תוצאות חיפוש עבור תותב

שרה שלום, במחלה מסתמית מורכבת יש חשיבות להכיר את הפרטים. לאחר השתלת מסתם מתכתי בעמדה מיטרלית לא ניתן להשתיל מסתם בתוך מסתם. יחד עם זאת, אם הדליפה אינה דרך המסתם אלא סביבו (Paravalvular leak), לעיתים ניתן לסגור את הדלף (כתלות בגודלו ובמיקומו) בטכניקה צנתורית. לממברנה תת מסתמית אאורטלית אין פתרון צנתורי טוב. חשוב להבין מהם התסמינים ומהי הבעיה העיקרית שגורמת לאי ספיקת לב, אם קיימת. לעיתים ניתן לטפל רק בבעיה העיקרית ולא לטפל בבעיות המשניות שאינן קשות דיין. הטיפולים לדליפה של מסתם טריקוספידלי עדיין אינם בשלים לשימוש קליני נרחב והנם נמצאים רק בשימוש מחקרי. הטכניקה לקרע מכוון של עלה תותב אאורטלי לפני השתלת מסתם בתוך מסתם, מתאימה לעמדה אאורטלית ולתותב ביולוגי בלבד. תודה על פנייתך לפורום תודה על פנייתך לפורום

כאב פאנטום עובר או משתפר לרוב עם הזמן ועם טיפול תרופתי. אם יש לאביך פוטנציאל לשיקום (הדבר תלוי במצבו הכללי ומחלות הרקע) כדאי שיעבור כשיתאפשר מבחינה רפואית , למוסד או מחלקה שיקומית. שם יתאימו לו פרוטזה . מדובר על תהליך ממושך ואיטי. מוטיבציה ומצב צלול יעזרו מאוד.

