תוצאות חיפוש עבור זיהום

אכן צריך לבדוק שמא מדובר בזיהום. רופא המשפחה יכול לעשות זאת היטב

שלום לך תחושת שריפה בנרתיק יכולה לנבוע בד"כ כתוצאה מזיהום פטרייתי / חיידקי על למנת לוודא מה מקור הזיהום אני ממליצה לבקש הפניה לתרבית . על פי התוצאות ניתן יהיה לדעת מהי הסיבה המדויקת. בהתאם לאבחנה אפשר לטפל בצריבה. אפשר לטפל באופן טבעי לחלוטין וכך גם למנוע תופעות לוואי שמנסיוני מתרחשות כתוצאה משימוש במשחות אנטיביוטיות או משחות אנטי פטריתיות כמו אגיסטן. הרבה בריאות מיכל שלזינגר רפואה סינית אינטגרטיבית גינקולוגיה ופוריות WWW.HEALTHYU.CO.IL

עשי תרבית נרתיקית לשלילת גורם זיהומי. אם תקינה יכול להיות חוסר איזון בין החיידקים הטובים לרעים. החדירי כמוסות פרוביוטיקה לנרתיק לשבוע או עשי שטיפות נרתיקיות עם כף חומץ תפוחים על כוס מים 3 פעמים בשבוע.

רפי שלום, גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים ובטפילים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך. לעיתים נעזרים גם במשחת דרמקומבין לתקופה מוגבלת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

היקף בטן גדול יכול לרמז על סוכרת הריונית או פשוט עובר גדול

זאת אנטיביוטיקה משתמשים בעת זיהום חיידקי

שלום, טיפול באזניל לטיפול בדלקת ריאות הינו טיפול קצר טווח (בד"כ 3 ימים) שבחלק מהמקרים ניתן להאריך ל- 5 ימים. אם מודבר בשלשול מימי עם ריח אופייני ובתדירות גבוה, יש לפנות לרופא לשלילת זיהום משני במערכת העיכול.

שתן קיצפי מתואר במצבים בהם יש הפרשה של הרבה חלבון בשתן. ניתן לבדוק זאת בקלות ע"י בדיקת שתן סטיק, יחס חלבון לקראטינין בדגימת שתן. בועות אויר בשתן הן מצב לא שכיח (אלא אם כן עברת צינטור של דרכי השתן) שעלול להיגרם מדלקות בדרכי השתן (Emphysematous urinary tract infections עם חידקים מיצרי גז). זו מחלה מחלה זיהומית קשה עם חום, צמרמורת. סיבה נוספת לבועות אויר בשתן היא חיבור לא תקין בין מעי לשלפוחית (עקב מחלה למשל מחלת מעי דלקתית - קרוהן, גידול). הרבה פעמים יש תסימינים נוספים כגון הופעת שתן עכור , וגם תסימנים נילווים למחלה שגרמה לבעיה = החיבור. לסיכום - חלבון בשתן קל לאבחן, אויר בשתן עלול להצביע על מחלה קשה - אך פעמים רבות יש עוד רמזים לכך , כך שאם אתה מרגיש בטוב סביר להניח שאין לך. נא לפנות לרופא המטפל שיבדוק אותך, וידע להפנותך להמשך בירור.

במידה ויש זיהום קשה לא די בטיפול מקומי ויש צורך בטיפול בכדורים. טיפול מקומי שעשוי לעזור הינו בקטרובן או פוסידין. לעיתים להרגעת הדלקת ניתן לטפל בשילוב עם סטרואיד חלש ואנטיביוטיקה כגון: פוסיקורט או אפלומיצין. בהצלחה!

שלום חן, 1. במידת הצורך, ניתן להשתמש במשחת / כדורי 'זובירקס' גם בהריון. 2. זיהום שניוני (=התפרצות חוזרת) של הרפס בשפתיים בהריון איננה נחשבת כמסוכנת עבור העובר. 3. התפרצות כזאת גם אינה מעידה על בעיה כלשהי בהריון. הרבה בריאות אפי

קצף בשתן יכול להיות תקין לחלוטין ולרוב נובע משתן מרוכז או זרם של שתן בלחץ גבוה. עם זאת, בהופעת קצף בשתן יש לוודא שלא מדובר בהפרשת חלבון מרובה (פרוטאינוריה) המבטאת מחלה כלייתית. במקרה זה, כפי שציינת, בדיקת השתן תקינה לחלוטין וללא חלבון, ועל כן אין צורך בהמשך בירור. זיהום או חול בשתן יכולים לשנות את צלילות השתן וצבעו.

