אשליות אופטיות מככבות באינטרנט תחת הכותרת "מה אתם רואים...
בעקבות הדיון הציבורי שעוררה "פרשת הפלצבו" של הרב אליעזר...
יו"ר ועדת עבודה רווחה ובריאות, ח"כ חיים כץ, אמר את הדברים...
במסגרת דיון סוער וטעון למדיי בפורום פסיכותרפיה באתר דוקטורס...
שלום אייל, כתבתי על כך בעבר, ואכתוב שוב. פוסט-טראומה (כתוצאה מהלם-קרב או מטראומה אחרת) אינו מחלה, אלא פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון, בדומה לכריתת יד או רגל. לכן אי-אפשר 'לטפל' בפוסט-טראומה, וכדאי מאוד להתייחס בספקנות למומחים המציעים 'טיפול' בהלם-קרב. יש דרכים להתמודד עם פוסט-טראומה, לאחר שמכירים בכך שזו פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון (כלומר, אי-אפשר לחזור לאחור ולהיות כפי שהיינו לפני הפגיעה). אני עצמי פיתחתי דרך כזו ('אימון רגשי', Emotional Training), המאפשרת לשקם את המיומנויות הרגשיות שנפגעו, בעבודה יומיומית. פוסט-טראומה אינה רק פגיעה אישית, אלא גם פגיעה משפחתית וקהילתית, וכדי להתמודד עם פוסט-טראומה הדרך היעילה ביותר היא לחיות עם משפחה תומכת, בן/בת-זוג תומכים וקהילה תומכת. זה יעיל מכל 'טיפול'. בנוסף, כל מה שמעניק תחושה של 'מקום בטוח', כמו סדר יום, פעילות גופנית, פעילות יצירתית והשקעה ביחסים קרובים, מאפשר לנו, הלומי-הקרב, לשקם את חיינו. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
חן יקרה, מה שאת מתארת מאפיין משפחות רבות של הלומי-קרב, שנפגעות ומרחיבות את מעגל הפגיעה. הקושי גדול ביותר, ולפעמים גם בלתי-נסבל. אני מבין את הרצון שלך לעזור לאחיך, ולצפות שמישהו מבחוץ, 'מערכת', יעזור בכך. לצערי, אגף-השיקום, האחראי על הסיוע לכל החיילים שנפגעו במהלך שירותם, אינו מסייע להלומי-קרב. תהליך ההכרה של אגף השיקום בהלומי-קרב ארוך ומתיש וגם משפיל, והוא מזיק להלומי-הקרב במקום לסייע להם. גם האמונה שהלם-קרב הוא מחלה הניתנת לטיפול היא אשליה המפריעה לתהליך השיקום. הטראומה אינה מחלה אלא פגיעה קשה, כמו קטיעת יד או רגל, שאי-אפשר לרפא אותה אך אפשר להשתקם, ללמוד לחיות עם הפגיעה ולפתח כישורים חדשים. הדרך היעילה ביותר לשיקום הלומי-קרב היא תמיכה של הסביבה הקרובה, בני-הזוג, המשפחה, החברים הקרובים, הקהילה. לפעמים, לאחר שחולפות שנים מזמן הפגיעה, לא קל להתחיל בתהליך כזה, משום שכפי שתיארת המשפחה כולה כבר נפגעה. יש בישראל עמותות המציעות להלומי-קרב לפגוש נפגעים נוספים ולהתנסות יחד בפעילות משקמת, בפעילות גופנית, בחיק-הטבע או בעבודה יצירתית. כדאי לפנות לעמותות אלו ולבדוק אם יוכלו לצרף את אחיך. אני מקווה ששאר חברי הפורום שלנו ישתפו אותך בניסיונם. בהצלחה, ושבת שלום, ד"ר דרור גרין
הי טלאור, העניין הוא שהעברות והשלכות יש בכל קשר, לא רק בטיפול. בטיפול (בסוג מסויים של טיפול) מתבוננים בזה ומנסים להבין את זה. זה מגיע בשלבים מאוחרים ובשלים של הטיפול (בגישות מסויימות), בד"כ כלל לאחר תקופה של מתן מענה לצרכים הרגשיים ורק בהמשך נסיונות להבינם יותר לעומק. ביחד. לא אכנס לזה כאן, אבל אני משער שהחוויה שלך בטיפול קשורה לאופן בו למדת מהם קשרים. זה שיחזור. וטיפול זה אחד המקומות והאמצעים היחידים שמאפשרים לזהות ולהתיר זאת. בעבודה קשה ומכאיבה, אגב. אם יש חריגות או מעשים לא אתיים - זה חמור מאוד, ואני מקווה שאלו חריגים שאינם מייצגים את הכלל. אודי
אשליות אופטיות מככבות באינטרנט תחת הכותרת "מה אתם רואים...
