תוצאות חיפוש עבור הפרעות-נפשיות

שלום רב. מזה שנה אך בעיקר מתגבר בתקופה האחרונה , חשה התקפים מספר פעמים ביום של חולשה פתאומית חזקה וטרום עילפון, כאילו מסך חולשה קיצוני יורד מהראש לכיוון הרגליים. מתלווה לזה אח"כ ראייה קצת חלושה ובעיקר בחילה. לציין כי עד היום בדיקות CT MRI מוח תקינים, אקו לב והולטר לב תקינים , כל אלו מלפני 8 חודשים. א.א.ג בדיקה תקינה. הולטר ל"ד תקין. בדיקות דם תקינות לחלוטין כולל ויטמינים וברזל. נזרקת מרופא אחד לשני ללא מענה. כל פעם טוענים שזה נפשי אך גם זה נבדק ולא נמצא סיבה. מיואשת. מפחדת להסתובב בחוץ או בעבודה שמא אתעלף פתאום. הפסקתי להתאמן . נהייתי אדם אחר . מותש ומיואש. אינני מכירה את עצמי ככה ולא יודעת למי עוד לפנות .....אשמח לכל עצה

לאמא שלי הייתה מחלת נפש לא ברורה בעבר (כנראה שסכיזופרניה פרנואידית קשה אבל האבחנה לא ברורה) המחלה כללה כמה התפרצויות שנמשכו על פני כמה חודשים עד שנתיים.. כבר כמה שנים שהיא מתפקדת ומרגישה כרגיל כמו כל אדם נורמלי, היא אומרת שהיא מרגישה שהבריאה מהמחלה, היא לא זקוקה יותר לטיפול תרופתי (אציין שהיא אישה מקסימה ומוכשרת עם רגש בריא וחזק ועוצמות נפש) שאלתי: האם אכן אפשר להבריא מסכיזופרניה באופן מוחלט? מה דעת המחקר הרפואי לגבי זה? האם מתועדים מקרים כאלה, ומהם האחוזים? קראתי ביקורות על המערכת הפסיכיאטרית הקונבנציונלית שטוענת ״בחוצפה״ שמחלות נפש הם כרוניות ואין מהם החלמה ומייאשת את החולים שלא בצדק.. מה דעתך? (אני מקווה מאוד שתעני לי ב״כן״......) תודה רבה!

גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. יצאתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Risperdal 4 mg \פעם ביום Lustral 150 mg \ פעם ביום Clonex 0.25 mg \ פעם ביום Dekinet 2 mg \ 3 פעמים ביום בהמשך באשפוז יום פסיכיאטרי ברמב"ם העלו לי את הלוסטרל (lustral) ל 300 מ"ג ביום והורידו את הריספירדאל (risperdal) ל 2 מ"ג ביום . בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . שוחררתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Modal 50 mg \ 3 ביום Nocturno 7.5 mg \ 1 ביום Seroquel XR 300 mg \ 2 ביום Efexor XR 150 mg \ 1 ביום יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש ושם טופלתי בטגרטול cr 400 מ"ג ביום שנועד להרגעת התפרצויות כעס , וטופלתי בנוסף ב רסיטל 20 מ"ג\יום בנוסף המשכתי עם הסרוקוול xr 600 מ"ג\יום . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Clonex 0.5 מ"ג 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישנו מרכיב אובססיבי בולט בתמונה , שמקבל ביטוי ברצון חוזר וטורדני לשנות את הטיפול ולפנות מחדש לכל מיני מקומות לצורך לשנות את הטיפול . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 מ"ג \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 מ"ג \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . יש לי מספר שאלות : 1- חוות דעת על הטיפול התרופתי שאני מקבל עכשיו ואיך הטיפול הזה עשוי להועיל לי ? 2- האם יש צורך להעלות את מינון הדירלין ל 40 מ"ג 2 פעמים ביום כי אני עדיין מרגיש אי שקט ? 3- מה המטרה של השילוב של ה Viepax XR 300 mg עם ה Cipralex 10 mg ואיך זה עשוי להועיל לי ? 4- האם ה Depalept Chrono אמור למנוע את התפרצויות הכעס\זעם וכמה זמן צריך כדי שתורגש השפעתו במלואה ? 5- האם אפשר לקחת Seroquel XR 800 mg (כל המנה) בבת אחת בערב ? 6- האם Modal 150 mg ביום יכול לגרום לתחושת אי שקט ? 7- האם אני יכול לוותר על ה Modal ולהסתפק ב Seroquel כתרופה אנטי-פסיכוטית ? 8- חוות דעת על האבחנה הפסיכיאטרית שלי ? 9- חוות דעת על האבחנה הפסיכולוגית שלי ? 10- חוות דעת על טיפול פסיכיאטרי מומלץ ? 11- חוות דעת על טיפול פסיכולוגי מומלץ ? 12- חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך ביטוח לאומי ו\או סל שיקום ?

