תוצאות חיפוש עבור שינה-מרובה

שלום רציתי לדעת מה עדיף אלטרוקסין או יוטירוקס באלטרוקסין החדש יש לי תופעות לוואי של שיער יתר במיוחד בפנים שזה לא היה לי אף פעם כשלקחתי אלטרוקסין הישן אז הרופא החליט לשנות ליוטירוקס אך יש לי תופעות לוואי של עייפות,שינה מרובה,עצבנות יתר האם קיימת תרופה אחרת חוץ מאלטרוקסין /יוטירוקס שכחתי לציין שיש לי תת פעילות של הבלוטה ואני לוקחת כיום יוטירוקס 100 - 1000 מק"ג בשבוע

נתנו לאמא שלי מדבקות בוטרנס 5 לכאבים , שהיה קרוב לשבוע הוצאנו עשה המון תופעות לוואי כמו : עצירות , שינה מרובה , כל הזמן שוכבת , מדמיינת כל מיני דברים ועדיין לא חזרה לעצמה עברו כמעט 3 ימים , יותר מתקשרת אבל עדיין כל הזמן במיטה והרבה ישנונות השאלה האם הגיוני שעדיין אין שיפור גדול רק קטן ואם זה הגיוני תוך כמה זמן המצב צריך לחזור לקדמותו?

בת בת 10 ימים. בגיל שבוע בבדיקת רופא ישנה תוך כדי בדיקה ( יום לפני ישנה קרוב ל 18-19 שעות), נשלחה לבדיקות זיהומיות לבית חולים- תוצאות תקינות.עולה במשקל- הנקה. האם שינה מרובה יכולה לרמז לבעייתיות התפתחותית עתידיות?

הי חודש וחצי אחרי גילוי גוש בשד ובלוטה חיובית בבית שחי. 3 שבועות עם טמוקסיפן טרום ניתוחי, וזולדקס אחת לפני שבועיים. אחת לשבוע בערך יצא שלא הצלחתי לקום בבוקר מרוב עייפות ותחושת כובד של הגוף. לפני 48 שעות קיבלתי וסת וב- 24 שעות האחרונות עייפות קיצונית, שינה מרובה מאוד, כאב ראש וחוסר יכולת להתרכז (אין מה לדבר על עבודה מול מחשב). אני מנחשת שזה חלק מתופעות הלוואי בשילוב עם עבודה מרובה בחודש האחרון ובכל זאת רציתי לוודא שזה מוכר והגיוני ולכן לשאול כמה זמן עלולה העייפות המשביתה להימשך? למי שרגיל לעבוד באינטנסיביות ולחיות חיים מלאים תחושת הכובד ואיבוד השליטה די מטרידים (:

נוטל פריזמה 20מג כבר 8 וחצי שבועות , היו ימים טובים וימים רעים ,כרגע שוב ימים רעים עם שינה מרובה וכאבי ראש מהשינה המרובה , מרגיש חלש ועייף עדיין , החרדה שפריזמה גרמה לה בתחילת טיפול כבר נעלמה , ועדיין אין שיפור ,יש אומרים שפריזמה (פרוזק) מתחיל לעבוד לאחר 12 שבועות , לחכות לשבוע ה12 או שצריך לעלות מינון תודה

שלום לפני שנה אבי עבר ניתוח מעקפים ולאחריו התחיל לקבל את התרופה clopidexcl 75. בנוסף הוא מקבל תרופה בשם ביסופרולול פורמראט אינובמד 2.5 מ"ג. ותרופה לזיכרון בשם אסנטה. אבי לא חזר לעצמו מאז הניתוח ורוב הזמן הוא עייף, מתלונן על קור ומתלונן על הרגשה כללית לא טובה. בחודש האחרון הוא ישן רוב הזמן. לחץ הדם שלו תקין, ערכי ההמוגלובין והברזל גם תקינים. האם אכן יש קשר ביו הרגשתו של אבי לתופעות הלוואי של התרופות? והאם יש תרופות אחרת עם פחות תופעות לוואי שאפשר להחליף במקום התרופות הנוכחיות? תודה

שלום, אחרי ריצות של מעל 17-18 קמ בשעות שאחרי הריצה מתחיל להתפתח כאב ראש טורדני. אני מקפיד לשתות מים במשך הריצה ולשתות משקה איזוטוני אחרי הריצה. המצב משתפר רק אחרי בערך 24 שעות. אני משער שמשהו מבחינת נוזלים\ מלחים\ אוכל אני עושה לא בסדר. אשמח לקבל עזרה.

