא שימוש בכדורים וכחודשיים לאחר ה ct והמצב ללא שינוי. בצעתי בדיקות שתן המצורפות בקובץ. אשמח לקבל את חוות דעתך

שלום לי יש ילדה בת 7, החוק אומר שילדים חיבים לשבת על בוסטר עד גיל 8, אך קראתי מאמר, להלן ציטוט: "עד איזה גיל בוסטר? 1. כאשר הילד גבוה מספיק כך שאם הוא יושב עם הישבן בסוף המושב של הרכב ורגליו מתקפלות בסיום המושב 2. אם הילד יושב ללא בוסטר והחגורת בטיחות של הרכב יושבת על הילד כמו על מבוגר כאשר 2 התנאים הללו מתקיימים ניתן לעזוב את הבוסטר ולעבור לשבת על המושב באופן רגיל" האם סעיף 1 הוא נכון? אודה לתשובתכם...

שלום ד"ר. אני סובל מהפרעת חרדה ומטופל בתרופות בהתאם. לפני שלושה חודשים הפסקתי לשתות משקאות קלים אשר הייתי צורך כל יום. מאז אני בתחושת דיכאון. הבנתי שהסוכר הרב במשקאות גרם למוח שלי להיות תלוי או מכור על מנת לייצר דופמין. יש לך עצות כיצד אפשר להגביר עידוד דופמין במוח זאת ללא תרופות? האם צריך להמנע לגמרי מצריכת סוכר כדי שהמוח ילמד לייצר בעצמו דופמין ללא תלות בחומר חיצוני? האם צריכת תוספת טירוזין בכמוסות ידועה כמעודדת יצור דופמין? אשמח מאוד לקבלת מענה.

הבנתי שהתרופה בלי מרשם. מה ההשפעה ברגע שלוקחים?האם זה ממכר?האם זה גם נוגד אלרגיה?מה תופעות הלוואי?האם זה מרגיע בנוסף?ותוך כמה זמן זה מתפנה מהגוף.אם פעם לא לקחתי והבנתי שזה כדור לשינה.

רציתי לדעת מה ההמלצה לתזונה למי שיש לו מעי רגיז ריפלוקס וצרבות קשות. כמו כן חלב גורם לי לגרפסים ומוצרי חלב עם לקטוז גבוהה מכבידים לי על הבטן ובשר מתעכל מאד לאט. הפחתתי גלוטן ועזר קצת אין לי צליאק

שלום על אפקט הפופרס כבר דובר כמו שימושיו של הסם, השפעותיו וכו'... אבל מתוך שיחות שערכתי עם משתמשים ולא משתמשים בסם יש חילוקי דעות לגבי הנזקים שהסם גורם בטווח הקצר והמיידי וכן לטווח הארוך. אשמח לקבל תשובה מפי גורם מקצועי האם שאיפת סם הפופרס בכל מינון אפשרי גורמת לנזק תמידי לתאי המוח?

יותר מידיי מלל...כמו אש בשדה קוצים...אודי, מקווה שלא מעמיסה גם יותר מידיי.. רק לומר שתקופה ארוכה טוב לי..טוב לי עם המטפלת, לא מפריע לי כבר כשלא נפגשית כי תמיד יש תאריך יעד גם אם רחוק. ולמדתי המון מהטיפול. והנה רוצה להשאר בטוב. ולא רוצה לעזוב את הטיפול, לא בגלל תלות או שחייבת, בגלל ההרגשה והפינה שלי שכה חשובה לי. וקשה גם לי לקרוא משפטים מסויימים פה. מקווה שתהנה אגב שבוע הבא! שתפיק את המירב. ותחזור בכוחות מחודשים למרות שהיום העמסנו... אגב לאט לאט אולי יש פה הסכמה שטיפול טוב לסוג מסויים של אנשים ולאחרים לא וזה בסדר???. כנס מועיל!