שלום ד"ר מזה כמה שנים אני חושדת שאמי סובלת מהפרעת מצב רוח ו או מחלת נפש כלשהי. לפני מספר חודשים הפצרתי בה לגשת לפסיכיאטר וכך היא עשתה. היא אמרה שהפסיכיאטר אמר לה שאין באפשרותו לעזור שכן הדבר שהיא זקוקה לו הוא טיפול פסיכותרפי. לפני מספר ימים מצאתי במגרה בביתה שני סוגים של כדורים; האחד נרשם עי רופאת המשפחה- לוריוון. ואילו השני הוא אריפלי 5 אשר נרשם עי רופא פסיכיאטר. שאלתי היא, באילו מצבים פסיכיאטר נותן מרשם לאריפליי? התעמתתי איתה בנושא והיא אמרה שהוא רשם לה את התרופה כעזרה ראשונה למתח וחרדה שמהם סובלת (יש לציין שהיא מאשימה אותי במצבים אלו). האם היא דוברת אמת לפי נסיונך? אשמח לעזרתך. תודה רבה.

המחוקק סיווג עוצמות שונות של תגובה נפשית.ודרגת הנכות גדלה עם ההגבלות שיוצרת התגובה הנפשית.המחוקק מבחין בשבעה מצבים: א.הפרעה נפשית מיזערית עם כושר תפקוד תקין, ובו העניק ללוקה בה 5 אחוזי נכות. ב.הפרעה נפשית עם הגבלה קלה בכושר התיפקוד, ובו העניק ללוקה בה 10 א. נכות. ג.הפרעה נפשית הגורמת להגבלה בינונית בכושר התיפקוד, ובה העניק ללוקה בה 20 אחוזי.נ ד.במצב הרביעי מפרט המחוקק סימני הגבלה, כגון הפרעות בריכוז ובחשיבה, בכושר- ההתמדה וברצייה במקרים הללו , כאשר כושר התיפקוד נפגע בצורה ניכרת, יעניק ללוקה - 30 אחוזי נכות. ה.הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיבים קשיים בקיום קשרים בין אישיים עם כל הסממנים של המצב הרביעי, יעניק ללוקה בה 50 אחוזי נכות. ו. הפרעה נפשית קשה ביותר הטומנת בחובה את כל האלמנטים של המצב הרביעי והחמישי במקרה זה מעניק החוקק 70 אחוזי נכות. ז. המצב האחרון הוא הקשה והחריף ביותר, ובו עקב ההפרעה הנפשיתהחמורה לא יכול האדם הלוקה בה לתפקד באופן מוחלט וזקוק לסיוע מתמיד בחיי היומיום או אף לאישפוז. במצב זה מעניק המחוקק ללוקה 100 אחוזי נכות.

