התסמונת המיאלודיספלסטית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

זיהומים בדרכי השתן אצל ילדים

הידעתם כי ברית מילה מקטינה את הנטיה לפתח זיהום בדרכי השתן בקרב תינוקות בנים. נראה שכולנו מכירים היטב את הגורמים לזיהום בדרכי השתן ואף יודעים לזהות את התסמינים, שהרי זיהום בדרכי השתן הוא השכיח ביותר בקרב ילדים, זיהום שחשוב לטפל בו במהירות, כמה שיותר קרוב למועד הזיהוי. מהם הסכנות בזיהומים בדרכי השתן, מהו הטיפול הנכון ו/או הטיפול המונע? על כך בכתבה הבאה זיהום בדרכי השתן עלול לגרום לנזק תמידי לכליות שאינו ניתן לתיקון. מכאן חשיבותו של האבחון הנכון והמהיר ומתן הטיפול המתאים בעקבותיו. פרופסור מרים דוידוביץ, מנהלת המכון הנפרולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל , סוקרת את התופעה: מי חשוף יותר לזיהומים בדרכי השתן: בנים או בנות? זיהום בדרכי השתן, הוא הזיהום החיידקי השכיח ביותר בקרב ילדים. ( 3-5% בבנות ו 1% בבנים). לאחר אירוע ראשון, כ- 30-50% מהילדים יפתחו ארוע נוסף ( עד שנה מהזיהום הראשון). ככלל, זיהומים בדרכי השתן שכיחים יותר אצל בנות פרט לחודשי החיים הראשונים אז השכיחות גבוהה יותר בקרב בנים. (נמצא כי ברית מילה מקטינה את הנטיה לפתח זיהום פי 10). חשוב לזכור כי, ב 5-12% מהתינוקות בגילאי 3 חודשים – 3 שנים עם חום ללא מקור ברור  - הסיבה...
ללמוד עוד על התסמונת המיאלודיספלסטית
קולפוסקופיה: בדיקת צוואר הרחם-תמונה

בדיקת קולפוסקופיה היא בדיקה שכיחה וחשובה מאוד ברפואת נשים,...

מאת: ד"ר רוזן...
26/07/2016
נוירופיברומטוזיס 1: אבחון וטיפול-תמונה

עור התינוק מכוסה בכתמים רבים שדומים לכתמי "קפה בחלב"? ייתכן...

מאת: ד"ר שגיא...
08/05/2018
מתייחסים לחולה, לא רק למחלה-תמונה

מחלות סרטן הדם הן בעלות אופי ייחודי, הדורש הקמת טיפול תומך...

מאת: ד"ר אריאל...
18/02/2019
משטח פאפ-תמונה

בדיקת פאפ היא בדיקה חשובה לאבחון סרטן הרחם, שמומלץ לעבור...

מאת: ד"ר עמית...
24/06/2014
אולי יענין אותך לדעת...
וושט על שם בארט  - תמונה
וושט על שם בארט
ושט על שם בארט (Barrett's esophagus) הוא מצב...
מחלת קרוהן (Crohn's Disease) - תמונה
מחלת קרוהן (Crohn's Disease)
מחלת קרוהן (Crohn's disease) הינה מחלה...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להתסמונת המיאלודיספלסטית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

התסמונת המיאלודיספלסטית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אמא שלי חולה ב MDS עם q5. היתחלה סיבוב ראשון של וידזה.... יש תופעת לואי של ירידה בספירות בהתחלה ....מתי זה חוזר ומתחיל לתת מענה לאי ספקת מח העצם ?

התכשיר Vidaza, אשר החומר הפעיל בו הוא Azacitidine, הינו תכשיר ציטוטוקסי אשר האפקט האנטי-נאופלסטי שלו מושג על ידי התערבות ביצירת DNA ועל ידי השפעה ישירה על תאי מח עצם. אנמיה (מיעוט בהמוגלובין או בתאי דם אדומים אשר נושאים את ההמוגלובין), נוטרופניה (מיעוט נוטרופילים), לויקופניה (מיעוט תאי דם לבנים) וטרומבוציטופניה (מיעוט בכמות טסיות) הנן תופעות לוואי ידועות של התכשיר, אשר דורשות ניטור לפחות לפני כל מחזור טיפול. לרוב, תופעות לוואי אלו שכיחות יותר לאחר 2 מחזורי הטיפול הראשונים, בהשוואה למחזורי טיפול מאוחרים יותר. תגובה ראשונה לטיפול יכולה להופיע תוך 3 מחזורי טיפול, תגובה טובה כעבור 6 מחזורי טיפול. כמובן שהזמנים משתנים בין מטופל למטופל.

