אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
שלום וברכה רציתי לדעת כמה זמן לוקח לגוף להתנקות מהתרופות הבאות סרוקוואל 25 מג למיקטל 100 מג לוסטרל 100 מג כשאני אומר להתנקות מהגוף זה אומר לגמרי, כלומר מהדם ומהזרע (במקרה והגבר נוטל את התרופה).. והאם יכולים להישאר גם לאחר מכן "שאריות" של התרופה בגוף? תודה מראש..
לכל תרופה יש זמן מחצית חיים, הזמן עד שהרמה בדם יורדת לחצי מהמקסימום, ברוב התרופות מדובר על מספר שעות עד מספר ימים, הרמה יורדת לרוב תוך מספר ימים לאפס.
שלום אני לוקח כבר 8 חודשים ציפרלקס 20 מג, ולפני חודשיים הפסיכיאטר הוסיף לי למיקטל (כרגע אני על מינון 100 מג ביום) ובנוסף לוקח בונדרומין כדי להרדם מדי פעם יש לי כל מיני תופעות לוואי כמו עייפות / בחילות / כאב ראש / ראיה מטושטשת / חוסר חשק לעשות דברים / התקפי בכי / לחצים מוגברים השאלה שלי- האם יש לי אפשרות במשך תקופה כלשהי לנסות לא לקחת את הציפרלקס , ולקחת רק את הלמיקטל ? נניח במשך שבועיים-שלוש לקחת רק למיקטל בלי הציפרלקס ? ואז לראות איך אני מרגיש עם זה.. האם ההרגשה תהיה יותר טובה, פחות תופעות לוואי וכו׳ או שזה מסוכן להפסיק את הציפרלקס ככה במכה והאם יהיה קשה לחזןר לציפרלקס או ששוב ייקח חודש עד שהציפרלקס יתחיל לעבוד תודה
שלום רב, כדי לענות על השאלה, חשוב להבין האם התופעות המתוארות הן חלק ממצב הנפשי או לסירוגין מדובר בתופעות לוואי של הטיפול. כך או כך, לא ניתן להגיע למסקנות ללא בדיקה ובמסגרת הפורום. כדאי לחזור לבדיקה אצל הפסיכיאטר המטפל, להסביר את המצב ובהתאם להתרשמות המקצועית לקבל החלטות בנוגע להמשך הטיפול.
אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
שלום וברכה רציתי לדעת כמה זמן לוקח לגוף להתנקות מהתרופות הבאות סרוקוואל 25 מג למיקטל 100 מג לוסטרל 100 מג כשאני אומר להתנקות מהגוף זה אומר לגמרי, כלומר מהדם ומהזרע (במקרה והגבר נוטל את התרופה).. והאם יכולים להישאר גם לאחר מכן "שאריות" של התרופה בגוף? תודה מראש..
לכל תרופה יש זמן מחצית חיים, הזמן עד שהרמה בדם יורדת לחצי מהמקסימום, ברוב התרופות מדובר על מספר שעות עד מספר ימים, הרמה יורדת לרוב תוך מספר ימים לאפס.
שלום אני לוקח כבר 8 חודשים ציפרלקס 20 מג, ולפני חודשיים הפסיכיאטר הוסיף לי למיקטל (כרגע אני על מינון 100 מג ביום) ובנוסף לוקח בונדרומין כדי להרדם מדי פעם יש לי כל מיני תופעות לוואי כמו עייפות / בחילות / כאב ראש / ראיה מטושטשת / חוסר חשק לעשות דברים / התקפי בכי / לחצים מוגברים השאלה שלי- האם יש לי אפשרות במשך תקופה כלשהי לנסות לא לקחת את הציפרלקס , ולקחת רק את הלמיקטל ? נניח במשך שבועיים-שלוש לקחת רק למיקטל בלי הציפרלקס ? ואז לראות איך אני מרגיש עם זה.. האם ההרגשה תהיה יותר טובה, פחות תופעות לוואי וכו׳ או שזה מסוכן להפסיק את הציפרלקס ככה במכה והאם יהיה קשה לחזןר לציפרלקס או ששוב ייקח חודש עד שהציפרלקס יתחיל לעבוד תודה
שלום רב, כדי לענות על השאלה, חשוב להבין האם התופעות המתוארות הן חלק ממצב הנפשי או לסירוגין מדובר בתופעות לוואי של הטיפול. כך או כך, לא ניתן להגיע למסקנות ללא בדיקה ובמסגרת הפורום. כדאי לחזור לבדיקה אצל הפסיכיאטר המטפל, להסביר את המצב ובהתאם להתרשמות המקצועית לקבל החלטות בנוגע להמשך הטיפול.