חליתי לפני 3 ימים כאבים הכל הגוף,חום כאבי ראש וגרון והרופא נתן לי מוקסיפן 500 מ"ג למשך 10 ימים, מאחר ובגרון לא חל שינוי והחום עולה ויורד 37-37.8 , הועלתה האפשרות שזו מחלת נשיקה הייתכן ? ואם כן מה זה אומר לגביי המשך טיפול אנטיביוטי ובכלל מה זו מחלת הנשיקה ומאיפה צצה? אשמח לשמוע תגובה בנושא

שלום רב, להזכירכן, אני חצי שנה אחרי צנתור עורק כליה ימנית ע"ר לחץ דם שניוני. עד כה, לחץ הדם התאזן יחסית, ואפילו הולטר ל.ד 24 שעות לפני שיהיה לושה שבועות יצא תקין לחלוטין. לצערי, ביומיים האחרונים מדדתי וראיתי עליה של ל.ד לאזור 85-89 דיאסטולי...ו 128/139 סיסטולי. לא יודע מה פשר העלייה. אני יישן המון לאחרונה, אוכל הרבה פחמימות שותה קפה שחור, והפסקתי עם ספורט...אולי בגלל זה? האם יש סיבה לדאגה וכדאי לחזור ליטול דופלקס? בנוסף, אני נוטל פלוויקס ואספירין, אך בגלל אורטיקריה קשה, שהפכה לכרונית, מה שהכניס אותי לדיכאון, כרגע נוטל רק פלוויקס. הכדורים האלה גמרו עליי. האם אםשר במקום מדללי דם ליטול קיו10 במינון גבוה של 300 מ"ג ביום? ושאלה אחרונה, לפי הספרות שקראתי, היצירות חוזרת של סטנט שהושתל מתרחשת לרוב בחצי השנה הראשונה...שזה לרוב פרק הזמן עד שהסטנט מתמלא שכבת אנדונטל והופך כחלק מהרקמה. האם מה שכתוב בספרות מתייחס להעצירות חוזרת כתוצאה מקריש דם שסתם את הסטנט, ואם התשובה לשאלה שלילית, אז למה צריך ליטול כל החיים מדללי גם? ושאלה חביבה אחרונה: האם ככל שקוטר העורק גדול יותר (אצלי הסטנט 5.5 ממ), כך הסיכון שלו להסתם מקריש דם נמוך יותר? תודה, אין עליכן!

שלוםצוברכה אם אני ישנה כמעט כל הזמן ימים שלמים בין הסבבים מרוב דיכאון, האם זה עלול לםגוע בביציות בגלל חוסר תנועה וזרימת דם? לא מעונינת כרגע בטיפול תרופתי. הדיכאון הוא תגובתי לטיפולים ולא נוירולוגי. תודה

שלום פרופסור, בן 28 רציתי לשאול האם הגיוני ששינה מרובה בלילה של 9 10 שעות גורמת לחרמנות יתר? או שאין קשר.. תמיד שאני שבע משינה אני חרמן מאוד. מרגיש את הפין שרוצה להתרומם כל הזמן ורוגע כזה ברצפת האגן שצמא לפורקן.

