תוצאות חיפוש עבור סף-תסכול-נמוך

שלום רב, אשמח לעצה. אני בת 31 עם מחזורים סדירים שמגיעים כל 28 יום. אני ובעלי מנסים להרות כשנה כמעט. לאחרונה המחזורים שלי הולכים ומתחלשים- הדימום נהיה יותר ויותר מועט. מחזור לפני האחרון היה רק דימום של יום אחד בצבע חום כהה. המחזור הנוכחי שלי מאחר כ 4 ימים. הייתי בטוחה שסוף סוף זה הריון אך ביום השלישי לאיחור התחילו רק הכתמות חומות. בהירות קלות מאוד כמעט בלתי נראות. 2 בדיקות הריון שנעשו בהפרש של כמה ימים שליליות. הרופאה נתנה לי בחודש שעבר לעשות בדיקות דם הורמונליות ביום ה 3 למחזור ואמרה לי שהתוצאות טובות ואין שום דבר חריג. מדוע המחזור שלי כל כך חלש ללא זרם וללא דם? אני לא גרה בארץ ומרגישה שהרופאים פה בגישה מאוד שונה.. הרופא משפחה הוא גם הגניקולוג וכדי לקבל הפניה לגניקולוג של בית חולים צריך ממש להתחנן.. אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי להבין מה עובר על גופי.. תודה רבה, שרון

לא הייתי אצלך. למה בשום במקום בעברית לא מדברים על תופעות ארוכות טווח של כריתת רחם בעיקר צניחות אפשריות (נרתיק כיפה, אחורי, קדמי, צניחת שלפוחית, צניחת מעי, קריעה של כיפת הנרתיק) ?!!!!!! למה! למה להרוס לנשים חיים!!! אפילו כלבה לא הייתי מעקרת אם הייתי יודעת כל מה שאני יודעת עכשיו, לא רק את עצמי. באף אתר בעברית לא מדברים על זה, רופאים לא מדברים. יש 3 רמות תמיכה ברצפת אגן לאחר כריתת רחם, מה נשאר? רמה 1 (אוטרוסקרל) אולי תופרים אז נותן פחות מחצי ממה שהיה, רמה 2 ו-3 חתוך ובחלקו כביכול תפור. מה הוא כבר יכול להחזיק. איך אחרי כל זה אני יכולה לחזור לחיים נורמליים, איך? ספורטאים בסיכון מוגבר לקריעת כיפת נרתיק ולצניחה.

