כליה דיספלסטית בהחלט עלולה להצטמצם ולבסוף להיספג כי ההיווצרות שלה מראש היתה פגומה ולפיכך גם אספקת הדם שלה פגועה וירודה. צר לי לשמוע על המצוקה הנפשית אבל לדעתי הדברים החשובים שצריך לשים לב אליהם זה איך הילד מתפתח, לעקוב אחר זיהומים בדרכי שתן, משערת שבוצעו בדיקות דם לתפקודי כליה והם תקינים- וזה כמובן מבטא את התפקוד של הכליה השניה שנותרה שהיא קרוב לוודאי תקינה. בדיקות מיותרות רק יחשפו את הילד לקרינה מיותרת מבללי לתת לנו מידע על משהו שניתן לשנות באמצעי כלשהו. כמובן שבמידה ולא כך פני הדברים ההתיחסות צריכה להיות בהתאם
נא להפנות את השאלה לפורום נפרולוגיה ילדים
הממצא יכול להעיד על רפלוקס אבל יכול להיות גם חלק מחוסר בשלות של תנועתיות השופכנים. כך שמה שבעיקר קובע בהחלטות לגבי המשך ברור וצורך בתיקון במידה וכן יש רפלוקס-אותו מכובן יש להוכיח קודם בציסטוגרפיה- הוא אם יש או אין זיהומיםן חוזירם בדרכי שתן
כליה דיספלסטית בהחלט עלולה להצטמצם ולבסוף להיספג כי ההיווצרות שלה מראש היתה פגומה ולפיכך גם אספקת הדם שלה פגועה וירודה. צר לי לשמוע על המצוקה הנפשית אבל לדעתי הדברים החשובים שצריך לשים לב אליהם זה איך הילד מתפתח, לעקוב אחר זיהומים בדרכי שתן, משערת שבוצעו בדיקות דם לתפקודי כליה והם תקינים- וזה כמובן מבטא את התפקוד של הכליה השניה שנותרה שהיא קרוב לוודאי תקינה. בדיקות מיותרות רק יחשפו את הילד לקרינה מיותרת מבללי לתת לנו מידע על משהו שניתן לשנות באמצעי כלשהו. כמובן שבמידה ולא כך פני הדברים ההתיחסות צריכה להיות בהתאם
נא להפנות את השאלה לפורום נפרולוגיה ילדים
הממצא יכול להעיד על רפלוקס אבל יכול להיות גם חלק מחוסר בשלות של תנועתיות השופכנים. כך שמה שבעיקר קובע בהחלטות לגבי המשך ברור וצורך בתיקון במידה וכן יש רפלוקס-אותו מכובן יש להוכיח קודם בציסטוגרפיה- הוא אם יש או אין זיהומיםן חוזירם בדרכי שתן
שלום רב, לרוב בדרגה 5 ההצלות בהזרקות הן פחותות. ההצלחות הטובות ביותר הם בניתוח הפתוח שיש איתו ניסיון רב. לעתים אם אכן מדובר בדרגה 5 והשופכן מאד רחב צריך לעתים גם לקצר ולהצר אותו כש׳די שאפשר יהיה להשתילו מחדש בצורה טובה ובמקרה כזה בודאי ההצלחות הטובות ביותר עם הניסיון הרב ביותר זה בניתוח הפתוח. אפשר גם ברובוט אך הניסיון קטן יותר ןאיני בטוח שהתוצאות טובות כמו בניתוח הפתוח. בברכה פרופ׳ לבנה
