לשירי היקרה, תודה על השיתוף השיתוף הוא באמת חשוב לכל הקוראים ובודאי שרבים מזדהים איתך אפילו אם הם קוראים את הנאמר ולא משתתפים פעילים. פבוקסיל היא תרופה מתאימה אבל גם לה לוקח כחודש עד לשיפור בהרגשה. אני חושב שמהבחינה הפסיכולוגית כדאי קצת לשנות גישה. כדאי להפסיק לעמוד על המשמר ולחשוב איך אני מרגישה היום הדהריאליזציה יותר או פחות, היום אני מרגישה טוב אבל מה יהיה בעוד שעה וכך הלאה. עדיף להיות בגישה מעט יותר סבלנית, נראה מה יהיה, הייתה לי שעה שבה הרגשתי בטוב, איזה יופי. בשבוע האחרון עדיין היו ירידות אבל היו יותר עליות מירידות בהשוואה להתחלה שהיו יותר ירידות מעליות. לשאול אנשים איך הם רואים אותך ולהתעודד מכך שהם רואים שהכל בסדר אפילו אם זה רק כלפי חוץ. לנסות לקבל את הכל ביותר אהבה וסבלנות ולחכות שהדברים יסתדרו, את בחורה חזקה, עם כוחות, נוטלת טיפול ועם הזמן את תרגישי מאה אחוז. המלצה לחופש ולעבוד פחות היא תמיד טובה, אבל האם היא אפשרית? בכל אופן כדאי להוסיף פעילות גופנית מסודרת, דבר אשר טוב לגוף ולנפש. היום הייתי ביוגה, זה גם בריא וגם נהניתי. ביי, תעדכני ושוב תודה על השיתוף דר' גיורא הידש
שלום, מבחינת תופעות לוואי מדובר בתופעות לוואי שיחסית שכיחות מקרב תרופות ממשפחת ה- SSRI, אבל יש תרופות עם פחות תופעות כאלה, לדוגמה פרוזק פחות גורם לישנוניות וחולשה ופחות תופעות לוואי במערכת העיכול ועלייה במשקל.
התרופות שעשויות לסייע הן איקסל ומירו. בהצלחה!
לשירי היקרה, תודה על השיתוף השיתוף הוא באמת חשוב לכל הקוראים ובודאי שרבים מזדהים איתך אפילו אם הם קוראים את הנאמר ולא משתתפים פעילים. פבוקסיל היא תרופה מתאימה אבל גם לה לוקח כחודש עד לשיפור בהרגשה. אני חושב שמהבחינה הפסיכולוגית כדאי קצת לשנות גישה. כדאי להפסיק לעמוד על המשמר ולחשוב איך אני מרגישה היום הדהריאליזציה יותר או פחות, היום אני מרגישה טוב אבל מה יהיה בעוד שעה וכך הלאה. עדיף להיות בגישה מעט יותר סבלנית, נראה מה יהיה, הייתה לי שעה שבה הרגשתי בטוב, איזה יופי. בשבוע האחרון עדיין היו ירידות אבל היו יותר עליות מירידות בהשוואה להתחלה שהיו יותר ירידות מעליות. לשאול אנשים איך הם רואים אותך ולהתעודד מכך שהם רואים שהכל בסדר אפילו אם זה רק כלפי חוץ. לנסות לקבל את הכל ביותר אהבה וסבלנות ולחכות שהדברים יסתדרו, את בחורה חזקה, עם כוחות, נוטלת טיפול ועם הזמן את תרגישי מאה אחוז. המלצה לחופש ולעבוד פחות היא תמיד טובה, אבל האם היא אפשרית? בכל אופן כדאי להוסיף פעילות גופנית מסודרת, דבר אשר טוב לגוף ולנפש. היום הייתי ביוגה, זה גם בריא וגם נהניתי. ביי, תעדכני ושוב תודה על השיתוף דר' גיורא הידש
שלום, מבחינת תופעות לוואי מדובר בתופעות לוואי שיחסית שכיחות מקרב תרופות ממשפחת ה- SSRI, אבל יש תרופות עם פחות תופעות כאלה, לדוגמה פרוזק פחות גורם לישנוניות וחולשה ופחות תופעות לוואי במערכת העיכול ועלייה במשקל.
התרופות שעשויות לסייע הן איקסל ומירו. בהצלחה!
תשובה שנתתי לא מזמן על POIS - מאז שכתבתי אותה לא השתנה הרבה. מקווה שהמידע יהיה שימושי עבורך: הכינוי שניתן לתופעה על ידי אנשי המקצוע הוא תסמונת מחלה פוסט-אורגזמית (Post-Orgasmic Illness Syndrome - POIS). מדובר בתופעה לא נפוצה, אם כי שכיחות הפונים לאבחון ולטיפול בשנים האחרונות עולה, כנראה בשל החשיפה לפורומים באינטרנט. הסובלים מ- POIS מתארים כאבי שרירים כלליים, עייפות, חולשה, הזעה ותופעות דמויות-שפעת המופיעים דקות לאחר אורגזמה. מועד הופעת הבעיה שכיח יותר בגילאי 40-50, אך היא יכולה ללוות אנשים רבים מתחילת חייהם המיניים. אצל חלקם הסימפטומים ימשיכו עד שבוע לאחר האורגזמה, אם כי ברובם התופעות חולפות מעצמן לאחר יום-יומיים. לעיתים הסימנים בחומרה אשר מביאה להימנעות מפעילות מינית. יש מספר השערות למקור המחלה, כגון, מקור מוחי - סוג של אפילפסיה, כי יש תיאור מקרה של אישה שתסמיניה השתפרו ע"י תרופות נוגדות כפיון. ההשערה לגבי מקור אוטו-אימוני או אלרגי מסתמכת על העובדה שבזמן אורגזמה הגוף משחרר חומרים כימיים והגוף מגיב נגדם. ייתכן והסוד טמון בשינויים כימיים המתרחשים במח בעת אורגזמה, כגון ירידה בכמות דופאמין ונוראדרנלין, מה שגם עשוי להסביר את השינויים הקוגניטיביים, אך לא מסביר מדוע זה קורה באנשים מסוימים בלבד. יש כאלו שאומרים שזה חלק מתסמונת של דלקת ערמונית כרונית, מה שלא מסביר את העובדה שגם נשים סובלות מהתופעה... עלתה גם השערה שאולי מדובר בירידה ברמת אנדורפינים (הורמונים אשר מופרשים בעת אורגזמה), שכן יש ספורטאים רבים עם תסמונת דמויית POIS , אשר מופיעה לאחר אימון גופני אינטנסיבי וייתכן ומדובר במקור פיזיולוגי דומה. יש המכוונים למקור נפשי, כגון, לחץ וחרדה סביב הנושא המיני, הגורמים לתסמינים פסיכו-סומטיים. למאפיינים אישיותיים השלכה ישירה, כגון, צורך בשליטה וקושי להשתחרר. בכל מקרה, חשוב לשלול מקור גופני לפני שנוטים לכיוון זה. נכון להיום אף אחד מההשערות הנ"ל לא הוכחה מדעית ועל כן אף אחת מהן אינה מקובלת לחלוטין וייתכן ומדובר בשילוב. רוב הטיפולים מכוונים לסימפטום עם רמיזות לכיוון המקור. יש שמנסים טיפול תרופתי ע"י נוגדי כאב מתקדמים, דוגמת סימבלתה, ליריקה וטרמל, אחרים מעדיפים נוגדי חרדה, כגון, וולבוטרין או פבוקסיל ואחרים נותנים טיפול שמכוון לדלקת ערמונית כרונית (פרוסטטיטיס). תקצר היריעה מלתאר את מגוון השיטות אשר חולים בתסמונת מנסים כדי להגיע להקלה בתסמינים. בכל מקרה אני מציע שתיגש לבירור רפואי במסגרת מרפאה לבריאות מינית (ראה אתר איט"ם www.itam.org.il לרשימת מרפאות ציבוריות). אם תתגלה בעיה רפואית, תוכל לקבל טיפול מתאים. חשוב לדעת שלבעיות כגון זו השלכה רגשית וזוגית ויש להתייחס לכך בטיפול. מפגש מיני מענג לא חייב להסתיים בשפיכה ואורגזמה (אותה אורגזמה שעבורך היא מקור לעונג, אך גם לסבל), והבנה זו תאפשר לכם להעלות תדירות מפגשים מענגים הדדיים, בלי התופעות הנלוות אצלך לאורגזמה. בטיפול מיני תלמדו טכניקות עוקפות-שפיכה, אשר עדיפות על הימנעות.