שלום אודי וכולם מנדיי כתבה משהו וזה עורר אותי לכתוב, לתהות, לקבל תשובות, לשתף ועוד נ.ב- נכתב במקור כתגובה למנדיי. כותבת 'בנפרד' כדי לקבל מענה גם מאודי ואחרים. מה שאני כותבת, זו גם אחת הסיבות שלא כתבתי כאן הרבה זמן. בנוגע לקשר הטיפולי. בעיקר להתמסרות של המטופל לקשר והתפיסה והחוויה שלו אותו. כותבת בכאב עצום. מרגישה כמו אחת שנולדה דתייה, ופתאום הבינה שכל מה שלימדו וחינכו אותה, הזהות שפיתחה, דרך החיים הממשית אותה היא חיה, חלק גדול ממי שהיא זה פשוט שקר אחד גדול. תרמית. הצגה הונאה עצמית (וחיצונית) שבר אבל התפכחות גם אני הייתי/נמצאת בטיפול (כרגע, בהרהורים על עזיבה.. / לצד בחינה עצמית לגבי ההתמקמות שלי בטיפול והמטרות והצרכים שלי בתוכו) נכנסתי לשם (גם) כדי לחוות קשר קרוב. נפלתי (הפלתי את עצמי) בקסמה של המטפלת וחשבתי שהיא מינימום אלוהים. שהיא מבינה אותי, מחבבת (לא מאמינה באהבה בטיפול), מרגישה וחווה את הקשר בדומה לי. אהבתי את התלות בה. היא גם אהבה את זה. אהבה את הצרכים הנרקיסיסטיים שמילאתי עבורה. את האידיאליזציה האינפנטילית שלי כלפיה, את ההערכה. את ההשקעה וההתמסרות שלי לטיפול (אני לא 'עושה לה טובה', אבל בכל זאת.. איזה מטפל לא מרגיש טוב שהמטופל מושקע, עובד, נוכח וכו' בטיפול. הגיוני ולגיטימי) ובעיקר לקשר הטיפולי. חשבתי שיש איתי מישהי שהולכת איתי (כמו ייצוג פנימי כזה) גם כשאני לא בחדר הטיפול. שיש בינינו באמת באמת קשר. (עכשיו יגידו שיצאתי מאשליית "חווית ההכלה האידיאלית".. תסכול אופטימלי, קנאה, צרות עין של המטופל למטפל, שחזור...ועוד כל מיני מושגים, שחלקם בין היתר, יכולים להיות מתאימים למטופל, אבל גם חלק מהגנות של המטפל עצמו לשנאה המתעוררת בו מול המטופל, כאשר כבר נוצר קשר ומתגלים בו עוד חלקים מעבר להערצה עיוורת למטפלים... ועוד דברים שכל מטפל מכיר. לא ארחיב. מניחה שאודי מכיר ויודע) רק מה ואני מאשימה את עצמי בלבד על כל מה שאני כותבת. נכון. כמעט כל מה שמרכיב קשר יש בטיפול, אבל הקטע הוא שבקשר טיפולי זה מזויף, פיקטיבי, אשלייתי, מורכב מהשלכות והעברות. חד צדדי (הרי המטפל לעולם לא יביא את עצמו מדי.. וזה אכן לא אפשרי מקצועית) לא שמרתי על עצמי. נכנסתי בעיוורון מוחלט וקיבלתי כאפה. מכה. חזקה ביותר. מרגישה לאחר תאונה רגשית. כן. המטפל/ת היא לא רק שלך. חושב/ת עלייך בשעה הטיפולית ועוד קצת לפני ואחרי. מדי פעם, אולי בין לבין (וגם זה, כחלק מחשיבה על החומרים והרגשות שהתעוררו ועלו בטיפול, על מנת לסייע לך מקצועית. היא לא חושבת עלייך!! מקווה שההבדל מובן. או אם את בשלב הטיפול של ההתחלה שאת בהערצה למטפל/ת אז זה אולי) ולכן, אני לעולם לא מתמסרת יותר לקשר טיפולי. בדיעבד, למרות ההישגים ההתפתחותיים והשינויים שעברתי ,אני חושבת שאם הייתי מכניסה קצת מציאות חיצונית לטיפול, עוגמת הנפש, הכמיהה האבודה, האבל הצורב וכו' לא היו מנת חלקי. לפחות לא בעוצמות שאותן אני חווה כבר מעל חודשיים.. המטפלת היא מטפלת. אשת מקצוע. זו עבודה שלה. כך היא אמורה לעבוד. היא עשתה הכול בסדר (ומה שלא כחלק מהאנושיות שלה, היא גם לקחה עליהם בעלות ותיקנה). כועסת על עצמי. מאוכזבת. הכנסתי את עצמי למרחב יותר מדי לא מציאותי והלכתי אתו כך לאורך שנתיים. מתלבטת אם להמשיך בטיפול כדי לא להיקשר שוב מדי. המטפלת אומרת שזה עוד דרך להימנע מקשרים ולחוות את המגבלות שלהם, המורכבות והכאב, כמו גם את הטוב שיש להם להציע. מתנצלת. אני חולקת על כך. לא מאמינה ומקבלת כשזה 'קשר טיפולי'. אם זה היה קשר חברתי/זוגי/מול קולגות וכו' זו אכן הייתה הימנעות/בריחה/חלק מדפוס לא אדפטיבי שכדאי לבחון/להתעמת מול זה. מול אמיתות כואבות שקשה לפגוש בקשרים. לסיכום, אחרי כל החפירות... (גם לא ממש קוהרנטי. מקווה אודי, שתבין מה שאני כותבת) תשמרו על עצמכם בטיפול. גם לטיפולים יש כישלונות/תופעות לוואי שליליות (בעיקר לדינמי). הטיפול הוא חשוב, חיוני, מקדם, מסקרן וכו' אבל לא ליפול בפח של "הקשר הטיפולי". יש הבדל בין לחוות קשר עם בן אדם- מטפל, לבחון דינמיקות, לחבב מטפל, להעריך, להכיר טובה ,לבין אשליה כוזבת שאתם בקשר סימביוטי אתו, שאתם כל עולמו והוא ממש לא אמור להיות כל עולמכם. גם מטפלים הם בני אדם. מורכבים (לעיתים יותר ממה שנדמה לכם) יש להם גם אינטרסים. וכשמטפל לא מודע לצרכים שלו מול המטופל, זה בכלל נורא. ומעל הכול (מנדיי) המטפל הוא איש מקצוע. איש מקצוע (וכחלק מזה הקשר הוא לא שיווני). לא מעבר. אם לא תשלמו- לא יהיה. כלום. אם לא תתחנפו/תרצו את המטפל/תהיו בתוך קשר שהחלקים הפחות נעימים שלכם מהדהדים חזק- לא תקבלו אהדה מספקת (בליבו). אם לא יתמזל מזלכם- לא נכנסתם לו עמוק לשום נשמה. נכנסתם אכן עמוק לעצמי המקצועי שלו. לא מעבר.