שלום רב. ברקע- מחלה פסיכיאטרית המטופלת בתרופות מעלות פרולקטין, הפרעות שינה אינסומניה המטופלת בתרופה פסיכיאטרית המשתמשת שימוש כפול: גם להפרעה הפסיכיאטרית וגם לנדודי השינה, וכן היפרסומניה: עייפות שלאחר שינה (מה שמטופל לרוב בקימה לא יותר מידי מוקדמת וכן במרווח תנומות קצרות). עקב בדיקת mri היפופיזה, נמצא כי יש אצלי גידול שפיר בהיפופיזה המפריש פרולקטין יתר, אך לפי דברי אנדוקרינולוג- לא ברמת גידול ורמות פרולקטין המחייבות התייחסות. רק ביקש לאחר שנה לבוא אליו שוב עם בדיקות פרולקטין וטסטו עם fai. שאלתי היא: מדוע למעקב אחר ההיפרפרולקטינמיה- נדרשת גם בדיקת הטסטו עם fai? ידוע לי שפרולקטין מידי גבוה יכול להוריד את רמות הטסטוסטרון (עקב הנמכת lh המעודד הפרשת טסטוסטרון), אך האם כאשר הטסטו החופשי תקין- אין משמעות לפרולקטין הגבוה מהגידול השפיר? אציין שאין לי הפרעה בתפקוד המיני וגם לא הקטנה של אשכים או כל הפרעה מינית אחרת. מבחינת כולסטרול ושומנים בדם- טיפה גבוה אבל גבולי (למשל hdl כולסטרול הרע 160 מ״ג). תודה מראש על ההסבר. נ.ב בבדיקה אצל רופא השינה לא נאמר לי על סיבת הפרעת השינה. רק מציין הכל כדי שלא יחסר עליי מידע רפואי. איני מבקש ייעוץ פרטני, ורק רוצה לדעת האם הפרולקטין הגבוה יהיה קריטי רק במידה וטסטו חופשי נמוך.

אני בהריון ראשון ויש לי את האפשרות לנוח הרבה. תהיתי אם שנת לילה של בערך עשר שעות,לא רצופה יכולה לפגוע בעובר. שהרי אני בקושי שותה בשעות האלה וכמובן לא מכניסה כלום לפה. אז השאלה שלי בעצם היא האם שינה מרובה יכולה להזיק לעובר?

שלום, סובלת כבר מספר שנים מארועים של כאב ראש בעין ולאחר מכן כבדות נימולות הצד ימין יד ורגל וקושי בבליע ודיבור איטי. לאחר התקף שינה מרובה (יממה לפחות) ונשאר כבדות ברגל ויד ימין ואי יציבות בהליכה. עשיתי מספר פעמים mri שלא הראה משהו. ברקע לופוס מטופלת בפלנקווניל, ודלקת מקשחת של עמוד השידרה מטופלת ברמיסימה מזה שנה ויש שיפור ניקר בכאבים, תת פעילות בלותת התריס מטופל ומאוזן. בשנה האחרונה היו 5 ארועים כאילו והתחלתי לקחת פרמיזון 20 מג' למספר ימים שמשפר את כאב הראש ומרכח את הקשיון כובד הגפיים של הימין... אבל לא חוזרת לתפקוד מלא. שאלתי - למי עליי לפנות ליעוץ ? התשובות שאני מקבלת לרוב היא,שלא ברור אבל לא יודעים מה לעשות.... די מתסכל. אשמח להתיחסות ותודה הראש עינת

היי, בת 25, ברקע יש הפרעת חרדה ודיכאון עם היפרסומניה. נוטלת 60 מ״ג סרוקסט ו0.25 מ״ג קלונקס לפני השינה באופן קבוע. קיבלתי פרוביגיל עם המלצה לעלות ל200 מ״ג ולאחר יומיים עם מינון זה הפסקתי כי לא הצלחתי לעמוד בזה, לקחתי קלונקס בשביל להפסיק את החרדה. האם תופעות לוואי של דופק מהיר, חרדה ועצבים בגוף לאחר נטילת 200 מ״ג פרוביגיל אמורות לחלוף באיזשהו שלב על אף שאני סובלת מחרדות? הסרוקסט והקלונקס לא אמורים לכסות אותי מהבחינה הזו? האם במצב שיש שיפור עם העייפות אבל דופק מהיר וחרדה כדאי לקחת גם דרלין או שזה יותר מידי? הפסיכיאטרית כרגע רוצה שאנסה ויואנס אבל אני ממש מפחדת, אני גם קראתי בעלון שזה יכול לגרום להחמרה בחרדה. מעדיפה פרוביגיל אבל השאלה איך אפשר להצליח לקחת אותו ולעבור בשלום את התקופה הראשונה אם בכלל מדובר בתקופה. האם מומלץ לחלק את הסרוקסט ו פרוביגיל לפעמיים ביום במקום פעם אחת? דהיינו: בבוקר לקחת 30 מ״ג סרוקסט יחד עם 100 מ״ג פרוביגיל בצהריים 100 מ״ג נוספים של פרוביגיל ולפני השינה 30 מ״ג נוספים של סרוקסט יחד עם החצי קלונקס? או שיהיה נכון לקחת באופן הבא: בבוקר לקחת 60 מ״ג סרוקסט יחד עם 100 מ״ג פרוביגיל בצהריים 100 מ״ג נוספים של פרוביגיל ולפני השינה רק את החצי קלונקס אולי פריסת הפרוביגיל למעשה תנמיך את עוצמות החרדה?

