הצילו בבקשה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/07/2011 | 22:17 | מאת: פרי

שלום לכם בבקשה עיזרו לי אני לא מוצאת שום פורום שיכול לתמוך בי במצב שבו אני נמצאת עכשו . הבת שלי ילדה מבית טוב כמו שקוראים לזה הודיעה לי אתמול שהיא במערכת יחסים מינית עם בת ואני לא מצליחה לעכל את מה שהיא אמרה, דיברתי איתה והגעתי למסקנה אחת שהיא פשוט לא מסוגלת לפתח קשר עם גבר בגלל כל הטראמות שעברו עליה כילדה ( מעשה סדום על ידי בין כיתתה כשהיתה ילדה קטנה, התעללות נפשית במשך שנים מאבא שלה ) לדעתי היא פיתחה רתיעה וסלידה מגברים והיא חושבת שהיא לסבית , היא אומרת לי אני נמשכת גם לגברים אבל קשה לי לתת להם לגעת בי , היא בת 23 בתולה , לאחרונה היא הסתובבה בחברת בנות לסביות בגלל עבודתה ואחת מהם התחילה איתה היא נרתעה אבל בפעם השניה הגיבה בחיוב, היא אומרת שהיא אוהבת אותה אבל אני אמא שה אני מכירה אותה היא לא לסבית היא לא מעונינית ללכת לפסיכולוג ורוצה להגיע להחלטה שלה לבד. היא ילדה מאוד סגורה בעיתית חברתית לא יוצאת למועדונים לא מבלה בחוץ כמעט בכלל הרבה בבית איתי ועם אחיותיה ואחיה מאז שהיא התחברה לבחורה הזאת היא פשוט הפכה למשהו אחר, היא מרגישה בנוח איתה ועם חבורותיה אבל אני מכירה אותם אחת מהם עם פיגור שכלי השניה עם פיגור קל והחברה ממש מפחידה בחזות ובהתנהגות . מה עושים הצילו אני מרגישה שאני משתגעת ברמה של חוסר תפקוד . אני שוקלת לסלק אותה מהבית כי אני יודעת שהיא לא תתמודד לבד אבל מפחדת יותר מהסביבה שפשוט תמחוק אותה . אני מפחדת מעצמי אני מרגישה גועל כעס תסכול ואפילו שנאה כלפיה היא לא חושבת על כלום מלבד על עצמה לא חושבת מה זה יעשה לה , החברה שבה היא מסתובבת הם עלובי החיים אנשים שעברו התעללות מינית וטיפולים בבתי משוגעים ממש כך אני לא מדברת סתם. אני מרגישה שאני לא רוצה אותה לידי בכלל ואני לא מבינה למה היא הבת שלי, החברה שלי מה קרה לה שהיא השתנתה כל כך אני יודעת שהיא טיפוס נגרר אף פעם לא יזמה כלום תמיד הלכה אחרי כולם ואני בטוחה שזה מה שקורה לה עכשו . האם היא כל כך אבודה בודדה ..... שאני לא ראיתי. תעזורו לי בבקשה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום פרי, נשמע שקשה לך מאוד המחשבה שבתך לסבית. איני יודע מה הסיבה ואם השערותייך נכונות, אבל זה לא ממש חשוב. עלייך לכבד את החלטותיה ולקבל אותה כפי שהיא. נשמע שהיא סבלה די והותר בחייה. אני ממליץ לך לשקול לפנות לעזרה מקצועית על מנת לעבד את החוויה הקשה לך ולאפשר לבתך מרחב טוב דיו כדי למצוא את דרכה באופן המתאים לה ביותר. את אמא שלה. אל תנטשי אותה ואל תחמירי את בדידותה. נסי להבניה ולפרגן לה. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית