לראות תשובה למעתה
לא תמיד, באחוזים גבוהים מהאוכלוסייה הכללית, אבל עדיין נמוכים.
שלום נא תן לי פרטים נוספים אודותיך
לראות תשובה למעתה
לא תמיד, באחוזים גבוהים מהאוכלוסייה הכללית, אבל עדיין נמוכים.
שלום נא תן לי פרטים נוספים אודותיך
התכשיר Vidaza, אשר החומר הפעיל בו הוא Azacitidine, הינו תכשיר ציטוטוקסי אשר האפקט האנטי-נאופלסטי שלו מושג על ידי התערבות ביצירת DNA ועל ידי השפעה ישירה על תאי מח עצם. אנמיה (מיעוט בהמוגלובין או בתאי דם אדומים אשר נושאים את ההמוגלובין), נוטרופניה (מיעוט נוטרופילים), לויקופניה (מיעוט תאי דם לבנים) וטרומבוציטופניה (מיעוט בכמות טסיות) הנן תופעות לוואי ידועות של התכשיר, אשר דורשות ניטור לפחות לפני כל מחזור טיפול. לרוב, תופעות לוואי אלו שכיחות יותר לאחר 2 מחזורי הטיפול הראשונים, בהשוואה למחזורי טיפול מאוחרים יותר. תגובה ראשונה לטיפול יכולה להופיע תוך 3 מחזורי טיפול, תגובה טובה כעבור 6 מחזורי טיפול. כמובן שהזמנים משתנים בין מטופל למטופל.
על פניו אין מניעה.
מדובר בתסמונת מיאלודיספלסטית בסיכון גבוה שגורמת לאנמיה ועלולה בעתיד להתפתח ללויקמיה. הוכח שהטיפול בוידזה עוזר בחלק מהמקרים (אך לא בכולם) , גם בהפחתה של צריכת דם וגם במניעה של התקדמות ללויקמיה. לגבי נטייה לזיהומים, תלוי במספר הנויטרופלים. בדרך כלל הנטייה מוגברת אם מספר הנויטרופילים הוא פחות מ500.
שלום לך, היקף המעקב בבארט תלוי בדרגת דיספלזיה (מצויין בדוח פתולוגיה). בהעדר הנ״ל, מעקב כל 3-5 שנים מקובל מאד. לפטריה אין בשפעה על בארט
יש לציין מה היו המימצאים הקולפוסקופים ד"ר עדה גרובר מומחית למחלות נשים פריון ולידה יועצת לצוואר הרחם טל. 036702038
החבר שלך ואנשים מטעמו שואלים בעניינו אחת לכמה זמן בפורום. לא ברורה לי השאלה כעת, אם נעשתה ביופסיה כדאי לחכות לתוצאותיה.
לא. Cortical dysplasia היא לא מצב תקין, למרות שזה לא מעיד על גידול.
לפי הכתוב קיים שיפור במדדי הצילום, מעבר לכך שמדובר בגיל בו אין צורך בכל כך הרבה צילומים לדעתי אפשר לנסות עוד קצת עם הרצועות.
תהליך הסננתי משמעו תהליך שנמצא בתוך רקמת המוח, או מסנן את רקמת המוח. יש תהליכים שונים שיכולים לעשות את זה. לגבי מקרה ספציפי אני מציע להיפגש עם הנוירוכירורג המטפל.
מבלי לראות את הצילומים קשה לי לתת תשובה מוסמכת.
שלום רחל, הייתה פנייה בפורום בעניין זה לפני כשבועיים:כדי לאפשר התייחסותי *עניתי שעלי לעיין בMRI לפני ואחרי הנתוח *בסיכום האשפוז הניתוחי *ובתשובה החתומה של הפתולוג בברכה
ערב טוב רובי, ברפואה אין ודאות של 100% ביופסיה במקרה המתואר היתה אמורה להבחין בין גידול לבין Cortical Dysplasia בשלב זה אין סיבה לפקפק בממצאיה. אני מעריך ששלוב מעקב קליני-נוירולוגי עם הדמיית MRI עוקבת יספקו מידע ישים בברכה, שנה טובה
הגדלה של הטחול וירידה בטסיות יכולה להיות מסיבות שונות חלקן מסיבות שאינן מחלה המטולוגית. MDS אינה מתבטאת לרב בהגדלת טחול. ממליצה לחכות בסבלנות לתוצאות בדיקת מח העצם.
