התסמונת המיאלודיספלסטית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

מתייחסים לחולה, לא רק למחלה

מחלות סרטן הדם הן בעלות אופי ייחודי, הדורש הקמת טיפול תומך בעל השקה לתחום ההמטולוגיה, השונה מהטיפול הפליאטיבי הקלאסי. מה נעשה כיום בישראל על מנת לקדם את הנושא? מיכאל (שם בדוי) היה רופא בגמלאות, בן 82, כאשר הוא חלה במיאלופיברוזיס - סרטן שמנטרל את יכולת הגוף לייצר דם. מדובר במחלה חשוכת מרפא, ולמרות טיפולים שקיבל במשך שנים, מחלתו התקדמה עד שבשנת חייו האחרונה נסע מדי שבוע מקיבוצו הסמוך לבית שאן עד לבית החולים "העמק", כדי לקבל מנת דם שתאפשר לו עוד כמה ימים של חיים. אמינה (שם בדוי) בת ה-50 שחלתה בסרטן דם אחר - מיאלומה נפוצה - מגיעה פעמיים בשבוע לבית החולים לקבל זריקה של תרופה ביולוגית; ואסתר (שם בדוי) בת ה-74 שחלתה בסרטן דם הקרוי MDS, נאלצת מדי חודש, במשך שבוע שלם, להגיע לטיפול יומי הכולל עירוי של רבע שעה. מדי יום אנחנו פוגשים את החולים האלו במכון ההמטולוגי ומלווים אותם באבחון, בטיפול, בריפוי ובחולי הכרוני. כשצריך, אנו גם תומכים בהם...

סיבות אפשריות ומצבים דומים להתסמונת המיאלודיספלסטית

בדיקת מח עצם - תמונת המחשה
בדיקת מח עצם בדיקת מח עצם נעשית לרוב לצורך אבחון ומעקב במחלות המטולוגיות - כגון לוקמיה, לימפומה ומיא...
ללמוד עוד על התסמונת המיאלודיספלסטית
טיפול בתסמונת מיאלודיספלסטית-תמונה

פרופ' משה מיטלמן ממליץ לחולי MDS, מחלה הפוגעת המוח העצם,...

מאת: מערכת zap...
11/02/2013
קולפוסקופיה: בדיקת צוואר הרחם-תמונה

בדיקת קולפוסקופיה היא בדיקה שכיחה וחשובה מאוד ברפואת נשים,...

מאת: ד"ר רוזן...
26/07/2016
נוירופיברומטוזיס 1: אבחון וטיפול-תמונה

עור התינוק מכוסה בכתמים רבים שדומים לכתמי "קפה בחלב"? ייתכן...

מאת: ד"ר שגיא...
08/05/2018
מתייחסים לחולה, לא רק למחלה-תמונה

מחלות סרטן הדם הן בעלות אופי ייחודי, הדורש הקמת טיפול תומך...

מאת: ד"ר אריאל...
18/02/2019
אולי יענין אותך לדעת...
מחלת קרוהן (Crohn's Disease) - תמונה
מחלת קרוהן (Crohn's Disease)
מחלת קרוהן (Crohn's disease) הינה מחלה...
משטח פאפ - תמונה
משטח פאפ
בדיקת פאפ היא בדיקה חשובה לאבחון סרטן הרחם,...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להתסמונת המיאלודיספלסטית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

התסמונת המיאלודיספלסטית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אמא שלי חולה ב MDS עם q5. היתחלה סיבוב ראשון של וידזה.... יש תופעת לואי של ירידה בספירות בהתחלה ....מתי זה חוזר ומתחיל לתת מענה לאי ספקת מח העצם ?

התכשיר Vidaza, אשר החומר הפעיל בו הוא Azacitidine, הינו תכשיר ציטוטוקסי אשר האפקט האנטי-נאופלסטי שלו מושג על ידי התערבות ביצירת DNA ועל ידי השפעה ישירה על תאי מח עצם. אנמיה (מיעוט בהמוגלובין או בתאי דם אדומים אשר נושאים את ההמוגלובין), נוטרופניה (מיעוט נוטרופילים), לויקופניה (מיעוט תאי דם לבנים) וטרומבוציטופניה (מיעוט בכמות טסיות) הנן תופעות לוואי ידועות של התכשיר, אשר דורשות ניטור לפחות לפני כל מחזור טיפול. לרוב, תופעות לוואי אלו שכיחות יותר לאחר 2 מחזורי הטיפול הראשונים, בהשוואה למחזורי טיפול מאוחרים יותר. תגובה ראשונה לטיפול יכולה להופיע תוך 3 מחזורי טיפול, תגובה טובה כעבור 6 מחזורי טיפול. כמובן שהזמנים משתנים בין מטופל למטופל.

טרומבוציטופניה חריפה אחרי 8 מחזורי Vidaza (חולה בן 72, 17% בלסטים) ולאחר מכן הטיפול הופסק - איך לדעת אם טרומבוציטופניה היא בגלל ה-Vidaza או בגלל המחלה? תוך כמה זמן Vidaza עוזבת את הגוף וניתן להבין שהטרומבוציטופניה היא תוצאה של המחלה בלבד?