שלום אלה, אני מציעה שתבקשי הפנייה לרפואה תעסוקתית עוד לפני חזרה לעבודה, כדי שיעריכו את יכולתך או מגבלותייך. עד כמה שידוע לי אין הקלות מוסכמות לגבי עבודה, אבל מהמסמך המצורף לעיל תוכלי לראות שיש הרבה המלצות לזהירות כדי למנוע התפתחות לימפאדמה. ההמלצות תורגמו ממסמך של אירגון הפיזיותרפיה האמריקאי. עם זאת,יש היום מחקרים לגבי פעילות גופנית המאמצת את היד כולל חתירה בסירות והרמת משקל בהדרגה גם לנשים עם לימפאדמה, אבל זו פעילות מבוקרת ולא עבודה של הרמת משא לא מבוקר. 20 כללים למניעת נפיחות בגפה עליונה על רקע לימפטי מי בסיכון? – אנשים בסיכון לקבלת בצקת לימפטית הינם אנשים שעברו ניתוח כריתת שד מלאה או חלקית, עם הוצאת קשרי לימפה בבית השחי ולעתים קרובות, הקרנות. הנפיחות עלולה להופיע מיד לאחר הניתוח או חודשים ושנים לאחריו. בעזרת הסברה וטיפול לשמירה על הגפה, ניתן למנוע או להפחית את הנפיחות. כללים: 1. לא להתעלם מנפיחות שמופיעה בזרוע, אמה, אצבעות או קיר בית החזה. 2. לא לאפשר הזרקה או לקיחת דם מהיד בצד המנותח. 3. לחץ דם יש למדוד ביד השניה. 4. יש לשמור על נקיון הגפה. להשתמש בקרם גוף (רצוי עם PH 5.5 ( , לאחר רחצה כדי למנוע יובש ופגיעה בעור. יש לנגב את הגפה בעדינות אך ביסודיות, ביחוד בין האצבעות. ניגוב וסיבון היד בזמן הרחצה תמיד מכיוון האצבעות לכיוון אחורי הזרוע והכתף. 5. יש להמנע מלהפעיל את היד בתנועות חזקות נגד התנגדות כמו שפשוף, דחיפה ומשיכה. 6. יש להמנע מנשיאת משקל כבד ביד. לא לשאת תיק כבד עם רצועה על הכתף. 7. לא לענוד תכשיטים לוחצים על היד. 8. יש להמנע מטמפרטורות קיצוניות בהדחת כלים, רחצה או אמבטיה. לא להכנס למרחצאות חמות. 9. יש להמנע מחשיפת הגפה וכל הגוף לשמש. 10.יש להשמר מכל סוג של חבלה: חתכים, כוויות, פגיעות ספורט, עקיצות, שריטות חתול. אם יש חבלה – למרוח מיד משחה אנטיביוטית על המקום הפגוע. 11.יש להשתמש בכפפות גומי בעבודות הבית, גינה או כל פעילות העלולה לגרום לפציעה. 12.יש להזהר בנטילת צפורנים וכן יש להזהיר את המניקוריסטית. 13. חשוב לתרגל את הגפה ולשמור על טווח תנועה מלא בכתף (לצלקות ניתוחיות יש נטיה להתקצרות) אך אין לעייף אותה. אם נגרמים אי נוחות או כאב יש לנוח בשכיבה עם יד מורמת. תירגול מומלץ: הליכה, שחיה, אירוביקה או התעמלות קלה, רכיבת אופנים,יוגה קלה. 14. בטיסה יש לחבוש שרוול לחץ או חבישה גם כשאין נפיחות. 15. לאשה עם חזה גדול יש להתאים פרוטזה קלת משקל. לשים לב שלא ייגרם לחץ באיזור הכתפיה, ורצוי לשים ריפוד מתחתיה. יש להקפיד שהחזיה לא תהיה הדוקה מדי וכן להמנע מחישוקי מתכת. 16. יש להשתמש במכונת גילוח חשמלית (ללא סכיני גילוח) לגילוח בית השחי או משחה להסרת שיער. לשמור על נקיון המכונה. רצוי להשתמש בדאודורנט ללא אלומיניום. 17. כאשר יש נפיחות, יש ללבוש שרוול לחץ כל שעות היום, ובלילה לחבוש עם תחבושת. כל 6 חדשים בקירוב, רצוי להחליף שרוול. שרוול רופף מראה על התיישנות השרוול או על ירידה בנפח הגפה. 18. במקרה של הופעת פריחה, שלפוחיות,אדמומית, עליה בחום הגפה – יש לפנות מיד לרופא. כל דלקת עלולה לגרום או להחמיר את הנפיחות. 19. רצוי לשמור על משקל גוף מתאים לפי מבנה הגוף. דיאטה צריכה להכיל חלבונים למרות שהנוזל הלימפטי מכיל עודף של חלבונים. עוף, דג, טופו אילו חלבונים קלים לעיכול ומומלצים. 20. יש להמנע מעישון ושתית אלכוהול. חשוב לזכור – שמירה על הכללים עשויה למנוע/לדחות הופעת נפיחות. טיפול בנפיחות שנוצרה, מאפשר שליטה על המצב. בהצלחה, ניצה שטייניץ, פיזיותרפיסטית לימפטית תורגם מפרוספקט של NATIONAL LYMPHEDEMA NETWORK, U.S.A בברכה, ניצה

שלום תותב יכול להזדהם , לצאת החוצה , תקבלה של המכשיר ועוד בזמן הכנסת תותב נפגעת יכולת זיקפה ספונטאנית אם קיימת

ניתן לפנות לנציגי תותבים בארץ, להערכתי סביב 5000 דולאר

אתה לא בקבוצת סכון להידבק יותר מהאחרים אבל מה? אם חלילה תדבק בגלל המסתם הסיכון שלך לסיבוך הוא יותר גבוה.חולי לב אינם בסכון גבוה יותר להידבק הם כן בסכון גבוה יותר להסתבך במידה ונדבקו

שלום יחיא. התחליף לטיפול תרופתי בויאגרה או סיאליס הוא זריקות לתוך הפין, או שימוש במשאבת ואקום, או במקרים שכל השאר לא עוזרים - ניתוח להשתלת תותב בפין. רוב האנשים שויאגרה עוזרת להם, מעדיפים להמשיך עם טיפול תרופתי מאשר הנ"ל.

ניתן לנסות הזרקות תוך מחילתיות, לרוב התגובה טובה בנוסף ניתן לשקול השתלת תותב לפין

מפלים מוגברים על מסתם תותב יכולים להיות ממצא תקין (למשל אם הותקן לכתחילה מסתם קטן, ואז המפלים יהיו מוגברים כבר מיד לאחר הניתוח) או לא תקין (למשל אם מתחיל תהליך ניווני כלשהו של המסתם). כדאי בכל אופן להיות במעקב מרפאת מסתמים, ולהגיע עם כל בדיקות האקו מהעבר.

פרינגקט הוא ברזל בעירוי ועוזר רק במצבים שהמוגלובין נמוך נגרם מחסר ברזל. הבנתי שאצלך מאגרי הברזל מלאים כך שבמקרה זה אין טעם בטיפול בפרינגקט. יש לברר את סיבת האנמיה ולתת טיפול בהתאם.

אבא צריך מעקב טוב של קרדיולוג מעבר לטיפול תרופתי אינני רואה דברים אחרים שכרגע צריך לעשות כמובן שבדיקת אקו דופלר יכולה לשפוך אור על מצב הלב - תפקוד הלב, תפקוד המסתם התותב, הלחץ הריאתי

אם סובלים מאי נקיטת שתן לאחר ניתוח הפתרון הטוב ביותר השתלת תותב מלאכותי

חיים שלום יש לפנות דרך הרופא המטפל או המחלקה המנתחת לחברת סורין (כיום ליבה נובה). בחברות המסתמים יש את המידע בקשר לאפשרות לבצע בבטחה בדיקת MRI. בברכה פרופ' גיל בולוטין

שלום רב, השאלה שלך רלוונטית מאוד לאנשים עם מסתם תותב. לגבי מסתם מכאני, אין ויכוח שרק קומדין. לגבי מסתם ביולוגי (כמו TAVI), אין מחקרים על הנושא כעת. לכן, כל אחד עושה לפי שיקול דעתו. הרבה רופאים (גם אני) מעבירים מקומדין לתרופות החדשות בחולים אשר מתקשים לאזן את רמות הקומדין שלהם בהצלחה ד"ר ארבל

אפשר פרוטזה מעל אבל יותר אסתתי לאחר עקירה

שלום מיכאל, מחלת מסתם מיטרלי הרבה פעמים מלווה בשינויים במדורי הלב וגם בהפרעות קצב כמו פרפור עליות. בדרך כלל למי שסובל שנים רבות ממחלה הזאת יש הרחבה של עליה שמאלית. וכמה שעליה יותר גדולה קשה יותר להחזיר קצב לקצב סדיר. כמו שהבנתי לאישתך יש פרפור עליות כרוני וגם מסתם מיטרלי תותב. היא חייבת לקחת Coumadin כדי למנוע היווצרות קרישי דם בתוך הלב. בהצלחה דר' ויקטור רובצ'בסקי

שלום רב,. התשוב לשאלתך תלויה בניצוח שעוברים . לעיתים שרירי נשארים ואז ישנה תנועה. גם לתותובת. אם אין שרירים מטבע הדברים כי במבט לצדדים. הפרוטזה, נשארת במקומה . מהנסיון בעלי התותתבות מתרגלים למצב,זה ולומדים כיצד להסתכל אל. בני שיחם כך שהדבר יורגש כמ שפחות ....אל התותבות מתרגליל מהר ואין תחושה,של גוף זר וקשה . בברכה אבי

שלום רב, רמות טסטוסטרון נמדדות באופן שונה בין מעבדות ולכן לא ברור לי לגמרי אם טסטוסטרון 80 זה תקין או נמוך. (אני לא מכיר ערך כזה בבדיקה זו. נקודה זו מאד חשובה בתשובתי כי אם יש לך רמות טסטוסטרון נמוכות עקב הזריקות אז מדובר בסיטואציה שונה לחלוטין לעומת מצב שרמות הטסטוסטרון תקינות. אני גם צריך לדעת אם יש לך רמה כלשהי של חשק מיני ו/או האם יש לך בכל זאת זיקפה מסויימת. בברכה דר ברגר

