תוצאות חיפוש עבור נורופן

שלום גיא הכאב שאתה מתאר יכול להיות מכמה סבות 1. יש לשלול שאין המדובר בכאב מעייפות של העיין בעיקר אם אתה איש מחשבים 2. יש לשלול שאין המדובר בדלקת בעצב הפנים (מה שנקרא טריגמינל ) 3. אחרי ששללת את הסבות שציינתי מה שנשאר זה מיגרנה שמתבטאת גם היא באותה צורה מי שמטפל בנושא הוא הנוירולוג=רופא העצבים עכשיו לכאב ממקור עצב הפנים (טריגמינלי) נותנים טגרטול (לפי המלצת הנוירולוג לכאב מבעיית עיניים ש להיבדק ע"י רופא עיניים ולשלול בעייה כזו לכאב מיגרנוטי ניתן להשתמש בתרופות נוגדות דלקת כמו נורופן/אדוויל/ואחרות וכן בתרופות ספציפיות למיגרנה כמו האימיטרקס/רילרט/זומיג/ריזלט לסכום=יש לשלול בעיות עיניים תחילה ואחר כך בנושא טריגמינל/מיגרנה להיוועץ בנוירולוג

יצחק שלום, בגלל החשש לבלבול בעקבות השילוב, ממליצים להשתמש בתכשיר אחד להורדת חום. אם החום לא יורד בעקבות מנה מותאמת למשקל, ויש צורך להוסיף תכשיר אחר, רצוי שיעברו 3 שעות בין התכשירים השונים. במקרים של חום גבוה מאוד ניתן לתת גם אחרי פרק זמן קצר יותר. חשוב להקפיד על הפרשים נכונים מאותו תכשיר (לפחות 4 שעות ביו מנות נובימול ועד 5 מנות ביממה, ולפחות 6 שעות בין מנות נורופן ועד 4 מנות ביממה). ליאת

אין מניעה

שלום, כל ארוע חום עומד בפני עצמו. יש מקרים רבים שבהם עליית החום מלווה בהזיות קשות וזה חולף. בימים שבסמוך לארוע החוויה נשארת חזקה ועם חלוף הזמן זה מתפוגג. אין הרבה מה לעשות חוץ ממה שאתם עושים-הרבה חום ואהבה. זה יחלוף, היא תחלים והכל ישכח.לא בהכרח שזה יחזור על עצמו בארוע החום הבא.

סיגל שלום!חיסוני גיל שנה שבנך עבר הם חיסון מחומשת - מנה רביעית ואחרונה- עלול לעשות חום +חוסר שקט במהלך היומיים אחרי החיסון. כמו כן חיסון פרבנר - נגד זיהומים פניאומוקוקליים - מנה שלישית ואחרונה - חיסון שגורם לכאב מקומי בעת החיסון אך בד"כ לא מלוות בתופעות לואי משמעותיות. וכן- חיסון MMRV (חצבת-אדמת-חזרת-אבעבועות רוח) - חיסון זה הינו הראשון בסדרה של 2 (החיסון השני ניתן בכיתה א'). תופעות הלואי של חיסון זה מופיעות בין 5 ימים ל14 יום ממועד החיסון - והן כוללות חום(סביב 39 מעלות) ,נזלת ,שיעול, דלקת עיניים/עיניים דומעות, ופריחה - שעלולה להופיע על פני כל הגוף. לכן, לפי התופעות שהבחנת אצל בנך שהתרחשו שבוע לאחר החיסון - אלה בהחלט יכולות להיות תופעות לואי של חיסון MMRV - והן אמורות לחלוף תוך 3-4 ימים. במידה והן לא חולפות - גם אם הן לא חולפות לגמרי - אך את רואה שיש הטבה בתופעות כבר מהיום הרביעי- לדוגמא החום כבר פחות גבוה, התינוק שלך פחות מתלונן - זה בד"כ סימן שאתם הדרך להחלמה. במידה ואחרי 4 ימים את לא רואה שום שיפור- אזיי כדאי לפנות לרופא שוב (ולא לפחד לנדנד - עדיף להגיע לרופא פעם אחת יותר מדיי מאשר פעם אחת פחות מדיי)- אך לדווח לרופא לגבי החיסון שקיבל כדי שהוא יוכל לקחת זאת בחשבון - כאשר הוא מגיע לאבחנה. רפואה שלמה!

כן

שלום, ניתן לקחת נורופן או אופטלגין ביחד עם אוגמנטין (אם אין איסור רפואי לקח תרופות אלה). חשוב לקחת את התרופות אחרי אוכל. ליאת

ככלל כל טיפול תרופתי עלול לגרום לת"ל ולפני מתן טיפול תרופתי יש לשקול את התועלת הצפויה מהטיפול מול הסיכון שבת"ל. אגרנולוציטוזיס הינה ת"ל נדירה שעלולה להתרחש במהלך הטיפול עם התרופה אופטלגין. לא ידועה השפעת גומלין בין אנטיביוטיקה ואופטלגין, עפ"י עלון התכשיר אנטיביוטיקה עלולה להחליש את סימני אגרנולוציטוזיס. אפשרות טיפול מועדפת בד"כ היא טיפול בתכשירי פרצטמול (אקמול, דקסמול וכו') – אין צורך בתכשירים משולבים אלא אם אתה סובל מתסמינים מטרידים אחרים. לחילופין ניתן לשקול טיפול בתרופות נוגדות דלקת מקבוצת ה-NSAIDs (כמו אדוויל, נורופן, אדקס) כמובן שבהתאם לאזהרות והתוויות הנגד המפורטות ובמינון המומלץ בעלון לצרכן. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש.

שלום רב, אם עבר הרבה זמן מאז שנבדקת והתסמינים החריפו יכול להיות שיש זיהום פעיל. כדאיל לחזור ולבצע בדיקות כמו תריבות שתן וזרע וPCR אם יש עדות לזיהום אמיתי בהחלט יש צורך בטיפול אנטיביוטי חוזר. אם לא עברת אולטראסאונד של דרכי התשן כדיא לבצעו כי זה יכול לשלול גם אבנים או ממצאים אחרים שיכולים לגרו לך את התלונות. בכל מקרה אם כל הבדיקות שלך תקינות, ניתן לקחת נוגדי כאב ודלקת כמו נורופן או אדוויל, להמנע מגריינים כמו שוקולד, קפאין, אךכוהול, ולהתייעץ עם אורולוג לאחר בדיקה- לגבי טיפול תרופתי (במרשם) להקלת התסמינים כמו חוסמי אלפא או פרמיקסון

אין מניעה

שלום, האפשרויות שהעלת בהחלט הגיוניות. יתכן ויש מצב לעבור לאזניל. גשי לבדיקה חוזרת של רופרא הילדים שלכם שיתרשם מהשינויים שיש בילד ויחליט על המשך הטיפול. ללא בדיקה חוזרת לא ניתן להחליט.

לכלבים מומלץ לתת תרופות המיועדות לכלבים. ישנן תרופות אנטי דלקתיות ומשככות כאבים וטרינריות שהמינון עבורן נבדק ונוסה על כלבים ושאינן גורמות תופעות לוואי. נורופן ואדויל אינן תרופות וטרינריות, המינון אינו נבדק על כלבים והן יכולות לגרום לתופעות לוואי. לשיכוך כאבים ולהורדת חום ניתן לתת אופטלגין במינון של 25 מ"ג לק"ג משקל גוף. בכל מקרה, לפני מתן תרופה לכלבים יש להתחעץ עם הרופא המטפל.