אני נשואה כבר שנתיים, ואנחנו מנסים כל הזמן להכנס להריון, כבר בדקנו הכל וב"ה אין בעיה אבל כל חודש צריך לעשות מעקבים וזריקת אוביטרל, בקיצור עובדים קשה כל החודש והאכזבה אחר כך היא לא נסבלת... איך מתמודדים עם האכזבה, אני מרגישה שאני מתפרקת כל פעם, לכולם סביבי כבר יש ילדים חברות שהתחתנו המון אחריי, ואני כל חודש צריכה להתמודד עם האכזבה זה קשה!!!!!!

* נחנו נשואים 26 שנה. לפני כשנה גיליתי שבעלי נפגש עם גברים על בסיס מזדמן והוא הודה שהוא ביסקסואל אך אינו מעוניין בשום אופן לפרק את המשפחה. הוא חוזר ומצהיר שהוא אוהב אותי ובשום אופן לא מוכן לוותר עלי. * אנחנו בטיפול זוגי כבר למעלה משנה עם המון עליות וירידות. כבר בהתחלה בעלי קיבל החלטה לשים את העולם הגברי מאחוריו ולהימנע מפורנו/מפגשים וכד׳ וזאת בשל העובדה שהוא טיפוס ״מתמכר״ ופוחד לחזור לשם כי המחיר שהוא ישלם גבוה מידי (פרידה) והוא אינו מוכן . הוא טוען שאינו יכול להיות בשני העולמות בעת ובעונה אחת ולכן הוא בוחר בעולם שלי. הוא גם טוען כי הוא מצליח להתגבר על הדחפים שלו ומתמודד בהצלחה. * בנוסף , חשף בעלי התעללות מינית שעבר בילדותו אשר ככל הנראה השפיעה על נטייתו המינית. הבעיה היא, שאני מרגישה שההמנעות שלו גורמת למצב בלתי אפשרי, מצד אחד הוא פוחד לפרק את המשפחה ומצד שני קשה לו להתמודד עם היצרים והדחפים שלו. עם הגילוי חזרנו לקיים יחסי מין 3-4 פעמים בשבוע (לאחר התנזרות של 5שנים) בחלק מהפעמים הסקס היה טוב ומספק אבל בחצי שנה האחרונה אני מרגישה שהזקפה לא חזקה מספיק ולאחרונה,אין לו גם חשק מיני. לטענתו, החשק המיני תלוי בבטחון העצמי שלו שהוא ירוד כרגע בגלל ספקות שאני מעלה לגבי היכולת שלי להשאר בקשר. אני מרגישה שבעלי נתון במצוקה משום שהוא מבין שאם לא יספק אותי מינית , הוא יאכזב אותי ואני אעזוב וזה גורם לו לחרדת ביצוע. אני מתוסכלת מאוד ותוהה האם הוא מספר לי את כל האמת או שהוא בכלל הומוסקסואל ופוחד לצאת מהארון

אני רווקה שהתחתנה עם גרוש שיש לו ילד מנישואים קודמים. אני בהריון מתקדם, ולאחרונה לא מרפה ממני המחשבה שבעלי כבר חווה הריון ולידה עם אישה אחרת, בפעם הראשונה, וזה לא איתי. חוויה עוצמתית שתהיה תמיד שמורה לגרושה. כל הזמן מציירת לי בראש את התמיכה שלו בה ועל החוויה בחדר לידה שהייתה להם, זה גורם לי לייאוש, תסכול ובעיקר עצבות. אציין שבעלי מאוד תומך ודואג לי, אבל המחשבות האלה לא מרפות ואני מרגישה שממש היה בא לי לחוות דבר כזה כשגם בעלי חווה אותו לראשונה איתי ולא שהייתה שם אישה אחרת לפני. לא יודעת לדייק את התחושה אבל זה בעיקר גורם לי לעצבות ולאדישות כלפי ההריון שלי.

