הפנייה לפסיכולוגיה רפואית עקב כאבי ראש כרוניים

שלום לך, אני חיילת בת 19, לפני מספר ימים הייתי אצל ניורולגית בגלל המיגרנות שלי. לאחר ביקור אצלה היא הפנתה אותי לפסיכולוגיה רפואית(או משהו כזה) עקב זה שאמרתי לה שיש לי כאבי ראש כמעט כל יום מכל מני סיבות אם זה נסיעה באוטובוס, רעש,עצבנות... היא אמרה שהיא מעדיפה לא להביא לי תרופות לבינתיים(תרופות שגם ככה אני לא מתכוונת לקחת כי אני מפחדת מכל התרופות האלה) ואמרה שאולי אני כועסת יותר מדי או משהו כזה. ישנן עוד בעיות שלא ציינתי בעיניה עקב חשש שלא תשלח אותי לפסיכולוג וזה יהרוס לי את החיים. למען האמת אני כבר זמן רב עם בעיות כמו: מצבי רוח משתנים, מחזור לא סדיר(אף פעם לא היה סדיר),עייפות במשך כל היום,קשה לי להירדם וקשה לי לקום,הכל מרגיז אותי,ביטחון עצמי נמוך,אכילה כפייתית(בעיקר לקראת הערב),נראה לי שגם יש לי בעיות קשב וריכוס,בעיות זיכרון,כאבי ראש מרובים(שמו לי סעיף מגרנות),אין לי חשק לכלום, אפילו לא לצאת עם חברים(מעדיפה להסתדר בבית),רגשי מדי,כשמשהו רע קורה לי או לא מסתדר כמו שאני רוצה אני מתחילה להתעצב ואז כל מה שמפריע לי בי עולה ואני פורצת בבכי,אדישות,שנאה עצמית,חוסר אונים מחשבות מטומטמות,הרגשה של אף אחד לא מבין אותי, אין לי עם מי לדבר ואני שומרת הכל בפנים,ביטחון עצמי מאוד נמוך, ביישנית ביותר(אם השנים זה רק גבר) אציין לכל מקרה (אולי יש קשר לחלק מהדברים) שהמשפחה שלי עברה לא מעט, אבא שלי נפטר סבתא שלי ודודה שלי נהרגו בתאונת דרכים ועוד הרבה דברים רעים שקרו בשנים האחרונות למשפחה שלי. אציין גם שאני לא בחורה מכוערת, יש לי פנים יפות(ככה לפחות אומרים) אך יש לי ביטחון עצמי מאוד נמוך וכל בן אדם שאני יוצאת איתו יורד לי ממנו ממש מהר ואם לא יש לי הרגשה שרוצים לנצל אותי תמיד,אני לא בוטחת באנשים ובגלל כל העניין הזה שלא יצא לי לצאת עם מישהו הרבה זמן ובגלל חוסר ביטחון עצמי והגועל שאני מרגישה כלפי עצמי אני אף פעם לא קיימתי יחסי מין למרות שאני מתקרבת לשנות ה20 שלי.(אפילו עכשיו כשאני כותבת את זה בא לי לבכות ואני מרגישה רע),גם כשאני כביכול שמחה רע לי בפנים ואני עצובה אך אני לא מראה את זה לסביבה(לרוב). האם יכול להיות שיש לי סוג של דיכאון ואני אפילו לא מודעת לזה? האם אני זקוקה לא לפסיכולוגיה רפואית אלא לפסיכולוגיה רגילה? אם אני אפנה לפסיכולוג זה יהרוס לי את החיים, זה ירשם איפשהו שהייתי אצל פסיכולוג? מה אני יכולה לעשות? אני מרגישה שזה פשוט הורס לי את החיים.