זמני המתנה במיון, טיפול בקשישים ובטיחות: האם בתי החולים בישראל עומדים ביעדים?

עיקרי הכתבה:

• משרד הבריאות קבע סטנדרטים ברורים לבתי החולים והעמידה מולם מודל תמרוץ. עמידה ביעדים, בין היתר זמני המתנה במיון ומניעת הידרדרות תפקודית בקשישים, משפיעה ישירות על התקציב שבית החולים מקבל מהמדינה.
• לא כל בתי החולים עומדים ביעדים – דו"ח משרד הבריאות חושף פערים ביישום התוכניות הלאומיות, כאשר בחלק מהמדדים אף מפורטים שמות בתי חולים.
• הכלי המרכזי לשיפור הוא תמרוץ תקציבי, לא ליווי מקצועי-  הדו"ח מתבסס על מדידה, שקיפות ותגמול כספי, אך אינו מציע תוכניות הבראה או פתרונות תפעוליים לבתי חולים שלא עומדים ביעדים.
  _______________________________________________

כשמגיעים לבית חולים ציבורי, לא תמיד ברור מה אמור לקרות: כמה זמן אמורים לחכות לרופא במיון, מה נחשב טיפול בטוח ואיך מונעים הידרדרות של קשישים באשפוז. דו"ח התוכניות הלאומיות של משרד הבריאות לשנים 2023-2024 מציג לראשונה את המדדים שנקבעו לבתי החולים, אבל גם חושף שלא כולם עומדים בהם. עם זאת, חשוב לציין כי הנתונים בדו"ח מבוססים על דיווח ותיעוד ממוחשב ולא על תצפית ישירה, ולכן משקפים עמידה בתהליכים ובדיווח.

מה השתנה במערכת בתי החולים?

החל מ-2022 שונה באופן יסודי מודל התקציב: לצד סכום קבוע חודשי (כ-3.3-3.4 מיליארד שקל בשנה), נוסף רכיב מתמרץ שמבוסס על עמידה ביעדים (358.6 מיליון ב-2022, 466 מיליון ב-2023 ו-516 מיליון ב-2024). הרכיב השני - התכניות הלאומיות הוא זה שעומד במרכז הדו"ח. לראשונה, חלק משמעותי מהתקציב מותנה בעמידה ביעדים קליניים - איכות הטיפול, זמני המתנה במיון, בטיחות ומניעת נזקים באשפוז. זו דרישה מבתי החולים להוכיח בפועל שהם עומדים בסטנדרטים.

"מערכת ציבורית טובה לא נשענת רק על תקציבים אלא על תמריצים נכונים, מדידה, שקיפות וניהול אחראי", מצוין בדו"ח. הדו"ח אינו מדרג בתי חולים כ"טובים" או "רעים" ושמותיהם מופיעים רק בחלק מהמדדים. עם זאת, הוא מצביע על פערים בעמידה במדדים הנדרשים.

איך בתי החולים נבדקים ומה קורה למי שלא עומד ביעדים?

התוכניות נבנו לפי עקרונות חוזרים: מיקוד בתחומים עם השפעה ישירה על איכות הטיפול, הגדרת מדדים ברורים שניתנים למדידה והשוואה, דיווח ממוחשב ואחיד, בקרה שנתית ותגמול מדורג לפי ביצועים. לכל תחום יש מדדים קליניים ספציפיים ולכל מדד יש סף מינימום. בית חולים שלא עומד בסף לא מקבל את התקציב המלא על אותו רכיב.

כך למשל, אם בית חולים לא מצליח להבטיח שלפחות 85% מהמגיעים למיון יקבלו טריאז' ראשוני בתוך 15 דקות - הוא לא יקבל את מלוא התקציב על רכיב הטריאז'. אם הוא לא מצליח להבטיח שלפחות 50% מהקשישים המאושפזים ישמרו על רמת הניידות שלהם, התקציב על רכיב שימור התפקוד יופחת בהתאם.

זמני המתנה במיון: כמה זמן זה בסדר לחכות?

זמני המתנה במיון הם הנושא המפורט והמדוד ביותר בכל הדו"ח. זו בעיה שכולם מכירים - התחושה שאתה מחכה שעות במיון ואף אחד לא רואה אותך. משרד הבריאות קובע לפיכך מה הם זמני ההמתנה המקסימליים שנחשבים לבטוחים.

