עוד בתחום
מאמרים מקצועיים
סכיזופרניה: דע את עצמך
סכיזופרנים אינם מבחינים בין מציאות לבין תוכן המייצג אותה...
שלום אייל, כתבתי על כך בעבר, ואכתוב שוב. פוסט-טראומה (כתוצאה מהלם-קרב או מטראומה אחרת) אינו מחלה, אלא פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון, בדומה לכריתת יד או רגל. לכן אי-אפשר 'לטפל' בפוסט-טראומה, וכדאי מאוד להתייחס בספקנות למומחים המציעים 'טיפול' בהלם-קרב. יש דרכים להתמודד עם פוסט-טראומה, לאחר שמכירים בכך שזו פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון (כלומר, אי-אפשר לחזור לאחור ולהיות כפי שהיינו לפני הפגיעה). אני עצמי פיתחתי דרך כזו ('אימון רגשי', Emotional Training), המאפשרת לשקם את המיומנויות הרגשיות שנפגעו, בעבודה יומיומית. פוסט-טראומה אינה רק פגיעה אישית, אלא גם פגיעה משפחתית וקהילתית, וכדי להתמודד עם פוסט-טראומה הדרך היעילה ביותר היא לחיות עם משפחה תומכת, בן/בת-זוג תומכים וקהילה תומכת. זה יעיל מכל 'טיפול'. בנוסף, כל מה שמעניק תחושה של 'מקום בטוח', כמו סדר יום, פעילות גופנית, פעילות יצירתית והשקעה ביחסים קרובים, מאפשר לנו, הלומי-הקרב, לשקם את חיינו. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
https://www.uptodate.com/contents/cariprazine-drug-information?search=cariprazine&source=panel_search_result&selectedTitle=1~10&usage_type=panel&kp_tab=drug_general&display_rank=1
1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.
סכיזופרניה: דע את עצמך
סכיזופרנים אינם מבחינים בין מציאות לבין תוכן המייצג אותה...
שלום אייל, כתבתי על כך בעבר, ואכתוב שוב. פוסט-טראומה (כתוצאה מהלם-קרב או מטראומה אחרת) אינו מחלה, אלא פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון, בדומה לכריתת יד או רגל. לכן אי-אפשר 'לטפל' בפוסט-טראומה, וכדאי מאוד להתייחס בספקנות למומחים המציעים 'טיפול' בהלם-קרב. יש דרכים להתמודד עם פוסט-טראומה, לאחר שמכירים בכך שזו פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון (כלומר, אי-אפשר לחזור לאחור ולהיות כפי שהיינו לפני הפגיעה). אני עצמי פיתחתי דרך כזו ('אימון רגשי', Emotional Training), המאפשרת לשקם את המיומנויות הרגשיות שנפגעו, בעבודה יומיומית. פוסט-טראומה אינה רק פגיעה אישית, אלא גם פגיעה משפחתית וקהילתית, וכדי להתמודד עם פוסט-טראומה הדרך היעילה ביותר היא לחיות עם משפחה תומכת, בן/בת-זוג תומכים וקהילה תומכת. זה יעיל מכל 'טיפול'. בנוסף, כל מה שמעניק תחושה של 'מקום בטוח', כמו סדר יום, פעילות גופנית, פעילות יצירתית והשקעה ביחסים קרובים, מאפשר לנו, הלומי-הקרב, לשקם את חיינו. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
https://www.uptodate.com/contents/cariprazine-drug-information?search=cariprazine&source=panel_search_result&selectedTitle=1~10&usage_type=panel&kp_tab=drug_general&display_rank=1
1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.
צעקות וקללות הן אלימות מילולית, בדרך כלל הן לא מצביעות על סיכון פיזי מיידי, אלא אם כן בצעקות יש איום בפגיעה פיזית או שהאלימות עלולה להידרדר לאלימות פיזית. אשפוז דחוף בכפיה בהוראה של הפסיכיאטר המחוזי יכול לקרות רק אם מתקיימים 3 תנאים, שיפוט פגום בגלל מחלה, סיכון מיידי לאדם עצמו או לזולתו וסירוב לטיפול. על פי החוק אפשר לאשפז אדם באופן לא דחוף אם הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי שאינו מיידי, אם יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה, אם הוא גורם סבל נפשי חמור לזולתו, באופן הפוגע בקיום אורח החיים התקין שלו או שהוא פוגע פגיעה חמורה ברכוש.