מאובחנת עם היפרסומניה כאשר אבחנה זו הינה משנית לדיכאון ולהפרעות חרדה עם קווי אישיות כפייתיים וגבוליים. הומלץ לי על נטילת פרוביגיל בנוסף לטיפול התרופתי הקיים אשר הוא סרוקסט וקלונקס אך לצערי נאלצתי להפסיקו (את הפרוביגיל) עקב תלונות על תחושת חרדה ועליה בדופק, והרופאה העלתה את האופציה של הוספת ויואנס ואני ממש מפחדת מתופעות לוואי לא רצויות ואף מסוכנות. ממה שהבנתי הפרוביגיל הכי פחות בעייתי והכי פחות ממכר. האם ייתכן שלא נתתי מספיק זמן לפרוביג׳יל? האם יש סיבה לדאגה? העייפות ביום יום פשוט בלתי נסבלת ופוגעת בתפקוד בצורה משמעותית וכל שינוי תרופתי גורם להחרפה ולנסיגה. לא יודעת כבר מה לעשות.

בת 25, כאשר יש ברקע שנים רבות הפרעת חרדה והסתגלות, הפרעה טורדנית כפייתית ודיכאון ותת משקל. מטופלת ב60 מ״ג סרוקסט בשילוב חצי כדור קלונקס. אציין שחליתי בקורונה האחרונה בחודש מרץ האחרון והחלמתי תוך מספר ימים לאחר שהיו תסמינים בדרגת חומרה קלה-בינונית יחסית כמו שיעול, צינון, קור בגוף, בערך מה שיש לכולם. לאחר שחליתי הרגשתי כי החמירו אצלי הפרעות קיימות כמו עייפות ודיכאון ואף התפתחו חדשות כמו חולשה בשרירים, קשיים בשליפה של מילים , תחושת חוסר ריכוז, בלבול, ריחוף וניתוק החלטתי ללכת להיבדק פעם ראשונה בחיים אצל נוירולוגית בכדי לשלול מחלה בתחום הזה כי בכל זאת לא הייתי רוצה להסתמך רק על חוות דעת פסיכיאטרית, זה הרגיש לי בטוח פשוט. בבדיקות הנוירולוגיות- MRI וEEG כולן יצאו תקינות. ולאחר בדיקה במעבדת שינה אבחנו אצלי היפרסומניה ודום נשימה בשינה בדרגה מאוד קלה. כך נכתב בסיכום: סיכום ביומן השינה רישום שעות השינה לאורך הלילה לא היה מאד ברור. רושם לשעות שינה מאוחרות ויקיצות לאורך הלילה. ליוותה את היומן בדף בו רשמה מידע רב על תחשותיה וקורותיה. העייפות היומית, תחושת הטשטוש. המגבלה התפקודית שחשה על רקע זה. מטופלת אצל פסיכולוגית. שם הועלתה השערה שהשינה היא" בריחה" מהמציאות שרעות לא שוללת. בלילה שלפני בדיקת השינה ישנה רק 6 שעות. בליל הבדיקה­ היה שימוש בטלפון לפני השינה. חביון הרדמות תקין. חביון REM מוארך )סביר כי על רקע שימוש בסרוקסט(. יעילות שינה סבירה 89% .אולם ישנה רק כ 5 שעות. ללא הפרעת נשימה או תנועה בשינה. בבדיקת חביוני השינה ביום, למרות מיעוט שעות שינה בליל הבדיקה ובלילה שלפניו, חביון הרדמות ממוצע בגדר הנורמה. לא מדובר בנרקולפסיה. רושם לאטיולוגיה רגשית. אין לשלול כי חלק מהעייפות נובע בשל הטיפול התרופתי­ סרוקסט וקלונקס. בנוסף לתרופות שאני כבר נוטלת קיבלתי מרשם לפרוביג׳יל והתחלתי ממינון של 100 מ״ג כאשר היו ימים שהרגשתי שכן עזר להתקפי העייפות אך הפסקתי עקב תלונה על החמרה בתחושת החרדה שבעיקר התבטאה בדופק מהיר ובתחושת מצב רוח שהרגיש לי מעט יותר מידי טוב מהרגיל (למרות שלדעת הפסיכיאטרית אין מדובר במאניה ושגם אני לא מאובחנת עם הפרעה כזו) והרגשתי שזה אולי עלול להתנגש עם שאר התרופות שאני נוטלת שהן למעשה ההפך ממעוררות. תלונותיי העיקריות שלי כרגע הן דיכאון, חולשה בגוף, מן טשטוש בראייה ותחושת ניתוק (לא אפילפסיה ) אלא יותר תחושה של זומבי, דופק מהיר, קוצר נשימה ובעיקר עייפות שבמרבית המקרים בלתי נשלטת אשר גורמת לי להכנע לה (פשוט לישון) ושוב מדגישה שלא אובחנתי עם נרקולפסיה שזה יכול אולי להזכיר. אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות כדי לטפל במצב בעיקר של העייפות והפחד שלי מלהירדם בסיטואציות שלא מתאימות ובעיקר מהחשש שלא אצליח לקום בבוקר כשאצטרך כי העייפות כל כך חזקה שפשוט לא מצליחה להילחם בה מספיק. כל תרופה שאקח תתנגש לי ותעשה לי תופעות לוואי לא יודעת מה לעשות.