שלום . קראתי על תוסף המזון של צמח הגאבה שעוזר לדיכאון וחרדות. אני מטופלת כבר המון זמן עם כדורים שהוחלפו כמה וכמה פעמים. כיום אני לוקחת למיקטל 200 מג וסרוקוואל 100 מג . ואני לא רואה ממש שיפור במצב שלי. אני מרגישה אי שקט וחוסר ריכוז גמור ופגיעה רצינית בזיכרון. האם אפשר ומותר לקחת את התוסף מזון של צמח הגאבא בנוסף לתרופות הפסיכיאטריות שרשמו לי ? אם כן באיזה מינון לקחת אותו? והאם זה יכול להחליף מתישהו את התרופות הפסיכיאטריות שנתנו לי
שלום רב, כפי שאני תמיד ממליץ חשוב להתייעץ עם רוקח מומחה בצמחי מרפא לפני נטילת תוספים ו/או צמחי מרפא כלשהם בכדי למנוע אינטראקציות ותופעות לוואי. אם כוונתך לתסוף הנקרא גאבא, זהו אינו צמח מרפא אלא חומצת אמינו החיונית לתפקידים רבים של מערכת העצבים, וחוסר בחומצה זו עשוי לגרום לחרדות, מתח, סטרס ועוד. בכל מקרה לא מומלץ לקחת את הגאבא עם התרופות שציינת, שכן השילוה עשוי לגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות. ישנם צמחי מרפא מצוינים אשר משפרים את הטיפול התרופתי ומסייעים בחיזוק מערכת העצבים אך יש להתאים אותם בקליניקה לאחר יעוץ נטורופטי מעמיק, אשמח לעמוד לרשותך גם בכך, שבוע טוב ובריא, אילן.
היי, לאחרונה אובחנתי עם "דיסתימה עם אפיזודות דפרסיה כפולה", והפסיכיאטרית נתנה לי מרשם לסרטרלין במינון של 100 מ"ג ליום. נטלתי את התרופה במשך חמישה ימים ואני מתחילה להרגיש כמה תופעות לוואי, הבולטות מביניהן הן תחושת נימול בגפיים, סחרחורות וכאבים בעיניים. אני סובלת מאפילפסיה ונוטלת למיקטל במינון של 275 מ"ג ביום, ציינתי את זה בפני הפסיכיאטרית והיא אמרה שזה לא אמור להשפיע. האם אלו תופעות לוואי שכיחות או שיש סיבה לפנות לרופא?
איני ראוה קשר בין התופעות המצוינות לאפילפסיה. בדרך כלל תופעות הלואי חולפות בתוך שבועיים. התחלה של מינון 100 מ"ג היא קפיצת מדרגה משמעותית וייתכן והיה מקום להתחיל במינון נמוך יותר.
שלום ד"ר. אני סובל מהפרעת חרדה מוכללת והתקפי פאניקה. לאחר ניסיון שלא עזר עם ציפרלקס, רסיטל ופאקסט במשכי זמן ובמינונים מקסימליים- לא נראתה הטבה משמעותית. לכן ניתן לי ע"י פסיכיאטר קלונקס 2 מ"ג אשר העלים את התקפי הפאניקה אך לא שינה את הפרעת החרדה הבסיסית ממנה אני סובל. הוסיפו לי ויאפקס XR וגם כאן לא נראה שיפור גם לא במינון 225 מ"ג. הפסיכיאטר המטפל הציע לתקוף את הבעיה מכל הכיוונים הכימים ע"י העלאת ריכוז של סרוטונין (ע"י חזרה לציפרלקס 20 מ"ג), העלאת ריכוז של הגאבא (המשך עם קלונקס 2 מ"ג) והעלאת ריכוז דופאמין ונוראדרנלין (ע"י וולבוטרין XR). האם אין סכנה שוולבוטרין יחמיר חרדות? יש סיכוי טוב ליציאה מהמצב עם הטיפול שהציע הפסיכיאטר?