אהלן מאז שאני זוכר את עצמי הדרך היחידה להגיע לאורגזמה היא דרך חיכוך האיבר במיטה או משטח קשה אחר. לאחרונה הבנתי כמה זה גורם לי ולפרטנר חוסר סיפוק ביחסי המין. כיצד ניתן להחליף את הנורמה הזו? שמעתי שהתנזרות מאוננות ואז כעבור שבועים לנסות ביד עוזר, האם זה נכון? והאם חייב ייעוץ מיני או שלפני אפשר לנסות לבד כי עד היום לא עשיתי דבר בשביל לשנות זאת?

לפני כעשור הכרתי בחורה מדהימה שהקשר בינינו נותק עקב התערבויות בני משפחה-"נשמות טובות". מאז נפרד ודרכינו. אני נישאתי והיא... לא יודע? הזוגיות שלי היא ברמה כל כך ירודה שאינני אפילו יכול לתאר אותה. אולי במילה אחת-"זוועה". 7 שנות סבל בל יתואר. יש מושג הנקרא-"יחסי מין". מה זה? כבר שכחתי. חיים בסבל,חיים של תסכול, חיים של פחד מלהישאר לבד. אבל בתוך הזוגיות העכשווית אני בכל מקרה לבד. אני מסורתי ואישתי מגדירה את עצמה כ "דתית". אני לא מתחבר לאמירה הזאת , וגם אם כן, אין לי שום הנאה מה"דתיות" הזאת. יושב וכותב בפורום שאני ואותה אחת שהכרתי לפני כעשור מכירים היטב. אני מאמין שאם היא עדיין נכנסת לפורום הזה היא בוודאי תזהה אותי. ובכל מקרה, מה הפיתרון, אם ישנו כזה? מחפש אהבה ומחפש בת זוג מרגשת, ולא מה שיש לי כיום- אישה פריג'ידית אשר מסרבת להכיר בכך. כל הזוגיות הזאת לא שווה מאומה אם אין יחסי מין. אולי אני לא כל כך צעיר בגיל, אבל מרגיש צעיר בנשמה. שבוי במערכת יחסים משעממת, חסרת כל רגש,חסרת מגע פיזי שכל כך חסר. יש דרך לצאת ממעגל הקסמים הנורא הזה? כל מה שתיארתי בקצרה יכולתי לפתח עד כדי ספר שלם של תיסכול וסבל. לא יאומן כי יסופר. סבל בל יתואר !!!

היי את יכולה בבקשה להסביר על אוסידי קיומי/פילוסופי....?? מה האובססיות?? ומה הקומפולסיות? אשמח בבקשה להסבר מפורט תודה רבה

היי, רציתי לשתף אותך בחלום שלי, יותר נכון סיוט, שבגללו אני לא מצליחה להירדם וקמה בלילה בשעות המוקדמות של היום. החלום שלי הוא ללא יותר מידי פרטים, חלמתי שאני ישנה בביתי ופתאוםאני ניגשת לחלון ורואה בחניה המשותפת בשכונה (אותה אפשר לראות מהחלון שלי) את כל המכוניות לא מסודורות כאילו הזיזו אותן ועם דלת קידמית אחת פתוחה (מצד ימין של ליד הנהג). החלום עצמו קורה בלילה וחשוך מאוד בחוץ. ואני מעירה את אמא שלי כי גם הרכב שלה היה שם וירדו למטה ופשוט צרחנו ובכינו ואמא שלי רדפה אחרי 2 ילדים שכנראה הם אלה שהתעסקו עם הרכבים, הילדים היו בין הגילים 8-9 (בגיל של אחים שלי...צירוף מקרים?) ופשוט צרחה עליהם. וכאן קצת החלום התפצל ושקעתי לחלום נוסף שרק את הרכב שלי גנבו אבל צילצלתי למשטרה ואימתתי איתם מספר לוחית רישוי והם מצאו אותו, הוא לא הספיק לצאת מהשכונה והרכב חזר. אני ממש אשמח למענה הנושא מטריד את מחשבותי משום שאני בטוחה שעומד מאחורי החלום פירוש... תודה מראש