בעקבות הדיון הציבורי שעוררה "פרשת הפלצבו" של הרב אליעזר...
יו"ר ועדת עבודה רווחה ובריאות, ח"כ חיים כץ, אמר את הדברים...
במסגרת דיון סוער וטעון למדיי בפורום פסיכותרפיה באתר דוקטורס...
בראיה ההומיאופתית בעיות רגשיות מבטאות יציאה של המערכת...
הטיפול קצר, יעיל, בטוח ונגיש ומהווה הזדמנות לשפר את המראה...
כיצד ניתן לשמור על גוון לבן בשיניים, ואלו מזונות מונעים את...
טור אישי: התיקון שבוצע בחוק ההשתלות ונועד לצמצם את הסחר...
דוגמניות יידרשו להציג אישור רפואי המעיד על משקל תקין, לפני...
חשבתם שהבוטוקס בהכרח מסוכן? שצריך להחליף משתלי סיליקון כל...
אנשים בריאים הסובלים מלחץ גופני רב עשויים לסבול מאי סדרים...
רעבים? מחקר חדש שבדק כיצד רעב משפיע על התפיסה היחסית של...
תקופת ההתבגרות מתארכת וכרוכה בתלות קשה בהורים. פרדוקס:...
האם קריאה באור חלש פוגעת בכושר הראייה, והאם עיניים בהירות...
האם הטלוויזיה היא מדיום שיש בו גם תועלת או שהנזק שהיא גורמת...
הממשלה החליטה לחדש חקיקה שתתיר הזנה בכפייה של אסירים שובתי...
%64 מהציבור בישראל חושבים שלא צריך לאפשר לחברות הסיגריות...
לקבלת מראה פנים צעיר, ברפואה האסתטית לא מסתפקים במילוי...
הוועדה לזכויות הילד בכנסת קוראת להסדיר את תחום הטיפולים...
עדי זוסמן, דיאטנית קלינית, מסבירה מה הם המאכלים שכדאי לאכול...
שלום אייל, כתבתי על כך בעבר, ואכתוב שוב. פוסט-טראומה (כתוצאה מהלם-קרב או מטראומה אחרת) אינו מחלה, אלא פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון, בדומה לכריתת יד או רגל. לכן אי-אפשר 'לטפל' בפוסט-טראומה, וכדאי מאוד להתייחס בספקנות למומחים המציעים 'טיפול' בהלם-קרב. יש דרכים להתמודד עם פוסט-טראומה, לאחר שמכירים בכך שזו פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון (כלומר, אי-אפשר לחזור לאחור ולהיות כפי שהיינו לפני הפגיעה). אני עצמי פיתחתי דרך כזו ('אימון רגשי', Emotional Training), המאפשרת לשקם את המיומנויות הרגשיות שנפגעו, בעבודה יומיומית. פוסט-טראומה אינה רק פגיעה אישית, אלא גם פגיעה משפחתית וקהילתית, וכדי להתמודד עם פוסט-טראומה הדרך היעילה ביותר היא לחיות עם משפחה תומכת, בן/בת-זוג תומכים וקהילה תומכת. זה יעיל מכל 'טיפול'. בנוסף, כל מה שמעניק תחושה של 'מקום בטוח', כמו סדר יום, פעילות גופנית, פעילות יצירתית והשקעה ביחסים קרובים, מאפשר לנו, הלומי-הקרב, לשקם את חיינו. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