שלום עומר. סבלך נוגע ללב ואני מקווה שתמצא מזור ותרופה. וולבוטרין בדרך כלל יעיל הרבה יותר להפרעות דיכאון והרבה פחות עוזר להפרעות חרדה ולעתים אף עלול להביא להחמרה. ממליץ לשקול תוספת סרוקוול במניון נמוך לפני שינה, תוספת תרופות כמו טראזודיל או בונסרין. ניתן לשקול תוספת למוגין. כמו-כן ניתן לשקול טיפול באנאפראניל או נורטילין. בהצלחה
שלום ד"ר, ב2013 לאחר 2 ניסיונות אובדניים אובחנתי בבית חולים ציבורי כבעל הפרעה דו קוטבית ופסיכיאטר רשם לי למודקס 100מ"ג ו2 מ"ג קלונקס. את הלמודקס הפסקתי אחרי חודש(פריחה וכו') ואת הקלונקס המשכתי עד היום. החלטתי שאני זורק את הקלונקס לגמרי ומנסה ציפרלקס. הרופא המטפל רשם לי 5מ"ג ואחרי כמה ימים להעלות ל10מ"ג. *כמו כן הייתי מכור לאלכוהול, אך הפסקתי לחלוטין לשתות כי זה מפריע לציפרלקס. שאלתי העיקרית האם אני יכול לערער על האינטייק שבוצע בביה"ח ציבורי תחת 2 פסיכיאטרים בכירים, מתמחה ו2 עובדים סוציאלים? יש לציין שקיבלתי כמה הערכות מפסיכיאטרים באופן פרטי והם אמרו לי שמדובר בחרדות וOCD והם לא רואים סימנים של מאניה דיפרסיה, אך הסבירו לי שהאינטייק מחייב. כמו כן רציתי לשאול לגבי התרופה אגומלטין (ולדוקסן), רופאת המשפחה לא יודעת עליה כלום והאם אני יכול לקנות אותה באופן פרטי? שמעתי על טופס 29 משהו כזה? אשמח לתשובה *בן 33 ללא עבודה ולא יוצא מהבית מהפחד
תמיד אפשר לקחת סקונד אופיניון של מומחה אחר ולהתייעץ לגבי אבחנה וכו , ולדוקסן הינה תרופה נגד דכאון לא בארץ דרך בית מרקחת שור טבצניק ניתן לקבל עם ט 29 גימל הפסכאטר שלך צריך להמליץ .
1. לפני 4 חודשים התחלתי למיקטל בהדרגה , כך שאני לוקחת בחודש וחצי האחרון למיקטל 200 מ"ג. ללא שום תופעות לוואי. בהמלצת הרופא העלתי (ללא הדרגה ) ל 300 מ"ג. אני מרגישה כאילו נמלים הולכות לי על הגוף. האם ידועה תופעת לוואי שכזאת? (איני יודעת מה פירוש המילה הזיה , אבל איני רואה את הנמלים על גופי אלא חשה גירוד קל בעור, הרגשה שכאילו נמלים מסתובבות לי על העור) 2. בעלון של למיקטל כתוב שיש בעיה לקחת למיקטל ביחד עם HRT - טיפול הורמונלי חלופי או גלולות למניעת היריון. האם יש בעיה לקחת תרופה זו יחד עם דיאנה 35 (אתינילאסטראדיול) 50 מ"ג? תודה רבה
שלום עקצוץ בעור זו אחת מתופעות הלוואי של למיקטל שמחייבות התייחסות מיוחדת ויש לפנות לרופא המטפל ולדווח על הבעיה(אין להפסיק את הטיפול ללא המלצת הרופא),הזיה זו תופעת לוואי פסיכיאטרית המאופיינת בבלבול ושינוי במצב רוח והחלטות,והלוצינציות,במקרה והופיעה תופעת לוואי זו צריך לפנות לרופא להתייעץ. שימוש בגלולות מניעת הריון בו זמנית עם למיקטל עלול להוריד ריכוז למיקטל בדם. יש לנטר רמות למיקטל בדם בזמן השימוש בגלולות מניעת הריון ,ואחרי הפסקת או הורדת מינון הגלולות. בברכה
