מחקר חדש מפריך את הטענות של טראמפ: אקמול בהריון לא גורם לאוטיזם
סקירה מקיפה במגזין הרפואי הנחשב Lancet בוחנת יותר מחצי מיליון לידות ומחזקת את העמדה שאין קשר סיבתי בין צריכת אקמול בהריון לבין אוטיזם
עיקרי הדברים:
מחקר חדש מרגיע: סקירה גדולה ב־Lancet לא מצאה עדות לעלייה משמעותית בסיכון לאוטיזם, ADHD או מוגבלות אינטלקטואלית אצל ילדים לאמהות שנטלו אקמול בהריון בהתאם להנחיות.
הראיות החזקות ביותר הגיעו מהשוואת אחים: החוקרים נתנו משקל מיוחד למחקרים שמשווים בין אחים באותה משפחה, בשיטה שמנטרלת השפעות גנטיות וסביבתיות, ומצאו שגם שם לא מופיע קשר בין אקמול בהריון להפרעות נוירו־התפתחותיות.
המסר לנשים בהריון ברור: אקמול נשאר טיפול קו ראשון לכאב ולחום בהריון, והימנעות גורפת מהתרופה עלולה להזיק משום שחום לא מטופל נקשר לסיבוכי הריון ולסיכונים לעובר.
______________________________________________
ארבעה חודשים לאחר שממשל טראמפ עורר בלבול ופאניקה בקרב נשים הרות בעקבות אמירות פומביות של הנשיא שקראו לנשים להימנע מפרצטמול בהריון, מחקר מקיף שפורסם ב-16 בינואר 2026 בכתב העת הרפואי היוקרתי The Lancet מציג ראיות מדעיות ברורות: לא נמצאה עדות לעלייה משמעותית בסיכון.
החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 43 מחקרים שכללו מאות אלפי משפחות והתמקדו במחקרים המתקדמים ביותר מבחינה מתודולוגית - אלה שמשווים בין אחים באותה משפחה. הממצאים ברורים: שימוש באקמול בהריון בהתאם להנחיות הרפואיות אינו מעלה סיכון לאוטיזם, ADHD או מוגבלות אינטלקטואלית. החוקרים אף מזהירים שהימנעות מהתרופה עלולה דווקא להזיק, שכן חום לא מטופל בהריון קשור לסיכונים ממשיים כמו הפלה, לידה מוקדמת ומומים מולדים.
מה טען ממשל טראמפ לגבי האקמול?
בספטמבר 2025 הוציא ממשל ארה"ב הצהרה פומבית שטענה שקיים קשר בין שימוש בטיילנול (השם המסחרי לפרצטמול בארה"ב, המקביל לאקמול או דקסמול בישראל) במהלך ההריון לבין התפתחות אוטיזם. ההצהרה התבססה על סקירת מחקרים שכללה מגבלות משמעותיות: שונות גבוהה מאוד בין המחקרים השונים, הגדרות לא אחידות של חשיפה לתרופה ושל התוצאות שנמדדו והטיות מובנות במחקרים תצפיתיים. למרות שארגונים רפואיים מובילים ברחבי העולם, ביניהם המכללה האמריקאית למיילדות וגינקולוגיה והמכללה המלכותית הבריטית, המשיכו להמליץ על פרצטמול כטיפול מועדף בהריון, ההצהרה יצרה בלבול רב. עכשיו נראה כי המחקר החדש שפורסם ב-Lancet מכריע בעניין.
אקמול בהריון ואוטיזם: מה מצא המחקר החדש?
המחקר שפורסם ב-Lancet Obstetrics, Gynaecology & Women's Health הוא הסקירה השיטתית והמטא-אנליזה המקיפה ביותר שנערכה בנושא. החוקרים, בראשות פרופ' פרנצ'סקו ד'אנטוניו, סקרו מחקרים שפורסמו עד ספטמבר 2025 והקפידו לכלול רק מחקרים איכותיים שהביאו בחשבון גורמים נוספים כמו מצב כלכלי, גיל האם ועישון. בסופו של דבר נכללו 43 מחקרים, 17 מהם נבחנו בצורה מעמיקה במיוחד, ובסך הכל כללו למעלה מחצי מיליון צמדי אם-ילד. התוצאות היו ברורות: במחקרים החזקים ביותר - אלה שהשוו בין אחים באותה משפחה - לא נמצאה כל עלייה בסיכון לאוטיזם, ADHD או מוגבלות קוגניטיבית. המספרים הסטטיסטיים היו קרובים מאוד ל-1.0, שמשמעותו אין הבדל בסיכון.
למה מחקרים קודמים עוררו חשד לסיכון לאוטיזם?
מחקרים קודמים אכן מצאו לעתים קשרים קטנים - למשל, עלייה של 19% בסיכון לאוטיזם או 34% ל-ADHD, אבל המחקרים הללו סבלו מבעיות משמעותיות שהפכו את הממצאים ללא אמינים. הבעיה המרכזית היא שנשים לוקחות אקמול בגלל חום, כאב, זיהום או מחלה. המצבים הללו עצמם, ולא התרופה, עלולים להיות קשורים לסיכונים התפתחותיים. למשל, חום גבוה בהריון ידוע כגורם סיכון. בנוסף, גורמים גנטיים ומשפחתיים משפיעים גם על הסיכוי שהאם תצטרך תרופות וגם על הסיכוי שהילד יפתח אוטיזם או ADHD.
