ניתוק רגשי קיצוני, חוסר בטחון וקנאה הרסנית

שלום, אני כבר מטופל 15 שנים, וגם היום עם כל המודעות הטיפולית שום דבר לא השתנה : אני אדם בעל ניתוק רגשי עמוק, ממש פחד וחסימה מלהרגיש, ונע תמידית מעמדת חוסר בטחון, בושה והשפלה. התוצאות הן בידוד חברתי מכיוון שאני כל שניה ושניה רק משווה את עצמי לאחרים, בעיקר לקרובים לי,רק עסוק בזה שלאחרים יותר טוב ממני (במיוחד בתחום הזוגיות), עד רמת אובססיה הרסנית שגורמת לי לעיתים ניתוק קשרים על מנת להדחיק את הקנאה, ולעיתים מחשבות לגמרי רציניות על איחול מוות למושאי הקנאה, ושייעלמו מהעולם. אני יודע שאלה תחושות מאוד ראשוניות ותינוקיות אבל זה גדול ממני. אני מסוגל לחמול ולהתחבר רגשית רק לסובלים ולמתוסבכים כמוני. כמובן, עד שמצבם משתפר ואני נוטש או מתרחק כדי לא להתמודד. כמובן שאני אדם שחש בודד מאוד, ועל אף שאיכשהו הצלחתי להכנס לקשר זוגי רציני, כמובן שגם שם אני נתקל בקשיים עצומים ( השוואה לזוגיות של אחרים, חוסר הערכה לקשר) ואני פוחד לאבד גם אותו. היום אני אולי מבין בהגיון את חוויות הילדות הטראומטיות, שחסמו בי יכולת חיבור רגשי ואמפתיה לאחרים, וכנראה תרמו לאגו הפגיע והקנאה הנוראית הזאת... אבל אין בי שום התקדמות רגשית.. והנטייה לדכאון וחוסר יכולת לשמוח כבר עוד מעט 40 שנה,כבר באמת בלתי נסבלת ועלולה להביא להחמרה והתדרדרות. אני גם מטופל תרופתית, אבל אשמח לעוד עצות בנושא. אני כרגע שוקל היפנוזה, אבל היות ואני מודע מדי, ואיני בעל יכולת התמסרות, אני מאוד סקפטי, וגם לא כל כך מאמין לפתרונות ?קסם?. אני לא רואה מוצא מהמצב שלי כרגע. רעיונות? :)

מדובר באדם שטוען שכבר 15 שנה בטיפול ודבר לא השתנה. האם זה אינו מעורר שאלות? בלי קשר לגישה מטפל הגון שרואה שמטופלו לא מתקדם תקופת זמן כ"כ ארוכה צריך לדעתי לשאול שאלות. אבל אולי עדיף לו שלא כי מקור פרנסה לא מחליפים כ"כ מהר. אני חושבת שטיפול בגישה דינמית לאדם שגם ככה מודע מדי לעצמו עלול ליצור נזק עקב רומינציה בלתי הכרחית ומיותרת. ומה שמפליא אותי איך מנהלי פורומים מבנים באופן בלתי אחראי קו מחשבה מטעה- שטיפול הוא משהו שיכול להראות תוצאות גם אחרי 20 שנה ושזה לגיטימי. יש לנו הרבה זמן הרי החיים נצחיים לא? בשום תחום אחר לא היית מוכן להמליץ על אף גורם בפני אדם שממצה אותו כבר 15 שנה ולא מסתייע- אז מדוע בתחום הטיפול הגבולות נפרצים...? משום שאפשר לעשות מניפולציות על הגדרת הנפש? אני במקומך הייתי פונה למטפל שלך ומבקשת החזר כספי על כל 15 השנים המיותרות האלה ואולי פונה לאפיקים רוחניים יותר כמו יוגה ומדיטציה.