חן יקרה, מה שאת מתארת מאפיין משפחות רבות של הלומי-קרב, שנפגעות ומרחיבות את מעגל הפגיעה. הקושי גדול ביותר, ולפעמים גם בלתי-נסבל. אני מבין את הרצון שלך לעזור לאחיך, ולצפות שמישהו מבחוץ, 'מערכת', יעזור בכך. לצערי, אגף-השיקום, האחראי על הסיוע לכל החיילים שנפגעו במהלך שירותם, אינו מסייע להלומי-קרב. תהליך ההכרה של אגף השיקום בהלומי-קרב ארוך ומתיש וגם משפיל, והוא מזיק להלומי-הקרב במקום לסייע להם. גם האמונה שהלם-קרב הוא מחלה הניתנת לטיפול היא אשליה המפריעה לתהליך השיקום. הטראומה אינה מחלה אלא פגיעה קשה, כמו קטיעת יד או רגל, שאי-אפשר לרפא אותה אך אפשר להשתקם, ללמוד לחיות עם הפגיעה ולפתח כישורים חדשים. הדרך היעילה ביותר לשיקום הלומי-קרב היא תמיכה של הסביבה הקרובה, בני-הזוג, המשפחה, החברים הקרובים, הקהילה. לפעמים, לאחר שחולפות שנים מזמן הפגיעה, לא קל להתחיל בתהליך כזה, משום שכפי שתיארת המשפחה כולה כבר נפגעה. יש בישראל עמותות המציעות להלומי-קרב לפגוש נפגעים נוספים ולהתנסות יחד בפעילות משקמת, בפעילות גופנית, בחיק-הטבע או בעבודה יצירתית. כדאי לפנות לעמותות אלו ולבדוק אם יוכלו לצרף את אחיך. אני מקווה ששאר חברי הפורום שלנו ישתפו אותך בניסיונם. בהצלחה, ושבת שלום, ד"ר דרור גרין
הי טלאור, העניין הוא שהעברות והשלכות יש בכל קשר, לא רק בטיפול. בטיפול (בסוג מסויים של טיפול) מתבוננים בזה ומנסים להבין את זה. זה מגיע בשלבים מאוחרים ובשלים של הטיפול (בגישות מסויימות), בד"כ כלל לאחר תקופה של מתן מענה לצרכים הרגשיים ורק בהמשך נסיונות להבינם יותר לעומק. ביחד. לא אכנס לזה כאן, אבל אני משער שהחוויה שלך בטיפול קשורה לאופן בו למדת מהם קשרים. זה שיחזור. וטיפול זה אחד המקומות והאמצעים היחידים שמאפשרים לזהות ולהתיר זאת. בעבודה קשה ומכאיבה, אגב. אם יש חריגות או מעשים לא אתיים - זה חמור מאוד, ואני מקווה שאלו חריגים שאינם מייצגים את הכלל. אודי
היי מתעניינת דלוזיה זה שם כולל לעיוותים חשיבתיים, מחשבות שווא שקשורות לאדם מסויים, לגוף, תחושת רדיפה למשל. אלוזיה היא הפרעה בתפישה, כאשר יוצרים דימויים שגויים לגירויים סביבתיים ומציאותיים. ליאת
הי שיראל, לא אתווכח עם חוויתך (שעצוב לי מאוד לקרוא אותה). אבחר להתייחס לנקודה אחת מדברייך: פרויד היה - ועדיין - אדם חכם וגמיש, מענטש אמיתי למטופליו, שכמעט 100 שנים למותו עדיין מתייחסים אל דבריו במלוא הרצינות. יחד עם זאת - עם היותו הבסיס להרבה מאוד דברים (לא רק בטיפול, גם בתרבות בכלל) - הפסיכולוגיה התקדמה הרבה מאוד מאז ימיו של פרויד ואנחנו היום במקום אחר לגמרי. אודי
לא הבנתי מה חדש. אין דרך להעלים קמט אם לא ממלאים אותו. אפשר ליצור אילוזיה של הרמת הפנים על ידי מילוי הלחיים.