היעדים ברורים: לפחות 85% מהמגיעים למיון צריכים לקבל טריאז' ראשוני בתוך 15 דקות, ופחות מ-2% יכולים לחכות מעל שעה. לפחות 50% מהמטופלים צריכים לעבור בדיקת רופא תוך שעה מההגעה, ולא יותר מ-20% יחכו מעל שעתיים. למי שמאושפז, לפחות 90% צריכים להיות מועברים למחלקה בתוך 12 שעות ופחות מ-1% יכולים להישאר במיון מעל 24 שעות. למטופלים שמשתחררים הביתה ללא אשפוז, לפחות 70% צריכים לצאת מהמיון תוך ארבע שעות ופחות מ-1% יכולים להישאר מעל 12 שעות.

התקנות מפרידות בין מיון כללי למיון ילדים ומציבות יעדים נפרדים ומותאמים לכל סוג. בנוסף לזמנים, נדרש גם תיעוד מלא: לפחות 95% תיעוד מלא ברשומות הטריאז' ולפחות 90% תיעוד מלא של בדיקת הרופא.

בדו"ח ניכרת פער משמעותי בין בתי החולים בעמידה ביעדי הטריאז' במיון. בעוד שבתי חולים כמו מאיר, המרכז הרפואי העמק, וולפסון וגליל נהריה עמדו ביעד הטריאז' (85% תוך 15 דקות), בתי חולים אחרים כולל איכילוב, סורוקה, רמב"ם ושיבא, לא עמדו ביעד זה בשנת 2023. הנתונים מוצגים לפי שם בית חולים ולפי היקף פעילות, ללא דירוג כולל או ציון מסכם.

התקציב השנתי שהוקצה לשיפור איכות הטיפול במלר"דים הוא כ-40 מיליון שקל והוא נשמר יציב מ-2023 עד 2025. זו הצהרה של משרד הבריאות שזמני המתנה במיון הם עניין בטיחותי ממש, לא רק של נוחות.

טיפול בקשישים באשפוז: האם באמת אפשר למנוע הידרדרות?

קשיש שנכנס לבית חולים כאשר הוא הולך על רגליו אך יוצא ממנו כשהוא נתמך במקל, או לחלופין הגיע לבית החולים במצב צלול ומשתחרר כשהוא מבולבל, אינו תמיד תוצאה של מחלה או הידרדרות, אלא לעתים נזק שנגרם מהאשפוז עצמו. התכנית הלאומית למניעת ירידה תפקודית, שפותחה בשיתוף ארגון אשל-ג'וינט, קובעת לראשונה שבתי חולים חייבים לעקוב אחרי ולמדוד את השמירה על תפקוד הקשישים.

טיפול בקשישים בבית חולים. אילוסטרציה: שאטרסטוק

היעדים המדידים: לפחות 50% מהמאושפזים בני 65+ צריכים להשתתף בתכנית שימור ניידות ולשמור על רמת הניידות שלהם. לפחות 25% מבני 75+ צריכים לעבור בדיקה לדליריום (בלבול קיצוני). בנוסף, לפחות 25% צריכים לקבל ייעוץ גריאטרי תוך 48 שעות.

התקציב מספר את הסיפור: 8 מיליון שקלים ב-2023, קפיצה ל-20 מיליון ב-2024 ו-18 מיליון ב-2025. זה תחום שכמעט לא היה מתוקצב בעבר, והגידול הוא הכרזה שמניעת נזק באשפוז היא עדיפות לאומית.

הדו"ח מצביע על שונות בין בתי החולים ביישום התוכנית. השאלה שמשפחות צריכות לשאול כשקשיש מתאשפז: האם בית החולים בודק את הניידות בקבלה? האם מישהו בודק סימני דליריום? הדו"ח מציין כי לא בכל מקום היישום הוא באותה רמה.

טיפולי פוריות ציבוריים: איך המדינה מנסה לחזק את המערכת הציבורית?

בתחום הפוריות, התקציב מספר סיפור ברור: 12 מיליון שקלים ב-2023, קפיצה דרמטית ל-38 מיליון ב-2024 וירידה מתוכננת ל-25 מיליון ב-2025 (כנראה לאחר השקעה ראשונית בתשתיות). זו קפיצה של פי 3 שמשקפת החלטה מדינית לחזק את המערכת הציבורית ולהפחית תלות במערכת הפרטית.

משרד הבריאות מזהה חשיבות מיוחדת ליחידות להפריה חוץ-גופית (IVF) במערכת הציבורית בשל רגישות קלינית גבוהה, סיכון לטעויות מעבדה ופערים ניכרים בין המערכת הציבורית לפרטית.

היעדים הכמותיים: גידול של לפחות 3% במספר מחזורי הטיפול ב-2023 וגידול של לפחות 5% ב-2024-2025 (בניכוי גידול דמוגרפי טבעי). אבל מעבר לכמות, הדגש הוא על איכות ובטיחות: הטמעת אפשרות בחירת רופא מטפל, שימוש בתוכנות מתקדמות למניעת טעויות זיהוי במעבדה, שיפור בטיחות תהליכי המעבדה, טיפול בעוברים מוקפאים שאין להם דורש ורצף טיפולי שלם.