כשמדובר בהרחבה מאד משמעותית כפי שמתואר יש סבירות שחלק מהרקמה של אותה כליה אינו תקין מתחילת היווצרות אותה כליה. כמובן שתיקון ההצרות של השופכן תפחית את הלחץ ותאפשר שימור התפקוד השרידי באותה כליה. ניתן אולי לנבא יורת את סיכויי ההתאוששות לפי התפקוד היחיס של אותה כליה במיפוי כליות MAG שבודאי בוצע
השאלות שאת/אתה מעלים חשובות וממשעותיות להמשך הטיפול בילד ונרהא לי הכי נכון לקבל יעוץ פנים-אל-פנים עם כל החומר הקיים כולל בדיקות ההדמיה שבוצעו וגם עם הילד עצמו עם מדדי הצמיחה הגופנית שלו, בדיקות המעבדה(דם ושתן) העדכניות, תוצאות מדידת לחץ דם כדי לקבל תמונה שלמה והחלטות נכונות אומר רק באופן כללי שגם רפלוקס מאסיבי יכול לפחות לדרגות נמוכות יותר ואז בסופו של דבר להעלם ללא התערבות אבל לרוב השינוי העיקרי-הירידה בחומרה- קורה בשנתיים-שלוש הראשונות לחיים. לגבי משך הטיפול האנטיביוטי המונע זה תלוי בזיהומים בדרכי שתן- אם ישנם או לא ומתי היה ארוע אחרון וכמה זמן חלף ללא זיהומים מאז לגבי השאלה של סוג הניתוח והצלחתו כדאי להפנות את השאלות לאורולוג ילדים- הם אלו שמבצעים את התיקון כשיש החלטה שיש צורך בכך. בתור נפרולוגית ילדים איני עוסקת בכך. הממצא שמתואר בצפורן ראוי לבדיקה של רופא עור ולהערכתי אינו קשור לבדיקות ההדמיה אבל לא ניתן לחוות שום דעה בלי לראות את הממצא
ממצא של הרחבה של אגני כליות במהלך זיהום בדרכי שתן מוכר כחלק מהתהליך של זיהום והפרעה קלה בניקוז של השתן. במצבים אלו ההפרעה חולפת אחרי זיהום באולטראסאונד הבא כעבור חודש- חדשיים. מאידך אין לשול כי הממצא יכול להיות על רקע רפלוקס- חזרה של שתן משלפוחית התשן לכיון הכליות. יש שיקול דעת לבצע ציסטוגרפיה- בדיקה שמוכיחה אם אכן רפלוקס קיים- במידה ויהיה זיהום חוזר בדרכי שתן
שלום רב אכן זאת התרופה המומלצת בברכה פרופ' לבנה
בבית חולים איכילוב יהיה בעוד חדשיים- הכוונה לבדיקת ציסטוגרפיה
שלום רב, אם אבחנו לך היצרות בשופכה וביצוע הציסטוסקופיה כלל גם הרחבה של השופכה זה אכן יכול לגרום לך לכאב מקומי באיזור שהיה מוצר. אם ההיצרות מפריעה לריקון תקין של השתן בהחלט עשוי להתפתח זיהום. ממליצה לך להתייעץ עם אורולוג לגבי הטיפול בהיצרות, ובינתיים לקחת משכך כאבים ולוודא שאתה מצליח להתרוקן באופן תקין ואם לא לפנות לבדיקה בהקדם האפשרי.