הסיכוי באוכלוסיה הכללית לפתח סכיזופרניה הוא כ-1% ולמי שיש לו קרוב משפחה מדרגה שניה כמו סבא שחולה בסכיזופרניה הסיכוי לפתח את המחלה הוא כ-5%. אם הסיבה לפריצת המחלה היא שימוש בסמים הסיכון נמוך יותר.
סכיזופרניה היא לא מחלה אחת אלא קבוצה של מחלות, יש קבוצה של אנשים שסובלת ממחלה קשה, פסיכוזה מתמשכת או הרבה התקפים, אשפוזים חוזרים, סימנים שליליים וירידה משמעותית בתפקוד, הקבוצה הזאת קטנה יחסית. יש קבוצה גדולה יותר של אנשים שיש להם הפוגות במחלה, מעט סימפטומים וירידה קל בתפקוד, ויש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כמעט ללא סימפטומים או ירידה בתפקוד, חלקם ללא טיפול תרופתי, כלומר שהחלימו מהמחלה, הקבוצה הזאת לרוב לא מגיעה למערכת הפסיכיאטרית ולכן הרבה פעמים לא נכללת במחקרים. מהלך המחלה מתברר לרוב ב-5 שנים הראשונות, מהלך מחלה שכולל התחלה חריפה, התקפים של סימנים חיוביים ולא פסיכוזה מתמשכת מכוון לפרוגנוזה טובה יותר, אם יש התקפים תכופים וירידה בתפקוד הפרוגנוזה פחות טובה. לאחר מספר שנים מספר ההתקפים הולך ויורד ואז נשארים בעיקר סימנים שליליים. כאשר לוקחים טיפול תרופתי זה משנה את מהלך המחלה כי יותר זמן במצב פסיכוטי נמצא בהתאמה ליותר סימנים שליליים. בסקרים אפידמיולוגים גדולים ראו שהתרופות הביאו לירידה בתמותה של אנשים עם סכיזופרניה ממחלות גופניות ומהתאבדות. הטיפול האנטיפסיכוטי בין ההתקפים ניתן רק למניעה, הוא לא מונע במאה אחוז התקפים, אבל כשהשוו בין אנשים שקבלו את התרופות בכדורים לבין אלו שקבלו את התרופה בזריקה לטווח ארוך, אצל אנשים שקבלו זריקה הסיכון לאשפוז היה רק שליש לעומת אלו שקבלו כדורים (והפסיקו לקחת אותם). ובאופן אישי לגבי אימך, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל שמכיר אותה מה הסיכון בניסיון להפסיק את הטיפול התרופתי, ולעשות ניסיון כזה רק במקביל למעקב פסיכיאטרי.
צריך לאבחן קודם מה הסיבה לירידה בהנאה ובמוטיבציה, מעבר לתופעות לוואי של תרופות יכולות להיות עוד סיבות, כדאי לפנות לרופא המטפל ולהתייעץ איתו לגבי הטיפול המתאים.
יש תרו]פות שונות היום בזרקות כגון רספרדאל ועוד עליך להתיעץ עם הפסכראטר
הסיכוי ללקות בסכיזופרניה באוכלוסיה הכללית הוא 1%, אנשים שלקרוב משפחה מדרגה שניה שלהם (דוד, בן דוד, אחיין) יש סכיזופרניה יש סיכוי של 2% ללקות במחלה. העובדה שיש שני קרובי משפחה עם מחלה מעלה את הסיכוי אבל קשה להעריך בכמה.
קשב וריכוז הם תפקודים מוחיים בסיסיים, כמעט כל דבר יכול לפגוע בהם, חרדה גורמת לפגיעה בקשב והריכוז, דיכאון פוגע בריכוז וגם פסיכוזה. לא כל פגיעה בקשב ובריכוז מראה על ההפרעה הספציפית שנקראת ADHD. בדרך כלל ADHD מגיבה היטב לטיפול במתאמפתמינים או אמפטמינים כמו ריטלין או אדרל. על אנשים בלי ההפרעה התרופות האלו משפיעות כמו אמפטמינים (ממריצים), כלומר גורמות לעליה בפעילות, במרץ, במצב הרוח, בביטחון העצמי. הן עלולות לגרום לחרדה בזמן ההשפעה, לדיכאון וחרדה אחרי שיורדת ההשפעה וגם להזיות, התפרצות של פסיכוזה והחמרה של מצב פסיכוטי. מאחר וההשפעה הנעימה קצרה (מספר שעות) הן עלולות גם לגרום להתמכרות אליהן. לאנשים שסובלים ממחלות עם התקפים פסיכוטים כמו סכיזופרניה לא מומלץ להשתמש בתרופות מהקבוצה הזו בגלל הסיכון לפסיכוזה. סטרטרה היא תרופה מקבוצת NRI, כלומר מעכבים סלקטיבים של ספיגה של נוראדרנלין. ב-4 מחקרים על כמה עשרות אנשים עם סכיזופרניה לא נמצאה התפתחות של פסיכוזה. חשוב קודם לאבחן מה הסיבה לפגיעה בקשב ובריכוז כדי להחליט על טיפול מתאים.