אודי, כמובן שתיסע ותהנה ותנוח. ועדיין, שום דבר לא רגיל, עשרה ימים הם כמו נצח וכל הפירורים האלה שאני מנסה ללקט ולהחזיק כמו האוכל שאני מלקטת ולא מצליחה להחזיק. כל פעם מישהו הולך ומותיר חלל והחללים האלה הולכים וגדלים ועדיין לא מצאתי את החומר המיוחד הזה שממלא אותם ותמיד זה כמו תינוק שצורח עד שמבין שאף אחד לא יבוא אליו ובסוף נרדם (יש הורים כאלה) מהיאוש. ויש ימים שגם אני רק רוצה לישון מהיאוש או מהמטפל שאיננו או מהמעט שישנו ולא ממלא את החלל. ואני מבינה שככה זה, בראש אני מבינה. אני לא רוצה לתרגל פרידות כי היו לי המון וגם לא תסכולים כי היו יותר מהמון. ותמיד זה מגיע לנקודת הבכי של התינוק שאני לא יכולה לשאת. אודי יקר, נסיעה טובה ובטוחה ומהנה. שלך שירה

שלום ד״ר, תינוקת בת 9 ח׳ לאחרונה שהיא רוצה יחס או שפשוט לא מביאים לה מה שהיא רוצה וכו׳ היא מראה סימני עצבנות ממש סוגרת את 2 כפות ידיה ולוחצת עליהם וכולה אדומה בפנים כולל קול ״ עהה ״ גרוני האם לדאוג? מתפתחת יפה לגילה אבל לא יושבת דבר נוסף, החודש הזה יצא לי לישון עם הנייד מתחת לכרית או שלא אבל במיטה התינוקת ישנה במרחק של חצי מטר מהנייד שוב, אני ממש נזהרת ובכל זאת קרה שנרדמתי מעייפות יתרה ממש אני ממש מודאגת, לא מצליחה לישון ובכלל יש לי אשמה נוראית שמה חלילה גרמתי לנזק בהתפתחות שלה וחלילה ליותר מזה אמא שלי מחלימה מהמחלה אני בתסכול נוראי מהפעים האלו שנרדמתי עם הפלא 😢

שלום, מדובר בבן שלי - בן 16. תלמיד כיתה י"א במגמה מאוד תובענית ורמת לימוד גבוה מאוד. הוא מתוסכל מהלימודים. שונא ללמוד. לא מצליח כבר תקופה ארוכה לישון בלילה כמו שצריך ומהלך היום אינו מרוכז בלימודים. אתמול כתב שהוא חושב כל כל על להתאבד אבל יודע כמה הוא חשוב לנו אז לא עושה את זה. אומר שכל היום הוא בבית ולא כיף לו בחיים. לא כיף לו לעשות כלום. לא בא לו לעשות כלום. החומר הלימודי לא מעניין אותו. אמרתי לו שאני חושבת שצריך לפנות לגורם מקצועי - פסיכולוג או פסיכיאטר כדי שייעץ ויסייע בנושא, אך הוא לא רוצה ואומר שיתמודד בעצמו עם המצב. מקרה דומה קרה גם לפני שנתיים והדברים נירגעו עם הזמן. זה לרב קורה כשלא הולך לו במבחן מסויים (כפי שקרה אתמול) למרות שהיום יום שלו מתסכל אותו בנוסף ללימודים. הוא כל היום יושב בחדרו עם המחשב (הוא מאוד אוהב את תחום מדעי המחשב). לא ניפגש עם חברים. לא רוצה לצאת לטיולים שנתיים. מצב מאוד מאוד מתסכל ומדאיג ואני לא יודעת איך אני ובעלי אמורים להתמודד עם זה? לכפות עליו ללכת לטיפול פסיכיאטרי? נ.ב. הוא מסרב שאפנה לגורם כלשהו מבית הספר שלו - מחנכת או יועצת.

שלום בני בן 1.9 לרוב במפגשים משפחתיים מושך לילדים בשיערות וגם לי ולבעלי (אביו) מכה אותנו, יורק, צובט ומכה את עצמו לא רק בשעת תסכול ולאחר זמן מה לעיתים מחבק ומנשק. לוקח לו זמן להשתחרר. הוא בוהה באנשים (קרובי משפחה) או אנשים זרים למשך מזפר דקות. אציין כי הוא מבין הרבה דברים אך לא בונה מגדל קוביות, פאזל הוא מרכיב אך בחוסר סבלנות ומבלי לדעת איך בעצמו. כל מה שאני מנסה להסביר לו הוא ישר מצביע על דברים אחרים. יש לו אוצר מילים אך חוץ מהמילה אבא לא אומר אף מילה ברור בדיקת שמיעה תקינה. היו לו נוזלים שהתייבשו אך יש לו שקדים מוגדלים. יעבור ניתוח בחודש הבא בעקבות דום נשימה חסימתי קל-בינוני. אינו מחייך לאנשים לוקח לו זמן אשמח למענה לחוות דעתך על כל אשר ציינתי תודה מראש

שלום בני בן 1.9 לרוב במפגשים משפחתיים מושך לילדים בשיערות וגם לי ולבעלי (אביו) מכה אותנו, יורק, צובט ומכה את עצמו לא רק בשעת תסכול ולאחר זמן מה לעיתים מחבק ומנשק. לוקח לו זמן להשתחרר. הוא בוהה באנשים (קרובי משפחה) או אנשים זרים למשך מזפר דקות. אציין כי הוא מבין הרבה דברים אך לא בונה מגדל קוביות, פאזל הוא מרכיב אך בחוסר סבלנות ומבלי לדעת איך בעצמו. כל מה שאני מנסה להסביר לו הוא ישר מצביע על דברים אחרים. יש לו אוצר מילים אך חוץ מהמילה אבא לא אומר אף מילה ברור בדיקת שמיעה תקינה. היו לו נוזלים שהתייבשו אך יש לו שקדים מוגדלים. יעבור ניתוח בחודש הבא בעקבות דום נשימה חסימתי קל-בינוני. אינו מחייך לאנשים לוקח לו זמן אשמח למענה לחוות דעתך על כל אשר ציינתי תודה מראש

שלום בני בן 1.9 לרוב במפגשים משפחתיים מושך לילדים בשיערות וגם לי ולבעלי (אביו) מכה אותנו, יורק, צובט ומכה את עצמו לא רק בשעת תסכול ולאחר זמן מה לעיתים מחבק ומנשק. לוקח לו זמן להשתחרר. הוא בוהה באנשים (קרובי משפחה) או אנשים זרים למשך מזפר דקות. אציין כי הוא מבין הרבה דברים אך לא בונה מגדל קוביות, פאזל הוא מרכיב אך בחוסר סבלנות ומבלי לדעת איך בעצמו. כל מה שאני מנסה להסביר לו הוא ישר מצביע על דברים אחרים. יש לו אוצר מילים אך חוץ מהמילה אבא לא אומר אף מילה ברור בדיקת שמיעה תקינה. היו לו נוזלים שהתייבשו אך יש לו שקדים מוגדלים. יעבור ניתוח בחודש הבא בעקבות דום נשימה חסימתי קל-בינוני. אינו מחייך לאנשים לוקח לו זמן אשמח למענה לחוות דעתך על כל אשר ציינתי תודה מראש

שלום בני בן 1.9 לרוב במפגשים משפחתיים מושך לילדים בשיערות וגם לי ולבעלי (אביו) מכה אותנו, יורק, צובט ומכה את עצמו לא רק בשעת תסכול ולאחר זמן מה לעיתים מחבק ומנשק. לוקח לו זמן להשתחרר. הוא בוהה באנשים (קרובי משפחה) או אנשים זרים למשך מזפר דקות. אציין כי הוא מבין הרבה דברים אך לא בונה מגדל קוביות, פאזל הוא מרכיב אך בחוסר סבלנות ומבלי לדעת איך בעצמו. כל מה שאני מנסה להסביר לו הוא ישר מצביע על דברים אחרים. יש לו אוצר מילים אך חוץ מהמילה אבא לא אומר אף מילה ברור בדיקת שמיעה תקינה. היו לו נוזלים שהתייבשו אך יש לו שקדים מוגדלים. יעבור ניתוח בחודש הבא בעקבות דום נשימה חסימתי קל-בינוני. אינו מחייך לאנשים לוקח לו זמן אשמח למענה לחוות דעתך על כל אשר ציינתי תודה מראש