שלום יותם, אני שמח שאתה מעלה את הנושא. כל נער וגבר צעיר צריך להיות מודע לגופו ובמקרה של ממצא חריג - לפנות לרופא. במקרה של בדיקת האשכים - נכון הדבר אפילו במשנה תוקף. במקרה של כאב עז באשך בנער או בחור צעיר - יש לפנות מייד לחדר המיון מחשש של תסביב האשך - מצב המסכן את האשך ודורש טיפול מיידי. במקרה של גוש נוקשה באשך עצמו - יש לפנות מיידית לרופא משפחה, אורולוג או אפילו חדר מיון - שכן יש לשלול גידול ממאיר - סרטן האשכים. זהו מצב בו ככל שמבצעים את הטיפול מהר יותר - כך הטיפול קל יותר וסיכויי ההחלמה המלאה טובים יותר. במקרה של אודם, כאב, חום, צריבה בשתן - יש לפנות מייד לאורולוג, רופא משפחה או אפילו חדר מיון - מצב היכול להצביע על זיהום ודורש טיפול. עיכוב בטיפול - יכול לגרום לבעיות פוריות. במקרה של נפיחות מעל האשך, ללא כאב - ודאי שכדאי להבדק. בדיקה תוך מספר ימים היא ודאי שסבירה. יתכן שמדובר בוריקוצלה או ציסטה או ממצא אחר. במקרה של כאב חריג או עניין חריג אחר - כדאי להבדק מיידית. נסכם כי המפתח לבריאות אשכים טובה הוא בדיקה עצמית ופניה לבדיקת רופא אם יש ממצא חריג. בברכה, ד"ר רענן טל

אוסטאוארתריטיס נקראת גם מחלת מפרקים ניוונית,זוהי מחלת מפרקים כרונית הניכרת בהתנוונות (חיספוס וחירור) של הסחוס בתוך מפרק, הסיבה למחלה באוכלוסיה המבוגרת אינה ידועה והיא נפוצה עד כדי כך שחלק מהרופאים מתייחסים אליה כחלק מתהליך ההזדקנות, למרות שאין זה כך.היא מתאפיינת באיבוד מתקדם של הסחוס שבתוך המיפרק וביצירת עצם חדשה סביב המיפרק הנגוע. בנוסף לכך ישנה דלקת קלה של הסינובית (המעטפה הדקה העוטפת את המיפרק). החולה סובל מכאבים המתגברים בשעת פעולה ומוקלים במנוחה. המיפרק נעשה גדול יותר, התנועה שלו מוגבלת וקיימת ירידה ביכולת של החולה לבצע פעולות שונות (כמו הליכה). באופן משני מתנוונים השרירים סביב המיפרק הנגוע מחמת תפקוד מוגבל של השרירים. המחלה נפוצה מאוד בקרב מבוגרים וקשישים. נמצא כי אצל 80% מהאוכלוסיה מגיל 75 ומעלה ישנה עדות רנטגנית לפגיעתה של המחלה. אוסטיאוארתריטיס הוא הגורם הראשון במעלה להגבלה בכושר הפעולה. הגיל הוא גורם סיכון למחלה זו - ככל שהאדם מבוגר יותר, הסיכוי שלו לחלות במחלה גבוה יותר. המחלה המתוארת לעיל היא המחלה הראשונית וסיבתה לא ידועה יתכן גם אוסטאוארטריטיס שניוני על רקע מחלה זיהום ,פציעה או שימוש מופרז במפרק. הטיפול היעיל בדרך כלל הוא התעמלות חימום ופיזיותרפיה בשילוב עם מנוחה כאשר המפרקים כואבים.

קובי שלום. לא בדקתי אותך ולכן לא אוכל ל התייחס אישית למקרה שלך אלא למקרה כללי שטופל בעבר במרפאה שלי .כאב ההולך ומתגבר לקראת היום ה3-4 לאחר העקירה יתכן והוא נטאפיין זיהום מתגבר במקום העקירה ומחייב ביקורת דחופה אצל רופא השינים שעקר את השן וטיפול כזה או אחר לשם חיסול הזיהום בהתאם לממצאיו . לא טוב הדבר שאת הלוקח תרופות מבלי לעיין בעלון לצרכן לפחות או ממבלי להיוועץ ברוקח או רופא השניים שלך מתיאורך עולה שאתה עובר בהרבה את המינון המירבי של נקסין שבמקרה הזה זהה לחלוטין לנרוסין והמינון המקסימלי שלו הוא 2 טבליות ליום .מעל מינון זה הוא אפילו מסוכן ועלול לגרום לסכנת מוות !! תרופות נגד כאבים יש לצרוך בצורה מושכלת ומבוקרת על ידי רופא השינים או לכל הפחות בעיצה אחת עם הרוקח !

שלום רב, התכשיר ציפרודקס מכי את התרופה Ciprofloxacin, שהינה אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים. בין תופעות לוואי ידועות למשפחת תרופות זו (עם הבדילם בין התרופות השונות במשפחה) הן תופעות לוואי בגידים ומפרקים, נוירופתיה ותופעות נוירולוגיות נוספות, הפרעות בקצב הלב ותופעות של רגישות יתר. רשימת תופעות לוואי מורחבת עם השכיחות בה נצפתה כל תופעה מצוינת בעלון לתכשיר. ככלל כל תרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. לא תמיד ניתן לחזות מי מהמטופלים יפתח תופעת לוואי, עם כי, קיימים גורמי סיכון ידועים לחלק מתופעות אלו. למשל דלקת בגידים ופרקים יותר שכיחה באוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 60), במי שנוטל במקביל תרופות סטרואידליות, בכאלה בעלי היסטריה של בעיות בגידים, בסובלים מכשל כלייתי, בחולים שעברו השתלת לב, כליה או ריאה ובאנשים, המבצעים פעילות גופנית. מצבים נוירולוגים מסוימים ואפילפסיה יכולים להיות גורמי סיכון לתופעות לוואי נוירולוגיות מסוימות. שינויים בקצב לב שכיחה יותר בקשישים, בעלי היסטוריה משפחתית של הארכת QT (באק"ג), רמות אלקטרוליטים מסויימות שאינן מאוזנות, נוטלי תרופות נגד הפרעות קצב לב ועוד. חשוב להבין כי מטופלים רבים בתרופה אינם מפתחים כלל תופעות לוואי וכי אי מתן טיפול, כאשר נדרש, טומן בחובו סיכון גם כן. כיוון שהרופאה רשמה לך אנטיביוטקה, אני מבינה כי קיימת אבחנה של זיהום. אני ממליצה לך לפנות לרופאה לדון עימה על חששותיך ולקבל הסבר על מצבך הרפואי והטיפול הנדרש. בריאות שלמה.

שלום, הרושם כי מדובר בקרבונקל. זהו אבצס גדול ועמוק שנוצר עקב התפתחות זיהום מוגלתי בעור של זקיק השערה. קרבונקל נוצר מריבוי של פרונקלים עם מספר פתחי ניקוז על פני העור. הנגע רגיש מאוד שעשוי להתפשט לאזורים אחרים. הטיפול המומלץ הוא טיפול אנטיביוטי, לעיתים יש צורך בניקוז של המוגלה. חשוב להקפיד על רחצה עם סבון אנטי-בקטריאלי ולהקפיד על הגיינה. מומלץ להחליף את הסדינים, המגבות והבגדים בתדירות גבוהה , כמו כן ללבוש בגדים מאווררים ועדיפות ל100% כותנה. בהצלחה!

ככלל חשוב להבין כי כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. ההחלטה על הטיפול תלויה במאזן בין התועלת הצפויה מהטיפול ובין הסיכון לתופעות לוואי עפ"י מצבו הרפואי של המטופל וגורמי הסיכון שלו. התייחסתי מטה למספר תופעות ולגורמי הסיכון שלהן. בין תופעות הלוואי האפשריות במהלך הטיפול בתרופה פרוליה (רשימה מורחבת יותר ניתן למצוא בעלון באתר משרד הבריאות): עצירות, כאבים (כאבים בגפיים, כאבי גב, כאבי שרירים). תופעות לוואי נוספות יכולות להיות תגובות אלרגיות ותגובות עוריות, מחלות זיהומיות, ירידה ברמות הסידן (ירידת השיא נצפית כ-10 ימים לאחר המתן), שברים אטיפיים ובעיות בעצם הלסת (שתי האחרונות עלולות להופיע גם בטיפולים אחרים לאוסטאופורוזיס) שברים אטיפיים הן תופעת לוואי ידועה ונדירה לתכשיר. נטילת סטרואידים במקביל עלולה להעלות סיכון זה. בנוסף, יש לקחת בחשבון שבתקופה שלאחר סיום הטיפול, הסיכון לשברים עולה. זיהומים- שכיחות זיהומים יכולה לעלות במהלך הטיפול בשכיחות שונה בזיהומים שונים. דלקת דרכי שתן ובדרכי נשימה היו שכיחים, זיהומי בטן ועור הופיעו במטופלים בתרופה אך בשכיחות נמוכה יותר. גורמי סיכון אפשריים מצב חיסונים לקוי או נטילת תרופות המדכאות מערכת חיסון. נמק בעצם הלסת- פרוליה עלולה לגרום לעיתים נדירות לנמק בעצמות הלסת שמתבטא לרב בכאב, נפיחות, עצם חשופה דלקת מקומית ואף שבר בלסת. רב המקרים דווחו בחולים אונקולוגים. התופעה מופיעה לעיתים נדירות במטופלים בפרוליה לאוסטאופורוזיס (בו ניתנת אחת לחצי שנה). בין גורמי הסיכון לתופעה זו הם: טיפול כמותרפי במקביל, טיפול במקביל בקורטיקוסטרואידים ומדכאי חיסון אחרים, פעולה כירורגית בחלל הפה כמו עקירה או שתל ולכן ההמלצה היא להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. כאבי שריר- שלד במחקרים קליניים נצפו בשכיחות גבוהה גם בקבוצה המטופלת בתרופה וגם בקבוצת הביקורת שטופלה בפלצבו. כאבים שהביאו להפסקת טיפול היו לא שכיחים. כאבים יכולים להופיע תוך יום ועד מספר חודשים מתחילת המתן.