נועם שלום לך, אם עברת את כל הבדיקות שציינת ולא נמצא משהו זה אכן יכול להתאים לדלקת כרונית. הסיכוי ל"תהליך אחר לאורך השופכה/פין" בגילך הצעיר ובאם אתה ברי, ובהנתן תקינותן של הבדיקות שציינת- כנראה מאוד נדיר. בכל מקרה תמיד ניתן לעבור ציסטוסקופיה שהיא בדיקה פולשנית שתבחן היטב את השופכה שלך ואת השלפוחית. אם לא בדקת מומלץ לשלוח בדיקת שתן למחלות מין (PCR ל STD) , ובנתיים להמנע קפאין אלכוהול שוקולד ומאכלים חריפים ולשתות בעיקר מים או תה קמומיל שיכול מאוד לעזור
לרוב לא נמצא סיבה ברורה לכאבים אגניים/שפכתיים לעיתים פזיוטרפיה יכולה לסייע
שלום רב האפשרויות רבות. השאלה הראשונה האם השופכה תקינה? בהנחה שהשופכה תקינה ואין מרכיב עצבי התוצאות הטובות ביות ר הן בניתוח פתוח ובמיוחד אם הרפלוקס בצד אח כה מאסיבי שיצריך גם חיוט השופכן כדי שאפשר יהיה להשתילו בצורה הטובה ביותר למניעת רפלוקס. בברכה פרופ׳ לבנה
שלום רב, השאלה המרכזית לדעתי אם הזיהום היה מלווה בחום, שנית עם ההיסטוריה שהיה רפלוקס בעבר האם ידוע שהרפלוקס חלף ? והאם במעקב לאחרונה בוצע אולטרסאונד של השלפוחית והכליות בברכה פרופ׳ לבנה
שלום רב אם אובחן רפלוקס דו צדדי הרי כבר נעשתה בדיקת ציסטוגרפיה? בברכה פרופ׳ לבנה
שלום רב אם הבדיקה באולטרסאונד היא ללא קרינה החלק הלא נעים של הבדיקה זה הכנסת המיתר ויתכן שנעשה בסדציה בברכה פרופ לבנה
שלום, אין בחומר כל קרינה או משהו מסוכן. הבדיקה לא נעימה ולכן נעישת בטשטוש והוא אכן מונע את אי הנעימות
רפלוקס אינו הסיבה היחידה ל זיהומים בדרכי שתן כדאי לאור גודל הכליות הקטן לבצע בדיקת דם לתפקודי כליה ולמדוד לחץ דם ולהיות במעקב נפרולוג ילדים כי כליות קטנות יכולות להיות עם תפקוד בתחום הנמוך של הנורמה
למיטב ידיעתי קיימת בדיקה מסוג זה אם כי מבוצעת בצאום כמובן עם רופאי היחידה לדימות ילדים של בי,ח דנה - רצוי כמובן ליצור קשר איתם לברור ותאום תור
שארית שתן, משמע בסיום התרוקנות נשאר שתן/חומר ניגוד בכיס השתן. לעיתים בגלל התנאים הלא פזיולוגים של הבדיקה, לעיתים כי כיס השתן אינו מתרוקן מספיק טוב. בכל מקרה, לא מאד חשוב או משמעותי
למעשה מדובר באותו ממצא בשני המקרים רפלוקס מאסיבי לשתי הלכיות. פסיבי מתיחס למצב שהשתן עלה מכיס השתן לכיוון הכליות כבר בשלב המילוי של כיס השתן ואל רק בזמן שהילד הטיל שתן.
ציסטוגפריה אמנם מראה אם יש או אין רפלוקס ולפיכך אם יש משהו לטיפול אוורלוגי. מאידך צלקות זה משהו שאינו בר תיקון אבל נוכחותן תדרבן תיקון רפלוקס כדי שזיהומים חוזירם לא יגרמו לצלקות נוספות. משמעות צלקת הינה אבדן רקמה כליתית נטו וזה דבר שחשוב למעקב לטווח ארוך כדי לברר את ההשלכות של צצמצום כמות הרקמה הכליתית על לחץ דם או סימני עומס על רמקת הכליה- מצבים בהם ניתן להתערב ולעדן תרופתית
שלום רב לפי התאור ראוי לעשות את כל הברור כדי לדעת מה האבחנה הנכונה ובהתאם הטיפול אם יש צורך להמשיך בטיפול אנטיביוטי או לא. בברכה פרופ׳ לבנה
ציסטוגרפיה, עלולה, לעיתים רחוקות, לגרום להצרות בשופכה. הצרות ניתן לראות בציסטוקופיה. דלקת כרונית של הערמונית אינה מחייבת דלקת חיידקית לפני כן