בנוסף, חלק מהמחקרים התבססו על דיווח עצמי של האם שנים אחרי ההריון - שיטה שנסמכת על זיכרון האם ועלולה להיות לא מדויקת. בנוסף, מחקרים שונים הגדירו "שימוש באקמול" בצורה שונה: חלקם - כל שימוש, חלקם - רק שימוש ממושך ובאחרים לא צוינו מינון התרופה או תדירות השימוש בה.
איך השוואה בין אחים מוכיחה שאקמול בטוח בהריון?
כאן נמצא החוזק האמיתי של המחקר החדש. השוואת אחים (Sibling comparison) נחשבת לשיטת המחקר המתקדמת והמהימנה ביותר בבחינת שאלות כאלו. השיטה משווה בין אחים באותה משפחה - אחד שנחשף לאקמול ברחם ואחד שלא נחשף, ובכך מנטרלת באופן טבעי גורמים מרכזיים שעלולים להטות תוצאות: גנטיקה משפחתית, מצב סוציואקונומי (הכנסה, השכלה, גישה לשירותי בריאות) וסביבה ביתית (בית, שכונה, תרבות משפחתית). כך למעשה בודקים את ההשפעה של התרופה עצמה בלי שגורמים משפחתיים ייצרו "רעש" שמפריע לזיהוי הקשר האמיתי. כאמור, במחקרי השוואת אחים שנכללו בסקירה הנוכחית ובחנו יחד מאות אלפי משפחות במדינות שונות, לא נמצא כל קשר בין פרצטמול בהריון לבין אוטיזם או ADHD. החוקרים מסבירים: "הקשרים שנראו במחקרים תצפיתיים רגילים כנראה משקפים חום, כאב או גורמים משפחתיים וגנטיים, ולא השפעה סיבתית של התרופה".
האם מותר לקחת אקמול בהריון?
המסקנה המעשית של המחקר ברורה: הראיות תומכות בכך ששימוש בפרצטמול (אקמול) בהריון בהתאם להנחיות הרפואיות אינו מעלה סיכון לפגיעה התפתחותית עצבית משמעותית. זו לא המלצה ל"שימוש חופשי" או בלתי מבוקר, אלא אישור שכאשר משתמשים בתרופה כפי שמומלץ, כלומר במינון הנמוך ביותר שמספק הקלה ולמשך הזמן הקצר ביותר הדרוש, התרופה בטוחה לשימוש.
הממצאים תומכים בהמלצות הרשמיות של ארגונים רפואיים מובילים ברחבי העולם. המכללה האמריקאית למיילדות וגינקולוגיה, המכללה המלכותית הבריטית למיילדות וגינקולוגיה, הסוכנות האירופאית לתרופות, והפדרציה הבינלאומית למיילדות וגינקולוגיה - כולם ממשיכים להמליץ על אקמול כקו הטיפול הראשון לשיכוך כאב ולהורדת חום בהריון.
האם אקמול בהריון גורם לאוטיזם?
המחקר החדש בחן את כל הראיות הקיימות והגיע למסקנה ברורה: לא נמצאה עדות לקשר בין שימוש באקמול בהריון לבין התפתחות אוטיזם אצל הילד. במחקרים המתקדמים ביותר שהשוו בין אחים באותה משפחה, יחס הסיכויים היה 0.98, כלומר קרוב מאוד ל-1, שמשמעותו אין הבדל בסיכון. גם כאשר החוקרים בחנו רק מחקרים באיכות גבוהה ועם סיכון נמוך להטיות, התוצאה נשארה זהה: יחס סיכויים של 1.03 - עדיין קרוב מאוד ל-1, כלומר אין קשר.
האם אקמול בהריון מעלה סיכון ל-ADHD או משפיע על הקוגניציה?
המחקר בחן גם את הסיכון להפרעת קשב וריכוז ולמוגבלות קוגניטיבית והתוצאות היו דומות: במחקרי השוואת אחים, יחס הסיכויים ל-ADHD היה 0.95 ולמוגבלות קוגניטיבית 0.93 - שניהם קרובים מאוד ל-1, כלומר אין הבדל בסיכון. גם במחקרים באיכות גבוהה התוצאות נשארו זהות. המסר ברור: לא נמצא קשר בין פרצטמול בהריון לבין ADHD או השפעה על הקוגניציה של הילד.
כמה אקמול מותר לקחת בהריון?