מוני שלום. ראשית עלי לשאול אותך אם נבדקת ביסודיות על ידי רופא שיניים בחצי השנה האחרונה ? האם עשו לך תרבית של משטח מהפה (מכל הריריות )כדי לשלול זיהום פטרייתי או חיידקי? 1)ייתכן גם שמדובר בריאקציה אלרגית .יש לבדוק תמונת דם לכללית ספירה המראה עלייה באחד ממרכיבי התאים הלבנים מראה על סוג האלרגיה או הרגישות לחומרים שהוכנססו לאחרונה לפיך כולל: שחזורים וטיפולי שורש אך גם מאכלים חדשים כגון תות עץ .תות שדה .זיתים וכיו"ב. 2)טוב תעשה אם תעבור בדיקה יסודית של הפה השיניים והלוע אצל רופא שיניים תחילה 3)ובהעדר ממצאים גם אצל מומחה אף אוזן וגרון לשלול תפליט מהלוע ומהסינוסים המגיע לפה ויכול לגרום לטעם מלוח או חמוץ ,4 4)בדיקה של בלוטות הרוק בפה ותקינות פעילותן יכולה להיעשות ע"י כירורג פה ולסת ואומומחה לרפואת הפה -כדאי שתעבור גם אותם .פעילות לא תקינה של אחת או יותר משנה את הטעם או גורמת לשיפשוף של הריריות ולצריבה .. 5)אם החלפת תכשיט או שעון לאחרונה כדאי שתסיר אותו לחודש לשלול את השפעתו על תגובה זו. 6)גם תגובה הורמונלית תתיכן (אתה אולי עובר נאת גיל המעבר של הגברים -כדאי לשלול גם מחלות חסר ועודף הורמונלי כגון:יתר או תת פעילות של בלוטת התריס שמלווה בתגובה קשה יחסית של החניכיים לדלקת (ואפילו קלה ) 7)לבסוף -הנפוצה ביותר מחלת חניכיים כרונית או מתקדמת מהר והתפליט המוגלתי מםריש בעיקר נוזל בין תאי אך גם פלסמה טעמה כנוזל בין תאי -מלוח . 8)הצריבה בריריות הפה עלולה להיות מכיבים בחניכיים אך גם כיבים על הלשון והלחי המעידים על תגובה אוטואימונית חזקה כתופעה בפני עצמה או כחלק מסינדרום כגון BECHCETהמערב תמונה שלכיבים בפה כחלק מכיבים בכל מערכת העייכול .כדאי להיבדק ע"י מומחה גסטרו לשלול זאת ועוד תופעות כגון REFLUXעליית מיצים מהקיבה ועוד . בקיצור התחל בסבב המומלץ ודאג שהמימצאים ירוכזו ע"י רופא המשפחה שלך שלא תיפול בין המומחים והכיסאות ללא אבחנה מוגדרת.מקווה שלא הפחדתי אותך ושהבעיה תיפתר.