היי, לפני כמה חודשים נקבעו לי 30% לצמיתות שבעקבות ערעור שונו ל-40% זמניים. אני מתכננת ללמוד באוניברסיטה פסיכולוגיה ובבוא היום לעסוק במקצוע. האם הנכות הנפשית ממנה אני סובלת היום תשפיע על ההעסקה שלי בתור מטפלת בעתיד? אם כן, מה אפשר לעשות? אם לא, אני מניחה שהדרך להגיע ליעד תהיה קצת מסורבלת... מה אצטרך לעבור על מנת לעבוד בתחום? תודה!

שלום גידי, שאלתי כמטפלת מתחילה, האם יש קשר לדעתך בין התמכרות למין אצל גברים הומואים לבין נרקיסיזם? באם כן, האם יש ספרות בנושא? תודה אורית.

שלום, בן 28, בעברי סיפרתי את היושב עליי כאן, והתשובה הייתה שאני סובל ממחשבות טורדניות כפייתיות.כל פעם בנושא אחר. יש לציין שרק עכשיו אני מבין שזו הפרעה נפשית ומצריכה טיפול פסיכולוגי / כדורים. יש לציין שכל מחשבה אני משתף את המשפחה שלי ואת הבת הזוג שלי, כרגע המחשבה שיושבת עליי האם אני יכול לפגוע בבת זוג שלי, אני נורא מפחד מלהתקרב אליה, לישון לידה, לחבק אותה וכו'. אני מעדיף לנתק את הקשר איתה וזה מה שעשיתי. וכרגע אני מתעסק ב- אם אני חולה נפש וכו', מקווה שהבנתי אותי. בעבר היו לי עוד מחשבות טורדניות כגון, פחד מלנהוג כי אולי אקבל התקף לב וכו' ופשוט הפסקתי לנהוג. יש לציין שכל מחשבה אני הופך למציאות ומרגיש שזה ממש אמיתי ויכול לקרות ומדמיין את זה קורה ו"רוצה" שזה יקרה. עכשיו אני לדוגמא אני נורא מפחד כיוון שהבנתי שיש לי הפרעה נפשית ואולי באמת אני יכול לבצע את זה, מה דעתך בנושא?

שלום ד"ר, בת 32, מאובחנת עם ADD מבית ספר יסודי, וגם בבגרות. נוטלת אטנט מזה 3 שנים. יש לי מספר שאלות בנושא, שהחל להטריד אותי לאחרונה, ואשמח אם תוכל לענות לי עליהן: 1. האם יכולה להתפרץ הפרעה נפשית (לדוגמה- סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית) משימוש קבוע באטנט, ועל פי המלצת הרופא המטפל, גם אם אין לכך בסיס גנטי (לא קיימת היסטוריה של הפרעות נפשיות במשפחתי)? כמה סביר שדבר כזה יקרה לאחר שימוש של 3 שנים ובגילי? 2. להבנתי סכיזופרניה קשורה בין היתר בעודף דופמין במוח, ולעומת זאת, ב-ADD לא מופרש מספיק דופמין. האם נתון זה מקטין את הסיכוי להתפרצות? תוכל בבקשה לחדד את העניין? 3. האם באדם שסובל מעט מחרדה בנוסף לADD- הסיכוי לפתח הפרעה גבוה יותר? 4. האם ניתן להשתמש באטנט באופן יום יומי ללא חשש מהבחינה הזאת? 5. האם הסיכון להתפרצות של הפרעה נפשית גדול יותר משימוש באטנט מאשר וויוואנס או ריטלין? 6. האם הסיכון עולה עם הגדלת המינון ותדירות הצריכה? תודה רבה על הזמן שהקדשת, יאנה

היי שרון, כפי שאת יודעת אני מחכה שבעזרת השם תתפני ותקבלי אותי לטיפול מסור ןכמו שצריך. הפחד מהעילפון לא עוזב אותי לרגע כל היום אני שותה הרגעה. סתם דוגמא בא אליי מישהו שעבד איתי פעם לבקר אותי במשרד פתאות חשבתי שהוא שם לי משהו בקפה ואנס אותי בלי שארגיש ושאני מתלוננת עליו במשטרה איך אפשר להסביר דבר כזה שמתפתח בשניות בשניות בראש בלי שקרה כלום אם זה לא מחלת נפש אז מה זה