אני בת 29 בהריון ראשון בשבוע 20. אני מתמודדת עם מאניה דיפרסיה וסכיזופרניה. יש לי פסיכיאטרית קבועה בקהילה מטעם קופת החולים. אני נוטלת למוגין 275 מג, סרוקוול 800 מג ומירו 30 מג. הלמוגין יחסית חדש , כמעט חודשיים שאני לוקחת אותו. לפני כן הייתי לוקחת טגרטול 1000 מג ביום. מאז ההחלפה של התרופות יש לי דיכאון, אני ממש ממש עצבנית ברמה של התקפי זעם , עצובה, פסימית, חרדתית, עם תחושות מועקה וקפיצות מצב רוח קיצוניות . ככל שההריון מתקדם התחושות הללו רק מתגברות. הפסיכיאטרית אמרה שאין כ"כ מה לעשות חוץ מלהמתין להשפעה של הלמוגין לעלות במינון עד 300 מג. אבל אני מרגישה שאני לא מסוגלת להתמודד עם זה יותר. למי אני יכולה לפנות לעזרה? כבר עברתי 2 אישפוזים מאוד קשים בחיי ואני לא רוצה להגיע לשם.
שלום רב, אני מצטערת לשמוע על הקשיים שאת חווה. כדי להימנע מאשפוז קשה את יכולה לפנות לאשפוז יום. שם יוכלו לעזור לך על בסיס יומי ועדיין תמשיכי לישון בבית. בנוסף באשפוז יום יותר קל מבחינות רבות, כדאי לנסות. בברכה, שרון
שלום, אני לוקחת 50מג למודקס ורציתי לקחת אדקס לשיכוך כאבים ורציתי לדעת אם הם מתנגשים? ובמידה אם לא כמה שעות לחכות ביניהם?
שלום רב. לא ידוע על תגובות בין תרופתיות בין למודקס לאדקס. לא נראה כי קיימת בעיה בלקיחה משולבת שלהם. בהצלחה.
שלום, השאלה שלי היא כזאת. האם אדם כמוני שאובחן ומודע לכך שהוא נוטה למעברים חדים במצב הרוח ובתדירות לא נמוכה - אך יחד עם זאת מעולם לא חוויתי מאניה דרמטית אלא היפו-מאניות שבמקרים בודדים בעיניי היו קיצוניות ועל גבול המאניה - שכרגע מאוזן עם למיקטל 75, דפלפט כרונו 1000 מ״ג, וראפמיל 480 מ״ג (שעובד גם כאנטי-מאני) וליריקה 450 - 150 מ״ג בוקר-צהר-ערב - יכול לקחת תרופה כמו אטנט (שהיא עדינה בהשוואה לריטלין לפחות עבורי) להפרעת קשב וריכוז. אני מאובחן וגם סובל בחיי היומיום מADD. אפשרי? האמת שאני כבר לוקח וממש לא מרגיש שזה עומד להעיף אותי לאחד הקצוות. השאלה השניה היא, במידה והוספתי דפלפט ללמיקטל שכבר הייתי איתו במינון 125 מ״ג. בכמה צריך לחתוך את מינון הלמיקטל כדי להימנע מפריחה? ליתר ביטחון ירדתי ל50 מ״ג. וכמה זמן צריך לעבור מאז השילוב הנ״ל כדי שאוכל להיות שקט לגבי נושא הפריחה? תודה רבה!
תשובת מני נכונה. באשר לפריחה: היא יכולה להופיע בכל שלב בטיפול, עם דפלפט או בלעדיו- במינון קטן או גדול! אז כדאי להשאיר את המינונים על פי הצורך ולהפסיק מיד עם הופעת גרד או פריחה! בהצלחה!