שלום לך, פנית אל איזבל, אז אני משער שזו הודעת 'העתק הדבק' או טעות. בכל מקרה - איני יודע להגיד לגבי טיפול הוליסטי. נשמע לי נכון לטפל בדה ריאליזציה ודה-פרסונצילזציה (גם אם הרקע הוא הגמילה מהתרופות וגם אם לא) בטיפול פסיכולוגי מקצועי ורציני. אודי
הי סנדיי, דברייך לא מדוייקים בלשון המעטה, לא נכונים בלשון אובייקטיבית, ומסוכנים ומזיקים ברמה הסובייקטיבית. לצערי נאלצתי לא להעלות הודעה שלך, שלא עמדה בכללי הפורום. אני מבקש ממך לגלות אחריות בכתיבתך מכאן והלאה. אפשר לשאול שאלות, וזה חשוב. אני לא חושב שהטפות מוסר צדקניות נגד טיפול נפשי מקומן בפורום שבא לתמוך באנשים שנעזרים בטיפול. ההרגשה היא שזו התנהגות טרולית. נא להתאפס ולכבד את האחרים שכאן. אודי
הי ינשוף, הניגוד הזה הוא חלק מהסיפור. זה נראה לי מאוד הגיוני שמבקשים את תשומת הלב והיחס שלי, ונראה לי גם מאוד הגיוני שמבקשים גם יחס מאחרים. גם הגיוני לפחד מזה, בעיקר אם נפגענו בעבר. וזה בסדר, בעיקר כשאת אומרת שזה משקף תהליכים דומים מהחיים האמיתיים. אודי
שלום לבחור, אם הבנתי נכון, אתה הומו שמאוהב בבחור הטרוסקסואל ולמרות זאת, אתה מבקש לשלוט בחיי המין והרומנטיקה שלו. לדעתי, יש כאן כמה בעיות: 1. התאהבות שלא ניתנת למימוש באדם בלתי מושג. 2. צורך עז בתשומת לב (למשל, במגעיך אתו דומה שכלל לא העליתי על דעתך להתעניין בשלומו או ניסית להעניק לו תשומת לב אלא ציפית לתשומת לב ממנו בצורה המזכירה התאהבות של נערה מתבגרת בבחור, במושגים של תפקידי המגדר המסורתיים של גבר ואישה). 3. ציפייה לשלוט בחייו הפרטיים של אדם אחר בצורה לא נורמטיבית ולא לגיטימית הבאה לידי ביטוי באיסור שאתה מטיל עליו לשכב עם השותפה. אני מבין שהבחור נראה טוב, שהתאהבת בו, אולי לעובדה שהוא הטרוסקסואל יש חלק בהתאהבות זו, ובשלב מסוים הוא אף התנהג אליך בצורה מבלבלת שנטעה בך אשליות. נראה לי שמתבקש כאן טיפול פסיכולוגי שיעזור לך להשליט את ההיגיון על הרגשות הסוערים שלך כלפי בחור שאינו בר-השגה עבורך. קשה לי לראות את זה קורה ללא עזרה מקצועית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
1. צריך לשבת איתך שעה לשוחח איתך ולהבין מה עובר עלייך. זה תורם 85% מהאבחנה. 2. צריך לבדוק אותך בדיקה גופנית מלאה. זה מוסיף עוד 10% לאבחנה. 3. אחרי שני הנ"ל צריך לראות אילו בדיקות עזר צריך- בדיקות דם/ צילומים/ משהו אחר. זה מוסיף עוד 5%. משום מה לאנשים יש אשליה ש"בדיקות" הן חזות הכל.
היי נינה, אכן, אנשים רבים מוטרדים ממוות אפשרי של אנשים הקרובים אליהם. בייחוד אם יש סכנה ממשית או שחוו אבדן של אדם קרוב אחר. השאלה "האם זה נורמלי" היא אך ורק שאלה של כמות, כלומר עד כמה הדאגות האלה מפריעות לך לתפקד בחיי היום יום. מתיאורך נשמע, שהבעיה אכן מורידה את איכות החיים שלך באופן משמעותי (תקני אותי אם אני טועה). לא הייתי ממהרת לאבחן הפרעה טורדנית. מה שחשוב הוא, שאת סובלת מדאגות וחרדות, והאבחנה הספציפית אינה משמעותית לצורת הטיפול. ניתן, בנוסף לטיפול התרופתי, לפנות לטיפול קוגניטיבי. טיפול שכזה יעסוק באופן ישיר במחשבות המטרידות אותך, וינסה לאתגר חלק מהן (למשל- "אני לא אוכל להמשיך לחיות"- עד כמה זה באמת נכון? איך התמודדת לאחר שאביך נפטר, האם נעצרו חייך? נסי לדמיין איך ייראו חייך בטווח הארוך, ואף לתכנן אסטרטגיות התמודדות). בנוסף, הנטייה לעסוק בדאגנות יתר בדרך כלל נובעת מצורך מוגבר בשליטה, ויוצרת אשליה של שליטה. כלומר, אנחנו נוטים לחשוב (אפילו באופן לא מודע), שאם נדאג יותר, הדאגה בצורה מסוימת תמנע מהתסריטים הגרועים להתרחש. כמובן שבאופן הגיוני זה אינו נכון, אך לוקח זמן להבין ולהפנים זאת באמת, וזהו חלק חשוב מהטיפול בדאגנות יתר- כמו גם הוויתור על השליטה וקבלת חוסר השליטה על אספקטים מסוימים בחיים. בהצלחה!