שלום יעקב. קפאין וניקוטין מתחרים עם התרופה פבוקסיל על מערכת פירוק בכבד. ניתן לצרוך כמויות קטנות של ניקוטין וקפאין יחד עם פבוקסיל אך מומלץ להימנע הן באופן כללי והן ספציפית לפבוקסיל מכמויות גדולות של קפה וסיגריות. בהצלחה
שלום אייל. אם אתה צריך לבחור בין סרוקסט לפבוקסיל באפקט מרגיע ומרדים אז כדאי לבחור בסרוקסט. זוהי תרופה נוגדת דיכאון, יעילה כנגד חרדות וכן בעלת אפקט מרדים. נהוג לקחת אותה בערב לאחר אוכל. בהצלחה
צודק מני
שלום רב. צריך לבדוק מה מקור ההתנתקויות הרגשיות. אם מדובר בהפרעה פסיכוטית יש צורך באיזון תרופתי. אם מדובר בחרדה או קושי בהשתלבות חברתית כדאי לעבור טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי או טיפול שיקומי מלווה בקהילה. בהצלחה
שלום רב, התכשירים שניתן להוסיף לטיפול בנוגדי דיכאון מקבוצת SSRI או SNRI במקרים בהם אין שיפור מספק יכולים להיות תרופות נוגדי דיכאון כגון ולבוטרין, מירו וטרזודיל וכן תרופות מקבוצות מייצבי מצב רוח כגון ליטיום ולמיקטל. כמו כן, מקבול להשתמש בתרופות מקבוצת נוגדי פסיכוזה אטיפיים כגון ריספונד, זיפרקסה וסרוקוול.
היי ושנה טובה. 1. נשמע שרוב הסיפור שלך קשור למתח. גם הכאבים, גם המעי הרגיז, גם החרדות. 2.המתח הוא הגורם העיקרי להחמרת טנטון, ולכן כן חשוב לטפל בכאב כרוני או במעי רגיז. 3.נכון שלפעמים יש תרופות שיכולות להחמיר טנטון אבל אי אפשר לדעת מראש, וגם לא תמיד ברור אם עצם המתח הוא לא זה שגרם להחמרה.... כנ"ל עם רגישות לרעש. 4. אם יש ירידה מימין צריך כנראה לבצע בדיקות נוספות וכדאי לגשת לרופא אא"ג עם הבדיקות. בהצלחה ושנה טובה
שווה להמשיך לנסות!
יש כאלו המרגישים רע אחרי הגמירה. תמיד אחרי אורגזמה, ולא משנה באיזו דרך הגיע אליה, מופיעים חוסר אנרגיה, פגיעה בריכוז, עייפות ואי נוחות כללית. הרגשה זו חולפת מעצמה, ללא טיפול לאחר יום יומיים. התופעה אינה נפוצה, אך שכיחות הפונים לאבחון ולטיפול בשנים האחרונות עולה. אולי בשל החשיפה לפורומים באינטרנט, בסיועם יכולים אנשים לשתף במצוקותיהם ולהבין שהם אינם בודדים במערכה. הכינוי שניתן לתופעה על ידי אנשי המקצוע הוא תסמונת מחלה פוסט-אורגזמית (Post-Orgasmic Illness Syndrome - POIS). הסובלים מ- POIS מתארים כאבי שרירים כלליים, עייפות, חולשה, הזעה ותופעות דמויות-שפעת המופיעים דקות לאחר אורגזמה. בקרב הפונים לא נמצאו הפרעות נוירולוגיות (עצביות). בחלקם ערכו בדיקות מעמיקות, כולל רישום גלי מח בעת אוננות ובדיקת לחץ דם או אפילו הולטר (ניטור דופק ולחץ דם) בעת משגל. מועד הופעת הבעיה יכול ללוות אנשים רבים מתחילת חייהם המיניים. אצל חלקם הסימפטומים ימשיכו עד שבוע לאחר האורגזמה, אם כי ברובם התופעות חולפות מעצמן לאחר יום-יומיים. לעיתים הסימנים בחומרה כזו אשר מביאה להימנעות מפעילות מינית. יש חוקרים אשר העלו השערות לגבי מקור מוחי, מין סוג של אפילפסיה. בספרות הרפואית מתואר מקרה של אישה שסבלה מסימנים דומים אשר חלפו לאחר שלקחה תרופות נוגדות כפיון. השערה רווחת אחרת היא שהמקור אוטו-אימוני או אלרגי, לדוגמא תגובה חיסונית של הגוף. בזמן אורגזמה הגוף משחרר חומרים כימיים והגוף מגיב נגדם (ממש כאילו היה זה וירוס). ייתכן