שלום, יש לי תסמונת MDS ואני מטופלת ברבלימיד 5 מג. מותר לי לקחת מוקסיפן שקיבלתי מרופא שיניים שהמליץ לברר אם אין בעיה בלקיחתו. תודה

על פניו אין מניעה.

אמי בת 74, אובחנה עם MDS לפני חודשיים, סובלת מאנמיה קשה כבר מספר שנים. בבדיקת מח עצם לפני חודשיים: שיורה אדומה: שינויים דיסארריטרופואיטיים שורה לבנה: ריבוי קל של פרומילאו ובלסטים, יתר הבשלה דיספלסטית מגאקריוציטים: לרב קטנים ללא סגמנטציה בבדיקה עכשיו: שיורה אדומה: שינויים דיסארריטרופואיטיים ומגלובלטסיק שירה לבנה: עשירה מאד בערך 15% הבשלה בלסטית והבשלה דיספלסטית מגאקריוציטים: רבים לרב קטנים ובשלים. היא מקבלת עירוי דם אחת לשבועיים, ההמוגלובין אחת לשבועיים מגיע ל7. נאמר לנו שהמצב לא טוב, שזו לא לוקימיה, עדיין, אבל צריך להתחיל טיפול בוידאזה. אמרו שזה סיכון גבוה ללוקימיה. מה זה אומר? היא גם ככה מאד חלשה ומתניידת בקושי עם הליכון, האם יש טעם לקבל טיפול בוידאזה שעלול לגרום לה להרגיש רע יותר? המחלה יכולה לא להתפתח ללוקימיה בזכות הוידאזה? אם לא תקבל וידאזה - מה יקרה, היא תצטרך עירויים תכופים יותר? היא חשופה במיוחד לזיהומים בגלל השורה הלבנה? תודה רבה!

מדובר בתסמונת מיאלודיספלסטית בסיכון גבוה שגורמת לאנמיה ועלולה בעתיד להתפתח ללויקמיה. הוכח שהטיפול בוידזה עוזר בחלק מהמקרים (אך לא בכולם) , גם בהפחתה של צריכת דם וגם במניעה של התקדמות ללויקמיה. לגבי נטייה לזיהומים, תלוי במספר הנויטרופלים. בדרך כלל הנטייה מוגברת אם מספר הנויטרופילים הוא פחות מ500.

תודה! יש איזושהי סטטיסטיקה על התפתחות ללוקימיה - תוך כמה זמן זה עלול לקרות? התפתחות של 15 אחוז בלסטים בחודשיים זה לא מהיר?

אימי בת 54. ברקע: היפותירואידיזם, אלרגיה, גסטריטיס כרונית. לפני כשנה התקבלה בדיקת דם עם רמת טסיות של 129 אלף. רופאת המשפחה שלחה אותה להמטולוגית, אז בוצעה בדיקת דם נוספת במקום והספירה הייתה 147 אלף ושוחררנו לדרכינו בטענה שהכל תקין. יש לציין שwbc היה 4.3, hb - 13.9, המטוקריט תקין. B12, חומצה פולית, ברזל היו תקינים. לאחר מספר חודשים בוצעה בדיקת דם שגרתית ורמת הטסיות הייתה 44,000 ו wbc 3.9. יתר הבדיקות היו תקינות. הופנינו שוב להמטולוגית וחזרנו על הבדיקה מספר הטסיות היה 45. Wbc סביב 5. יתר הספירה תקינה. הופנינו על ידי הרופאה לבדיקות של נוגדנים שיצאו תקינות לדבריה (למרות שבבדיקה עצמה נצפו ערכים חריגים במדדים מסוימים) לאחר מכן ו us בטן שהציג טחול מוגדל 14 ס"מ. חזרנו לרופאה להלן הבדיקה האחרונה: wbc 4. Rbc 4.58. Hb- 14.2 hct- 42.9 mcv - 93.6. Mch - 31.1. Mchc- 33.2. Rdw- 13.0. Macro% - 1.4 plt -72. mpv - 10.6. כימיה תקינה לגמרי. בביקור האחרון אצל ההמטולוגית הופנינו לבדיקת מח עצם. בהתחלה הייתה סברה שככל הנראה מדובר ב itp. אך אני דואגת שזה נראה יותר כמו מחלת מח עצם בגלל הטחול המוגדל והספירה הלבנה הנמוכה שלא מאפיינת itp. הבדיקה בעוד חודשיים ואני בלחץ ולא ישנה בלילות. אני חוששת שאימי לקתה ב mds. אשמח לדעת מה דעתך לאור כל האמור לעיל.

הגדלה של הטחול וירידה בטסיות יכולה להיות מסיבות שונות חלקן מסיבות שאינן מחלה המטולוגית. MDS אינה מתבטאת לרב בהגדלת טחול. ממליצה לחכות בסבלנות לתוצאות בדיקת מח העצם.

תודה רבה. שאלה נוספת: בדיקת מח עצם תהיה רק בעוד כשלושה חודשים. לאור המצב הנתון באיזה תדירות יש צורך לעשות ספירת דם למעקב עד הבדיקה?