אפקט=רגש. בבדיקה הפסיכיאטרית אפקט הוא ההתרשמות האובייקטיבית (יחסית) של הבודק לגבי מצב הרוח של הנבדק (בנוסף לתחושה הסובייקטיבית שהנבדק מציין). בבדיקת האפקט מתרשמים מהגוון - שמח, עצוב, חרדתי וכו'. מתרשמים מטווח האפקט - האם האדם מביע את מלוא טווח הרגשות או שלא נראים שינויי הבעה. מתרשמים מהתאמת האפקט - האם כשאדם מספר על משהו עצוב הוא נראה עצוב או צוחק באופן לא מתאים. באפקט מצומצם הכוונה שההבעה של הרגש בהבעות הפנים לא מלאה.
התשובה היא לא. סכיזופרניה היא מחלה נוירולוגית, ואין לה קשר ל-OCD. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
שלום טל. לא סביר כי מדובר במחלת נפש ואתה יכול להיות רגוע. כדאי קודם כל להיבדק ע"י רופא אף אוזן גרון ולבצע בדיקות שמיעה. בהצלחה
שלום לתרופות לטיפול בהפרעות קשב כולל אטנט קיימת השפעה סטימולטיבית לא ספציפית לא ידוע שהתרופות גורמות להפרעה נפשית אך במידה וקיימת מחלה"רדומה " התרופות יכולות להחמיר המצב. התרופות יכולות לגרום להחמרה בחרדה. באופן עקרוני ניתן ליטול אטנט על בסיס קבוע באישור של רופא מטפל אך יש לציין שהתרופה יכולה לגרום להתמקרות בסיכון גבוה יותר מריטלין או וויואנס. מינון גבוה יותר ותדירות נטילה מגבירים סיכון להתמקרות. בברכה
אתה באישפוז?
שלום לך, OCD אינו יכול פשוט "להפוך" לפסיכוזה. אדם שסובל באמת ממחשבות שווא כמו מחשבות גדלות ורדיפה אינו מודע לכך, ואינו יודע להגדיר לעצמו שהוא סובל מהן. אולם, עצם העובדה שאני כותבת לך זאת, ירגיע אותך לזמן קצר בלבד, ולאחר מכן הספק יחזור, ותחזור לשאול שוב את כל מה שכתבת לי למעלה. לכן, אין שום טעם בחיפוש "אישורים" מסוג זה, הדבר שווה ערך לטקס (בדומה לשטיפת ידיים אצל אנשים שסובלים מ-OCD בנושא ניקיון). הוא רק גורם למחשבות לחזור שוב ושוב ואף להתחזק. אני ממליצה מאוד לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיראה לך את הדרך הנכונה להתמודדות עם המחשבות (הפסקת העיסוק בהן), וכתוצאה מכך הן פשוט יילכו וייחלשו. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975
שלום סכיזופרניה הינה מחלה כרונית בדומה לסכרת וצריך לטפל בה גם באמצעות טיפול תרופתי. ככל המחלות אפשר לחקות בה בצורה קלה או למורה. כיוון שזו מחלה כרונית תתכן רגרסיה הותקף. אולם ככל שהאדם מודע ומטפל בעצמו ניתן למנוע התקפים אלו. אנשים רבים המתמודדים עם סכיזופרניה מנהלים חיים רגילים ומקימים משפחות כך שכמובן שקיימת אפשרות לאהבה שלכם. אני ממליצה על תקשורת פתוחה בנושא . בהצלחה נהורה
שלום לשניכם תשובתו של מני כנה ונכונה. לנסות לקבל טיפול קסם כאן ועכשיו זה לא מציאותי בטח לא ניתוח עם תאי גזע כזה או אחר שנשמע כמו מדע בדיוני. המפתח נמצא אצל הפסיכיאיאטרים אך גם אצלך! לא להרים ידים ולנסות לחזור לתיפקוד על פי ההמלצות- לא משהו מלחיץ ומאתגר מידי! בהצלחה!