ההחלטה על טיפול מורכבת. ואין אופציות רבות. באופן עקרוני במידה והרקע הרפואי מאפשר זאת יש לשקול השתלת מח עצם מתורם, אך יש לזכור כי מדובר בטיפול אינטנסיבי וקשה ולא כל מטופל מתאים לכך. במידה ויש התקדמות ללויקמיה יש אופציה לטיפול בתכשיר וונטוקלקס בשילוב עם תכשיר מהקבוצה של וידזה.
קיימת דלקת כלשהי במעי לפי ביופסיה ולפי קלפרוטקטין גבוה. תשובת הביופסיה אינה ספיציפית, ויכולה באמת להתאים לקרוהןן, קוליטיס מיקרוסקופית או אחר. במקרה שלך הייתי משלים קפסולה, בחיפוש אחר קרוהן.
מדובר בדרגה קלה של דיספלזיה. בגילה בד"כ מקובל לשים רצועות אך ניתן בהחלט לטפל גם בג'ורדן. לדעתי את יכולה לתת לה חופש בשעות ערות שעתיים פעמיים ביום, בכל מקרה היא תפצה על זה מהר אחר כך.
שלום לך, נתת הרבה פרטים, אך לא מיקדת את שאלתך לרמה של פורום. בעקרון הסינדרום שלך לא אמור לגרום לפגיעה בתפקוד המיני. עם זאת, אתה מתאר בעיה באיכות זרע ובזקפה. אלה שתי בעיות נפרדות לחלוטין. איכות זרע - אם היא נמוכה כדאי שתיבדק במרפאה אנדרולוגית (פריון הגבר). אומנם הטסטוסטרון תקין, אך ייתכנו סיבות אחרות. הזקפה - קודם כל סיאליס וטדלפיל זה אותו דבר. אין לי מושג אפילו מה גילך ואם יש מחלות רקע כלשהן או גורמי סיכון שעשויים לפגוע בזקפה, כגון, תרופות ו/או עישון. ייתכן וקיים מרכיב רגשי בשל דימוי עצמי ו/או גברי. אתה בהחלט יכול להיעזר במרפאה לשיקום מיני על מנת לעבור בירור ראוי ובהתאם לממצאיו לקבל תכנית טיפול מתאימה.
מחלות במח העצם גורמות. להפרעה ביצור שורות הדם כולל הטסיות. דוגמאות: תסמונת מיאלודיספלסטית או גידולים במוח העצם. לציין כי כשמדובר בטרומבוציטופניה קלה בלבד, סיכוי כי מדובר במחלה במח העצם נמוך.
הי אביטל, צר לי לשמוע על הרקע רפואי ודילמה שלך. כמובן זה לא נאים לקבל המלצות שונות אבל יש המון המלצות ודעות שונות. קודם כול זה נדיר בשביל משהו בת 27 לעבור קולונוסקופיה ונמצא פוליפ בסוג טובלר אדנומה עם דיספלזיה. לפי דעתי התשובה פשוטה וההמלצה הנפוצה, שאם יש ממצא של אדנומה עם דיספלזיה, צריך לחזור על קולונוסקופיה תוך 3 שנים. דיספלזיה קלע פחות לחוץ מקשה אבל הסיבה היא שאם יש פוליפ אחד, אולי יש יותר אבל שאו פספסו בקולונוסקופיה בגלל קטנים מדי או אחרת, ותוך כמה שנים יכול לגדול. בגלל זה חוזרים תוך 3 שנים לשלול ממצאים אחרים. אם זה שלילי אז אפשר שקת לפחות 5 שנים עד 10 שנים. אם חיובי אז חוזרים שוב יותר מוקדם. סופי זה גם תלוי בקליניקה (סימפטומים) וסיפור משפחה של סרטן מעי. בנוסף הייתי להגיד בגלל הגיל שלך (צעירה מאוד) עם ממצא צריך עוד יותר להתייחס ולהיות במעקב ואפילו לבצע בדיקות גנטיות אם יש עוד פוליפים בקולונוסקופיות חוזרות. אני ממליץ לפנות לרופא גסטרו ולעבור על האנמנזה ביחד, ולפי דעתי בגלל 6 שנים עברו, לעבור על קולונוסקופיה חוזרת. אני מקווה שזה עוזר, בהצלחה, ד"ר וייט.
אין תשובה מוחלטת, ניתן להגיד כי בין חודשים לשנים, תלוי בתגובה לוידזה.
r/o פירושו rule out, "להוציא מכלל אפשרות", במילים אחרות, "אחת האפשרויות לתופעה שנצפתה היא barrett's... אחת אך לא יחידה ולא מדובר ב-barrett ודאי אך שווה בדיקה על מנת להוציא אפשרות זאת מכלל האפשרויות ולכן נשלחה תשובת ביופסיה" אגב, האם בביופסיה אכן יש barrett?