המחקר הנוכחי לא בחן מינונים ספציפיים, אבל ההמלצה הרפואית היא לאמץ בהריון גישה זהירה: מינון נמוך ככל האפשר, למשך זמן קצר ככל האפשר, והתייעצות עם רופא אם יש צורך ממושך. המינון המקובל הוא 500-1,000 מ"ג (טבליה אחת עד שתיים) כל 4-6 שעות, עד מקסימום 4,000 מ"ג ביממה. חשוב במיוחד להימנע מכפל פרצטמול - תרופות רבות לטיפול בצינון, שפעת או כאבי ראש מכילות פרצטמול, לכן יש לבדוק את הרכב התרופה ולא לקחת מספר תרופות עם אותו חומר פעיל. אם אישה הרה זקוקה לאקמול באופן קבוע או ממושך, מומלץ להתייעץ עם רופא כדי לברר מה הסיבה ולוודא שאין בעיה רפואית שדורשת טיפול אחר.
מה יותר מסוכן: אקמול או חום לא מטופל בהריון?
חום לא מטופל בהריון הוא מסוכן יותר. המחקר מדגיש נקודה חשובה זו בפירוש: הימנעות מאקמול עלולה לגרום לכך שחום או כאב יישארו ללא טיפול, ומצבים אלה כן נקשרו במחקרים רבים לסיכונים ממשיים.
חום גבוה (מעל 38.5 מעלות) בהריון עלול לגרום להפלה ספונטנית, למומים מולדים במיוחד בטרימסטר הראשון (מומי לב ומערכת העצבים), ללידה מוקדמת ולהשפעות אפשריות על התפתחות עצבית של העובר. כאב ממושך משפיע על איכות השינה ועל רווחה נפשית, מעלה רמות מתח וחרדה ופוגע בתפקוד היומיומי של האם.
החוקרים מדגישים שהימנעות מפרצטמול בהתבסס על חששות לא מבוססים עלולה לחשוף נשים הרות ותינוקותיהן לסיכונים ידועים וזו אחת הסיבות שארגונים רפואיים מובילים ברחבי העולם ממשיכים להמליץ על אקמול כקו הטיפול הראשון בהריון.
מתי כדאי להתייעץ עם רופא?
למרות שהמחקר מראה שאקמול בטוח בהריון כאשר משתמשים בו בהתאם להנחיות, מומלץ להתייעץ עם רופא אם חום או כאב נמשכים יותר מכמה ימים, אם יש צורך במינונים גבוהים או תכופים יותר מהמומלץ, או אם קיימות בעיות כבד, כליות או מצבים רפואיים אחרים. כמו כן, חשוב לבדוק עם רופא או רוקח שאין אינטראקציות עם תרופות נוספות ושאין כפל פרצטמול.
אקמול בהריון: בטוח אך במידה
ד"ר גיא גוטמן, מומחה לפוריות, מיילדות וגינקולוגיה, מדגיש: "המחקר שפורסם אינו קובע קשר סיבתי חד-משמעי, אלא מצביע על קשר אפשרי בעיקר במקרים של שימוש ממושך, רציף או במינונים גבוהים לאורך ההריון. לא נמצאה הוכחה לכך שנטילה מזדמנת או קצרה של אקמול גורמת נזק משמעותי לעובר". עם זאת הוא אומר: "הריון הוא תקופה רגישה, ואקמול, כמו כל תרופה, אינו סוכריה. לכן, כאשר משתמשים בו בצורה מושכלת הוא עדיין נחשב בטוח".
עוד אומר ד"ר גוטמן כי "חום גבוה, במיוחד מעל 38.5 מעלות, עלול להוות סיכון ממשי להתפתחות המוח של העובר. במצבים אלה, הורדת חום באמצעות אקמול היא הצעד הרפואי הנכון והבטוח ביותר".
למה דווקא אקמול?
ד"ר גוטמן: "בהשוואה לחלופות נפוצות כמו איבופרופן (אדוויל, נורופן), אקמול הוא התרופה המועדפת בהריון. תרופות ממשפחת נוגדי הדלקת הלא-סטרואידיים אסורות לשימוש בשלבים מסוימים של ההריון בשל סיכון לפגיעה בלב ובכליות של העובר ועלולות להעלות את הסיכון להפלה".
ד"ר גוטמן מציג המלצות מעשיות לשימוש בטוח בהריון:
כאב קל? נסי תחילה מנוחה, שתייה מרובה או אמצעים לא תרופתיים כמו רטיות קרות.
זקוקה להקלה? התחילי במינון הנמוך ביותר – כדור אחד של 500 מ"ג, ובידקי אם הוא מספיק.
הכאב או החום נמשכים מעל יומיים? אין להמשיך טיפול עצמי. יש לפנות לרופא או לרופאה להערכה.
בשורה התחתונה: כאשר יש צורך בהורדת חום או בהקלה בכאב במהלך ההריון, אקמול (פרצטמול) הוא בחירה בטוחה. אין בסיס מדעי לחשש מפני אוטיזם, ADHD או השפעה על הקוגניציה של הילד. החוקרים מסכמים: "שימוש באקמול על ידי נשים הרות, כפי שמומלץ, תומך בהמלצות הקיימות לגבי בטיחותו". זוהי מסקנה המבוססת על הראיות המדעיות החזקות והמקיפות ביותר שנאספו עד כה.
*המידע בכתבה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)