בת 25, כאשר יש ברקע שנים רבות הפרעת חרדה והסתגלות, הפרעה טורדנית כפייתית ודיכאון ותת משקל. מטופלת ב60 מ״ג סרוקסט בשילוב חצי כדור קלונקס. אציין שחליתי בקורונה האחרונה בחודש מרץ האחרון והחלמתי תוך מספר ימים לאחר שהיו תסמינים בדרגת חומרה קלה-בינונית יחסית כמו שיעול, צינון, קור בגוף, בערך מה שיש לכולם. לאחר שחליתי הרגשתי כי החמירו אצלי הפרעות קיימות כמו עייפות ודיכאון ואף התפתחו חדשות כמו חולשה בשרירים, קשיים בשליפה של מילים , תחושת חוסר ריכוז, בלבול, ריחוף וניתוק החלטתי ללכת להיבדק פעם ראשונה בחיים אצל נוירולוגית בכדי לשלול מחלה בתחום הזה כי בכל זאת לא הייתי רוצה להסתמך רק על חוות דעת פסיכיאטרית, זה הרגיש לי בטוח פשוט. בבדיקות הנוירולוגיות- MRI וEEG כולן יצאו תקינות. ולאחר בדיקה במעבדת שינה אבחנו אצלי היפרסומניה לטענתם. בנוסף לתרופות שאני כבר נוטלת קיבלתי מרשם לפרוביג׳יל והתחלתי ממינון של 100 מ״ג כאשר היו ימים שהרגשתי שכן עזר להתקפי העייפות אך הפסקתי עקב תלונה על החמרה בתחושת החרדה שבעיקר התבטאה בדופק מהיר ובתחושת מצב רוח שהרגיש לי מעט יותר מידי טוב מהרגיל (למרות שלדעת הפסיכיאטרית אין מדובר במאניה ושגם אני לא מאובחנת עם הפרעה כזו) והרגשתי שזה אולי עלול להתנגש עם שאר התרופות שאני נוטלת שהן למעשה ההפך ממעוררות. תלונותיי העיקריות שלי כרגע הן דיכאון, חולשה בגוף, מן טשטוש בראייה ותחושת ניתוק (לא אפילפסיה ) אלא יותר תחושה של זומבי, דופק מהיר, קוצר נשימה ובעיקר עייפות שבמרבית המקרים בלתי נשלטת אשר גורמת לי להכנע לה (פשוט לישון) ושוב מדגישה שלא אובחנתי עם נרקולפסיה שזה יכול אולי להזכיר. אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות כדי לטפל במצב בעיקר של העייפות והפחד שלי מלהירדם בסיטואציות שלא מתאימות ובעיקר מהחשש שלא אצליח לקום בבוקר כשאצטרך כי העייפות כל כך חזקה שפשוט לא מצליחה להילחם בה מספיק. כל תרופה שאקח תתנגש לי ותעשה לי תופעות לוואי לא יודעת מה לעשות.