המצבים שאתה מתאר יכולים להתאים לאבחנות שונות, להזיות, להלוצינוזיס (הזיות שאדם יודע שהן לא אמיתיות), דראליזציה או דפרסונליזציה (שינויים בתפישה של העולם, העצמי והקשר עם העולם) וגם חרדה. קנאביס הוא הלוצינוגן, כלומר גורם הזיות אבל גם יכול לעורר חרדה והתקפי פאניקה, באמת אי אפשר לאבחן בלי בדיקה. אם זה מפריע לך כדאי לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר, רוב הפסיכולוגים מפנים לפסיכיאטר אם הם חושבים שטיפול בשיחות לבד לא יכול לעזור.
אני מבינה את החשש שלך אבל על פי חוק אי אפשר לאשפז בכפיה ברגע שאין מסוכנות. כפי שאת דואגת לילדיך הוריך דואגים לבנם ומוכנים לקבל אותו לביתם גם כשהמצב קשה, לא בטוח שהם רוצים פיתרון אחר עבורו.
לא תמיד אפשר להבדיל, בעיקר אם אין תיעוד של ההיסטוריה הרפואית. אם יש שינוי ברור מנקודת זמן בדרך כלל מדובר במחלה שהתפרצה לעומת מצב קבוע מגיל צעיר שיכול להראות על הפרעת אישיות. לדיכאון יש סימפטומים אחרים כמו עצב, ייאוש, חוסר ערך וסימנים גופניים כמו חוסר תיאבון וקושי בשינה. הטיפול מותאם באופן אישי לכל מטופל לפי המצב הנפשי, אין טיפול אחד.
לסרוקוול יש בנוסף להשפעה האנטיפסיכוטית השפעה מרדימה שאפשר לפתח אליה הסתגלות פיזית, בדרך כלל תוך ימים עד שבועות חולפות תופעות הגמילה. יש כמה אפשרויות לעזור בגמילה הפיזית אבל אין אפשרות לתת ייעוץ תרופתי בלי בדיקה, כדאי לפנות שוב לרופא המטפל ולהתייעץ איתו.
אפקט הוא הרגש שאדם מבטא כלפי חוץ (בניגוד למצב הרוח שהוא התחושה הפנימית), אפקט נמדד בשלושה מאפיינים: גוון – האם הרגש שמבוטא הוא שמחה, עצב, כעס וכו'. טווח – האם הרגש מבוטא בעצמה המתאימה לסיטואציה. התאמה – האם הרגש מתאים לתוכן הדברים. אפקט שטוח הוא שינוי בטווח האפקט: כאשר האפקט לבילי הוא משתנה בכל רגע בעצמה גבוהה, אדם צוחק ובוכה לסירוגין, לעומת זאת אפקט מושטח אומר שיש מעט שינויים בהבעות הפנים או בשפת הגוף גם כאשר השיחה נוגעת בדברים רגשיים.
ההחלטה על הטיפול התרופתי בהריון היא אישית ותלויה במצב הנפשי הנוכחי ובהיסטוריה של כל אחת. אין חובה להוריד טיפול תרופתי, אמא במצב נפשי לא טוב יכולה להשפיע לעה על הבריאות של העובר (והתינוק) לא פחות מתרופה. תרופות יכולות להשפיע על העובר במספר דרכים, בחודשים הראשונים בסיכון למומים מולדים (השפעה טרטוגנית), ובחודשים האחרונים השפעה על התינוק לאחר הלידה, לדוגמא תינוק שאימו קיבלה תרופות מרדימות יוולד ישנוני, ויעבור תסמונת גמילה. לכן משתדלים לא לתת תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (ואליום, קלונקס, ואבן, לוריואן). אפשר לפנות למכון הטרטולוגי שמרכז סיכום כל המחקרים על כל התרופות - טלפון 02-6243663. באופן עקרוני דווקא תרופות אנטיפסיכוטיות הן די בטוחות בהריון והרבה נשים שחייבות לקחת את התרופה הרו וילדו ילדים עם הטיפול. לגבי הנקה יש הבדל בין התרופות עד כמה הן מופרשות בחלב, אבל רוב התרופות מופרשות במידה זו או אחרת. לכן לגבי רוב התרופות עדיף לא להניק, מאחר ויש אפשרות לתחליפי חלב. גם זו לא המלצה גורפת ויש נשים שמקבלות תרופות ומניקות. אני ממליצה לך להתייעץ עם הרופא המטפל שלך לגבי הטיפול.
