בשנים האחרונות נכנסו לשוק טכנולוגיות חדשניות שמסייעות בהאטת...
מדור הזריקות החודשיות ועד לטיפול גנטי - פרופ' איילה פולק,...
שלום דור! התופעות שאתה מתאר מתאימות לFLOATERS או "רחפנים" בזגוגית העין שנכנסים לך לשדה הראיה. במקרים רבים הם לא מזיקים, אך במצבים כאלה חשוב מאוד ללכת לרופא עיניים על מנת להיבדק ולוודא שאין ממצא ברשתית שדורש טיפול - בדיוק כפי שעשית. אני לא מכיר קשר ישיר בין התופעה הזו לבין מערכת העיכול. מניסיוני, הרבה חולים שמתלוננים על ההפרעות האלו בראיה מפסיקים להתלונן לאחר כמה חודשים ומספרים שהם כבר לא רואים אותם ברוב הזמן. אם תמשיך לסבול, או אם יופיעו תסמינים נוספים אני ממליץ לך להתייעץ עם רופא עיניים שתחום התמחותו הוא מחלות רשתית כדי לקבל מענה לתלונותיך ולהיות רגוע יותר. בכל מקרה, לגבי החרדה והתחושות הרעות שאתה מרגיש, אני מציע שתתייעץ בגורם מקצועי. רופא המשפחה יוכל לעזור לך בהכוונה לגורם המתאים. בהצלחה ובריאות שלמה!
שאלה ראשונה - לא שניה - בכללי כן, ללא קשר לניתוח הורדת משקפיים בברכה - ד"ר הלל גרייפנר מומחה לניתוחי רשתית - זגוגית וקטרקט (vitreo-retinal & cataract surgery) מרפאה ותיאום ניתוחים – 08-9760247, WhatsApp – 052-8100644
רגישות לאור עשויה להגרם מסיבות שונות, וביניהן מחלות רשתית מולדות,בעיות בקרנית, דלקות תוך עיניות ואך גידול במח. אם הדבר ידוע זמן רב - כנראה שזה לא משהו "רציני" אלא סתם ברגישות, השונה מאדם לאדם. לא ברור לי ההסבר של חוסר פיגמנט, והוא לא מוכר לי - למעט בלבקנים..
בשנים האחרונות נכנסו לשוק טכנולוגיות חדשניות שמסייעות בהאטת התפתחות קוצר ראייה בקרב ילדים | למה חשוב לעצור את קוצר הראייה במספר נמוך ומדוע ניתוח לייזר לא פותר את כל הבעיות? ראיון עם האופטומטריסט עופר קמינסקי
מדור הזריקות החודשיות ועד לטיפול גנטי - פרופ' איילה פולק, מומחית למחלות רשתית, סוקרת את ההתקדמות הרפואית שמציעה תקווה חדשה למאות אלפי חולים במחלת העיניים המובילה לעיוורון בעולם המערבי
שלום דור! התופעות שאתה מתאר מתאימות לFLOATERS או "רחפנים" בזגוגית העין שנכנסים לך לשדה הראיה. במקרים רבים הם לא מזיקים, אך במצבים כאלה חשוב מאוד ללכת לרופא עיניים על מנת להיבדק ולוודא שאין ממצא ברשתית שדורש טיפול - בדיוק כפי שעשית. אני לא מכיר קשר ישיר בין התופעה הזו לבין מערכת העיכול. מניסיוני, הרבה חולים שמתלוננים על ההפרעות האלו בראיה מפסיקים להתלונן לאחר כמה חודשים ומספרים שהם כבר לא רואים אותם ברוב הזמן. אם תמשיך לסבול, או אם יופיעו תסמינים נוספים אני ממליץ לך להתייעץ עם רופא עיניים שתחום התמחותו הוא מחלות רשתית כדי לקבל מענה לתלונותיך ולהיות רגוע יותר. בכל מקרה, לגבי החרדה והתחושות הרעות שאתה מרגיש, אני מציע שתתייעץ בגורם מקצועי. רופא המשפחה יוכל לעזור לך בהכוונה לגורם המתאים. בהצלחה ובריאות שלמה!
שאלה ראשונה - לא שניה - בכללי כן, ללא קשר לניתוח הורדת משקפיים בברכה - ד"ר הלל גרייפנר מומחה לניתוחי רשתית - זגוגית וקטרקט (vitreo-retinal & cataract surgery) מרפאה ותיאום ניתוחים – 08-9760247, WhatsApp – 052-8100644
רגישות לאור עשויה להגרם מסיבות שונות, וביניהן מחלות רשתית מולדות,בעיות בקרנית, דלקות תוך עיניות ואך גידול במח. אם הדבר ידוע זמן רב - כנראה שזה לא משהו "רציני" אלא סתם ברגישות, השונה מאדם לאדם. לא ברור לי ההסבר של חוסר פיגמנט, והוא לא מוכר לי - למעט בלבקנים..
