ארוחת חג משפחתית: למה כדאי לאכול יחד בראש השנה - היתרונות התזונתיים והרגשיים

ראש השנה הוא לא רק שולחן מלא מטעמים וסימנים מסורתיים, אלא גם הזדמנות לחזק את החיבור המשפחתי סביב הארוחה. מחקרים מראים כי אכילה משותפת עם בני המשפחה תורמת ליצירת הרגלי אכילה בריאים יותר, להפחתת אכילה לא מודעת ולתחושת שייכות וביטחון אצל ילדים ובני נוער. ענת מן – MBA, מדריכת הורים ומאמנת אישית, מנחת קבוצות ומרצה, מסבירה כי ארוחה משפחתית יכולה להיות מקור ללמידה, לשיח חיובי ולזמן איכות אמיתי – אך היא עלולה להפוך גם למוקד של מתח אם עוסקים בביקורת על מה וכמה כל אחד אוכל. לכן היא ממליצה לנצל את סעודות החג כמרחב מקרב: לשים דגש על האווירה, על בחירת מאכלים מגוונת ומאוזנת, ועל הקשבה הדדית סביב השולחן. כך הופכת הארוחה המשפחתית ליותר ממסורת – היא הופכת לחוויה רגשית ותזונתית שתורמת לבריאות וליחסים בבית.

ענת מן אומרת שבשל סדר היום העמוס של רוב המשפחות בישראל, כשכל אחד מבני הבית מגיע בשעות שונות, הטמעת ההרגל הזה אינה פשוטה, בוודאי לא כאשר גם ארוחות הערב המשפחתיות הן טקסים בפני עצמם. "לאחד יש חוג, השני בצופים והשלישי אצל חבר. כך שמי שמגיע פותח את המקרר, מכין איזה כריך, שניצל, או פותח את מגרת הממתקים" – היא מסבירה, ומשתפת כי גם משפחתה הפרטית התקשתה בקיום ארוחות משפחתיות. אולם מאז שבנותיה קטנות היא הקפידה שהן תאכלנה יחד ובסופי שבוע, הם מצאו את השעה שנוחה לכולם וכך כולם מתכווננים אליה הרבה יותר מוכנים. "אצלנו זה בחמש בערב ביום שישי. כך שהגדולות יכולות לצאת אחר כך והקטנה חוזרת מהצופים", היא מספרת ומוסיפה כי ככל שמתחילים מוקדם יותר, זה משתרש ובני הבית יודעים שהם צריכים לחזור. הנה לנו טיפ ראשון מועיל אל הורים לילדים.

אילוסטרציה: שאטרסטוק

אכילה ביחד - תזונה טובה יותר

"בעולם שבו אנחנו כל הזמן מול מסכים, נוצרת התניה. אם אני רואה טלוויזיה אז אני אוכל. ממש כמו שנכנסים לקולנוע וקונים פופקורן. כך מוטמע הרגל לא בריא ומשמין. ארוחות משפחתיות מונעות את זה. בנוסף, ילדים לפעמים בררנים מאד באוכל. בארוחה משפחתית אנחנו מניחים על השולחן מגוון גדול יותר מאשר את כריך הגבינה הצהובה והילדים נחשפים לעוד מאכלים ומתנסים בטעמים וערבובים חדשים", אומרת ענת מן. "סביב השולחן נוצרת גם סוג של נדיבות. צלחת הצ'יפס היא לכולם. כך שמצד אחד הילדים לומדים לחלוק ולכבד את האחר ומצד שני, לשים כמות הגיונית בצלחת ולא להפציץ אותה. ארוחה מסודרת מייצרת גם יציבות מסוימת ומונעת מהילד לחטוף משהו".

היתרונות הרגשיים - חברתיים

"ארוחה משפחתית מייצרת סוג של גיבוש משפחתי. מדברים על הקשיים, מכילים אותם. מכירים יותר לעומק, שומעים על דברים שקרו במהלך היום. היא מאפשרת לילדים לשמוע דעות נוספות על מה שקרה לו. העובדה שכולם מתעניינים יוצרת תחושה של אכפתיות, של – אני מעניין. הוכח שזה משפיע על כל תחומי החיים, אפילו על הציונים – אם לילד קשה בלימודים, אחיו שכבר היה שם יכול לייעץ. זו גם הזדמנות לדבר על מה שמפריע לנו כמשפחה וללבן אותם מצד אחד ולהודות למישהו מבני המשפחה על עזרה למשל. בארה"ב נעשו מחקרים שהראו שארוחות משפחתיות מצמצמות את הסיכוי להתנהגות סיכונית ולהריונות בלתי רצויים – בגלל המעורבות. ההתנהגות הסיכונית מגיעה פעמים רבות מחוסר מעורבות משפחתית ומצורך לקבל תשומת לב ושייכות. כשבבית זה חסר – מחפשים את זה בחוץ". כדי להגביר את תחושת הנחיצות והשייכות מציעה ענת מן לערב את הילדים בעשייה. "אם ילד יודע שרק הוא מתבל כל כך טוב את הסלט, והשני עורך את השולחן זה מייצר נחיצות. כי אם אני לא אתבל, הסלט לא יהיה טעים ואם אני לא אערוך, איך יאכלו. לפעמים צריך להחליף תפקידים כדי שזה לא ימאס ושכולם ירגישו שותפים בכל השלבים. גם להורים זה מייצר תחושה טובה. פעמים רבות הורים מגיעים אליי להדרכה ואומרים שהם מרגישים כמו משרתים. עשייה שיתופית מונעת תסכולים מהסוג הזה". ענת מן מדגישה גם כי בארוחה משפחתית ההורים מניחים קודם את האוכל לילדים בצלחת וזה מראה משהו על דחיית סיפוקים, הנדיבות כלפי האחר והאכפתיות. "זה יכול להיות קופי פייסט לחיים עצמם".

מוקשים בארוחת החג

"אם הבסיס המשפחתי הוא פחות טוב, ארוחות משפחתיות יכולות דווקא לפגום בביטחון העצמי. למשל אם יש ילדה שהיא קצת מלאה וההורים מעירים לה ליד כולם זה עלול לפגוע עד כדי בעיות חמורות יותר. במקום זה, אפשר פשוט להגיש לשולחן גם מזונות בריאים. זה גם סוגר כבר את הפינה של מה הילדים שלי מכניסים לפה". אומרת ענת מן. "אם במשפחה יש בסיס של כבוד והקשבה, הסערות הן לא כאלה בעייתיות. רבים, משלימים, מדברים על זה וממשיכים הלאה כמשפחה. כשהיחסים יותר קונפליקטואליים הסעודות האלה יכולות להציף בעיות. אבל אם למשל יש ילד מתבגר שרב עם כולם ולצידו אח או אחות שיודעים דווקא להרגיע את הרוחות זה מתאזן. יש בזה גם אמירה – נכון, אני רב איתכם, אבל רוצה להיות חלק מהארוחה. מכם. זו סיטואציה שמאפשרת לשים את הקונפליקטים בצד.

התדירות המומלצת

"הכי כיף אם אפשר היה לעשות ארוחה משפחתית כל יום. אבל לרוב זה לא מתאפשר. אני הייתי ממליצה לשמור את סוף השבוע – שישי ושבת ובנוסף ארוחה אחת באמצע השבוע. חשוב מאד למצוא את היום והשעה שמתאימים לכולם כדי שלא יהיה מאוחר מדי לקטנים או מוקדם מדי לגדולים ולהקפיד מגיל קטן שהאחים יאכלו יחד. זה מייצר ביניהם קשר".

ארוחת חג רגועה - מה לוקחים לשנה החדשה

ארוחת חג משפחתית היא לא רק מסורת אלא כלי תזונתי-רגשי משמעותי: כשקובעים שעה ברורה, משאירים את הטלפונים מחוץ לשולחן, מחלקים תפקידים קטנים, נותנים לכל ילד לבחור מנה אהובה ומדברים על טעמים וזיכרונות – במקום להעיר על כמויות ומשקל – נוצרת אווירה רגועה שמקדמת אכילה מודעת. מחוץ לחג, מטרה ריאלית היא לשמור על שתי ארוחות משותפות קבועות בשבוע (שישי/שבת ועוד ערב אחד), עם גיוון מאכלים מאוזן – ירקות במרכז, חלבון זמין ופחמימה מורכבת – וקינוח קטן שאוכלים יחד. כך המסורת של ראש השנה הופכת להרגל מיטיב שמחזק תזונה, שייכות ויחסים בבית לאורך כל השנה.