והסוד טמון בשינויים כימיים המתרחשים במח בעת אורגזמה, כגון ירידה בכמות דופאמין ונוראדרנלין, מה שגם עשוי להסביר את השינויים הקוגניטיביים, אך לא מסביר מדוע זה קורה באנשים מסוימים בלבד. יש כאלו שאומרים שזה חלק מתסמונת של דלקת ערמונית כרונית, מה שלא מסביר את העובדה שגם נשים סובלות מהתופעה... עלתה גם השערה שאולי מדובר בירידה ברמת אנדורפינים (הורמונים אשר מופרשים בעת אורגזמה), שכן יש ספורטאים רבים עם תסמונת דמויית POIS , אשר מופיעה לאחר אימון גופני אינטנסיבי וייתכן ומדובר במקור פיזיולוגי דומה. יש המכוונים למקור נפשי, כגון, לחץ וחרדה סביב הנושא המיני, הגורמים לתסמינים פסיכו-סומטיים. כך, יש תרבויות בהן מאמינים שאובדן זרע מפחית את רמת האנרגיה וגורם לחולשה. תתכן השפעה שלילית של ניסיון מיני כושל, כגון, נער ש"נתפס" מאונן או עבר הטרדה מינית. למאפיינים אישיותיים השלכה ישירה, כגון, צורך בשליטה וקושי להשתחרר. בכל מקרה, חשוב לשלול מקור גופני לפני שנוטים לכיוון זה. נכון להיום אף אחד מההשערות הנ"ל לא הוכחה מדעית ועל כן אף אחת מהן אינה מקובלת לחלוטין וייתכן ומדובר בשילוב. עם זאת, ברור שמדובר בבעיה אמיתית ולא הכל בראש. בשל העובדה שסיבת הבעיה אינה ידועה, רוב הטיפולים מכוונים לסימפטום עם רמיזות לכיוון המקור. כמו המקרה של אותה אישה שהזכרתי, שתסמיניה הוקלו על ידי תרופות נוגדות כפיון. כך יש שמנסים טיפול תרופתי ע"י נוגדי כאב מתקדמים, דוגמת סימבלתה, ליריקה וטרמל, אחרים מעדיפים נוגדי חרדה, כגון, וולבוטרין או פבוקסיל ואחרים נותנים טיפול שמכוון לדלקת ערמונית כרונית (פרוסטטיטיס). תקצר היריעה מלתאר את מגוון השיטות אשר חולים בתסמונת מנסים כדי להגיע להקלה בתסמינים. בטיפול מיני-זוגי נעשית עבודה על תקשורת מינית תוך לימוד טכניקות עוקפות-שפיכה, אשר רובן עדיפות על הימנעות. במקביל ניתן לנסות טיפול תרופתי.
כמו שהרופאים אומרים אין לזה חוקים יש רק חוק אחד ברור - יותר חרדה יותר פעימות מוקדמות
לצערנו אין מספיק מידע בספרות לגבי בטיחות השילוב הנ"ל
שמעון שלום, כיוון שמדובר בתרופה חזקה למדי, אני לא ממליץ לקחת תוספים כלשהם או צמחי מרפא בלי יעוץ אישי של מומחה בתחום, בגלל הסיכון שאינטראציה עשויה להגרם משילוב ביניהם, אשמח לעזור מנסיוני כרוקח מומחה ברפואה טבעית באופן אישי, תודה והרבה בריאות
אין מספיק מידע לגבי השילובים הנ"ל
שלום, במטופלים עם פגיעה כבדית ההמלצה הינה למינון מופחת של התרופה. יש להיוועת עם הרופא המטפל לגבי חלופה טיפולית ולוודא שהפגיעה הכבדית אכן נובעת מהתרופה ולא מסיבה אחרת
שלום, אין בעיה בשילוב שתי התרופות יחד. אך יש להיזהר בשילוב הנ"ל עבור מטופלים מבוגרים או שיש להם היסטוריה של דימום במערכת העיכול.
שילוב מקובל
שלום, השילוב אכן מקובל
סורי שלא כהרגלי לא קראתי באמת ארוך מדי תנסי לתמצת
הדופק שלך תקין לגמרי ממש לא מסוכן ,כדאי שתבדקי פחות
אין מניעה לשלב עם הטיפול הנ"ל. אריפליי נחשבת תרופה בטוחה ויעילה
לא הבנתי בדיוק את כל מה שפרטת , תנסי להיות יותר ממוקדת ,לא צריך לפרט איזה לחם אכלת וכמה ביצים היו בחביתה. בכל מקרה שום דבר ממה שכתבת לא מסוכן ולא מחרפן ואפילו דיקור סיני לא פוגע בלב