היי לכולם... אכן אשליה... אשליית הטיפול. כמה כואב וכמה נכון. והיכן מצויה האמת בכל הזיוף והשקר? לצערי חוששת שיש אמת בדבריהן של טלאור ומנדיי. וכן, זה לא פשוט להכיר בכך, אבל ללא צל של ספק ישנו איזשהו עיוות שרצוי היה שיתוקן. גם אני בטיפול, יש לציין אצל מטפל מקסים, חביב ואמפתי, שמקרין הרבה דאגה ואכפתיות. אך אינני יכולה שלא להבין שהאכפתיות מן הסתם היא חלקית ואינני יכולה שלא לתהות עד כמה באמת אכפת לו, הרי זהו קשר מלאכותי שניקנה בדבר. ואם לא אשלם כל האכפתיות שלו תעלם כלא הייתה. מצטערת על הביטוי, אך זה חש כמו זנות רגשית, משלמים תמורת רגש ואכפתיות, וכן... זה מרגיש נורא וכל שנותר היא תחושה של מירמה וזיוף. ואני מבינה שפסיכולוגים מתפרנסים מכך, ואין לי בעיה לשלם עבור כל שירות שאני מקבלת. אבל כאן זה שונה... האם אני משלמת תמורת הדאגה והאכפתיות??? האם אני משלמת לו שיחבב אותי? וזה ברור שהרבה יותר קל להאשים את המטופל... ולאמר שמתרחשים תהליכי העברה... אבל יש משהו במקצוע הזה שמושך אליו המון טינה מצד מטופלים רבים ואולי הגיע הזמן לתהות למה? האין החומה שהמטפל מציב מסביבו, האין הגבולות והחד צדדיות לא משרתים את הצד שכנגד, האין אלו הן שיוצרים את הטינה. ומה כבר יקרה אם הגבולות ירוככו ואם היחסים יהיו יותר שיוויוניים. לדוגמא, כשאני הולכת למטפלת האלטרנטיבית שלי, שאני מספרת לה את סודותיי הכי כמוסים ואני משתפת אותה הרבה יותר מאשר את הפסיכולוג, היא גם מספרת על עצמה, מה רע בזה, זה רק גורם לי לחוש נוח יותר ולהיפתח יותר והיא עדיין נותרת המטפלת שלי, זה לא הופך אותה לחברה שלי. ואני ממש לא חוצה שום גבולות. אני מניחה שדברים לא הולכים להשתנות, אבל בכדי שיש לפסיכולוגים המון מתחרים , כדוגמת: מאמנים, מטפלי גוף נםש, מטפלים הוליסטיים וכו'. לדעתי, אם לא יהיה שינוי הפסיכולוגיה בסוף תפשוט את הרגל. הנוקשות שיש בטיפול הפסיכולוגי פשוט תפיל את המקצוע הזה. ואולי טוב שכך. ואם כל הכבוד לפרויד, לטעמי, כבר ממש עבר זמנו. אני לא מתכוונת לפגוע, אני רוצה להאמין שיש עדיין קומץ מטפלים, ואני מדגישה את המילה קומץ, שבאמת אכפת להם ממטופליהם ולא רק מהשכר המתקבל מהם.