בת 25, כאשר יש ברקע שנים רבות הפרעת חרדה והסתגלות, הפרעה טורדנית כפייתית ודיכאון ותת משקל. מטופלת ב60 מ״ג סרוקסט בשילוב חצי כדור קלונקס. אציין שחליתי בקורונה האחרונה בחודש מרץ האחרון והחלמתי תוך מספר ימים לאחר שהיו תסמינים בדרגת חומרה קלה-בינונית יחסית כמו שיעול, צינון, קור בגוף, בערך מה שיש לכולם. לאחר שחליתי הרגשתי כי החמירו אצלי הפרעות קיימות כמו עייפות ודיכאון ואף התפתחו חדשות כמו חולשה בשרירים, קשיים בשליפה של מילים , תחושת חוסר ריכוז, בלבול, ריחוף וניתוק החלטתי ללכת להיבדק פעם ראשונה בחיים אצל נוירולוגית בכדי לשלול מחלה בתחום הזה כי בכל זאת לא הייתי רוצה להסתמך רק על חוות דעת פסיכיאטרית, זה הרגיש לי בטוח פשוט. בבדיקות הנוירולוגיות- MRI וEEG כולן יצאו תקינות. ולאחר בדיקה במעבדת שינה אבחנו אצלי היפרסומניה לטענתם. בנוסף לתרופות שאני כבר נוטלת קיבלתי מרשם לפרוביג׳יל והתחלתי ממינון של 100 מ״ג כאשר היו ימים שהרגשתי שכן עזר להתקפי העייפות אך הפסקתי עקב תלונה על החמרה בתחושת החרדה שבעיקר התבטאה בדופק מהיר ובתחושת מצב רוח שהרגיש לי מעט יותר מידי טוב מהרגיל (למרות שלדעת הפסיכיאטרית אין מדובר במאניה ושגם אני לא מאובחנת עם הפרעה כזו) והרגשתי שזה אולי עלול להתנגש עם שאר התרופות שאני נוטלת שהן למעשה ההפך ממעוררות. תלונותיי העיקריות שלי כרגע הן דיכאון, חולשה בגוף, מן טשטוש בראייה ותחושת ניתוק (לא אפילפסיה ) אלא יותר תחושה של זומבי, דופק מהיר, קוצר נשימה ובעיקר עייפות שבמרבית המקרים בלתי נשלטת אשר גורמת לי להכנע לה (פשוט לישון) ושוב מדגישה שלא אובחנתי עם נרקולפסיה שזה יכול אולי להזכיר. אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות כדי לטפל במצב בעיקר של העייפות והפחד שלי מלהירדם בסיטואציות שלא מתאימות ובעיקר מהחשש שלא אצליח לקום בבוקר כשאצטרך כי העייפות כל כך חזקה שפשוט לא מצליחה להילחם בה מספיק. כל תרופה שאקח תתנגש לי ותעשה לי תופעות לוואי לא יודעת מה לעשות.