טרומבוציטופניה חריפה אחרי 8 מחזורי Vidaza (חולה בן 72, 17% בלסטים) ולאחר מכן הטיפול הופסק - איך לדעת אם טרומבוציטופניה היא בגלל ה-Vidaza או בגלל המחלה? תוך כמה זמן Vidaza עוזבת את הגוף וניתן להבין שהטרומבוציטופניה היא תוצאה של המחלה בלבד?

שלום, יש לי תסמונת MDS ואני מטופלת ברבלימיד 5 מג. מותר לי לקחת מוקסיפן שקיבלתי מרופא שיניים שהמליץ לברר אם אין בעיה בלקיחתו. תודה

על פניו אין מניעה.

אמי בת 74, אובחנה עם MDS לפני חודשיים, סובלת מאנמיה קשה כבר מספר שנים. בבדיקת מח עצם לפני חודשיים: שיורה אדומה: שינויים דיסארריטרופואיטיים שורה לבנה: ריבוי קל של פרומילאו ובלסטים, יתר הבשלה דיספלסטית מגאקריוציטים: לרב קטנים ללא סגמנטציה בבדיקה עכשיו: שיורה אדומה: שינויים דיסארריטרופואיטיים ומגלובלטסיק שירה לבנה: עשירה מאד בערך 15% הבשלה בלסטית והבשלה דיספלסטית מגאקריוציטים: רבים לרב קטנים ובשלים. היא מקבלת עירוי דם אחת לשבועיים, ההמוגלובין אחת לשבועיים מגיע ל7. נאמר לנו שהמצב לא טוב, שזו לא לוקימיה, עדיין, אבל צריך להתחיל טיפול בוידאזה. אמרו שזה סיכון גבוה ללוקימיה. מה זה אומר? היא גם ככה מאד חלשה ומתניידת בקושי עם הליכון, האם יש טעם לקבל טיפול בוידאזה שעלול לגרום לה להרגיש רע יותר? המחלה יכולה לא להתפתח ללוקימיה בזכות הוידאזה? אם לא תקבל וידאזה - מה יקרה, היא תצטרך עירויים תכופים יותר? היא חשופה במיוחד לזיהומים בגלל השורה הלבנה? תודה רבה!

מדובר בתסמונת מיאלודיספלסטית בסיכון גבוה שגורמת לאנמיה ועלולה בעתיד להתפתח ללויקמיה. הוכח שהטיפול בוידזה עוזר בחלק מהמקרים (אך לא בכולם) , גם בהפחתה של צריכת דם וגם במניעה של התקדמות ללויקמיה. לגבי נטייה לזיהומים, תלוי במספר הנויטרופלים. בדרך כלל הנטייה מוגברת אם מספר הנויטרופילים הוא פחות מ500.

תודה! יש איזושהי סטטיסטיקה על התפתחות ללוקימיה - תוך כמה זמן זה עלול לקרות? התפתחות של 15 אחוז בלסטים בחודשיים זה לא מהיר?

בת 33. ברקע מחלת כליות IGA נפרופטי וכן סובלת שנים מחסר ברזל שמטופל IV בשל בעיית ספיגה. (יש לי אחות עם מחלת קרוהן) ובעבר גם אצלי היה חשד בשל שלשולים מרובים כאבי בטן ואנמיה. בבדיקת דם IBDX התשובה הראתה שקיימת אפשרות לקרוהן אחד הפרמטרים היה הרבה מעל הנורמה והשאר בטווח התקין. בעבר דם סמוי בצואה היה חיובי 2/6 מיפוי לויקוציטים הראה קליטה פתלוגית אך בדיקת MRE תקינה. יש לציין שקולונוסקופיות רבות ופעמיים בדיקת קפסולה תקינות. ב 2011 עברתי קולונוסקופיה עם ממצא של פוליפ מסוג טובולר אדנומה עם דרגה נמוכה של דיספלזיה. הפוליפ נכרת ונאמר לי שעלי להיות במעקב. הייתי אצל מס' גאסטרואנטרולוגים כאשר כל אחד אמר לי דברים אחרים באשר למעקב/ חזרה על הבדיקה. היו שאמרו 5 שנים, היו 3 שנים והיו שאמרו לי 10 שנים. בינתיים מרוב ייאוש הפסקתי את המעקב במכון הגאסטרו. שאלתי היא עם ממצא כמו שלי מתי עלי לעבור שוב קולונוסקופיה וכל כמה שנים? אשמח לתשובתכם בהקדם. תודה רבה

לראות תשובה למעתה