בשבוע שעבר מיום רביעי עד אתמול בבוקר הרגשתי תופעות של התקף חרדה לאורך כול שעות היום. בימים ראשון ושני בשבוע שעבר נטלתי 0.25 מ"ג קלונקס במקביל ל-100 מ"ג סרטרליין, כאשר התחלתי במינון זה ביום רביעי לפני כשבועיים. לפני חודש כאשר התחלתי טיפול בסרטרליין, נטלתי 0.5 מ"ג קלונקס במשך שבועיים וחצי, ולאחר מכן כאמור הפחתתי על דעת עצמי ל-0.25 מ"ג. בעקבות התחושות הקשות מאוד שהרגשתי מיום רביעי שעבר עד ראשון בבוקר (לדעתי כתוצאה מהפסקת נטילת הקלונקס), הלכתי לרופאת המשפחה ושיתפתי אותה בדבר. היא יעצה לי ליטול 0.5 מ"ג קלונקס פעמיים ביום ולאחר מכן להפסיק בהדרגה. כמו כן ביקשתי ממנה הפניה לפסיכיאטרית המטפלת בי כדי שתקבל אותי לפני התור אצלה שנקבע בעוד שבועיים. בניגוד לעצת רופאת המשפחה, הפסיכיאטרית הורתה לי להפסיק את נטילת הקלונקס בבת אחת במינון של 1 מ"ג ליום, ביום שבו אתחיל ליטול סרטרליין במינון של 200 מ"ג ליום (בעוד כשבוע וחצי). יש לי רצון להפסיק את נטילת הקלונקס כי הבנתי ששימוש ממושך בה אינו מומלץ וככול שנוטלים אותה לפרק זמן ממושך יותר, יש צורך להעלות במינון. אבל אני לא יודע למי כדאי להקשיב, לרופאת המשפחה שאמרה לנסות להפסיק בהדרגה, או לפסיכיאטרית שאמרה להפסיק לגמרי את הנטילה של 0.5 מ"ג פעמיים ביום. יש לי תור אצל הפסיכיאטרית בעוד שבועיים, אבל רציתי לשאול ליתר ביטחון גם את רופאת המשפחה האם זה בסדר שאסמוך על דברי הפסיכיאטרית, אבל אין תורים קרובים אליה, רק בעוד שבועיים ובדיוק באותו יום שאני מוזמן לפסיכיאטרית. מה לעשות? אני מבולבל וחושש מאוד וקשה לי לקבל החלטה.

צהריים טובים. בני בן ה5 חולה כבר שנה וחצי בתסמונת נפרוטית. תגובה מהירה לסטירואידים אולם יחד עם זאת גם תלות בהם כאשר יורדים במינון ישנה חזרה של חלבון בשתן. לאחר 4 חזרות של התסמונת, הוחלט לפני כחודש לעבור לסלספט ומאז הוא מקבל סלספט פעמיים ביום תוך כדי ירידה הדרגתית במינון של הסטירואידים. לצערי גם כשאר הוא נוטל סלספט, כאשר מורידים במינון של הסטירואידים התסמונת חוזרת. אני מאוד מודאג, מה עושים??

שלום רב. לאחרונה פיתחתי תלות בשימוש בטיפות אף. אחד הנחיריים נסתם לי וזה קורה כ-5 פעמים ביום ובלילה, ואין לי דרך אחרת לשחרר את הגודש כדי לנשום כמו שצריך. בעבר זה היה קורה רק לפני השינה במצב של שכיבה ובהדרגה זה החמיר בגלל השימוש הגובר בטיפות. איך אני "נגמלת"? אם אפסיק להשתמש בבת אחת לא אוכל לנשום כשהאף ייסתם שוב. האם יש טיפות אף לא ממכרות או טבעיות שאוכל לקנות ולהשתמש בהן כתחליף והאם זה ייפסק מתישהו? תודה!

שלום , לפני כ 3 שנים אובחנתי בבלפריטיס בעין , הדבר מלווה בעפעף נפוח ובצריבה ואדמומיות בעין שמאל באופן קבוע , לאחר בדיקה אצל מומחה לאוקולופלסטיקה לפני כ 4 חודשים הוסבר על אפשרות להתקנת פקקים בעין , לאח"מ הגעתי לבדיקה אצל רופא מומחה לקרנית שאצלו אני מטופל והוא אמר לאחר בדיקה לשים מישחה ויט A פוס וטיפות רסטזיס למשך שלושה חודשים פעמיים ביום , והוסיף שלבחור בגילי (26) לא רצוי לבצע זאת מאחר וזה יכול לגרום לזיהומים ודלקות בהמשך . לפני כשבוע פניתי שוב למומחה נוסף לאוקולופלסטיקה שביצע בדיקה ורשם ' יש תגובה פפילרית טמפורלית וגם מרכזית עדינה' והפנה אותי למרפאת אוקולופלסטיקה בתל השומר למתן זריקת קנלוג לפפילות טרזוס לעפעף , ובמקביל להתחיל שימוש בטיפות רסטזיס 3 פעמים ביום. הכאב מופיע בעיקר בקצה העין לכיוון האף ונראה שנוצרה שם כמין גודש של הלחמית . אני נורא סובל מהבעיה ודי מבולבל כעת לגבי סוג הטיפול שעליי לבצע כעת . שאלתי היא האם הזרקת קנלוג לעפעף יכול לטפל בבעיה ואף להעלימה ? או שמדובר בהקלה זמנית ? הבנתי שמדובר בסטרואידים ולכן אני חושש מהזריקה ומאופן הטיפול שהוא זמני לעין , והאם טיפול בטיפות רסטזיס למשך שלושה חודשים זה דבר תקין שיכול לגרום לטיפול בבלוטת הדמעות ולא יהווה תלותיות ונזק לעין ? בתודה מראש

יש לי עצירות שנמשכת כבר חודשיים בערך. יציאות כל יום יומיים אך קשות מאוד, עקב כך הטחורים כואבים מאוד.יש לציין כי בעבר היתה לי פיסורה. הרופא משפחה נתן לי לבולק- האם צריך לצרוך באופן יומיומי, האם זה לא גורם לתלות,ותוך כמה זמן זה מתחיל להשפיע?

שלום, בני בן שנתיים ועשרה חודשים. מזה כחודש וחצי הוא מקבל 8 גרם נורמלקס (המנה המקסימלית לגילו, בשתי מנות ביום של 4 גרם בבוקר ובערב), בשל התאפקויות (של חמישה ימים בממוצע) ופיסורה. המצב כעת הרבה יותר טוב. הוא יוצא כל יום או יומיים, לא כואב לו, כבר לא מפחד לשבת על האסלה ואפילו עשה כבר פעמיים מחוץ לבית. כמה זמן עלינו להמשיך לתת לו נורמלקס? האם בטוח לתת נורמלקס כל כך הרבה זמן? האם יש להתחיל להוריד את המינון? כיצד? באיזה קצב? אני לא רוצה שיחזור שוב לעצירויות ולהתאפקויות. זה היה סבל גדול לו ולנו, מצד שני, האם הוא יהיה צריך להיות תלוי בתרופות תמיד? תודה רבה, מירב

שלום רנה, אני פונה אליך בנוגע לבני בן השנתיים. יש לנו בעיה עם יקיצות מוקדמות שלו. הוא ילד שקל מאוד להשכיב לישון, הוא הולך למיטה כל יום בין שמונה לתשע ובדר"כ נרדם לבד בלי בעיות. לפעמים הוא מתעורר בלילה אבל בדר"כ בוכה טיפה וחוזר לישון לבד בלי שניגשים אליו. הבעיה היא שהוא מתעורר מאוד מוקדם. הוא נהג לקום בסביבות חמש וחצי (שגם היה מוקדם לנו מידי) ולאחרונה הוא מתעורר מוקדם יותר ויותר, והיום הוא כבר קם בארבע בבוקר (הוא לא מוכן לחזור לישון) בדר"כ כשהוא מתעורר היינו מביאים לו בקבוק למיטה ו"גונבים" עוד רבע-חצי שעה של שקט (למרות שהוא לא באמת צריך בקבוק ובכל מקרה זו בעיקר מים עם טיפה פורמולה בשביל ה"צבע"), ואז לוקחים אותו למיטה שלנו לשחק (הוא לא נרדם גם איתנו במיטה). ניסינו כבר כמה פעמים לא להוציא אותו בכלל מהמיטה ולהחזיר אותו לישון בבוקר, אבל לכל היותר הוא נשכב במיטה ודואג שמישהו נמצא לידו כל הזמן ואם עוזבים אותו הוא מייד מתחיל לבכות ולצרוח. לפעמים הוא נרדם לכמה דקות אבל ברגע שהוא קם ורואה שאין מישהו לידו הוא ישר מתחיל לבכות. ניסינו את זה כמה ימים וזה נגמר בכך שמשכנו אותו עד שש (שעת ה"מטרה" שלנו) ואז כבר הוצאנו אותו מהמיטה ונתנו לו בקבוק. בגלל הקימה המוקדמת הוא עייף מוקדם מאוד בגן ולפעמים נרדם להם באמצע ארוחת הצהריים. אנחנו לא יודעים מה לעשות האם לתת לו לבכות לבד? האם להיכנס אליו ואחרי שמסבירים שלילה וצריך לישון לעזוב אותו (כשהוא עדיין בוכה)? האם להישאר אתו עד שהוא מפסיק לבכות ואז לעזוב למרות שהוא שוב מתחיל לבכות? כמה זמן לתת לו לבכות לבד? האם להישאר אתו עד שהוא נרדם (אם הוא נרדם בכלל)? עד הבוקר? חשבנו שאולי הבקבוק יוצר אצלו תלות ועדיף לא לתת לו בכלל בקבוק בבוקר – האם את חושבת שזה רעיון טוב להפסיק עם הבקבוק במקביל לטיפול בבעיות השינה? ואם לא – אז מתי כן לתת לו בקבוק? עלתה גם הצעה להעיר אותו בשלוש כדי לשבור את ההרגל – מה דעתך? אנחנו כבר די מותשים ומיואשים ונשמח לעצה. אגב – לא היה שום שינוי בשגרה בזמן האחרון אמנם הוא היה חולה כמה ימים וקצת פינקנו אותו בבקבוקים, אבל גם לפני זה הוא היה מתעורר מוקדם מידי.

לאימי הופיע גוש גדול מאוד על הגב, שגדל גם מאוד מהר. לקחו ממנו ביופסיה וקיבלנו את האבחנה של DFSP. הציעו לנו לעבור ניתוח בשיטת MOHS, אבל ראינו מידע לא חד-משמעי על כך בחיפוש ברשת. מה אתה ממליץ?

שלום אני אמא לקצין משוחרר, הוא בפוסט טראומה השתחרר מיחידות עילית לפני כשלוש שנים, היה ביחידת 8200 , ובמקביל גם כנווט קרב, בדרגת רס'ן עילוי, כחודשיים אחרי שיחרורו , החל להעלם , ניתק כל קשר עם המשפחה, לא עובד כבר 3 שנים, לא יוצא רוב הזמן ספון בדירתו השכורה, אינו מסוגל לשמוע רעש הכי קטן, מתרחק מחברת אנשים, לא אוכל טוב ולא ישן טוב, אני אמא שלו שעומדת להשתגע, משום שהוא אינו משתף פעולה עם איש, רוב הזמן הוא לבד. רציתי לדעת האם אני כאמא יכולה לפנות למשרד הביטחון??? מי עוזר לפוסט טראומטים שאינם משתפים פעולה ומסרבים לקבל עזרה, משום שהם אינם מודעים למצבם תודה

היי אני מטופלת אצל פסיכולוגית כבר כמעט שנה ואני לא בטוחה אם הקשר שלי איתה טוב כי כיף לי איתה נעים לי נחמד אני מחכה כל שבוע לפגישה איתה אבל אני מפחדת שאני מידי תלותית בה וחוצמזה שאני אוהבת להתמסכן לה כאילו שאני אוהב להגיד לה דברים שהיא תבהל ותרחם עלי וכו... וזה נורא מפחיד אותי שנוצר פה משהוא קשר לא טוב ביני לבינה ואני רוצה לדעת אם יהיה לי טוב לעזוב אותה כי אני גם מפחדת לעזוב אותה אני מפחדת להשאר לבד.. אם תוכלו לעזור לי ולענות לי תשובה הכי מהר שאפשר שאדע מה לעשות תודה!!!!!