חלוקת התקציב ל-2024 מראה את סדרי העדיפויות: 47% מהתקציב מחולק לפי שיעור בחירת רופא מטפל, 28% לרכש תוכנות (עד 613 אלף שקלים לבית חולים), 21% לכוח אדם במעבדות ו-4% לטיפול בעוברים מוקפאים. בתחום הפוריות הדו"ח מציג נתונים מפורטים לפי בתי חולים על מספר מחזורי הטיפול ושיעורי הגידול, אך ללא קביעה חד-משמעית של עמידה או אי-עמידה כוללת ביעדים.

פגיות, רדיותרפיה וטכנולוגיות קרדיאליות - מה עוד נמדד?

מעבר למיון, לקשישים ולפוריות, הדו"ח מפרט תוכניות נוספות: שיפור טיפול בפגיות, זמינות רדיותרפיה לחולי סרטן, טכנולוגיות קרדיאליות מתקדמות, מניעת זיהומים נרכשים באשפוז, ייעול חדרי ניתוח וקיצור זמני המתנה לניתוחים. בכל התחומים האלה המדינה מציבה יעדים מדידים ומותנה תקציב בעמידה בהם. ההנחה היא שעומסים וזמני המתנה הם גורם סיכון קליני ושתהליכים לא יעילים פוגעים באיכות הטיפול בבתי החולים.

למה התקציבים חשובים ומה הם מעידים על סדרי העדיפויות?

התקציבים הם מפת סדרי עדיפויות רפואית:

בקשישים: הזינוק מ-8 ל-20 מיליון שקל מעיד על בעיה שזוהתה והוחלט לטפל בה באופן אגרסיבי. זה תחום שכמעט לא היה מתוקצב משמעותית בעבר.

בחדרי המיון: יציבות סביב 40 מיליון שקל משקפת נקודת סיכון קבועה שהמדינה לא מוותרת עליה. המסר למטופלים: זמני המתנה במיון הם לא "גזירת גורל" אלא הם יעד מדוד ומתוקצב.

ב-IVF: כמעט שילוש תוך שנה (12 ל-38 מיליון) מצביע על החלטה אסטרטגית לחזק את המערכת הציבורית.

חשוב להבין, התקציבים אינם אוטומטיים. בית חולים שלא עומד ביעדים לא מקבל את מלוא הכסף על אותו רכיב. זה יוצר תמריץ ממשי לשינוי תהליכים קליניים בפועל.

מהי חשיבות הדו"ח ומה חסר בו?

הדו"ח מציג תמונה ברורה ושקופה של הציפיות שמציבה המדינה למערכת האשפוז הציבורית: מהי רמת הטיפול הנחשבת “ראויה”, אילו תהליכים קליניים אמורים להתקיים במהלך האשפוז, כמה זמן מותר למטופלים להמתין במיון ומה נדרש כדי לצמצם נזקים תפקודיים ובטיחותיים הנגרמים במהלך טיפול בבית חולים. הוא משקף שינוי תפיסתי משמעותי, שבו איכות הטיפול הופכת למדד מתוגמל, זמינות מוגדרת כמרכיב בטיחותי, ותפקוד לאחר אשפוז מוכר כתוצאה קלינית לגיטימית. בכך הדו"ח גם מעניק לציבור כלי להבנת הציפיות של המדינה מבית החולים אליו הוא מגיע.

עם זאת, לדו"ח יש מגבלות: הוא אינו מפרסם את שמות בתי החולים שאינם עומדים ביעדים בכל התחומים אלא רק בחלק מהמדדים, אינו בודק בפועל את המתרחש במחלקות אלא מסתמך על דיווח ותיעוד ממוחשב, אינו קובע דירוג כולל של בתי חולים ואינו מספק המלצות רפואיות אישיות למטופלים. בנוסף, הדו"ח אינו מציג תוכניות ליווי או הבראה ייעודיות לבתי חולים שאינם עומדים ביעדים ואינו מפרט פתרונות תפעוליים לבעיות מערכתיות מוכרות כגון מחסור בכוח אדם.

בפועל, הדו"ח מבוסס על תפיסה שלפיה מדידה שיטתית, שקיפות ותמרוץ תקציבי הם הכלים המרכזיים שבאמצעותם מבקשת המדינה להניע שיפור בתהליכים הקליניים והניהוליים במערכת האשפוז הציבורית, תוך הותרת האחריות ליישום ולבחירת דרכי הפעולה בידי הנהלות בתי החולים עצמם.

 _____________________________________________

*המידע בכתבה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילום ראשי: שאטרסטוק)