שלום, אני בת 29, בריאה בדרך כלל, נוטלת באופן קבוע למודקס וסרוקוול. כבר תקופה ארוכה שיש לי איחורים גדולים בוסת, כרגע אני כבר שלושה חודשים בלי וסת. הייתי כבר כמה פעמים אצל גניקולוגית, היא עשתה לי אולטרסאונד ובדיקות דם והיא לא מצאה משהו מיוחד ולא נתנה לי טיפול, היא רק אמרה שכשאני ארצה להיכנס להיריון אני אבוא אליה והיא תעזור לי. התופעה הזאת תקינה? זה בסדר לא לטפל בזה כרגע ולחכות עד הרגע שארצה להיכנס להיריון? זה לא מזיק לגוף כשאין וסת?
הסיבה השכיחה ביותר היא תסמונת השחלות הפוליציסטיות. זו תופעה נפוצה שמבוססת על ביוץ לא סדיר ולעיתים תופעות כגון אקנה או שיעור יתר. רצוי ליטול גלולות כל עוד לא מתכננים הריון כיוון שמחזורים ללא ביוץ לאורך זמן אינם מוסיפים בריאות לרירית הרחם והגלולות מגנות עליה.
השתחררתי מאשפוז לפני כ3 וחצי חודשים בעקבות דיכאון ואובדנות, מאז שיצאתי מהאשפוז עד השבוע לא הצלחתי להגיע לאיזון. בשבוע האחרון, (שבוע וחצי אחרי העלאת מינונים האחרונה) התחלתי להרגיש טוב. עכשיו הבאסה היא שאני מותשת פיזית מהכדורים. מצד אחד אחרי ככ הרבה זמן רוצה לקום ולעשות מצד שני פיזית לא מסוגלת... אני נוטלת בבוקר ויפקס xl 225 )לפני שבוע וחצי עליתי מ150) בערב; קלונקס 0.5 סרקוול 25 למיקטל 300 מ''ג (גם כן-עליתי מ200 לפני שבוע וחצי) חוץ מזה- יש לי לוריוון לsos ובונדורמין מתי שמרגיש צורך... חשבתי להוריד את הקלונקס אולי (הוא נראה לי הכי פחות משמעותי) האם זה נכון? אולי עדיף משהו אחר? (ובכלל לדעתי יש לי הפרעה ביפולארית ולא דיכאון כמו שכתבו לי בשחרור מהאשפוז)
שינויים תרופתיים כדאי לעשות רק בלווי רופא.
שלום רב, לאמא שלי גילו גרורות במוח שיצרו בצקת. הייתה התדרדרות חדה המצבה. מאדם צלול, מתהלך ומדבר היא הפסיקה להגיב, להזיז את הגוף שלה, לא דיברה. נתנו צרופות להורדת הבצקת (סורואידים) ותרופות נגד התקפים (למוטריג'ין). היא חזרה לדבר (באיטיות), מזיזה מעט את הגוף אך צד שמאל שלה חלש יותר. אנחנו רוצים שהיא תעבור שיקום נוירולוגי. מה צריך לבקש מהרופאים והאם אתה יודע איזה מרכז נחשב לטוב, האם בית לוינשטיין הוא טוב?