שלום ענת, אשמח להשיב על כל שאלה, גם בטל' כי ילדים עם פיום קנה (ילדים עם קנולה) זקוקים לטיפול וההורים זקוקים להכוונה צמודה יותר מאשר מתן מענה בפורום. תוכלי ליצור קשר ישיר אלי בטל' 050-2099435. תותב דיבור מיועד לחולים שעברו כריתה מלאה של הגרון, כמעת תמיד בעקבות סרטן בגרון. ילדים עוברי פיום קנה ושימשו בקנולה מסיבות אחרות לגמרי ובעקרון יש לילדים מערכת הפקת קול, כולל מתרי קול, תקינים. ילדים זקוקוים לשסתום דיבור המולבש על הקנולה, וככל שמשתמשים באופן סדיר, כך הדיבור יכול להתקדם. יש פורום של הורים לילדים עם קנולה, אשמח למצוא את כתובתם בשבילך. כל טוב, המון בריאות ושנה טובה

שלום רב, בספרות הנושא הנ?ל הווה כר נרחב למחקרים.עד היום לא גילו בעיה מיוחדת לאנשים עם פרוזה של סטפדוטומי וMRI (מלבד פרוטזה מסוג מסויים אשר הוכנסה לשימוש ב 1987). יש לזכור שעוצמת ה MRI חשובה ובעדיפות עוצמה של 1.5 טסלה ולא יותר. מאמר סקירה מעניין בנושא http://journals.lww.com/otology-neurotology/Abstract/2007/09000/MRI_Scanners_and_the_Stapes_Prosthesis.2.aspx על כן אני לא רואה בעיה. שיהיה בהצלחה. החלמה מלאה.

בנוכחות מסתם לב תותב מכאני,מקבלים קומדין בחודשים הראשונים אחרי הניתוח. בהמשך זה תלוי גם בסוג המסתם. במסתם ה-On-x שהוא חדש יחסית בשוק, טוען היצרן שאפשר להפסיק קומדין. גם בתחום הקומדין יש חידושים, בדמות תרופה פרדקסה, שאינה דורשת איזון עם בדיקות דם, אך עדיין לא הייתי ממליץ עליה בשלב זה.אם אתה באמת ספורטאי "מרעל", אתה יכול לשקול גם מסתם ביולוגי. שם אין צורך בקומדין, אך צפויה התערבות חוזרת לאחר שנים (10-20).

אלון שלום, קשיים בשליטה בסוגר פי הטבעת הם בעיה רפואית מוכרת, וישנם כיום טיפולים רבים היכולים לשפר באופן ניכר את איכות החיים, אך בכדי להבין נכונה את הסיבות לתלונותיך ולכוון את הטיפול אין כנראה מנוס מלהבדק על ידי מומחה בתחום זה. לכן, אם בעיה זו מציקה לך, ואתה מעוניין לשפר את איכות חייך, מומלץ בכל זאת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. בינתיים, מומלץ לנסות לספוח נוזל מהיציאה על ידי שימוש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שלום רב, דלקת קשה בארובת העין עלולה לגרום לכאבים המקרינים לכיוון הלוע, חניכיים או חלל הפה, אך באותו צד, עקב עיצבוב משותף. יתכן ויש גם בעיה בחללי האף ומערותיו מסוג סינוסיטיס. יש להתייעץ במומחה לא.א.ג וגם ברופא עיניים מומחה לארובת העין הקיים בכל אחד מהמרכזים הרפואיים הציבוריים. בברכה, פרופ' קרמר ישראל

שמעון שלום, במצבים מורכבים כשלך ועם עבר רפואי כה עשיר, יהיה זה יומרני לומר דרך הפורום מהו הטיפול הטוב ביותר. על מנת להחליט האם ניתן לבצע צינתור נוסף יש לראות את סרטי הצינתור הקודמים. במידה שאין יכולת לבצע רווסקולריזציה מכאנית בצינתור או בניתוח, נותר טיפול שמרני. אם יש תעוקת חזה קשה ניתן לשקול טפולים נוספים שלא על ידי שיפור זרימת הדם ללב אלא להקלה על הכאבים. תודה על פניתך לפורום