היי, רציתי לשאול .. איך מבדילים בין הפרעת אישיות (גבולית או סכיזוטיפלית) עם "גלישות" פסיכוטיות, לבין הפרעה סכיזו אפקטיבית ? האם בן אדם יכול להיות מאובחן בהפרעת אישיות (גבולית, או סכיזוטיפלית) בעוד שיש לו חוג חברים רחב וזוגיות ארוכה והבעיה מתבטאת אצלו רק בתפקוד התעסוקתי והמקצועי? מה ההבדל ביו "גלישה פסיכוטית" בהפרעת אישיות לבין פסיכוזה בהפרעה סכיזו אפקטיבית ? מה יותר מאפיין "ניתוק חלקי" ולא מלא מהמציאות.. הפרעת אישיות או הפרעה סכיזו אפקטיבית ?

היי שלום השבוע הייתי אצל פסיכיאטר הוא אבחן אותי עם ocd אבל נראה לי שזה יותר מזה כי יש לי מחשבות שווא כבר תקופה ארוכה גם בגגל קריאה אובססיות על מחלות נפש באינטרנט ( סיפרתי על זה לפסיכיאטר ) אבל אני מרגיש שהוא לא איבחן אותי נכון כי יש לי מחשבות שווא קשות (רדיפה וגדלות ) ולמרות שאני מנסה להסביר לעצמי בראש שזה לא נכון עדין אני מרגיש כיאלו המוח שלי חושב שזה נכון ואני מרגיש חרדה ולחץ עד הרגשה של מחנק אני לא יודע מה לעשות המוח שלי נכנס למצב כיאלו זה נכון ואני נלחם עם עצמי ממש ( לפעמים זה עוזר אבל לא תמיד ) האם זה הגיוני שאחרי תקופה ארוכה עם מחשבות שווא המוח שלי פשוט עבר למצב פסיכוטי ועכשיו יש לי סכיזופרניה או מחלה נפשית אחרת כי זה כבר תקופה ארוכה של סבל ( משהו כמו 3 שנים ) תודה רבה

שלום ד"ר אני שואלת לגבי אחותי. היא בת 30 וסובלת מ7 הפרעות נפשיות. בניהן דיכאון. היא קונה תרופה בשם אוקסיקונטין בדרך לא חוקית, היא טוענת שזה עוזר לה לצאת מהדיכאון ולקבל קצת שקט נפשי. היא עושה את זה כבר שלוש שנים וזה לא דבר קבוע. רציתי לדעת- האם זה מסוכן? אף פעם לא יחסתי לזה חשיבות כי ראיתי שהיא באמת חייכנית כשהיא לוקחת את הכדור הזה, אבל רק עכשיו גיליתי שקונים אותו בדרך לא חוקית. אשמח לדעתך ותודה רבה מראש

האם ניתן לתת אבחנה של הפרעה דו קוטבית או הפרעה סכיזואפקטיבית כאשר ברקע היה התקף מאני פסיכוטי כשנלקח 60 מ"ג פאקסט? יש לציין שמעולם לא היה "דיכאון קלאסי\מז'ורי", אלא רק סימפטומים דיכאוניים. עשיתי אבחון פסיכולוגי ושם נכתב "ממצאי האבחון מעלים תמונה של חוסר כוחות, של צמצום, ושל סימפטומים דיכאוניים, וכן נמצאה פגיעה בשיפוט ובבוחן המציאות שבאה לידי ביטוי במצבים טעונים רגשית." כמו כן נכתב שבוחן המציאות הנו גבולי. עוד נכתב "נראה כי השילוב בין חלק אפקטיבי בולט, שבא בשנים האחרונות בגלים, לבין התמונה של צמצום, חוסר כוחות, הירידה הבולטת בתפקוד, והפגיעות שקיימות בשיפוט - מצביעים לכיוון של הפרעה סכיזואפקטיבית" רציתי לדעת האם בוחן מציאות גבולי ומה שנרשם למעלה יכול להתקיים גם בהפרעת אישיות (גבולית או אחרת)?