שלום בני בן 1.9 ילד ראשון. יוצר קשר עין, תקשורתי (אך לוקח לו קצת זמן להשתחרר). נמצא איתי בבית ובגן עם אמא (אמהות וילדים). קבלת הפנים שלו לעיתים לכולנו אך בעיקר לאחרים היא ע"י יריקות, נוטה להכות עצמו בפנים ואותנו בעיקר בעת תסכול או עייפות. למשל בסביבת המשפחה במקום לרוץ אליהם הוא ישר מצביע להם על חפץ/משחק מסוים או נותן חיתול/מוצץ/בקבוק שלו. בנוסף לכל מיני חפצים הוא גם מנסה לתת לאכול/מוצץ וגם לדמויות בטלוויזיה. לא אוהב משחקים כגון פאזלים, לגו ובניית מגדלים. כמה שאני מראה לו איך לבנות מגדל קוביות/כוסות הוא בורח כנ"ל גם לגבי פאזל עץ (לעיתים כן מנסה להרכיב אך לא יודע לפי צורות עדיין). בורח כשאני מלמדת אותו דברים באותם רגעים כשלא רוצה שאראה לו משחקים הוא מצביע על האור ואומר אה (אור) אציין כי יש לו שקדים מוגדלים עם תסמונת דום נשימה חסימתי קל/בינוני. עובר ניתוח בחודש מאי. יש לו אוצר מילים גדול אך חוץ מהמילה אבא לא אומר שום מילה ברורה. פעוט סקרן עם מבט רציני מאוד. לוקח לו זמן לחייך למי שלא מכיר. מצביע על כל מה שרוצה ומשתמש במילים אשמח לחוות דעת על כל מה שכתבתי והאם תקין תודה מראש

שלום בני בן 1.9 ילד ראשון. יוצר קשר עין, תקשורתי (אך לוקח לו קצת זמן להשתחרר). נמצא איתי בבית ובגן עם אמא (אמהות וילדים). קבלת הפנים שלו לעיתים לכולנו אך בעיקר לאחרים היא ע"י יריקות, נוטה להכות עצמו בפנים ואותנו בעיקר בעת תסכול או עייפות. למשל בסביבת המשפחה במקום לרוץ אליהם הוא ישר מצביע להם על חפץ/משחק מסוים או נותן חיתול/מוצץ/בקבוק שלו. בנוסף לכל מיני חפצים הוא גם מנסה לתת לאכול/מוצץ וגם לדמויות בטלוויזיה. לא אוהב משחקים כגון פאזלים, לגו ובניית מגדלים. כמה שאני מראה לו איך לבנות מגדל קוביות/כוסות הוא בורח כנ"ל גם לגבי פאזל עץ (לעיתים כן מנסה להרכיב אך לא יודע לפי צורות עדיין). בורח כשאני מלמדת אותו דברים באותם רגעים כשלא רוצה שאראה לו משחקים הוא מצביע על האור ואומר אה (אור) אציין כי יש לו שקדים מוגדלים עם תסמונת דום נשימה חסימתי קל/בינוני. עובר ניתוח בחודש מאי. יש לו אוצר מילים גדול אך חוץ מהמילה אבא לא אומר שום מילה ברורה. פעוט סקרן עם מבט רציני מאוד. לוקח לו זמן לחייך למי שלא מכיר. מצביע על כל מה שרוצה ומשתמש במילים

שלום לבני בן השנה ו 8 חודשים ישנם דפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם מידי יום ביומו שהחלו לפני מספר חודשים ומאז זה רק החמיר. מידי פעם במשך היום הוא יורק על אנשים, עלינו (הוריו), ילדים בחוץ ובגן (נמצא איתי בגן עם אמא פעמיים בשבוע) ובנוסף, גם על אנשים בטלוויזיה. לאחרונה, בעת היריקה הוא גם מכה עצמו במצח ובראשו. כמו כן, הוא נוגח בנו לעיתים קרובות ובכל בני המשפחה בראש וברגל ומרביץ לנו בפנים (לעיתים צוחק מיזה) אציין שכל זה נעשה גם כשהוא לא מתוסכל/עייף לא עוזר התעלמויות/הערות/דיבור ברוגע/הסחות דעת. הוא ממשיך עד שנרגע. בנוסף, לעיתים בגן עם אמא, הוא חוטף משחקים לילדים אך גם משחק ואף נותן משחקים. הוא יוצר קשר עין ותקשורתי אך שום מילה שאומר אינה ברורה מלבד המילה אבא שהחל לקרוא לכל מיני חפצים אבא. לאחרונה, כשרואה קרובי משפחה שמכיר ואת הסבים והסבתות שרואה מספר פעמים בשבוע הוא נעמד כמו "פסל" למשך מספר שניות עד שמשתחרר אבל לא רץ אליהם ולא קןרא להם ישר אלא מקבל פניהם ופניי כולם על ידי כך שמראה חפצים שלו כגון: חיתול, מוצץ (שנותן אפילו לדמויות בטלוויזיה). לי הוא כלל אינו קורא אך יודע להצביע על כולנו ועל דברים שרוצה. אציין, כי יש לו נוזלים רבים באוזניים, שקד שלישי וסובל מתסמונת דום נשימה חסימתי. צריך לעבור במאי ניתוח שקד כנראה גם כפתורים. כשאומרים לו תן חפץ למישהו מאיתנו הוא נותן למישהו אחר ממי שהתבקש לתת. אשמח למענה ולדעת את הסיבות להתנהגויות הללו בתודה מראש