סיגל שלום!חיסוני גיל שנה שבנך עבר הם חיסון מחומשת - מנה רביעית ואחרונה- עלול לעשות חום +חוסר שקט במהלך היומיים אחרי החיסון. כמו כן חיסון פרבנר - נגד זיהומים פניאומוקוקליים - מנה שלישית ואחרונה - חיסון שגורם לכאב מקומי בעת החיסון אך בד"כ לא מלוות בתופעות לואי משמעותיות. וכן- חיסון MMRV (חצבת-אדמת-חזרת-אבעבועות רוח) - חיסון זה הינו הראשון בסדרה של 2 (החיסון השני ניתן בכיתה א'). תופעות הלואי של חיסון זה מופיעות בין 5 ימים ל14 יום ממועד החיסון - והן כוללות חום(סביב 39 מעלות) ,נזלת ,שיעול, דלקת עיניים/עיניים דומעות, ופריחה - שעלולה להופיע על פני כל הגוף. לכן, לפי התופעות שהבחנת אצל בנך שהתרחשו שבוע לאחר החיסון - אלה בהחלט יכולות להיות תופעות לואי של חיסון MMRV - והן אמורות לחלוף תוך 3-4 ימים. במידה והן לא חולפות - גם אם הן לא חולפות לגמרי - אך את רואה שיש הטבה בתופעות כבר מהיום הרביעי- לדוגמא החום כבר פחות גבוה, התינוק שלך פחות מתלונן - זה בד"כ סימן שאתם הדרך להחלמה. במידה ואחרי 4 ימים את לא רואה שום שיפור- אזיי כדאי לפנות לרופא שוב (ולא לפחד לנדנד - עדיף להגיע לרופא פעם אחת יותר מדיי מאשר פעם אחת פחות מדיי)- אך לדווח לרופא לגבי החיסון שקיבל כדי שהוא יוכל לקחת זאת בחשבון - כאשר הוא מגיע לאבחנה. רפואה שלמה!

אורנה היקרה ! כמובן אם הייתי רואה..... אבל אנחנו במדיה של האינטרנט. ישנם כמה גורמים לפצעים בכניסה לאף - במבוא האף, יובש, חיידק, חיטוט או ניגוב אגרסיבי, הרפס... המון סיבות באמת. אם לא חולף אפשר לקחת משטח אף ולחפש מקור זיהום. המשחה החביבה עלי בטיפול היא משחת העיניים הפשוטה סינטומיצין שמרבית המקרים של פצעים על רגע זיהומי עובדת נפלא, וגם משום היותה שמנונית היא מונעת יובש. בהצלחה, ד"ר טלי מרק

התכשיר מונורול המכיל את החומר הפעיל FOSFOMYCIN , הינו תכשיר אנטיביוטי המותווה לנטילה כמנה חד פעמית לטיפול בזיהום חריף לא מסובך בדרכי השתן או מניעת זיהומים לפני פרוצדורות. תופעות לוואי שכיחות לתכשיר כוללות סחרחורת, כאב ראש, פריחה, גרד ותופעות לוואי במערכת העיכול. לא ידוע על תופעות לוואי במערכת השתן לאחר נטילת התכשיר. כמו כן, תופעות לואי ארוכות טווח או בלתי הפיכות לאחר נטילה חד פעמית של התכשיר הינן נדירות.

נא לצמצם לשאלה קלינית ברורה.

שלום, אני מניחה כי כבר הספקתם להיות אצל הרופא היום - וזה נכון לעשות - ירידה בתיאבון אצל תינוק מצדיק פניה לבירור אצל הרופא המטפל. אני מניחה שלאור הביקור אצל הרופא קיבלת מענה יותר ממוקד לסיבה האפשרית לירידה בתיאבון אצל תינוקך על כן אענה באופן כללי: אם יש 5 חיתולים רטובים ב24 שעות - זה סימן שהוא מקבל מספיק נוזלים במהלך היממה - ואז אין צורך בנסיון להוסיף לו תמ"ל או כל נוזל אחר(בייחוד שהוא דוחה את הנסיון). יכול להיות רפלוקס סמוי - אבל הייתי מצפה לראות סימנים לכך (כגון חוסר שקט סביב הארוחות) בגיל צעיר יותר מ3 חודשים. גם בגיל 3 חודשים יכולים לצמוח שיניים - אמנם מוקדם אך אפשרי. יש לשלול זיהום פטרייתי בפה - שיכול לגרום לנגעים לבנים על החניכיים - וזה לכשעצמו יכול לגרום לתינוקי להימנע מאוכל - כי זה מלווה בכאב. אם היה חום או חוסר שקט - מעבר לירידה בתיאבון, או ירידה משמעותית בכמות החיתולים הרטובים - ואין תור זמין לרופא המטפל - אז מומלץ פניה לבירור במוקד.