שלום נטלי, הצטערתי לשמוע שאחיך מאבד ראייה. אכן, במקרים רבים של מחלות רשתית ניווניות טרם קיים טיפול מוכח כיעיל, אולם מתקיים מחקר רב שעוסק בפיתוח של טיפולים חדשים. אני מציעה לעיין בגליון "בריאות העין" של עמותת לראות, שיצא בחודש האחרון, ולהתרשם משפע המידע שקיים בו. כל טוב ורק בריאות.
שלום חוה, פורום זה עוסק במחלות ניווניות של הרשתית. בשאלות לגבי מחלות רשתית כלליות אנא פני לפורום ניתוחי רשתית.
בגיל צעיר פלוטרס פחות שכיחים, אך עדיין יכולים להופיע ממספר סיבות אפשריות. השכיחה ביותר היא קוצר ראייה גבוה, שבו הזגוגית נוטה לעבור שינויים מוקדמים. סיבות נוספות כוללות טראומה לעין, דלקת תוך עינית, סיבוכים אחרי ניתוח עיניים או פציעה, ולעיתים רחוקות מחלות רשתית או כלי דם. במקרים רבים לא מוצאים סיבה ברורה, והפלוטרס הם פשוט תוצאה של עכירות מקומית בזגוגית ללא משמעות רפואית מסוכנת, אך בכל הופעה חדשה או שינוי בתופעה מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים כדי לשלול בעיות ברשתית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
גופים צפים בעין (נקראים גם פלוטרים) הם תופעה שיכולה להופיע גם בגיל 22, בעיקר אצל אנשים עם קוצר ראייה (מיופיה). בגיל הזה, מדובר לרוב בשינויים טבעיים בג'ל הזגוגית שבעין, ולעיתים בהתחלה של היפרדות זגוגית אחורית – מצב שכיח ולא מסוכן כשלעצמו, אם אין עדות לקרעים ברשתית. במרבית המקרים, המוח מתרגל להימצאות הפלוטרים והם הופכים פחות מורגשים. כשזה לא קורה, כמו במקרה שלך, זה עלול לפגוע באיכות החיים, במיוחד כשיש פלוטר גדול ובמרכז שדה הראייה. לגבי טיפול – אין כיום טיפול סטנדרטי שמעלים לחלוטין פלוטרים בעיניים. קיימות שתי אפשרויות במקרים קשים: ויטרוליזיס בלייזר – לייזר שמרסק את הפלוטר; טיפול שנוי במחלוקת עם הצלחה חלקית בלבד. ויטרקטומיה – ניתוח שמוציא את כל הג'ל מהעין, עם סיכון לזיהומים, קטרקט וצלקות; מתאים רק במקרים נדירים וקשים. רוב הרופאים לא ממליצים על טיפול פולשני בגיל צעיר, אלא אם איכות החיים נפגעת מאוד. לגבי הסרת משקפיים בלייזר – ניתן לבצע, בתנאי שאין קרעים או בעיות ברשתית. חשוב לעבור בדיקת רשתית עם הרחבת אישונים לפני קבלת החלטה. הפלוטרים עצמם לא מהווים התוויית נגד לניתוח לייזר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
הבזקי אור בעת המעבר מחושך לאור, במיוחד מיד לאחר ההתעוררות, יכולים לנבוע מתופעות הקשורות לזגוגית העין. אם בדיקת רשתית הייתה תקינה ואין סימנים לקרע או היפרדות, ייתכן שמדובר במשיכה של הזגוגית על הרשתית (PVD - הפרדות אחורית של הזגוגית) או בתגובה של תאי הרשתית לשינוי בתנאי התאורה. אם אין החמרה, הופעת כתמים חדשים או ירידה בשדה הראייה, מדובר לרוב בתופעה לא מסוכנת. עם זאת, מומלץ מעקב תקופתי אצל רופא עיניים לוודא שאין שינוי במצב. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
במידה והקרעים מטופלים - אין סיכון בניתוח עצמו. צריך לקחת בחשבון כי נראה לפי הפרטים שציינת - שיש לך סיכון יתר לבעיות כגו היפרדות רשתית - ללא קשר לניתוח להסרת משקפיים .