שלום ד ר בתקופה האחרונה (כשנתיים) אני מחליף הרבה זוגות נעליים (גם לאחר קנייה) בגלל שהן מתגלות כלא נוחות/ מזיקות עבורי. נוצר אצלי מצב של תסכול מקניית נעליים. הנעל הנוכחית שיש זה אדידס אולטרבוסט. אולם מסתבר שהיא גורמת לי נזק ליציבה, לשרירים וגם לקרסול. כעת אני מתלבט איזו נעל לקנות ושמעתי שיש נעל מסוג barefoot שהיא מנח טבעי לחלוטין, או שאנסה את חברת Hoka שהומלצה לי על ידי מישהי מהעבודה. אשמח לדעתך בעניין.

שלום בני בן שנה וחודש אומר אדה הכוונה אבא, אמא (לא הוגה את האות ב) אתה הכוונה סבתא סבא בנוסף אומר דג, אוטו, קיגה(עוגה) כל המילים הנ ל אומר רק כשאני אומרת לו להגיד אותן, חוץ מהמילה אדה שזה אומר מעצמו כשרואה אותנו. כשרעב עושה עם הפה אמ אם לגבי שאר המילים שמנסה להגות, הוא גם אומר אדה/אה לא תמיד נענה לשמו. בנוסף כשאני קוראת למישהו הוא עונה במקומו אה(כנראה הכוונה מה ולא רק מתי שאני קוראת לו) הוראות שמבין -עושה כיף עם היד, משחקי קוקו, מחבואים, תן-קח, מחיאות כפיים ובום בום כמו תוף. יודע להראות ראש, בטן, רגליים. כמו כן, מצביע לעיתים. כשאומרים לו בוא הוא לא זוחל אלינו, רק בעגלה/מיטה/על הידיים הוא מושיט לנו ידיים. יוצר קשר עין עם כולם. מתעניין מאוד בפנים של אנשים וקשוב עם מבט חודר כשמשוחחים איתו כשהוא מול החלון, הוא חובט את מצחו בחלון, ולא נראה שזה מזיז לו מטיח ראשו במשטח הפעילות עד שבוכה כשזה מכאיב לו ומעיף ראשו לאחור ומלפנים כשהוא על הידיים (מתוסכל כשלא מקבל משהו) או בזמן עייפות הוא בגן עם אמא פעם בשבוע ואני רואה שהוא רציני ומסתכל בזמן השמעת שירים וריקודים בגן. הוא תינוק עם הבעה רצינית לרוב לאנשים מבחוץ, עד שמחייך אליהם זה לא קורה ישר בעת ריקוד הוא שם רק יד על הראש במקום שתי ידיים בשיר ידיים למעלה בדיקת שמיעה תקינה. mri תקין(היקף ראש גדול שבתחילה חרג טיפה מהנורמה. כעת מאוזן. מרפס נסגר ותקין) אשמח לדעת האם תקין ובמידה ולא מה יכולה להיות הבעיה? תודה מראש

שלום אודי, כיצד ניתן לא להיות מודעת לבליעת רוק? מהקימה ועד השינה יש מודעות לבליעת רוק שמחרפנת, מוציאה מריכוז, מונעת ממני לתפקד בכל תחומי החיים כראוי. ממליץ על ביופידבק? והאם זה יכול לעבור? מרגיש לי תקוע כבר כמה חודשים ואני מפחדת להשתגע מזה אני קמה עם תסכולים כל יום. תודה

מיציתי מכשיר שמיע קטן, מכיר שמיעה מותאם אישית ועכשיו מכשיר שמיעה מאחורי האוזן! הכל נופל מהאוזן שלי! גם 2 סוגי כיפות ממשיכים ליפול מהאוזן. לציין שאין שעווה באוזן. מה האפשרויות לקיבוע?למניעת הנפילה?