יש לבקש מהרופאים הפניה לשיקום נוירולוגי. כדאי גם לדבר עם נציג קופת החולים של האם שנמצא בבית החולים בו היא מאושפזת. לדעתי השיקום בבתי החולים הגדולים במרכז הארץ דומה ברמתו, כדאי לבחור בבית החולים שהכי נוח למשפחה להגיע אליו במהלך השיקום. זאב
שלום אני לוקח כבר 8 חודשים ציפרלקס 20 מג, ולפני חודשיים הפסיכיאטר הוסיף לי למיקטל (כרגע אני על מינון 100 מג ביום) ובנוסף לוקח בונדרומין כדי להרדם מדי פעם יש לי כל מיני תופעות לוואי כמו עייפות / בחילות / כאב ראש / ראיה מטושטשת / חוסר חשק לעשות דברים / התקפי בכי / לחצים מוגברים השאלה שלי- האם יש לי אפשרות במשך תקופה כלשהי לנסות לא לקחת את הציפרלקס , ולקחת רק את הלמיקטל ? נניח במשך שבועיים-שלוש לקחת רק למיקטל בלי הציפרלקס ? ואז לראות איך אני מרגיש עם זה.. האם ההרגשה תהיה יותר טובה, פחות תופעות לוואי וכו׳ או שזה מסוכן להפסיק את הציפרלקס ככה במכה והאם יהיה קשה לחזןר לציפרלקס או ששוב ייקח חודש עד שהציפרלקס יתחיל לעבוד תודה
שלום אוהד. אני יודע מה הי השיקולים להוסיף למיקטל. בד"כ השילוב נועד "לחזק" את השפעת נוגד הדיכאון. באם זה כך אין היגיון להפסיק את הציפרלקס. יתכן ןחלק מהתופעות שאתה מתאר הן תופעות לואי של הלמיקטל, באם הן עדין קיימות ייתכן וכדאי לשקול חלופה של שני התכשירים.
שלום, רציתי לדעת מה מסוכן יותר לגוף - אלכוהול או כדורים פסיכיאטריים. אלכוהול- וודקה, בירה, וויסקי 4-5 פעמים בשבוע כדורים פסיכיאטריים- ציפרלקס / לוסטרל / למיקטל / סרקוול , באופן קבוע .. וכדור שינה כל לילה (בונדרומין / סטילנוקס ). ברור לי ששתי האופציות מסוכנות לגוף (כבד, לב, מוח, כליות וכו׳..) השאלה שלי- מה מבין 2 האופציות (אלכוהול/כדורים) מהווה סכנה יותר גדולה לגוף תודה
זה מצב יותר מורכב ויש להבין את התמונה הכללית. אי לכך, מומלץ ברור במרפאה הפטולוגית בבלינסון.
הנני לוקחת למיקטל עושההעוד איזה בדיקת דם ואז אמורה להתחיל תוספת ברזל של תרופות הטבע האם התוספת שלוקחת אמנם כרגע לא ישר ביחד אלא בשעות שונות יכולה להשפיע או יכול לעשות בעיה על השפעת הלמיקטל?
שלום רב אני אמור לעבור קולונסופיה לראשונה בחיי. אני חולה אפילפסיה, מאוזן באמצעות למיקטל. אני גם רגיש לפניצילין. לעיתים אני לוקח סטילנוקס ו:או קלונקס שאני לא נרדם. האם חומר ההרדמה שמזריקים בקולונסקופיה נוגד את התרופות והרגישות ויכול לעורר את המחלה? אודה לתשובתך
שלום רב חומר ההרדמה( לרוב שימוש בדורמיקום) הוא בעל השפעה אנטי אפילפטית ואין כל מניעה לבצע את הבדיקה עם חומר זה בהצלחה ד"ר אלי הימן
אובחנתי עם אפילפסיה חלקית והתחלתי לקחת למודקס של 200 מ"ג ביום לא מזמן (אחרי שהייתי נוטלת כ100 מ"ג ביום) בשבוע שעבר היה לי כ3 התקפים במשך השבוע אחרי שבערך חודש לא היה לי התקף או יותר. משום שהייתה השנה החדשה, שתיתי אך לא למצב שיכרות. האם יכול להיות שההתקפים היו בתדירית כזו בגלל האלכוהול? או האם הכדורים פחות עוזרים? אשמח למענה, החלטתי לפנות לפורום משום שלא נעים לי להציק לנורולוג. תודה על המענה!
שלום רב ישנם מספר סיבות היכולות להסביר חוסר איזון /יציאה מאיזון. 1.תרופה לא מתאינה- ניראה כי במקרה שלך מדובר באפיךפסיה חלקית, למקטל תרופה מתאימה 2.יתכן ורמת התרופה הדם אינה גבוהה דבר המחייב העלאת המינון . ישנם גורמים שונים היכולים להשפיע על רמת התרוםה בדם . לכן--- חשוב לבצע רמת למקטל בשפל ובמידה ורמה נמוכה, להעלות מינון 3.חסך שינה , שתייה מרובה יכולים להוציא מאיזון . לכן , חשוב להקפיד על שינה טובה ולהתנהל באופן סביר עם אלכוהול או כל חומר אחר הידוע כחומר ביכול להשפיע על המוח. בהצלחה ד"ר אלי הימן
שלום וברכה האם למיקטל 200 מ"ג יכול לגרום לאנמיה? תודה
מדובר בתופעת לוואי מאוד נדירה אך אפשרית.