שלום בדיקה לרשיון נהיגה כוללת חדות ראיה. וסקירה של שדה ראיה. אירוע של הפרדות מגדיל, סטטיסטית הסיכוי להפרדות נוספת. אין קשר לניתוח להסרת משקפיים. בריאות
לא הבנתי את השאלה
כל החמרה בפלוטרס או הופעה של הבזקים או וילון שחור או ירידה בראייה דורשת בדיקה של רופא עיניים במיידי. בהתחלה עדיף לגשת תמיד ליתר ביטחון לבדיקה אם לא בטוחים ואז לומדים מהו שינוי משמעותי ומהו לא לאורך זמן.
יש מספר דרכים לבדוק את הרשתית. הרופא יכול לבחור בדרך בה יוכל לחפש ממצאים בהתאם לתלונות.
שלום, עכירות של עין בתינוק עלולה לנבוע משלל מחלות הגורמות ללאוקוריה - אישון לבן כגון קטרקט(ירוד) מחלות רשתית , לאוקומה וכו'. יש להשלים בדיקה בהרדמה לצורך אבחנה בברכה דר' כהן יובל
שלום רב, לא אוכל לפענח בדיקות במסגרת זו. מציע שתחזרי לרופא המטפל שיוכל לסייע בפענוח
שלום זמן לאימון- מציע להתייעץ עם המנתח/המרפאה. תלוי בהרבה גורמים. לגבי חוזק הרשתית- לא בטוח שהבנתי. בעיקרון סטטיסטית - מי שסבל מקרע ו/או הפרדות הוא בעל סיכוי גדול יותר לקרע נוסף
שלום נעמי, כעיקרון אין מניעה עינית רפואית מטיסה לאחר הזרקת אווסטין לעין. אנא פני אל רופא.ת העיניים המטפל.ת שלך בנוגע לשיקולים הספיציפיים במקרה שלך. להבא, שאלה כזו מתאימה יותר לפורום מחלות רשתית. רק בריאות
אין קשר לפורום זה. נא לפנות לפורום מחלות רשתית. בכל מקרה לקבוע תור לבדיקת עיניים.
קטרקט יכול להתחיל בכל גיל. גיל 45 זה יחסית מעיר אבל לא חריג. אין שום ברור שצריך לעשות. את הבדיקה צריך לעשות עם הרחבת אישונים אבל אפשר לזהות קטרקט גם באישון לא מורחב בדרך כלל.
הבזקים כמו שתארת - עשויים להופיע בגלל בעיות ברשתית - או בגלל דברים שלא קשורים לרשתית - כגון מיגרנות, ובעיות במערכת העצבים או במח. חוש הריח שלי אומר שלא נראה שמדובר בבעיית עיניים, או בעיה בכלל. כמובן שזה ניחוש - ורק בדיקה יכולה לאשר את ההשערה הזו.
שלום, הטיפול המקובל בבצקת על רקע RP הוא אכן באורמוקס או בטיפות. קיימת אפשרות להזרקת סטרואידים או אנטי vegf, אך יש לשקול את הצורך מול תופעות לוואי אפשריות. איני יכולה להמליץ במסגרת זו על רופאים ספציפים, אך ניתן לקבוע תור לרופאי רשתית בתחומנו ( מחלות רשתית תורשתיות). בברכה דר הדס נוימן
שלום רופא עיניים בודק בעיקר בריאות העין. דברים כמו לחץ תוך עיני , יובש, קטרקט, מחלות רשתית ומחלות עיניים אחרות.. אופטומטריסט בודק לקות ראייה. מתאים משקפיים ואביזרים אחרים לצורך תיקון הראייה. אם הבעיה היא של חוסר חדות ראייה אפשר להתחיל מאופטומטריסט שיתאים משקפיים. אם הוא יחשוד שהסיבה של חוסר חדות נובע מסיבה רפואית אחרת הוא יפנה אותך לרופא עיניים. ושיגרתי, אצל רופא עיניים מביאים ילדים מתחת לגיל 6 שאמורים להיבדק עם טיפות או עם חשד לפזילות ועוד. ומגיל 40 מומלץ ללכת לביקור שיגרתי לרופא עיניים כל שנה שנתיים. כמו כן גם אנשים הסובלים ממחלות סיסטמיות שדורשות מעקב של העיניים כמו סכרת . וכמובן כל דבר או תחושה חריגה , כואבת, או פתאומית מצריך בדיקה אצל רופא עיניים בכל שלבי החיים. בהצלחה
שלום לא נראה שיש משהו מיוחד. רק תשובה של מי שבדק את הצילומים ואת עיניך יכולה להיות משמעותית
שלום רב, איני יודעת באילו "שינויים" ברשתית מדובר. כדאי שתברר פרטים נוספים אצל הרופא המטפל. עובי מרכזי של הרשתית, כפי שציינת (270-280 מיקרון), הינו תקין. אין משמעות לשינוי בעובי של מספר מיקרונים. בברכה, ד"ר נוימן