ארוזיות הן התכייבויות (פצעים) זעירות (1-2 מ"מ) ושטוחות ברירית המעי. דומה לאפטות בפה אם מוכר לך. יכולות לקרות ממגוון סיבות - דלקת ויראלית (אפשרות זאת מצויינת בפיענוח), תרופות (משככי כארבים מסוג NSAIDS - אדקס, אדוויל, נאקסין, נורופן), מחלת קרוה'ן (אם כי בפיענוח שלך מצויין שהן לא ברמה שאנחנו רואים - לרוב - בחולי קרוה'ן

לאלמוני ושאר המגיבים שלום רב, כפי שעולה מהדיון השהתפתח כאן אפשר להבין עד כמה בעיה של דלקת כרונית בערמונית או בשמה העדכני כיום "תסמונת הכאב הכרוני באגן" CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME אכן היא בעיה מורכבת. בעבר חשבו שמצב זה מקורו תמיד בזיהום חיידקי אולם היום זה כלל לא בטוח . בד"כ התסמינים אינם ספציפים- תכיפות להתרוקנות (מס' רב של פעמים) דחיפות במתן השתן(צורך ניכר ומיידי להתרוקן) קושי בהתרוקנות(תחושה של זרם חלש ו"משהו מפריע"), כאבים באזור הבטן התחתונה, האגן, פי הטבעת, חיץ הנקבים("פרניאום"- האזור שבין שק האשכים לאיבר המין) ועוד ועוד- כולם יכולים להיות כחלק מהתסמונת אך גם ממקור אחר כמו דלקת "רגילה" בשתן או בשופכה, מחלת מין, מחלת אבנים בדרכי השתן, ולעיתים רחוקות- ובאנשים מעל גיל 50- גם במחלות גידולים במערכת זו. גם לחץ נפשי משמעותי, חבלה לעמוד השדרה, מצב לאחר טראומה מקומית-גם הם נמצאו במקרים מסויימים כגורמים לבעיה. עיקר ההפרעה לבסוף הופך להיות נפשי היות וזו טרדה משמעותית והסובלים ממנה אכן אומללים ומחפשים כל פתרון אפשרי לבעיותיהם, ורוב הפתרונות המוצעים לא תמיד עוזרים. כדי לאבחן באופן מלא רצוי(ולשלול דלקת כרונית בערמונית)מומלץ לעבור בדיקות מקיפות- מעבר לשיחה המקורית עם הרופא, לבדיקה הגופנית כולל מישוש הערמונית דרך פי הטבעת, מומלץ לבצע גם בדיקות מעבדה כמו שתן כללית ותרבית, תרבית שופכה, תרבית זרע, PCR בשתן למחלות מין כמו כלמידיה, מיקופלזמה ואוריאופלזמה, משטח שופכה לגונוריאה, תרבית 4 כוסות(שנעשית לפני ואחרי עיסוי מקומי של הערמונית) -כדי לנסות למצוא מקור זיהומי חיידקי להפרעה, ואם הוא נמצא אזי אכן טיפול אנטיביוטי ממושך יכול לעזור. ברוב המקרים מבצעים גם הדמיה כמו סונר דרכי שתן ובדיקת שארית כדי לשלול אבנים או הפרעות התרוקנות משמעותיות, שעשויות לגרות את האזור להמשך תסמינים. צריך להבין: היות ומדובר במחלה "כרונית"- היא מחלה מ-מו-ש- כת . כלומר- לוקח ה ר ב ה מאוד זמן להחלים ממנה, ולפעיתים זה לא ממש עובר, אבל המטרה היא להרגיע את התסמינים כדי לחזור לאיכת חיים טובה או לפחות סבירה. צריך לצערי לפעמים להשלים עם המצב ולנסות להקל על התסמינים כמה שניתן בלי שנמצא הגורם הספציפי- וכך קורה ברוב המטופלים:לא מוצאים אצלם שום בעיה- לא אנטומית, לא פיזיולוגית, אין סימני זיהום, אך בשל הדלקת המקומית (יש להבדיל בין דלקת לזיהום: הכוונה ל INFLAMATION ולא ל INFECTION)- הם ממשיכים לסבול. הטיפול שלרוב מומלץ הוא טיפול להקלת תסמינים: ראשית להמנע מגריינים שונים שמחמירים את המצב- להמנע מאלכוהול וקפאין, ממאכלים חמוצים מדי או חריפים מדי, שוקולד וכדומה. להקפיד על שתיה מרובה של מים והתרוקנות יזומה ומלאה, ולפי צורך כפולה בכל פעם. אם יש קשיים משמעויים בהתרוקנות חוסמי אלפא מקלים על ההשתנה בכך שמרפים את שריר הסוגר, אך לא לכל אחד זה עוזר. יש תרופות אנטי-דלקתיות כמו נורופן,אדוויל, אדקס, וולטרן ודומיהם שמקילות כאבים ודלקת מקומית. תרופות טבעיות כמו רווטינקס (שמנים צמחיים), פרמיקסון (דקל ננסי) ודומיהם, שבמקרים אחרים יכולות לעזור. ריכוך צואה בעזרת תוספת סיבים תזונתיים כמו "פסיליום", אמבטיות ישיבה עם תמציות תה קמומיל וגם טיפולים מרפואה משלימה כמו דיקור סיני, דמיון מודרך וכדומה- כולם הומלצו לנסיונות הטבת התסמינים, ויש כאלה שזה עזר להם מאוד. שוב- המטרה היא להגיע למצב בו התסמינים לא מציקים כל כך ואפשר "לחיות איתם". עיסוי מקומי לערמונית, חימום, גלי מיקרו או ניתוחים באזור צוואר השלפוחית ממש לא מומלצים, בטח שלא בגיל כל כך צעיר כמו 23, ובטח אם אתה עדיין רוצה לשמר את היכולת לשלוט במתן השתן או להצליח לתפקד מינית באופן תקין ולהביא ילדים לעולם. יש אנשים שעוברים פיזיותרפיה לרצפת אגן- אבל לא לחיזוק (שיחמיר את ההפרעה) אלא- ללימוד טכניקות הרפיה, או מבצעים ביופידבק- שגם יכול לעזור. אם כבר עברת את כל הבדיקות הללו,והכל נשלל,ואם עיקר הכאב הוא גרמי(בעצמות) אולי כדאי לך לברר עם אורטופד לגבי עמוד השדרה היות ואזור האגן כולו (גם קצה הפין) מעוצבב מאיזור עמוד השדרה התחתון L1-S5 ואם יש הסטוריה של חבלה כדאי גם לשקול לעבור מיפוי עצמות או הערכה נוירולוגית. יש כאלה שנעזרים גם במרפאת כאב. מקווה שתמצא דרך להקל על התסמינים.הרבה בריאות.