שלום דוקטור,אני בת 68 מזה שנים סובלת מדיכאונות. המניה מתבטא בקניות מרובות, אבל לא חלילה דברים מסוכנים. לאחרונה כבר כמה חודשים סובלת מדיכאון קשה ביותר, בשלב זה קיבלתי תרופות רבות שהעלו לי בהדרגה, לוסטרל 200 מג, לעלות ל200 למוגין, ובלילה 225 קווטיאפין, לוקחת קלונקס כפעמיים ביום. אני מרגישה חולשה, חוסר אנרגיה וחושבת שאני לוקחת יותר מדי תרופות,חלק מהתרופות קיבלתי בעבר כמו למקטל אורגינלי שהופסק לי כי לא עזר במיוחד. אבקש ממך חוות דעתך על הטיפול והאם ישנם תרופות ששומרות על יציבות ללא עליות וירידות, לא יכולה לקבל ליתיום, תודה
שלום רב, הפרעה דו-קוטבית (מניה דפרסיה) היא מחלה כרונית שמתאפיינת בהחמרות לאורך הזמן כאשר הטיפול למרבה הצער לא תמיד מצליח להביא לאיזון מושלם ולמנוע את ההחמרות. התאמת הטיפול למטופל הספציפי הינו תהליך מורכב שמתבצע לאורך הזמן בהתאם לתגובה של המטופל לתרופות שונות, ניסיון העבר ושיקולים נוספים. אין אפשרות לתת המלצות ספציפיות במסגרת הפורום ויש לחזור להתייעצות עם הרופא המטפל. חשוב להדגיש כי על אף הקשיים ניתן להגיע למצב של איזון סביר במרבית המקרים כשיש חשיבות רבה למעקב עקבי והענות לטיפול. בנוסף, מאוד חשוב לקבל תמיכה, עדיף ע"י גורמים מקצועיים (פסיכולוג, עו"ס, עובדי שיקום) ולעשות מאמץ לשמור על רמת תפקוד ככל שניתן.
שלום ד ר, אני ב31 ובשנתיים האחרונות אני סובל מנשירה אינטנסיבית בשיער. חשוב לציין שזה התחיל בסמוך לטראומה גופנית שעברתי עקב שימוש אינטנסיבי בגראס (קנביס). במשך השנתיים מאז המשבר התחלתי בטיפול תרופתי פסכיאטרי (למודקס) היו תקופות שהייתי במצב טוב יותר במהלך השנתיים האחרונות וכמעט ולא הייתה נשירה,. אך שאני חרד ועם הרבה מחשבו ודאגות הנשירה חוזרת באופן אגרסיבי ממש, בעיקר בחלק הקדמי, עד למצב שקו השיער המקורי שלי נעלם לגמרי ויש לי התקרחות רצינית מקדימה והכל קרה מאז החרדות והתחלת הטיפול התרופתי. שני רופאי עור אמרו לי שהתקרחות ודלילות כזאת בתקופה של שנתיים זה משהו חריג שמצריך בדיקה, הבעיה שהם הפנו אותי לטיפול ולא אמרו לי מה אני אמור לעשות כדי להפסיק את הנשירה. טיפול ארוך טווח בפרופסיה (8 חודשים) לא עזר ורופא העור אמר לי להפסיק עם הכדורים. אני בטוח שהנשירה האינטנסיבית שיש לי בשיער לא נובעת מהגנים, הייתי רוצה להגיע אליך לפגישה אם אתה חושב שתוכל לעזור לי להבין מה מקור הבעיה, הפסקת הנשירה, חיזוק השיער, חידוש זקיקי השיער, ומה אפשר לעשות כדי להחזיר את המצב לקדמותו (מוכן לעשות הכל בשביל זה). נ.ב- אבא שלי עם שיער מלא. וגם הסבים והסבתות בלי בעיות דלילות או התקרחות. תודה רבה ד ר שחר
איבוד השיער שאתה מתאר נגרם משילוב של גורמים - גם לחץ נפשי וגם בחלקו גנטיקה. מציע לך לנסות טיפול PRP , הזרקת פלזמה עשירה בטסיות.