הי במבי, אני ראיתי חצבים, הם כאן, אולי קצת נחבאים אבל בהחלט כאן. בית החולים שלי ממוקלט כבר שנה, ואנו בשגרת חירום ובמצב מלחמה כבר המון זמן. אני שומע 'בומים' על בסיס יומי וכבר יודע לנחש מה זה מה... את מתארת חוויות קשות מחד, של אובדן, ומאידך של הצלת חיים. אני מקווה שגווך יתישר ומאמין בכל ליבי שהאיזון יחזור. ככה זה. תנודות מטוטלת קיצוניות ובסוף מגיע האיזון. אודי
היי אנונימית, מחשבות טורדניות מרגישות, לעתים קרובות, אמיתיות. אם הדבר לא היה כך, האדם הסובל מהן היה מפסיק לפחד מהן. אפשר לומר שהתחושה הזו נועדה לגרום לך לפחד. זה נכון לגבי כל מחשבה טורדנית שהיא, גם לגבי מחשבה על נטייה מינית. בדרך כלל זה לא מלווה במחשבה שזה "טוב וכיף", אלא לא רצוי ומפחיד. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
הי יאנה לפעמים כשקוראים יותר מדיי על כל מיני אבחנות אז הנטיה היא להרגיש שסובלים מהם. אני מציעה לנסות לא לאבחן את עצמך אלא יותר לנסות להרגיש מה שעובר עלייך. דהריאליזציה לא מתרחשת דרך שכנוע עצמי. קצת נשמע לי שאת בחרדה ואם את מרגישה לא בטוב לפנות לעזרה מקצועית... מקווה שאת יותר בטוב כבר... ליאת
שלום אביתר, השאלה הזו זכורה לי היטב, עניתי עליה ודעתי לא השתנתה... ברמה תיאורטית יותר, אתה מעלה כאן את ההיבט הנרקיסיסטי שבהומוסקסואליות. אתה רוצה להיראות כמו הגברים שאתה נמשך אליהם, כלומר, להיות בן דמותו של הגבר הניבט אליך מן המראה, כמו שנרקיסוס התאהב בדמותו שניבטה אליו מן הנהר. כפי שכתבתי בפעם הקודמת, אישה הטרוסקסואלית אינה רוצה להיראות כמו הגבר ההטרוסקסואל שאליו היא נמשכת ולהפך. תוך כדי התהליך שתיארת, במקום ליהנות מאלה מאותם גברים שמושכים אותך ושכבת איתם, אתה משתמש בהם כמראה שמכערת את דמותך בעיני עצמך ומתעלל בעצמך. נדרשת כאן עבודה על עצמך, כנראה במסגרת טיפול פסיכולוגי, שתאפשר לך קודם כל, להבדיל בינך לבין אותו גבר נחשק ששכבת איתו, אח"כ הנאה ממנו ולבסוף, אך הכי חשוב, להעלות את הדימוי העצמי שלך ולשמוח על מי שנפל בחלקך. הרי אותם גברים נחשקים לא עשו לך טובה שהסכימו לשכב אתך לא עשו לך טובה. נסה לראות את עצמך דרך העיניים שלהם. אולי אתה לא כל כך נורא! בנוסף, כל למידה מעלה את הדימוי העצמי. ככל שתלמד יותר דברים שמעניינים אותך, הידע הזה יישאר עמך ושלך, בעוד היופי חולף, גם אם מטפחים אותו מהבוקר עד הערב במכוני כושר. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין https://www.Shrink-Friendly.co.il