האם מקובל ואפשר לשלב פרוביג׳יל עם ssri דוגמת פרוזאק או סרוקסט למטופל הסובל מהפרעת חרדה ודיכאון אם יש בעיה של עייפות שנלווית עם שינה מרובה והתנהגות אוטומטית ובהייה ממושכת לאורך היום והפסקות נשימה בשינה בדרגה קלה? אלה התוצאות ממכון השינה: אבחנות: DEPRESSIVEDISORDER (311) ANXIETYDISORDER,UNSPECIFIED (F419) OBSESSIVE­COMPULSIVEDISORDER (F42) ברקע, לדברי המטופלת, יש הערכה פסיכיאטרית לPTSD ללא אבחנה סופית. אבחנות רקע גובה: 160 משקל: 52 BMI : 20.31 ציון מדד עייפות וישנוניות יומית: 14 ( טווח נתונים: תקין: 0­10 , עייפות וישנוניות יומית קלה­מתונה: 11­15 , עייפות וישנוניות יומית משמעותית 16 ומעלה ( תרופות קבועות CLONEX tab 0.5mg 0.5mg tab, FOLIC ACID , HISTAMINE­CARE syr (30mg+1.25mg)/5ml 5ml syrup, OMEGA­3 , :. SEROXAT tab 20mg 20mg tab, VITAMIN B12 , VITAMIN D תוצאות נערכה בדיקת שינה בליל 27/08/2021 . ערוצי הבדיקה כללו: EKG , EMG , EOG , 2xEEG , נשימת אף , נשימת חזה,נחירות,ריווי חמצן בדם, תנוחת גוף,ותנועות רגלים. משך השינה: 5 שעות 7 דקות ,חביון ההרדמות: 69 דקות , חביון REM אורכו: 323 דקות 2 % REM .ו­ 21% SWS נרשמו 18 התעוררויות שמשכן ארוך מ­15 שניות. יעילות שינה: %62 . אובחנו 26 הפסקות נשימה מלאות ו­ 26 הפסקות נשימה חלקיות.10 =AHI . נרשמו 73ירידות ברמת ריווי החמצן בדם מרמה בסיסית של % 95 עד למינימום של 79%. ריווי החמצן היה מתחת ל 90% במשך 3% מזמן השינה. במשך 0% מהלילה נשמעה נחירה. זמן הירדמות ארוך. יקיצה מוקדמת במהלך הלילה. בוידאו, לא נשמעו נחירות במהלך הלילה. לא נרשמו תנועות רגליים מחזוריות בשינה. אציין שכיום נוטלת פרוזאק במינון 60 מג , 0.25 מג קלונקס לפני השינה ונוטלת את שאר הויטמינים שצויינו.

שלום, הבן שלי בן 3 חודשים. נראה שהוא ישן יותר מדי. בלילה הוא ישן בסביבות 10-11 שעות עם אכילה באמצע הלילה שלאחריה נרדם. במהלך היום הוא מתעייף אחרי שעה שעה וחצי ונרדם (לפעמים 10-20 דקות ולפעמים שעתיים). יכול להעיד על בעיה?

שלום ד"ר, אני בת 22,כבר מספר שנים אני ישנה בסביבות 11-12 שעות כל לילה אחרת אני קורסת באמצע היום ולא מצליחה לתפקד. זה התחיל אחרי שסיימתי תיכון, נמשך גם בצבא עד שנאלצתי לסיים את השירות מוקדם. גם היום המצב זהה, אני הולכת לישון בסביבות 12, קמה ב7 לעבודה, נרדמת כשאני חוזרת בסביבות 4, מתעוררת, ערה כמה שעות בלבד וחוזרת לישון שוב. האם זה תקין? זה מאוד מפריע למהלך חיי. עשיתי בדיקות דם בשנה האחרונה והכל יצא תקין. אשמח לעזרתך.

הבן שלי בן ה4 עם חום גבוהה מעל 10 ימים כרגע מאושפז ...תסמינים חום גבוהה בלוטות לימפה מוגדלות, שקדים מוגדלים, כאבי בטן ידיים ורגליים בעיקר מתלונן כשעולה החום עייפות שינה מרובה ...ובדיוק לפני שנה היה מאושפז על אותם סימפטומים מלבד שקדים מוגדלים ...השאלה שלי האם יש קשר בין המיקרים ...יש מדדי דלקת בדם ...אובדי עצות נשמח לעזרה

היי ליאת, שמי נועם ואני בן 23. קודם כל חשוב לי לומר שאני מעריך את התייחסותך זה לא מובן מאליו : ) בדיוק היום אני חוגג יום הולדת 23 וכמו בכל שנה מגיע שלב החשבון נפש ואיתו איזושהי זריקת מציאות. אני בשלב בחיים בו אני משוחרר שנה ועדיין גר עם ההורים. אני חווה תקופות שהולכות וחוזרות של שינה מרובה עם חוסר חשק מוחלט לקום מהמיטה ולעשות דברים שאני אוהב ( יכול לישון 15 שעות ביום בלי בעיה). חשוב לי מאוד המשמעות שאני מעניק לחיי ובהיעדר כזה אני נכנס לדיכאון, חוסר החשק לקום מהמיטה מונע ממני לעשות דברים ומכניס אותי ללופ עם עצמי שאיני מצליח לקטוע, לכן החלטתי שאולי כדאי לפנות לטיפול ולבקש עזרה. הייתי בעבר בטיפול שקצת פחות התאים לי בדיעבד ואני יודע שיש המון סוגים של תראפיה. איך אוכל לדעת מה הכי מתאים עבורי? תודה ויום טוב :)