שלום, עשיתי בדיקת דם אחרי כ 12 שעות, ויצא LDL 87, HDL 68. TRY 48. אני אוכל מדי פעם בשר אדום, הרבה שוקולד שחור, ומתאמן 2-3 פעמים בשבוע לחצי שעה. בשנים האחרונות ה LDL הגיע גם ל 120 ויותר. למה אומרים שאין תלות גבוהה בין LDL למזון, ומאיפה ההבדלים האלה אצלי? בן 40, ללא משקל עודף. לא לוקח תרופות באופן קבוע.

שלום. בת 35. (ברקע קרוהן. נוירופתיה אוטונומית ופריפרית.) בחודשים האחרונים השתן שלי שקוף לחלוטין ללא תלות בכמות הנוזלים שאני שותה. רק בבוקר בשתן הראשון יש מעט צבע. בדיקת שתן תקינה. בדיקות דם תקינות פרט לאנמיה. קריאטנין נמוך (נאמר לי שכמוך עקב מסת שריר נמוכה מאוד כתוצאה מחוסר תפקוד) הלחץ דם שלי נמוך מאוד ויש לי חוסר קשה בברזל. כל המחסנים ריקים. המוגלובין 10.5 אמורה לקבל עירוי ברזל. האם השתן השקוף יכול להעיד על פגיעה בכליות? כי זה לא נוצר מריבוי שתיה. אם כן אילו בדיקות יכולות להעיד על בעיה בתפקוד העלייה חוץ מהקריאטנין (שאצלי לא אמין בגלל מסת שריר ירודה)

שלום, כעשור לאחר ניתוח Lasek בשתי העיניים על מספרים כ - -6. כיום בן 32, מספרים כ - -1.5 בשתי העיניים, עובי קרנית כ- 500 מקרון ונמצאתי מתאים לניתוח תיקון שיוף בשתי העיניים. כמובן שאתייעץ עם הרופא המנתח אבל אשמח לתשובות במיוחד לשאלות 3 ו4 (שהן קצת יותר טכניות) למרות שאין כאן את כל הנתונים עקב החשיבות שלהן עבורי. 1. האם יש סיבה לביצוע תיקון רק בעין אחת על מנת שבעתיד אוכל לראות טוב גם לקרוב או שאני צעיר מידי בשביל לחשוב על זה כרגע? (התכנון שלי לבצע בשתי העיניים). 2. האם פרופיל ה wavefront מתבצע על כל ה ablation zone (גם במקרה של טיפול מאוד רחב)? 3. אחרי הניתוח הראשון סבלתי מהילות בעיקר בתאורה ירודה (אבל לא רק) ולקח זמן רב ואולי אף שנים עד שהשתפר. טיפות אלפגן עזרו מה שמחזק את ההשערה שמדובר באישונים רחבים. כיום אני רוצה לתקן גם את איכות הראיה ולמנוע הילות אחרי ניתוח התיקון. האם לאור עובי הקרנית והמספר הנמוך יחסית ניתן להגדיר optical zone מאוד רחב (ואולי אף מקסימלי מבחינה טכנית של מכשיר הלייזר) כך שבוודאות יכסה את גודל האישון גם בהתרחבות מקסימלית? בנוסף, האם ישנה דרך למדוד את קוטר האישונים בהתרחבות מקסימלית כך שיהיה אפשר להגדיר optical zone שיהיה גדול מכך? 4. האם לאור זה שעברתי Lasek יכולה להיות איזושהי מניעה לביצוע TransPRK (כגון שינוי מבנה האפיתל)? האם לצורך ביצוע TransPRK יש מיפוי מדוייק של עובי האפיתל בכל נקודה? איזו שיטה מדוייקת יותר מבחינת הסרת שכבת האפיתל Lasek או TransPRK והאם יש תלות כלשהי בגודל הablation zone (במידה והוא מאוד רחב)?