ליאת שלום רב, מותר ליטול ריטלין ואדוויל ביחד. בהצלחה, ד"ר מ. למפיט

שלום רב, משחה זה בסדר אך לא בכדורים, אם יש צורך בתרופה הכי יעיל זה נורופן, לדעתי חשוב לודא כי אכן זהו שריר וא משהו אחר (חום, צליעה, בדיקת רופא), בהצלחה

בוקר טוב מספר מצבים יכולים לגרום לכאב לאחר זריקה של חומצה היאלרונית לברך ;לעיתים בשלב הראשון החומצה גורמת לגירוי מקומי מסוים וניתן לקחת נוגדי כאב ודלקת בנוסף כגון נורופן , אקמול או אופטלגין , בנוסף תמיד יש סכנה של זיהום לאחר כל זריקה לברך או זריקה לאזור בו החומר אינו מתפנה למפרק /נמצא מחוץ למפרק . בכל מקרה ניתן ליטול נוגדי כאב ודלקת ובכל החמרה ליצור קשר עם האורטופד המטפל בברכה דר נמרוד שניר מנהל היחידה להחלפת מפרקים ( ברך וירך ) , המרכז הרפואי תל אביב ( איכילוב )

אין מניעה מנטילה משולבת

* אין מניעה - ניתן ליטול נורופן/אדוויל / אקמול או אופטלגין.