היי אבי, הדחף, כביכול, לייצר מחשבות טורדניות נובעת מהרצון של המוח להיזהר מסכנות. אנשים שסובלים מחרדות בדרך כלל תופסים את העולם כמסוכן, ולכן המוח שלהם מנסה בכל פעם "להתביית" על סכנה מסוימת (אמיתית מוגזמת, או מדומיינת), כדי להיזהר ממנה. זאת מתוך אמונה (לרוב בלתי מודעת) שאם אנחנו נדאג וניזהר, אנחנו נוודא שהכל יהיה בסדר ובכך נשמור על בטחוננו. זוהי אשליה, כמובן, שכן העיסוק המוגזם בסכנות לא באמת מעניק לנו הגנה. מאחר שהמחשבות, למעשה, נוצרות מאליהן, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות איתן הוא לא לנסות לפתור או להעלים אותן, אלא פשוט להניח להן להיות שם ולא לנהל איתן דו שיח, בשום צורה. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794957
הי סנדיי, מאחר ואין תשובה אחת 'מהספר' - הרי שלא אוכל להשיב לשאלתך... אומר באופן כללי שטיפול מתרחש בתווך שבין מציאות ודימיון, במעין אזור ביניים, שבו מציאות ואשליה מתערבבים, כך שלא ניתן להשיב בפשטות לשאלתך. אודי
הי מיקה, אני מסכים אתך שיש משהו (וכתבתי על זה למטה) שאני רואה כלא אחראי ואף מסוכן בדברים שנכתבים כאן. אני מקווה שהדברים יתאזנו. עובדה שי שכאן גם קולות נוספים, כך שזה בסדר. אודי
הי מיכל, אני מסכים אתך לגמרי. אבל יש גם מי שחושבים אחרת. זכותם... אודי
שלום רב, זאת שאלה קצת מורכבת, כי לפעמים האזניים באמת לא באותו גובה, ולפעמים זאת אשליה אופטית שנובעת ממנח הראש ומאסימטריה של הפנים. לסיכום : צריך להבדק על מנת לקבל תשובה מוסמכת ד״ר אלון
שלום לך, אני בהחלט מאמינה שניתן לשנות אמונות מגבילות, גם את העמוקות שבהן. לאמונות עמוקות מאוד אנחנו בדרך כלל מתייחסים כאל "סכמות חשיבה". הטיפול שעוזר לשנות אותן באופן יסודי ומעמיק נקרא "סכמה תרפיה", שהוא סוג של CBT אינטגרטיבי שמשתמש גם בנקודות מבט הלקוחות מגישות אחרות. אם תרגיש שהטיפול שאתה עובר כרגע לא מצליח לשנות לך את האמונות, אני ממליצה לברר על סוג הטיפול הזה, שהוכח כמאוד יעיל גם עבור אנשים שיש להם בעיות אישיותיות עמוקות ו/או דפוסי חשיבה מאוד נוקשים. אתה יכול לחפש מישהי שמתאימה לאמונות ולצרכים שלך, אבל לדעתי לא יהיה קל למצוא מישהי כזאת. וכאשר יש סטנדרטים מאוד מחמירים ובלתי מתפשרים, אף אחת לא יכולה באמת לעמוד בהם ב- 100%, אז קח זאת בחשבון. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975
היי עדי, מה שאת מתארת אינו אובססיה, אלא נטייה לפיתוח תלות. יכול להיות שאת מחפשת משהו שמעולם לא היה לך, כנראה היה צורך שלא קיבל מענה, ולכן החיפוש המוגזם והנטייה לפתח תלות בכל דמות אמהית. מציעה לפנות לפסיכולוג גבר, זה יכול לנטרל את האפשרות שתפתחי בו תלות, וכך תוכלי לטפל בבעייתך ללא המכשול הזה (אם, כמובן, זה לא קורה לך כלפי דמויות אבהיות). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
בתחום שלי -ע מוד שדרה הדבר היחיד שאולי יכול לייצר תסמינים כאלו הוא גירוי או לחץ על חוטה שדרה מציע להגיע למומחה עמוד שדרה לבדיקה גופנית מתסודרת ובצוע דימות של חוט השדרה לאורכו על מנת לשלול מצב כזה אם תרצה - אתה מוזמן לתאם יעוץ במרפאתי ד"ר נחשון רנד מומחה לכירורגיה אורתופדית ולניתוחי עמוד השדרה www.isc.co.il [email protected] קביעת תור: 7645400 - 03 054-7478864