משהו שמטריד אותי מאוד. לאבא שלי יש סכיזופרניה פרנואידית קשה לפי אבחון של פסיכיאטר,קראתי קצת בוויקיפדיה לגבי ההתנהות והכל שזה בעיקר מחשבות שווא,חוסר מוטיבציה,בדידות,ודיכאון,אבא שלי סובל מכל התסמינים האלה. אני חושש שגם לי יש את התסמינים האלה,אני אוהב להסתגר בבית מול המחשב ולראות טלויזיה,בצבא אחרי הטירונות שהגעתי לסדיר הגעתי למקום שאני לא ממש מכיר את האנשים,התחברתי איתם כמה שיכולתי אבל זה לא באמת חיבור אמיתי,בזמן השירות הצבאי אני תמיד הרגשתי שאין לי באמת חברים,כמו כן יש לי גם חוסר מוטיבציה,אני רק מחכה לימים לעוף לבית למרות שאני עושה יומיות,כל הצבא הזה בעצמו הכניס אותי לדיכאון,אני מרגיש טוב רק שאני חוזר לבית. בימים שמשחררים אותי מאוחר מהבסיס(ת'ש 5 שזה 5 לילות בשבוע בבית תמיכה במשפחה)אני ממש בדיכאון ואין לי כח לכלום. אני לא ממש רוצה ללכת לקב'ן בצבא כי ברור לי שהם חושבים שהכל הצגה. מה דעתכם בנושא?,אני לא ממש רוצה שיהיה רשום עליי בתיק האישי שיש לי בעיות נפשיות,כי אני רוצה בעתיד להכנס ולעבוד במשטרה או משהו בסגנון. לדוגמא עכשיו גם,כל החברים שלי יוצאים ואני מעדיף לשבת בבית מול הטלויזיה ולא לעשות כלום,להסתגר בחדר,לא להיות עם המשפחה או משהו,פשוט להסתגר מול המחשב כל היום,וזאת רוטיניה שחוזרת על עצמה כל סופ'ש. ד'א,גם לאחותי יש תסמינים של סכיזופרניה,ככה אמא שלי לפחות אומרת כי אחותי מדברת חופשי עם אמא שלי על הכל. אני אחד שמחזיק הכל בבטן,בחיים לא אמרתי לאמא שלי כמה שרע לי בצבא או מבחינה חברתית(לא הייתה לי חברה בחיים,סובבים אותי 3-4 חברים מאז גיל קטן) אשמח ליעוץ מה כדאי לעשות.

שלום ד"ר הידש, אני לא מצליחה להבין מה ההבדל בין הפרעות נפשיות לבין מחלת נפש. האם תוכל להסביר לי או להפנות אותי למאמר בשפה פשוטה שאוכל בעזרתו להבין? תודה רבה לך ושבוע טוב מיכלי

אני אשמח לדעת האם אנשים יש להם הפרעה נפשית (כמו חרדה דיכאון או OCD או PTSD ועוד) יכולים לחשוב שאולי אין להם כלום ושהם סתם ממציאים או שאולי כל העולם מרגיש כמוהם? יש מחקרים על זה? אני יודעת שהשאלה היא קצת כללית חברה שסובלת מדיכאון מיז'ורי שאלה אותי ולי יש PTSD וגם אני חושבת הרבה פעמים שאני עושה כאילו או שכולם מרגישים כמוני... זה נכון? יכול להיות שאני מציגה על כולם שאני סובלת? כי יש לי חיים רגילים, כמעט.