שלום, אני בת 31, הריון ראשון, שבוע 23, סקירה מוקדמת ומאוחרת - תקינות. בצעתי בדיקת אקו לב עוברי עקב נטילת התרופה למיקטל. בבדיקה הרופא ראה דליפה קלה במסתם הטריקוספידלי. אבקש לדעת מה המשמעות? האם הדליפה יכולה להיפתר לאחר הלידה? מה הפרוגנוזה השכיחה לממצא מסוג זה? תודה.
שלום רב, דליפה קלה מהמסתם הטריקוספידאלי אינה ממצא נדיר וקיימת בערך באחד מכל 13 עוברים.במקרה ש TR מלווה במומים נוספים או בשינוי גנטי יש לכך משמעות רבה אולם כאשר הדליפה היא קלה ואינה מלווה בממצאים לבבים נוספים,בדרך כלל אין הרבה משמעות לממצא וסביר להניח שהממצא לא ישפיע על הילוד.. בברכה ד,ר הדס
הבת שלי חלתה בגיל 6 בזמנו לקח המון זמן לאזן אותה קיבלה קוקטייל של קפרה דפלפט ולמיקטל. לאורך השנים הייתה כמעט זומבי לאט לאט התרופות הורדו והיה שיפור במצבה מבחינת התפקוד. נהיתה ערנית ומשתפת פעולה אבל כשהורדנו דפלפט הקפרה גרמה לעצבנות מטורפת הורדנו לאט לאט והיא נשארה רק עם למיקטל. וכדור אחד 250 מ"ג קפרה יחדעם הלמיקטל בלילה. כיום בת 15 .. לפני כחודש החלה להיות עצבנית באופן חריג. בוכה צועקת על כל שטות. ורוב הזעם מכוון אל -אמה . אביה לא בארץ. התקפי הזעם יכולים להסתיים גם בזריקת חפצים ושבירתם ואפילו לפעמים לפגוע בי עם קלמר או כוס. אני מנסה לשמור על סמכות הורית. להיות רגועה. להציב גבול. היא מסרבת לכל טיפול רגשי שכם קיבלה שנים. הערכה פסיכאטרית אינה מצביעה על פתולגיה זולת חרדה קלה. אני סבורה שזה קשור לכדוריםאבל כמות הקפרה אפסית. קראתי המון מחקרים באנגלית המצביעים על קשר בין האפילפסיה לבין התקפי זעם. מה ניתן לעשות . רשמו לה קלונקס לתת לה אבל זה מרדים אותה וגם ההתקפים לא צפויים. יש משהו שניתן לתת לה. לכאורה ילדה יפיפיה חכמה אבל סובלת. נעה בעולם בתחושת קיפוח מתמדת ומרגישה שכולם נגדה. אשמח להמלצה על אבקת קסם. טבעית. השנתיים האחרונות היו טובות ולא ברור מה הופר באיזון העדין
שלום רב יכולות להיות סיבות רבות להתנהגות לא תואמת/שינוי התנהגותי בפן הרפאוי, חשוב לוודאי כי אין הפרעה חשמלית משמעותית בזמן שינה בפן התרופתי, אכן צריך לחשוב על אינטראקציה בין תרופתית חשוב לעשות הערכה פסיכולוגית ולקבל הדרכה כיצד בכל זאת לקדם אותה ולהחזיר "נורמליות" לחיי היום יום . במידה ואת מעוניינת , יש אצלינו באסף הרופא שירות נוירופסיכולוגי המתמחה באפילפסיה בילדים ויכולים לסייע להבין ולסייע (089779165 לבקש להפנות לנוירופסיכולוגיות , לירון או מיה) בהצלחה ד"ר אלי הימן