שלום רב הצפצוף באוזן יכול להיות קשור לנוירופן שקיבלת. לכן מומלץ להמנע מתרופות מסוג נוגדות דלקת לא סטרואידליות כמו נוירופן. הדופק - זה רחש של זרימת דם . לכן מומלץ בדיקת לחץ דם ודופלר של עורקי הצוואר. וכן בדיקת אוזן ימין תחת מקרוסקופ לברר אם אין כלי דם שנראים דרך עור התוף. הכל יכול להיות הפיך. בברכה ד"ר בן דוד

אבי שלום, 1. מחלה זיהומית, מיגרנה, tension headache, מתח נפשי. פחות שכיח: לחץ תוך גולגלתי מוגבר, גידול, מחלה דלקתית/ אוטואימונית ועוד. חסר הרבה מאד מידע, כך שלא ניתן לנחש מה האבחנה של בנך. 2. לתת את התרופות האלו במינון שמתאים למשקל ולגיל. להבין מה הגורם לכאבי הראש, ולטפל בגורם עצמו. בברכה

שלום רב, אכן התמונה שאת מתאר יכולה להתאים לדלקת כרונית בערמונית או לדלקת אשכים. אם לא נבדקת בצורה מסודרת אצל אורולוג כדאי מאוד להבדק ולא לטפל לבד. חשוב לשלוח בדיקות שתן כללית ותרבית, שתן PCR למחלות מין (STD) ואולי גם תרבית זרע. אם יש אודם ונפיחות באשכים צריך לעבור US אשכים כולל דופלר. אם עיקר הכאב הוא לאחר שפיכה ובאיזור הפרינאום זה אכן מכוון לדלקת בערמונית, ואזי אפשר גם לבצע תרבית 4 כוסות דרך מרפאות חוץ בבתי החולים. בכל מקרה אכן המנעות ממגע מיני לתקופה מסויימת יכולה להקל. אתה צריך להבין שברוב המקרים של דלקות ערמונית כרוניות לא ניתן למצוא את החיידק ולרוב הן פשוט דלקות שאינן זיהומיות (INFLAMMATION ולא INFECTION. ) מה שחשוב כעת הוא להתמקד בלעשות מה שאתה יכול כדי למנוע כאבים ולהקל עליך וזה אומר- להוריד משמעותית את ה STRESS בו אתה נמצא- זה מאוד משפיע. להמנע מקפאין לסוגיו(גם לא בתה, קולה, שוקולד), להמנע מאלכוהול ועישון. להקפיד על שתית מים מרובה, נוגדי כאבים ודלקת כמו נורופן או אדוויל, ומנוחה. אם במי מהתרביות יצמח חידיק אפשר לתת לך אנטיביוטיקה בהתאם. אם ב US יש ממצאים של דלקת באשכים- כנ"ל אם הכל תקין- אין הרבה מה לעשות חוץ ממניעת גירוי לכאב כפי שציינתי.

שלום, בישראל אופטלגין מותר לשימוש בילדים מגיל 3 חודשים ומעלה, אך אינו קו ראשון להורדת חום. עדיפות ראשונה להורדת חום בילדים הינה אקמול או נורופן וניתן לשקול אופטלגין בהמלצת רופא.

שלום רב, לאמך יש 2 גורמי סיכון: יתר לחץ דם וירידה בתפקודי כליות. לכן, לא ממליצה ליטול נורופן או תרופות מאותה המשפחה. לגבי טיפול תרופתי, לא ניתן לתת הנחיות בלי לראות תוצאות תפקודי כבד ובדיקה גופנית. יש תרופות שאפשר לתת, בתאום עם רופא המשפחה. טרמדול בשחרור מושהה יכול לעזור ולא להשפיע על לחץ הדם והכליות. כמובן, בתאום עם רופא המשפחה. בנוסף, אם יש פריקה של המפרק, יש בעיה מכנית כסיבה לכאב. ממליצה על טיפול בזריקת חסם עצבי במרפאת כאב. בברכה, ד"ר ריטה לקר מנהלת יחידת כאב