אני רואה נקודות ובכללי יש לי צלינדר גבוהה יש לי מלא חרדות בתקופה האחרונה וניתוקים אני מפחדת שיש לי סכיזופרניה או איזה מחלת נפש אני עוברת מלא שינויים כרגע בחיים אני מתחילה להיות עצמאית וגם כל מיני טראומות מפחדת ממש

שרון היקרה מה שלומך ? אני רוצה לשתף ואשמח לדעתך אני מוצא את עצמי קורא המון על מחלות נפש, ממה זה מגיע ולמי זה יכול להגיע ומחפש תסמינים שאולי חלילה יגיעו אליי הדבר מעסיק אותי לא הרבה אבל לפחות פעם פעמיים בשבוע שאני מתעניין ובודק וכשאני רואה חלילה תסמין אני נורא מפחד למשל ראיתי שיש דופמין גבוה לחולי נפש אז איך בודקים דופמין גבוה אצלי? כי גם לי יש חרדות ומחשבות טורדניות אני מפחד שיתפתחו לי מהמחשבות הטורדניות מחלות נפשיות , האם זה משהו שיכול לקרות? ולמה אני בעצם בודק ומוצא את עצמי קורא על מחלות שעות באינטרנט ??

חג שמח! כל פעם יש לי פחד להשתגע, פחד שיש לי הפרעה נפשית, פחד לאבד את זה ולהיות משוגעת ולאבד הכל מניין מגיעות אותן מחשבות וספקות? האם בן אדם שמשתגע ובן אדם שיש לו הפרעה מודע לה?

שלום רב, מבקשת לברר האם אדם בריא, ללא רקע של מחלות נפשיות, אף לא בקרב בני משפחתו, יכול ללקות בהתקף פסיכוטי - תקופה של התקפי זעם המלווים בקללות נוראיות?.. האם ניתן להבין את ההתבטאויות הנוראיות לכך שהן פורצות ללא שליטה??.. תודה

היי אני בת 19 יש לי אקנה ברמה סבירה לא משהו נוראית, בכל זאת שוקלת לקחת רקוטן. קראתי קצת על התופעות לואי ונשמע מאיים ממש...:( רציתי לדעת האם זה באמת משהו נפוץ??(המחלות נפש,התאבדות וכו',השפעה על הריון בעתיד) יש ממה לפחד? עדיף באמת להימנע מזה? או שאפשר להיות רגועה בקשר לזה? אשמח מאדדדדדד לתשובה כמה שיותר מהר תודה מראש!!!

שלום רב !!!! מתמודד עם הפרעות נפשיות נוטל הרבה תרופות בניהם לפונקס וסרקואאל .. והתכשיר הזה מאוד מרדים ומגביל אותי כלומר אני חייב לישון מוקדם בכדי שמחר אצליח לקום בשעה סבירה . אשמח לעצה תודה

שלום. אני יוצא לאחרונה עם מישהי, והיא העלתה בפניי שאבא שלה, שאינה גר איתה, נוטה לכל מיני פרנויות שקשורות לסביבה הקרובה שלו (אחיו ואשתו) - שהם מנסים להרע לו, לפגוע בו, וכו, ושאין כמובן דברים בגו. הוא נוטה לשיחות אובססיביות איתה בנושא. מעבר לזה אין לי הרבה מידע כי לא רציתי לחטט, אך עם זאת זה בהחלט נשמע כמו משהו שאינו מבוסס בעליל, וכנראה סימפטום של מחלת נפש שאין להקל בה ראש. אני תוהה מהי, אם אפשר בכלל לאפיין אותה לפי מה שכתבתי, וגם אם לא - ייתכן שישנן מספר אפשרויות, שכנראה כל אחת מהן עלולה לצערי, להיות מספיק משמעותית בשביל לשקול את הקשר (בהנחה ויש חשש שיתפרץ אצלה או כמובן, שיעבור לילדים). אשמח לשמוע ממך יותר פרטים ומה עלול להיות המצב. תודה